כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אדריכלות – במזרקות המים שלו השקט שר

אדריכלות – במזרקות המים שלו השקט שר

משחקי אור וצל ונוף ומים וצבעוניות עזה מאפיינים את יצירתו של לואיס באראגן. תערוכה בלונדון מציגה את פועלו של האדריכל המקסיקאי הגדול.

מאת: צילום:


 "ביתי הוא מקלט; גישתי לארכיטקטורה היא רגשית ואינה מכוונת למציאת פתרונות אפקטיוויים קרים ומנוכרים. חשוב שעבודה ארכיטקטונית תעורר במשתמש ובמתבונן רגישות ליופי". דברים אלה של אחד מגדולי האדריכלים של המאה ה20-, לואיס באראגן, אכן משקפים היטב את סגנונו, שעתה מוקדשת לו תערוכה במוזיאון העיצוב הלונדוני שעל גדת נהר התמזה.התערוכה מתעדת את הישגיו ופועלו של האדריכל המקסיקאי הגדול בעזרת תצלומים, סרטי וידיאו, תוכניות, שרטוטים ורישומים מארכיונו הפרטי ופינה משוחזרת מביתו. באראגן נחשב לפרפקציוניסט וליריקן וגם אם אינו נודע כלה-קורבוזייה, למשל, מקומו שמור לו בפנתיאון הארכיטקטורה המודרנית. מי שמוקיר את יצירתם של מונדריאן ומאטיס ודאי יעריך גם את עבודתו.מקורות השראתו היו הבנייה העממית המקסיקאית, כפרי הפאובלו שנבנו באופן ספונטני, בדומה לבנייה הערבית העממית בארץ לפני שהושפעה מסגנון הווילה השווייצרית בנוסח הקבלנים. בביקור של שנתיים באירופה גם התוודע באראגן אל הסגנון הים תיכוני ואל הסגנון הבינלאומי שהוביל לה-קורבוזייה. השניים אף נפגשו. גני אלהמברה בספרד ועבודות של מתכנן ומעצב הנוף פרדיננד בך תרמו לגיבוש תורתו של באראגן בדבר שילוב הנוף במבנה. התוצאה היתה סגנון מינימליסטי נזירי ועם זאת עשיר בצבעוניות ובמרקמים. עבודותיו דרמטיות ובה בעת משרות שלווה, שקט והרמוניה. הוא השתמש באלמנטים כמו קיר ענק צבעוני, מים, משחקי אור וצל ונוף. הצבעוניות הנועזת של גוני לימון, מגנטה, ורוד וכחול היתה לסימן הכר של סגנונו.באראגן (1988 1902) נולד בעיר השנייה בגודלה במקסיקו, גואדלאחרה. משפחתו האריסטוקרטית האמידה שלחה אותו ללמוד הנדסה וטיפחה את אהבתו לסוסים, שלימים התבטאה בפרויקטים כמו לס ארבולדס וסן כריסטובל. עם שובו מאירופה פתח בקריירה ארכיטקטונית; עיצוב מחודש של בתי מגורים ועיצוב של בתי מגורים להשכרה. בין השאר ייסד דו-ירחון, נסע לשיקאגו, לניו יורק ושוב לאירופה, ובשובו עיצב את גן המהפכה בעיר הולדתו, פרויקט שבו זכה בתחרות יחד עם אחיו. ב1935 עבר באראגן למקסיקו סיטי ובנה בה את בית מגוריו. הבית הזה ברחוב רמירז, שבנייתו החלה ב1941, שימש לו מעבדת ניסויים מתמדת. סגנונו אמנם הושפע מן המודרניזם האירופי, אך באראגן הוסיף לו צבע, חושניות ורוחניות שאינם בסגנון הפוסט-מודרניסטי. יצירתו נעשתה לא על שולחן השרטוט אלא באתר הבנייה, תוך כדי עבודה, ובדרך אינטואיטיווית, כצייר המשנה את ציורו תוך כדי התהוות היצירה. בביתו גם מימש את הפילוסופיה שלו שמצאה ביטוי בכל עבודותיו: מיזוג הפנים והחוץ למקשה אחת והשימוש בחלונות לא רק לאוורור ולתאורה, אלא גם כמסגרות לנוף. מדרגות מצופות עץ ונטולות מעקה, שהן בבחינת פסל, מובילות לגג שעליו תיכנן גן. גג נוסף במבנה שימש להצבת פסל בודד. אכן, איסוף אמנות והצבתה גם הוא אחד ממאפייני סגנונו. בביתו הדפס של הגרניקה של פיקאסו, יצירה של דייגו ריברה ופנל המצופה עלה זהב ומחזיר אור רך, פרי שיתוף פעולה עם האמן הגרמני מטיאס גוריץ. רעיון זה מומש בעוד כמה מבנים. גם אמנות דתית ועממית משולבת במראה הכללי שיצר באראגן, שהיה קתולי מאמין, כמו אוסף כדים מקסיקאיים בכניסה לבית או גילוף עץ של מדונה וילד על קיר פרוזדור. בנוגע לפטיו ולבריכות מים המקשטים חלק ממבניו אמר בזמנו באראגן: "הפטיו הוא מעבר מן הרחוב הסואן לבית, ולגבי הוא אואזיס של שקט, שלווה ומדיטציה. במזרקות המים שלי השקט שר". הארכיטקט המקסיקאי אלוורו סיזה אומר כי "יש משהו קסום במבניו, מין נוכחות צפופה, תמצית הפשטות".עדות לכך אפשר לראות בכניסה הצפונית למקסיקו סיטי, הנחשבת כיום למאוכלסת בבירות העולם. חמישה מגדלי בטון בגבהים ובצבעים שונים מזדקרים שם השמימה כמגדלי כנסיות. הפרויקט, שנבנה גם הוא בשיתוף עם מטיאס גוריץ, הוא בעיקר פסל ארכיטקטוני: חוץ מנוי אין למגדלים שימוש. בצד פרויקטים כאלה, באראגן גם שלח ידו ביזמות. בשנות ה 30 רכש קרקע של סלעי בזלת, שנוצרה בהתפרצות של הרי געש במאה השנייה לספירה. הנוף הסוריאליסטי והשומם קסם לו וגירה את דמיונו. המקום הסלעי – El Pedregal, כך קרא לאתר וייעד אותו להיות פרבר מבוסס של מקסיקו סיטי. הוא השקיע שם חמש שנות עבודה ואת כל כספו. תחילה בנה שני בתים ששולבו בהם סלעי הבזלת, שוב בשיתוף פעולה עם הפסל הגרמני גוריץ. הפרויקט, שכלל את תכנון הפרבר והגנים ושכונות המגורים, זכה לביקוש רב מצד אלה שביקשו לעזוב את מרכז העיר ולגור קרוב יותר לטבע. הצלחה זו של גני אל פדרגל היא שהפכה את באראגן לשם דבר ולארכיטקט המקסיקאי החשוב ביותר. כיום צומצמו שם שטחי הירק והנוף על ידי מבנים נוספים שלא לפי תכנונו.על קרקע נוספת שרכש בנה באראגן עוד שני פרברים יפהפיים: Las Arboledas ושכונה ושמה Los Clubes. כאן נתן דרור לתחביבו, רכיבה וסוסים. היחס ההרמוני בין אדם לטבע בשיאו כאן: חומות, שדרות, כיכרות, מזרקות ופסלים הם נקודות ציון לכניסות, יציאות ומתחמים של השכונות ומשמשים לזרימת תנועה מכוונת של אדם, טבע, נוף, ארכיטקטורה ובעלי חיים. חשיבות רבה כאן לחומות ולקירות המגדירים אלמנטים חסרי צורה מוגדרת כמו מים, מרחב, אור וצל.בלס ארבולדס ניצל באראגן שדרה טבעית של עצי אקליפטוס עתיקים ובנה בה שוקת להשקיית הסוסים. בקצה הבריכה הקים קיר לבן; צללי האקליפטוס מוטלים עליו וגם משתקפים במי הבריכה. קיר כחול תוחם את השדרה ויוצר יחס גומלין לתכלת השמים. שתי השכונות מתאפיינות במרחב, בשימוש נדיב בקרקע לצורכי ציבור ולצרכים פרטיים. יופיו של המקום מכה את המתבונן בהלם. לאוהבי רכיבה וסוסים זהו גן עדן עלי אדמות, לחובבי אמנות זהו ציור אבסטרקטי ענקי בתלת-מימד. באראגן גם תיכנן, בנה ואף מימן הקמתה של קפלה בטלאלפן (Tlalpan ) בניו מקסיקו. זהו קומפלקס צנוע ובו גן, פרוזדור כניסה, קפלה, חדר אוכל, מרכז מבקרים ותאים לנזירות ממסדר הקפוצינים. בבואו מן הרחוב עובר המבקר במקום דרך גן שבו בריכה של שושני מים לבנות, החזית והכניסה אינן יומרניות ומן הכניסה מוביל פרוזדור ארוך לקפלה נפלאה בפשטותה ובשלוותה. אחד הקירות הוא שבכת בטון הממסגרת את הגן, דרכה חודר אור לקפלה, המוחזר למזבח בעזרת טריפטיך מכוסה עלי זהב. הצלב ממוקם כך שאור יום נופל עליו ויוצר צל ענקי על הקיר שמאחוריו. למקום גוון זהבהב בשל השתקפויות האור וקיר השבכה הצבוע צהוב. הכל תוכנן כאן עד לפרט האחרון, לרבות גלימות הכמרים הטקסיות.ב- 1966 הוזמן באראגן על ידי הארכיטקט האמריקאי רב ההשפעה לואיס קאן לשמש יועץ בתכנון הגן במכון יונה סאלק שבקליפורניה. באותה שנה גם תיכנן את אורוות סן כריסטובל, פרויקט נוסף לאחוזה פרטית שבה גם אורוות. כאן רשם באראגן שיא במימוש כשרונותיו כארכיטקט וכמעצב נוף. באחוזה, שתוכננה למען לקוח בשם אגסטרום, נעשו ג’סטות ארכיטקטוניות נדיבות. למשל, חומות יורדות התוחמות את החווה, או בריכת מים להשקיה עם מזרקה המתוכננת בסגנון מערכות השקיה מקסיקאיות מסורתיות, דהיינו, צנרת גלויה בצורת ח’ הפוכה המוצבת בגובה ולא על הקרקע; כך, האפקט הוא של מפל מים צר, גיאומטרי ומבוקר להפליא. הפרויקט הוא מעין תפאורת רקע ובמה מעוצבת לסוס ורוכבו.יש סבורים – בהם הארכיטקט היפני הנודע טדאו אנדו – כי באראגן לא התכוון להיות דרמטי או תיאטרלי; הוא פשוט השתמש באלמנטים של תרבותו – האור החזק, המרחבים, הצבעוניות הכפרית, החומות העוטפות בתים כפריים והמזרקות העיליות.מגוון הפרויקטים שעליהם עבד רב – בתי מגורים, שכונות, פארקים, כיכרות במרכזים עירוניים, בתים פרטיים (מעטים), בתי מלון, כנסייה ותכנון עירוני. תכנון אורבני מובהק עשה לפרבר ושמו Lomas Verdes , ובו כנסיות, בתי ספר, גנים ציבוריים, מזרקות ועוד. הפרויקט אמנם נגנז, אך הוא מציג מעין סינתזה של רעיונותיו.הישגיו של באראגן הנחילו לו פרסים רבים. הוא הוזמן להיות חבר במכון האמריקאי לארכיטקטורה בוושינגטון, קיבל דוקטורט כבוד באוניברסיטת גואדלאחרה ושנה לפני מותו זכה בפרס האמריקאי לארכיטקטורה. גולת הכותרת היתה זכייתו בפרס פריצקר היוקרתי לארכיטקטורה, שנחשב לפרס נובל של הארכיטקטים. לואיס באראגן הלך לעולמו בביתו שברחוב רמירז ב1988.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה