כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אוצר של מעצבים- דייויד גיל , בעל גלריה לעיצוב בלונדון

אוצר של מעצבים- דייויד גיל , בעל גלריה לעיצוב בלונדון

דייויד גיל, הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם העיצוב הבריטי. ידענותו, המרץ והחריצות שלו, טעמו האישי המשובח והמחויבות שלו לעיצוב ולמעצבים, הקנו לו הישגים רבים ופעילות ענפה בתחומי האוצרות והאספנות.

מאת: צילום:


דייויד גיל, בעל גלריה לעיצוב בלונדון, הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר על עולם העיצוב הבריטי. ידענותו, המרץ והחריצות שלו, טעמו האישי המשובח והמחויבות שלו לעיצוב ולמעצבים, הקנו לו הישגים רבים ופעילות ענפה בתחומי האוצרות והאספנות. גלריה פרטית ששטחה 850 מ"ר עדיין אינה מתחרה בגודלה בשטחה של גלריה טייט החדשה )ראו כתבה נפרדת בגיליון זה(. אבל כשמדובר בגלריה פרטית, זו הגזמה – אבל איזו הגזמה מהממת! האיש האחראי לפרויקט הלבן, המינימליסטי, עם חלונות פרופיל בלגי וזכוכית מותזת, הוא טיפוס מיוחד במינו. דייויד גיל )לא להתרגש, הוא אינו ישראלי( הוא אזרח אירופי במלוא מובן המלה: יליד ספרד שהתחנך בצרפת ובאנגליה, ובה קיבל את תוארו האקדמי כמומחה לתקופת הבארוק.את הקריירה שלו החל גיל בבית המכירות הפומביות כריסטי’ס בלונדון. כשנמאס לו לעבוד במערכת הממוסדת והיוקרתית הזו, בלבוש מחויט ועם כל הגינונים המתחייבים, פתח לו מקום ברחוב פולהם היוקרתי, ונתן דרור לפנטזיות העיצוביות ולכשרונות העסקיים שלו. הוא אינו מגדיר עצמו כמעצב פנים, אמן או ארכיטקט. הוא שומר לעצמו תואר הרבה יותר רומנטי: פטרון אמנויות."אני אוהב חפצים שיש להם היסטוריה ושתהיה להם היסטוריה. חפצים שעיצובם מבוסס מאוד גם אם הם עכשוויים, שמקומם בפנתיאון העיצובי מובטח", הוא אומר. "פיליפ סטארק? – אני שואלת. הוא משיב לי במבט מלא תוכחה: "לאו דווקא. אני מעדיף את איילין גריי, את לה קורבוזיה", הוא סונט בי ומוסיף: "וכמובן – את פייר שארו ואת הרהיטים שעיצב בבית הזכוכית הפריזאי".פתאום, בעיניים בורקות, הוא חוזר לשאלתי הראשונה, ’כיצד אתה מגדיר את עצמך’. "אני האוצר של הלקוחות שלי, וזה אומר שאני צריך להיות בעל ידע מקיף אודות הלקוח, אישיותו, צרכיו, הרגליו, מיקום ביתו, טעמו. אני חודר לו למיח העצמות, לנשמה. לא עם כל אחד אני יכול לעבוד, כי אני זקוק לסימביוזה ולהרמוניה עם הלקוח. עבודתי אקלקטית. אני יכול לנוע בין סגנון לסגנון, למזג ולשלב אותם כמו אקרובט. כל פרויקט זוכה למאה אחוז של תשומת לבי, בין אם מדובר בפריט בודד או בעיצוב כולל". שיווק בלעדיהטון ושפת הגוף של גיל מעידים שהוא אכן מלא התלהבות ומסירות, שלא לדבר  על כשרון, ותעיד על כך רשימת הלקוחות שלו: מדונה, בני הזוג מיק ג’אגר וג’רי הול, האופנאיות ליזה ברוס ודונה קאראן, נציג ממשפחת רוטשילד, הצלם סנודון, זמרי רוק ואופרה כמו טינה טרנר, שגיל עיצב את ביתה בדרום צרפת, ו"אל תשאלי על פוליטיקאים או אריסטוקרטים. יש גם אלמנט של דיסקרטיות במקצוע שלי".יש לו דעות מאוד מוגדרות ונחושות לא רק על עיצוב ואמנות אלא גם על אדריכלות, ועל הפוליטיקה של המקצוע. "פעם הזמינו עבודה מאדריכלים הכנסייה או סוחרים עשירים. כיום בעלי הממון הגדול הן חברות בינלאומיות או ממשלות, ורק ממון זה מאפשר שבירת מוסכמות או פריצת גבולות. גם ליצרנים גדולים של רהיטים מעוצבים, כמו קאפליני או קסינה, יש גבולות שאין חוצים אותם. בסופו של דבר השוק והיצרן מחליטים מה כדאי, ולא הכל הולך על מי מנוחות בין המעצב ליצרן".בקיץ החולף הציב גיל תערוכה ב-A.C.I, יחד עם האדריכלית הלונדונית ממוצא עיראקי, זהא חאדיד )ראו דיווח במדור תערוכות בגיליון הקודם, גיליו 71(. היא הוזמנה לעצב קבוצת רהיטים שישווקו בלעדית באמצעות דיוויד גיל, וזה אומר משהו על מיומנותו ועל יכולתו לטפל בכפפות משי באגו של אדריכלים כמו חאדיד, הידועה כתיאורטיקנית ופילוסופית של התחום, גם אם לא העמידה בפועל מספר רב של מבנים.גיל נמנה זה שלוש שנים עם חבר השופטים ביריד של פרנקפורט. הוא נושא תואר של אביר האמנויות מטעם ממשלת צרפת, עבור עבודתו הבלתי נלאית לקידום עיצוב ומעצבים מצרפת, ומרצה במחלקה לעיצוב קרמי במכללה לאמנות סן-מרטין בלונדון. הגלריה החדשה שלו ממוקמת בבית חרושת לארנקים שנבנה בשנות ה-30 חיצוניות המבנה אינה מסגירה אפילו ברמז את המסתתר מעבר לדלת מפלדת אל-חלד. קיר צףאת המקום גילה דיוויד במקרה, בביקור אצל ידידו המעצב תום דיקסון. משמאל לכנסיה, בחדר ענק המשוקע בקרקע, ממוקמת תצוגה של מעצבים מתחילת המאה ה02- כמו elliuoM egreS ,dnaireP ettolrahC ,naecioB tsenrE ואחרים. מימין לכניסה מסדרון מלא אור, שבסופו מעין פאנל צף באוויר, מוקף בתאורת פלורסנט. מאחורי הפאנל הזה משתרע שטח ענק על פני שני מפלסים. המפלס התחתון מכוסה בטון אפרפר בהיר, מלוטש. הקירות בלבן ללא רבב. גרם מעלות צדדי הנראה כמעין סיפון של ספינת שעשועים משנות ה-20, מוביל למפלס העליון המרוצף במרישי העץ המקוריים של המבנה.מהגג המשופע זורם אור יום לכל פינות הגלריה, משני פסי זכוכית מותזת הרצים לאורך כל הגג. קורות הפלדה, שגם הן זכר לבית החרושת, נצבעו בלבן ומוחבאת בהן תאורה מלאכותית. מי שתכנן את החלל לפרטי פרטים הוא כמובן דיוויד גיל. את החלל העליון מעטר קיר צף מוקף תאורת פלורסנט, שאפשר להסיטו לצורך הקטנה או הגדלה של חלק מן החלל העליון, מה שמאפשר להציג עבודות מינימליסטיות כמו גם עבודות משוגעות ומלאות פרטים.דירתו הפרטית של גיל ממוקמת אף היא במבנה. עולים אליה דרך גרם מעלות צדדי מתוך החלל הגדול, ונכנסים לקובייה המחולקת לארבע קוביות נוספות – חדר שינה, חדר שינה אורחים, מטבח וסלון. דירתו בהחלט משקפת את האני מאמין שלו, שאפילו טכנולוגיה ומדע הם אמנות, ושנוחיות היא מלת המפתח לעיצוב נכון.בסלון שולחן מפלדת אלחלד מלוטשת, שבמרכזו זכוכית. השולחן עומד על רגליים קצרות, ונראה בעצם כמו צמיג ענק. הוא עוצב עבורו על ידי הצמד האיטלקי-צרפתי גארוסט ובונטי. מנורה עומדת ממתנת צבועה בשחור, עם אהיל מתכתי בצורת שד, עוצבה על ידי סרז’ מואיי. בפינת חדר האורחים מוצב כלב פודל מקש צבוע בשחור. "הקמיע שלי", מכריז גיל. פלסטיק פנטסטיקעל רצפת הבטון המלוטש שתי ספות מרופדות בקטיפה אפורה, כורסא שלישית מצופה משי ירוק היא משנת 5291 בסגנון בארוק מאוסף ihgetseB, מעצב ארגנטינאי שהתבקש על ידי לה קורבוזיה לבנות לו דירת גג בשאנז אליזה בפריז. מעצב הכורסא הוא אמיליו טנג, התאורה שאולה מתאורת אולפני צילום ומשתלבת מצוין בעיצוב הכללי בין חפצי האמנות, קרמיקה של ז’אן קוקטו שדיוויד אצר תערוכה שלו בצרפת. מיוצגים כאן גם מיטב האמנים הבריטיים הצעירים כמו שרה לוקאס.המטבח עשוי כולו מפלדת אל-חלד. החריגים הם משטח השולחן העשוי מעץ, גב כיסא אחד גם הוא מעץ – כמו המושב השני. שיא התכליתיות. חדר השינה לא יכול להיות פשוט יותר: מיטה כפולה, כיסא משונה שנראה כגביע ענק משנות ה06-, ופסל של גבר ממושקף מגבס ממורק צבוע בשחור. החפצים בדירתו מתחלפים בהתאם לביקוש לקוחות."אני לא צריך לרכוש כל דבר, אפשר להקרין שקופיות של מעצבים וחפצי אמנות", הוא אומר. מה שכן, הוא אוסף ספרים בנושאי עיצוב והדפסים. לדעתו, אנחנו משועבדים לשרירותם של מעצבים וחושבים שאופנה והצעקה האחרונה גם מקנים נוחות, ונוחות – כפי שכבר נאמר – היא העיקר בעיניו. יותר מדי מקרים על מזבח האופנה, תרבות הקנה היום והשלך מחר מונעות המשכיות, המקנה תחושת ביטחון ונוחות. לדעתו, אלה שבוחרים בעיצוב כמקצוע, תפקידם להתפתח, לבנות ולממש פנטזיות. תפקיד האספן לתמוך בכשרונות עולים ולקנות אמנות ועיצוב חדשניים.תוכניות לעתיד? גיל יאצור תערוכת ריהוט בכווית. בקרוב ייצא לאור קטלוג של אוסף הרהיטים שלו ויוקם מרכז חינוך לעיצוב, כחלק מהגלריה החדשה. לשונות רעות ואנשים צרי עין יכנו אותו דקורטור, אבל חיוניותו, מרצו ונדיבותו ינטרלו תוך דקות כל ציניקן. אגב, הוא אומר, פלסטיק פנטסטיק זו מטבע לשון שלו. שיהיה, למה לא? 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה