כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אדריכלות – מי מתכנן את עיר המלאכים? – האדריכל הקליפורני אריק אוון מוס

אדריכלות – מי מתכנן את עיר המלאכים? – האדריכל הקליפורני אריק אוון מוס

ביקור אצל אריק אוון מוס, מן האדריכלים המובילים בעולם, שהפך אזור מוזנח בלוס אנג’לס למוקד עלייה לרגל וגם יצר, בין השאר, מטרייה מקפלי זכוכית.

מאת: צילום:


ביקור אצל אריק אוון מוס, מן האדריכלים המובילים בעולם, שהפך אזור מוזנח בלוס אנג’לס למוקד עלייה לרגל וגם יצר, בין השאר, מטרייה מקפלי זכוכית.האדריכל הקליפורני אריק אוון מוס נחשב ל"בן של הילדים". כך על פי הגדרתו של האדריכל פיליפ ג’ונסון. "הילדים" הם פרנק גרי ופיטר איזנמן  ו"האבות" הם מיס ון דר רוהה ולה קורבוזייה.  מוס, מן האדריכלים המובילים בעולם, שבאמתחתו 41 פרסי עיצוב חשובים, מכהן כפרופסור באוניברסיטאות הרווארד, ייל  והמכון לארכיטקטורה של דרום קליפורניה (שם הוא גם נמנה עם מועצת המנהלים). מוס נולד בניו יורק למשפחה יהודית. אביו, הרברט מוס, כתב ספר שירה שעניינו השואה ("שואה קדושה"), אם כי איננו ניצול שואה. את הספר הזה העניק מוס לעיתונאית הישראלית שבאה לראיינו במשרדו. את המשרד, השוכן בקאלוור שבדרום מרכז לוס אנג’לס, פתח בשנת 1973 עם סיום לימודיו באוניברסיטת הרווארד. קאלוור סיטי היא ממלכתו של מוס. על הערה שנאמרה בזמן הסיור עמו, כי הוא יצר לו מעין ממלכה, השיב מוס, בעל חוש ההומור היוצא דופן, כי זו רק גדלה ונראה כי היא יוצאת מכלל שליטה. אכן, בנייניו מרוכזים במרכז ה"ממלכה" ויוצרים מעין מתחם.ב12- השנים האחרונות מוס הוא אדריכל הבית של זוג המשקיעים וטייקוני התיווך, לורי ופרדריק סמית. השניים הם עוף מוזר בעולם התיווך בשל תמיכתם הנלהבת באדריכלות ואמנות. מטרתם העיקרית היא להוציא את האמנות המודרנית מן המוזיאונים אל הרחובות וכך ליצור אדריכלות שהיא סוג של אמירה אמנותית. שיתוף הפעולה ביניהם לבין מוס הניב תוצאות אורבניות מופלאות. בעיר קאלוור, שהתאפיינה באוכלוסייה היספאנית ושחורה, לא היתה בנייה. כשבני הזוג סמית החליטו להשקיע בה, "כולם חשבו שהם משוגעים", העיר מוס. אך הם לא נרתעו, כי אם חשבו שמחויבותם החברתית היא לשנות ולתרום את חלקם לאחד האזורים הבעייתיים של לוס אנג’לס. הם שיכנעו את חברת קודאק להשקיע במקום ועם הזמן גם ראש עיריית לוס אנג’לס החל להיות מעורב בפרויקט.  לוס אנג’לס, הסביר מוס, אינה עיר בעלת אזורים מוגדרים כמו ניו יורק, למשל. חשיבותם של האזורים השונים גמישה ומשתנה בתדירות מפתיעה. משום כך הצליחו המשקיעים בפרק זמן קצר יחסית ליצור עניין באזור שלפנים היה שכוח אל. כעת קאלוור סיטי היא מוקד עלייה לרגל. מוס סיפר על מאות התיירים הבאים בסיורי אוטובוסים לחזות במתרחש בה. מבחינה כלכלית נהפכה העיר לאתר מבוקש על ידי תעשיות גדולות כגון קודאק, סוני, חברות מחשבים, אולפנים ואתרי הפקה הוליוודיים. מוס סבור כי העובדה שהפרויקטים הקטנים שעליהם עבד בקאלוור סיטי גדלו עם השנים לפרויקטים עתירי ממדים היא יוצאת דופן. הוא הדגיש כמה בר מזל הוא שנפל בחלקו לעבוד באזור אחד שבמשך השנים השתנה מבחינת המידות והצרכים הכלכליים; הוא שבע רצון מכך שיכול להיות עד ומשתתף פעיל בשינויים אלו וליצור אוסף של פרויקטים שנבנו לאורך זמן על פי הצרכים המשתנים. היעד הבא שלו, סיפר, הוא יציאה ממתחם זה המזוהה עם סוג מסוים של אדריכלות. בנוסף לעבודתו בקאלוור סיטי שוקד מוס בימים אלו על פרויקטים נוספים באוסטריה, בספרד ובאנגליה. עבודתו נלמדת בבתי ספר לאדריכלות, הוא פירסם ספרים המציגים פרויקטים שלו וכן משתתף בכתבי עת חשובים בענייני אדריכלות. הוא נחשב לאדריכל הפורץ גבולות וחותר ליעדים שעוד לא נכבשו. כעת הוא מעוניין להגיע לקהל שאינו מכיר אותו או אינו מבין אותו. למוס דרך משלו לטפל בחומרים. הנה, למשל, פרויקט "המטרייה" מ1999-, שיועד במקורו לתזמורת הפילהרמונית של לוס אנג’לס. על פי מוס, זהו פרויקט מיוחד בשל העבודה הצמודה עם מוסיקאים (אם כי התזמורת העירונית פרשה ממנו והבניין משמש לקוח אחר). בפינה הצפון מערבית של הבניין יצר מוס מקונסטרוקציית ברזל צורה המזכירה מטרייה ומכוסה במשטחי זכוכית בעלי קפלים.  למשימה הקשה של יצירת משטחי הזכוכית, סיפר מוס, נשכרו שירותיהם של מומחים לזכוכית, שביקשו ממנו ליצור סדרת מודלים כדי להבין כיצד תוכל הזכוכית להתקפל בצורה גלית בכיוונים שונים. בנוסף לכך, בשל חוקי בנייה התברר כי כדי שהזכוכית תשמש סוכך עליה להיות בעובי מסוים. ליצירת העובי המבוקש היה צורך ליצור שתי שכבות זהות שיודבקו. לאחר ניסיונות לא מבוטלים בוצעה המשימה.התוצאה עוצרת נשימה. המתבונן מתקשה להאמין שזכוכית יכולה להתגמש לצורה כזו. בשל הקימורים והקיעורים הרבים בזכוכית, נוצרו השתקפויות בצבעים ושונים ובצורות שונות; עם השינויים בקרינת השמש במשך היום מקבלים משטחי הזכוכית צורות וגוונים מרהיבים. מתחת למשטחים אלה שורת מדרגות הנראית תלויה באוויר, שהיתה אמורה לשמש בימה לקבוצת נגנים קטנה. מגרש החנייה שסביב לבניין יועד בעצם לקהל.בצד תכנונם של פרויקטים אדריכליים עתירי ממדים מוס גם שולח ידו ביצירת פריטים כגון שולחן וכיסא, כלומר, אינו מתנזר מ"עיצוב טוטאלי". כאשר נשאל על השקפתו בנוגע לעיצוב טוטאלי השיב, "זוהי משאת נפשו של כל מעצב. אני מוכן להתפשר, אך לא בכל מחיר. לדוגמה, זכינו בתחרות לעיצוב המוזיאון היהודי של סן פרנסיסקו. עיצוב הפנים היה צריך להיעשות על ידי קבוצה אחרת. נפגשנו אתם ולבסוף ניגשתי לממונים על הפרויקט ואמרתי – או אני או הם. הפרויקט הועבר לבסוף לידי האדריכל דניאל ליבסקינד". כאשר מוס מתאר את השקפותיו האדריכליות, הדברים לעולם אינם חד משמעיים. אי אפשר לשייך אותו בבירור לשום קטגוריה. בדבריו פעמים רבות סתירות  ואי בהירות – שהן חלק מייחודו כאדריכל, הוגה ואמן. בעבר אמר, למשל, כי "אדריכלות נעשית לאנשים שעדיין לא נולדו". כאשר נשאל עתה לכוונתו השיב כי ההערה אמנם היתה הומוריסטית, אך היא בהחלט מתייחסת לנושא רציני יותר, שעניינו "איך אדריכל יכול להסביר מהי אדריכלות בדרך הכנה והטובה ביותר".  לדבריו, "אתה יוצר בניין שהמשתמשים בו צריכים להיכנס אליו, לפתוח דלת וחלון, להקשיב למוסיקת רוק, להסתכל לעבר הירח ומי יודע מה עוד עולה בדעתם לעשות בבניין. אז לומר שהבניין נבנה במיוחד לאנשים שמשתמשים בו יגרום לכולם להירדם… השאלה הפילוסופית היא מה עוד יש לבניין מלבד שימוש יום-יומי בנאלי שלשמו הוא נבנה.  השאלות הקשורות בתכנון הבניין, כגון: היכן להתקין יציאות למיזוג אוויר, הן אכן חשובות אך התשובות להן ברורת וידועות. אני דיברתי על משהו אחר, ערטילאי ופילוסופי. איך הבניין יתקבל בתקופה אחרת? אדריכלות אורבנית ובניינים הם דברים שיש להביא בחשבון לטווח ארוך". האם הצליח מוס ליישם השקפה זו? סוגיה זו תתברר בעתיד. כרגע בנייניו הם כמו אוסף של תכשיטים; כל מבנה שונה מהאחר אך ישנו חוט המקשר ביניהם. ביחד הם נראים למתבונן כאוסף המשדר הרמוניה מופלאה. בסיור עמו עלינו לגג ה-The Beehive (הכוורת), פרויקט שבנייתו מסתיימת בימים אלו. הבניין מרהיב ביופיו. מגג הבניין נשקף נופה של לוס אנג’לס.  בימים לא מעורפלים, הסביר מוס, אפשר להשקיף מכאן ולראות את רוב העיר הטובלת בירוק ומזכירה עיר טרופית. החוויה על גג הבניין היתה מדהימה שכן לא רק יופייה של לוס אנג’לס נשקף משם אלא גם נוף בנייניו של מוס, כדוגמת The Box (הקופסה).  הכוורת ופרויקטים נוספים שמוס מתכנן מתאפיינים בקו שונה מזה של הפרויקטים הראשונים שלו, כגון הSamitaur- לקודאק וה3535 Hayden- . נראה כי מוס מתנסה בצורות ומוטיבים רכים מבעבר ,המזכירים דמויות מעולם הזוחלים. למשל, ב-Clerkenwell, בניין משרדים במרכז לונדון,  נדמה כאילו נחש חדר לבניין והתמזג אתו. מוס מסביר שהבניין סובב סביב "חבל" המקשר בין חלקיו. כך גם בפרויקט בית האופרה באוסלו.  הבניין עשוי חוליות שמוס מכנה כריות ולכל אחת מהן תפקיד בארגונו האדריכלי של המבנה. ייחודו של המבנה ביצירת הקשרים המיוחדים שבין העיר ליבשה ויחסם לים; מי הים יהיו גלויים לעין בחלקי הבניין השונים ואף יזרמו תחת הבימה הממוקמת מחוץ לבניין, יישמעו וייראו מתחת למושבים.  על שאלה בדבר מקורות רעיונותיו השיב מוס, כי התוכנית והנתונים הפיסיים הם כמובן בעלי השפעה גדולה ביצירת הרעיון, אך רעיונות מסוג ערטילאי יותר משלבים בהם ולאט לאט יוצרים משהו מוגדר. מוס מעורה בפוליטיקה הישראלית ובנושאים הקשורים לעולם היהודי. בראיון אתו ניכר כי מדינת ישראל יקרה ללבו. על השאלה, אם היה מעוניין לתכנן פרויקט בישראל, השיב, "ובכן, מישהו צריך לבקש זאת ממני". התמונות:למעלה:Culver City California 2001 ; הכוורת -The Beehiveפרויקט שזה עתה הסתיימה בנייתו. תכנון המבנה דרש שינוי גם שינויים בבניינים הסובבים לו. המבנה נתמך על ידי עמודים מעוקלים בכדי לצור מבנה הנראה כ"גדל" גם לאורכו וגם לרוחבו. המבנה "עטוף" זכוכיות המשנה את איכויות השקיפות שלה  סביב המבנה המתעקל. קידמת המבנה משמשת כלובי ואזור לישיבות. כשחלקו האחורי משמש כאזור משרדים. מדרגות מובילות לגג הבניין ממנו נשקף נוף הרים ונוף בנייניו –  "ממלכתו" של אריק אוון מוס.  למטה מימין לשמאל: The Box (הקופסה) Culver city, California 1997  מוס חוקר מחדש את הצורה הבנאלית של הקופסה. הקופסה היא קומה שלישית פרטית בבניין המשמשת  לישיבות. בפינה, העליונה פתח המשמש כחלון לנוף הנשקף ממזרח ומערב , לכיוון השמיים ולעבר הרחוב. הקופסה עשויה    בטון שחור בפנים ובחוץ. The Umbrella   המטרייה     Culver City, California 1999 מבנה ששימש מחסן הפך לבניין משרדים כשבקצהו, פתוח לכיפת השמיים, אמפיתאטרון. כדי ליצור את סוכך הזכוכית המיוחד העשוי בצורת מטרייה נדרשו ניסיונות חוזרים ונשנים. 17 לוחות זכוכית כפולים ומוגבהים בעזרת מסגרת צינורות פלדה יוצרים מעין כיפה מעל אזור הישיבה המדורג.  סוכך הזכוכית יוצא הדופן משמש גם כתקרה למבנה שתחתיו.  החומרים המגוונים – זכוכית, פלדה, עץ ובטון – מתחברים יחד ויוצרים שפה עיצובית ייחודית.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה