כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אור ואווירה – החומרים הנפוצים בעיצוב גופי תאורה

אור ואווירה – החומרים הנפוצים בעיצוב גופי תאורה

טכנולוגיות היצור המתקדמות של השנים האחרונות, הכניסו לשימוש חומרים רבים שלהם ישומים מגוונים בעיצוב גופי תאורה. העיסוק בחומרים מוביל להפרדה בין מנורות פונקציונאליות, לבין מנורות "אוירה", אליהן נתייחס בכתבה זו.

מאת: צילום:


בתחילת המאה, היו אלה מנורות הויטראז’ הצבעוניות, שעטפו את נורת ה"אגס", ריככו את האור והפכו את גוף התאורה לחפץ שימושי בעל ערך אסתטי. טכנולוגיות היצור המתקדמות של השנים האחרונות, הכניסו לשימוש חומרים רבים נוספים שלהם ישומים מגוונים בעיצוב גופי תאורה.   העיסוק בחומרים מוביל להפרדה בין מנורות פונקציונאליות, כגון, מנורות קריאה או סימון (אוביקטים בתצוגה), לבין מנורות "אוירה", אליהן נתייחס בכתבה זו. כאשר מדובר באוירה, אנו נכנסים לתחום רחב ומגוון שלא בהכרח מתבטא באפלולית רומנטית. אפילו נורת ליבון שקופה, שהיא גוף תאורה לכל דבר, מספקת אוירה שונה מאותה נורה בלבן מאט.   החומרים הרבים המשמשים בעיצוב גופי תאורה, מהוים המשך למסורת של התפתחות הדרגתית עד לימינו. את השימוש בחומר זה או אחר מקדים שלב הבחירה – המוביל לפיתוח תהליך היצור, בו מעבדים את החומר ומנסים להגיע לאפקט התאורה הרצוי. הפרדה זו, מנסה להכניס סדר בהבחנה בין החומרים, ובבחירת האפשרויות השונות, בבואנו ליצור או לרכוש גופי תאורה. עיבוד חומר הגלם לשימוש הרצוי, מכיל שני ערוצים אפשריים: הפיכת חומר הגלם ממצב צבירה גולמי לצורה הרצויה, כמו הזרקת פלסטיק לתבניות או יציקות חימר. האפשרות השניה מתייחסת לרכיבים מוכנים שמורכבים זה לזה, תוך התערבות שולית בצורתם המקורית. הכוונה ליריעות מחומרים שונים, בין אם פלסטיים או אחרים, וכן למוצרים יחידניים (One Off) ול"רדי מייד".   החלוקה הראשונה נובעת מהתיחסות החומר לאור. גוף התאורה יכול להיות אטום למעבר האור או שקוף בדרגה זו או אחרת. הפתרונות בחומרים האטומים מתחילים בניצול תכונת החזרת האור של החומר וממשיכים למניפולציות שונות. כמו, העמדת משטחים זה לצד זה, חירור בדוגמאות שונות וכן הלאה. בחלק גדול מהמקרים, נגלה ששילוב אלמנטים מהווה פתרון נפוץ לצורך ניצול מלא של תכונות החומר הנבחר.   בגופי תאורה מחימר, למשל, נוכל למצוא רפלקטור אלומיניום שתורם לניצול קרני האור היוצאות מהנורה ומונע בכך התחממות יתר של הגוף הראשי. לרוב נמצא את גופי התאורה האטומים מוצבים על או ליד הקיר, על מנת להשתמש בו לפיזור האור בחלל החדר. נורות הלוגן בעוצמה גבוהה, נפוצות כאן, בשל הצורך להוציא את האור במסלול עקיף לחלקי החלל הרצויים.   שקוף ואטום   במתכת, כמו בחימר, גוף התאורה משמש כאובייקט דקורטיבי בחלל, בין אם הנורה כבויה או דולקת. באהילי מתכת נוצרת חלוקה ברורה בין השימוש בחומר לטובת עיצוב החלל לבין התאורה היוצאת מתוכו באמצעות הנורה. פעמים רבות, האור היוצא מהווה אלמנט עיצובי בפני עצמו, שבא לידי ביטוי בהתאם למשטח בו הוא נתקל. דבר זה נכון גם לגבי חומרים שקופים ושקופים חלקית, אך בעיקר, בחומר אטום היוצר קונטרסט בעל פוטנציאל עיצובי שמענין לנצל.   פעמים רבות נוכל להבחין בקוי דמיון צורניים בין גופי תאורה עשויים מתכת או חימר לכאלה מזכוכית. הדבר בא לידי ביטוי בתוצרי יציקות מסוגים שונים, במשטחים שעברו עיבוד, ובתהליכי יצור מגוונים אחרים. התאורה המתקבלת, לרוב, שונה לחלוטין בין חומר לחומר. בזכוכית נשתמש באופן טבעי במעבר האור דרכה. בשל שקיפות זו, יידרשו פתרונות התקנה, שלא יהוו מפגע ויזואלי במכלול הסופי, פתרונות שלעיתים מהווים אטרקציה עיצובית בפני עצמה.   עם זאת, כחומר גלם, לזכוכית תכונות הדורשות תשומת לב מיוחדת בתהליך הפיתוח והייצור. במקרים רבים, מחסמים את הזכוכית, תהליך שנועד להגן עליה משבירה ומרגישות לשינויי טמפרטורה. מבט בוחן מאפשר לזהות את שיטות היצור הנפוצות בחומר. רכיבי זכוכית רבים מיוצרים בניפוח, שעובר ליטוש שוליים המנקה את הקצוות החדים. לקבלת אפקט חלבי משתמשים לרוב בהתזת חול. הזכוכית משמשת, מזה שנים רבות, בגופי תאורה המוכרים לנו בעיצוב אמן הארט נובו לואיס קומפורט טיפאני וממשיכי דרכו.   זוהי אמנות הויטראז’ העשוייה משילובים של חלקי זכוכיות צבעוניות, לדוגמה מורכבת, בין אם אבסטרקטית או פיגורטיבית. למרות ההתפתחות בטכנולוגיות היצור, נוכל להיווכח שבמקרים רבים, נגיעת היד בתעשית הזכוכית עדיין נפוצה ואהודה.   קליל ואוורירי   גם בנייר, המתקשר אצלנו בדרך כלל למנורות יפאניות, נמצא עבודת יד רבה, בין אם ביצור חומר הגלם או בגופי התאורה (הכוונה היא בעיקר לנייר אורז המיוצר במקומות רבים בטכניקות מסורתיות). כחומר גלם, נותן הנייר, בעלות נמוכה, תאורה בעלת איכויות יחודיות ועשירות בהבעה.   ניתן לומר שיותר מחומרים אחרים, השימוש בנייר לתאורה ממצה את הרעיון של ניצול מגבלות החומר והפיכתן ליתרון: בצורתו הגולמית, החוזק המכני של הנייר נמוך, מה שמוביל לשימוש במסגרות העשויות מחומרים כמו במבוק, עץ ואחרים.   בדרך כלל מהווה המסגרת אלמנט עיצובי יסודי בגוף התאורה. במקרים רבים, ניכרים, בהבלטה, קווי ההדבקה של פיסות הנייר על המסגרת, כאשר יוצרים מעטפת, חלקה או מקומטת, על גוף תלת מימדי. נקודה נוספת היא משקלו הנמוך של הנייר. גוף תאורה כזה דורש פתרונות ייצוב על מנת לא שלעוף ברוח או לא ליפול מכל מגע מזדמן. מול אלה עומדת לזכות הנייר החזות הקלילה והאוריריות שלעיתים חסרה בחומרים האחרים. השימוש בבד לתאורה מקביל במובנים רבים לנייר, עם מאפיינים יחודיים משלו. במקום קווי הדבקה נזהה בדרך כלל תפרים. המסגרת משמשת, לרוב, להעמדה בחלל ואפקט התאורה המתקבל רך ומגוון. ההקשרים של הבד לעולם הביגוד והאופנה מובילים לדוגמאות יצירתיות שמנצלות אסוציאציות ממספר עולמות עם פוטנציאל עיצובי בלתי נדלה.   אחת הבעיות הפחות נעימות עם אהילי הבד היא קליטת אבק שחודר לסיבים. ברוב המקרים גופי תאורה מבד לא בנויים עם אפשרות הסרה וכיבוס. נוסיף לכך את הרגישות לחום (בדומה לנייר) ועולה הצורך בהגנות שונות.     במקרים רבים מונח הבד על יריעת פוליאתילן, המשמש לייצוב המשטח ולהגנה מסוימת בפני חום. לעיתים הבד טבול בחומרים משמרים כמו פוליאסטר או שמנים למיניהם. שואבי אבק מהווים מוצא מכובד, במידה ומבנה גוף התאורה יציב מספיק.   כאשר מדובר על כיסויי עור, אנו עשויים לחשוב שלפנינו רעיון חדשני ויצירתי. אך גם כאן, ניווכח, שבצורת קלף, מולבש העור על אותן מסגרות מתכת מסורתיות בדוגמת קונוס חתוך. תפר החיבור מהווה מאפיין יחודי שנותן את הסגנון. שימוש בעור גולמי מקדם אותנו לכיוונים חדשניים יותר, שגם בהם עשוי פרט החיבור להוות אלמנט עיצובי וסגנוני.   בהמשך לנייר, הבד והעור האורגניים, אפשר להוסיף את העץ ולסגור מעגל בשל היותו אטום למעבר אור. כצפוי, יופיע העץ כאלמנט קונסטרוקטיבי בלבד. גם כך, האור המוחזר ממנו, נותן חום ויזואלי שאינו מתקבל בחומרים אחרים. כאשר העץ מהווה את גוף התאורה עצמו, חוזרים השיקולים, המופיעים בחומרים אטומים, הנוגעים להתקנות טכניות ולמשחקים של משטחי החומר והחזרות האור.   כדאי לסייג ולציין, שיריעות פורניר המשמשות בגופי תאורה, מעבירות אור ונותנות תוצאות יחודיות לצד חומרים שקופים ושקופים למחצה. כמו במקרים רבים בתעשיית העץ, גם בתאורה נוכל למצוא תחליפים סינטטיים, דמויי פורניר, הנותנים תוצאות דומות למקור, בתוספת יתרונות כמו עמידות ובעיקר בלאי אורגני.   גוף פיסולי   אחד החידושים האופנתיים של השנים האחרונות הם החומרים הפלסטיים המופיעים בגירסאות החצי שקופות. ההיסטוריה של החומרים הפלסטיים רצופה בנסיונות להחלפת חומרים מסורתיים כמו זכוכית, ברזל ואחרים תוך הצמדות, לא מוצלחת בדרך כלל, לחזות של החומר המוחלף. לצד אלה, ישנם גם פתרונות יצירתיים שמנצלים את תכונות החומרים החדשים, הן במימד המבני והן במימד הויזואלי. מגוון החומרים הסינטטיים הוא עצום.   גם כאן, קיימים פתרונות קונבנציונאליים לצד הפתעות מסוגים שונים. מגוון השימושים רחב הן בהרכב החומר, הן בצורניות ובמיוחד, במרקמים ובאופי התאורה. טכנולוגיות היצור המגוונות נותנות פתח לחידושים רבים.   פוליפרופילן, המוכר לרבים מאיתנו כמשטח המשמש לתיקי עבודות וכריכות ליומנים, מופיע, בחיתוכים שונים, בגופי תאורה. זהו חומר קשה להדבקה (לא נמצא עבורו ממיס שיהווה בסיס לדבק) ועל שום כך פתרונות החיבור שלו מתבססים לרוב על חיתוך, קיפול והשחלה.   פוליאתילן, החומר ממנו עשויות מרבית מהשקיות הפלסטיות, נוח לשימוש בטכנולוגיות מגוונות. המנורות של המעצב טל גור מיוצרות בתהליך הנקרא רוטציה. לתוך התבנית מוכנס החומר בצורת אבקה, שמחוממת תוך סיבוב התבנית בשני צירים.   החומר המותך מתפזר בחלל התבנית ומתקבלת, לאחר הקירור, מעטפת קליפתית. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש, בדרך כלל, בייצור של מיכלים בחקלאות ובתעשיות כימיות. התבניות זולות יחסית וניתן להגיע באמצעותן לגופים גדולים בסדרות מצומצמות. (’שרה 100’, ’עמוס’). פוליאסטר, הנוצר כתגובה בין שרפים פלסטיים, משמש בין היתר ליצירת גופים קשיחים בתוספת סיבי זכוכית (פיברגלס). גופי תאורה מפיברגלס יהיו בדרך כלל גדולים יחסית, כדי לשמור על מרחק מספיק ממקור האור. פוליאסטר, בהרכבו המוכר ברוב המקומות, מפיץ ריחות לא נעימים כאשר הוא מתחמם.   בתרכובות היותר מפותחות, הבעיה הזו נעלמת, בנוסף לשיפורים אחרים שמוכנסים לחומר. שיטת היצור המורכבת של פיברגלס מובילה ברוב המקרים לגופי תאורה יחודיים עם נטיות פיסוליות. הסיבים נותנים אפקטים שכבתיים בלתי צפויים באופיים. ניתן לקבל בפוליאסטר תוצאות מענינות ביציקות של גופים שדרגות שונות של שקיפות מעניקות עושר ויזואלי יחד עם צבעים עזים וטקסטורות לפי בחירת היוצר.       תמונות:     למעלה: גוף תאור "עמוס" מפוליאטילן. עיצוב וייצור: טל גור   למטה מימין לשמאל:   מנורת מתכת ובד "אפולון". עיצוב: רמי דביר;   מנורת בקבוקי החלב של תיו רמי;   מנורת שערות סוס, עיצוב רמי דרך ודב גנישרא (1998)  

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה