כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אור כמו טופו

אור כמו טופו

Tokujin Yoshioka Design ראיון עם המעצב היפאני יושיאוקה טוקוג'ין בסטודיו שלו בטוקיו

מאת: צילום:


יושיאוקה טוקוג’ין קנה את פרסומו הגדול ב-Fiera במילנו בשנת 2002, כשהציג את סדרת Honey Pop שלו. רבים ניבאו אז כי הוא יהיה מהמעצבים הבולטים של הדור הבא, אך למעשה טוקוג’ין היה בתודעתנו עוד הרבה לפני כן – בזכות עבודותיו לאיסאי מיאקי. לפני כחודש, בסטודיו שלו בטוקיו, אפשר היה להתרשם מרוחב היריעה של יצירתו. טוקוג’ין, יליד 1967, מעצב תערוכות ומוצרים, עוסק בעיצוב פנים ומעט בארכיטקטורה. בתחילת דרכו עבד במשרדו של המעצב היפאני הידוע שירו קורומאטה ומשם עבר לעבוד למען Issey Miyake. בשנת 2000 הקים את Tokujin Yoshioka design.בשנת 1990 עיצב את חדר התצוגה של איסאי מיאקי במוזיאון Stedelijk באמסטרדם. הוא בחר להציג מקצת מן הדגמים של החברה על בובות אדומות ואילו את רוב רובה של הסדרה הניח בגומות ששוקעו ברצפה בצורת הבגדים. ההנחה על הרצפה חשפה את הצורות הגיאומטריות, השטוחות יחסית, של הבגדים. המשחק בין הדו-ממד לתלת-ממד הוצג במיטבו ואיפשר לצופים לתרגם את הטרנספורמציה שעובר הבגד של איסאי מיאקי כשהוא מולבש על גוף. תערוכה מפורסמת נוספת שעיצב לחברה – Issey Miyake: Making Things – הוצגה לראשונה ב-Fondation Cartier בפאריס. התערוכה היתה חגיגה לכל החושים. אפילו הצד האלסטי של הבגדים קיבל ביטוי בעזרת תליית הבגדים על כבלים עם חיישנים הנעים בהתאם לתנועות גוף בחלל ופורשים את קיפולי הבגדים. גם רעיון ה-A-Poc של איסאי מיאקי הוצג בפעם הראשונה בתערוכה. חמש שמלות נגזרו מאותו גליל בד כשהן עדיין קשורות זו אל זו כדי להדגים את הסדרתיות מצד אחד, אך גם את הכנסת השינויים בהתאמה של גזירה לפי בקשת המזמין מצד אחר. מוצג זה הראה את הגישה המשותפת של מיאקי ושל טוקוג’ין לחשיבות השווה של דרך העשייה ושל התוצאה עצמה.עיצוב התערוכה האחרון שלו עירב את המעצב עצמו כפרפורמר. חברת Hermes רצתה להשיק שעון-יד חדש ופנתה לטוקוג’ין שיעצב תערוכה לאירוע זה באוניברסיטת טוקיו. מכיוון שמדובר באובייקט קטן-ממדים, החליט טוקוג’ין לתת ביטוי לערך שהאובייקט נושא בחובו – הזמן. בוויטרינה שבה הוצג השעון הניח טוקוג’ין מכלי זכוכית מעבדתיים, לבש חלוק לבן כשל מדען ושפך לתוכם נוזל זרחני המפיץ את אורו למשך שלוש שעות בלבד. מובן שרעיון כזה של תחושת זמן יכול להיטמע היטב בקרב צופים יפאנים המגיעים לפתיחה בדיוק בשעה המצוינת בהזמנה. טוקוג’ין מציין בראיון כי הוא אוהב לתת ביטוי לערכים מופשטים כמו ריח, זמן ואור. בגוף התאורה "טופו" הוא מתמקד בתהליך הכנת החומר ובמשקל הניתן לעשייה של המאכל המסורתי והנפוץ. מאחורי עשיית הטופו, בעל הטעם העדין, תהליכים ארוכים ומסובכים שהסועד לרוב אינו מודע להם. כך גם בגוף התאורה, שבו שקד טוקוג’ין על שפיכת אקריליק לתבנית וחיתוך החומר לריבועים (כמו חיתוך הטופו המסורתי). בשלב האחרון מוכנס האור בגוש האקריליק. טוקוג’ין אומר שכך הוא מעצב את האור, מגדיר את גבולותיו – לא את גוף התאורה – כשם שהרטבים השונים מגדירים את טעם הטופו. הכורסה והשרפרף הנקראים "כיסא נמוג בגשם", שעיצב לפרויקט היוקרתי Roppongi Hills בטוקיו לצד ליגת-העל של המעצבים, מעבירה את הרצון של טוקוג’ין לעסוק בגבול שבין הרוח לחומר, כאשר החומר הוא המכתיב את נתיב הרוח. הוא רצה לעצב את המושב האורבני כמחווה לפסל הנודע איזמו נוגוצ’י, מתוך נקודת מוצא שהוגדרה כשאלה "מה היה עושה נוגוצ’י לו נולד 100 שנים מאוחר יותר?" טוקוג’ין בחר לענות לשאלה בצורת כורסה ושרפרף העשויים מזכוכית המשמשת לעדשות טלסקופיות. השרפרף מדמה צורת אבן טבעית ואילו הכורסה הורכבה מגושים מלבניים מאסיביים בעלי פני שטח דקורטיביים. עיצוב הכורסה פחות מוצלח ואינו מנצל את תכונות החומר לטובת העיצוב, אך בשני האובייקטים מודגשת הקוטביות בין מאסיביות החומר לבין רעיון ההתפוגגות- הא-חומריות – המופיע בשם היצירה. לזכותו של הפרוייקט יאמר כי הוא מתפקד כאובייקט בחלל ציבורי, ביחסו לסביבה שבה הוא מוצב. בזכות שקיפותו, "כיסא נמוג בגשם" מתייחס הן להולכי הרגל והן לנוסעים ברכב, נקודה בסיסית בעיצוב בשטח אורבני, שמרבית המעצבים האחרים לא התייחסו אליה.  טוקוג’ין משכיל לחבר בין אסתטיקה יפאנית שמקורה בעבר לבין טכנולוגיות וחומרים עכשוויים המסמנים את דרך העתיד. הדוגמה הטובה ביותר לגישה זאת הוא מבנה הסטודיו שלו.  טוקוג’ין ייבא בית עתיק בן 150 שנה ששימש מפעל אורז מדרום האי המרכזי של יפאן לטוקיו. לדבריו, לאחר שתהה מהם הערכים החסרים באדריכלות בת זמננו, החליט למקם מחדש את מבנה המפעל המסורתי "שנבנה כמענה לצורך וללא התחשבות בערכים של עיצוב". הוא יצק תוכן עכשווי לשלד העץ של הבית המסורתי. התוצאה היא בית המאגד ניגודים של חדש מול ישן, חומרים טבעיים המשולבים בחומרים תעשייתיים ומלאכה מסורתית לצד טכנולוגיה עכשווית היוצרים מכלול חדש ומעניין. הבית מעמת זמנים, חומרים, מסורת וקידמה ושוזר את כולם יחד לתפישת יופי שקשורה קשר אמיץ ליפאן אך גם ייחודית ליושיאוקה טוקוג’ין. "עיצוב, כפי שאני רואה זאת", אומר טוקוג’ין, "הוא יצירת הבנות חדשות לערך המחבר אותנו לעתיד והוא צורת ביטוי שתפקידה לעורר בנו קשת של רגשות אנושיים".  www.tokujin.com

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה