כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  בדלתיים סגורות

בדלתיים סגורות

שיחה עם האדריכל רם כרמי על הרמוניה, ים תיכוניות ומודרניזם על רקע בית חדש שתכנן ברמת השרון

מאת: צילום:


 "הצורך הראשון שבית ממלא הוא יציבות וביטחון – ביתי הוא מבצרי. בית הוא המקום שבו חייבים לקבל אותך, להכניס אותך פנימה, פטור מן הצורך ’להיות ראוי’. זהו הבית הקטן, והוא היסוד לבנייתה של רקמת עיר אנושית חמה, שהיא הרחם של התרבות המקומית. בית הוא עיר קטנה, ועיר קטנה היא בית גדול". במלים אלו מתחיל כרמי את סיפורו של הבית – מהראשוניות שבו, מהיסודות וגם מהפרטי-אישי, וממנו במהלך רצוף לעיר, לתרבות ולעקרונות כלל אנושיים.ואכן, מבחוץ נראה הבית כמבצר. קיר אטום לגמרי פונה לשכן מדרום, למעט מגרעת קטנה עם זכוכית בפינה וחלון סרט נמוך למטבח, לאורך שביל הכניסה המוסתר על ידי צמחייה. גם כלפי השכן מצפון מפנה הבית חזית אטומה. הבית נפתח למעשה לשני כיוונים בלבד, הגובלים בשטחים ציבוריים פתוחים: לכיוון צפון-מזרח נפתח חדר הדיור, ומנגד לכיוון מערב נפתחים חדרי השינה. החללים הפנימיים בשניהם נמשכים אל עבר גינות גדולות לכלל חלל גדול אחד בלי הפרדה ברורה בין פנים לחוץ, המיישם את תפישתו של כרמי על מגורים ב"חיק הטבע". "חיק" זה כשמו כן הוא – שמור ומוגן על ידי קירות וצמחייה גבוהה בהיקף הבית, המקנים תחושה של אינטימיות.בין חדר הדיור לגינה מפריד קיר זכוכית עגול בגובה 4.20 מ’, הבנוי במקטעים של 1.25 מ’, ללא פרופילים. "אני לא אוהב אלומיניום וגם הזכוכית לא רוצה שימסגרו אותה. ברגע שאתה סוגר וממסגר אותה, היא מאבדת את האיכות החומרית שלה – השקיפות", מסביר כרמי. ואכן, ברוח משנתו כל הפתחים בבית (למעט חלונות השירותים) סגורים בזכוכית ללא פרופילים מרצפה ועד תקרה. הדלתות, שגם הן מזכוכית ללא פרופיל, ממוקמות בצד קירות הזכוכית כך שאפילו הן לא יפריעו לחלל הפנים להתמזג עם החוץ. בחדר הדיור הרגיש כרמי ש"החלל בורח החוצה באמצעות הזכוכית, אבל החדר רוצה להכניס את החלל פנימה, לכן הורדתי קורה מעל הזכוכית כדי להקטין את גובהה מ-6 מ’ ל- 4.20 מ’". בנוסף לכך בנה כרמי רבע כיפה הנמשכת מהקו העגול החיצוני למרכז ושם ספק נוגעת בשתי קורות בטון קשתיות היוצרות ריבוע בקודקודן. לנקודה זו, שבה הריבוע כמעט שמתחבר עם העיגול, קורא כרמי "אצבע אלוהים" בהשראת ציור הבריאה המפורסם של מיכלאנג’לו (ליריות היתה תמיד הצד החזק של כרמי).תשובה לכיפה הגדולה אפשר למצוא מצדו השני של החדר בגוף התאורה המקומר שמעל האקווריום הארוך (זהו תחביבו של הבעלים), המפריד בין החללים הציבוריים לחדרי השינה הפרטיים. בבתים של כרמי, כמו בבית זה, ניכרת תפישה עיצובית שונה בנוגע לחללי הפנים ולחללי החוץ – רומנטיקה כלואה במודרניזם. כך אין מוצאים זכר לכיפה בחזית הישרה. דוגמה אחרת היא וילה בחיפה שתיכנן. "החזית", טוען כרמי, "מבטאת את הצורה שבה הבית רוצה להיראות בציבור. אבל בפנים זה עניינו הפרטי של הבית. לואי קאהן בנה בתים בעלי לבוש חיצוני ופנימי וביניהם אוויר". כרמי מייחס חשיבות רבה לתפר בין פנים לחוץ. אלמנט המשרבייה בחדרי הילדים הופך את קו התפר המודרניסטי הדק והנעלם לחלל ים-תיכוני בגודל 2 מ"ר ובו ספת ישיבה. הים-תיכוניות, לדעתו, מתבטאת בשטחי החוץ ובמעברים בין פנים לחוץ, בניגוד לאדריכלות של אזורים קרים שמתרכזת סביב הקמין במרכז הבית. "בית ים-תיכוני בנוי מקירות נושאים של 50 ס"מ. אלו חומות בין הפנים לחוץ, והדיאלוג קורה כשחותכים בהם חלון או דלת בכיוון הכוחות, כלומר ורטיקלי צר וארוך. התפר הזה הוא חלל ממש, חלל ביניים בין פנים לחוץ. בחלל זה מתרחש מעבר הדרגתי בין האור הבוהק מבחוץ לצל השחור שבפנים, על ידי גוני אפור שמתקבלים בקירות החתך. זהו גם חלל שכל אחד יכול לנצל לצרכיו – כפינת ישיבה, שולחן, ארון וכו’." "האדריכלות המודרנית של שלד ומילואה הפכה את "הקיר הנושא" לנושא את עצמו בלבד. על כן הוא קטן למינימום של 20 ס"מ, ונפתחו בו חלונות אופקיים – ’חלונות סרט’. כל זה הביא להיעלמו של הקיר הים-תיכוני ועמו ההגדרה בין פנים לחוץ". בבית אין תריסים, והתחליף הוא המשרבייה הים-תיכונית בחדרי הילדים, שמעליה צומחים התריסים לסוויטת ההורים. שלושה עצי זית משמשים "תריסים" לסוויטה; הם גדלים בתוך עציצים בעומק של מטר מעל המשרביות. שניים מהם במרפסת העשויה דק עץ ובפינתה ג’קוזי והאחד בחדר השינה עצמו. מצדה השני של המיטה בנויים שירותי ההורים, ארון הבגדים ומטבחון קטן בתוך פינה חצי עגולה. לחדר השינה אין דלת והמיטה מוסתרת מאחורי הקיר העגול, כך שיש זרימה בחללים אך גם אינטימיות. הקו העגול, שבא לידי ביטוי בחדר הדיור ובחדר השינה, חוזר גם בחדר העבודה, הבנוי כגלריה מעוגלת מעל המטבח ומשקיף לחדר הדיור הכפול בגובהו. בין החללים הציבוריים לפרטיים מפרידים גרם המדרגות והמעלית, המקשרים גם למרתף גדול וחניה. חצי מפלס מפריד בין אגף השינה הפרטי לאגף המשותף, כך שההפרדה נעשית גם בחתך ובתוכנית וגם במבט דרך האקווריום. בנוסף לקו העגול ולצורות הריבועיות מופיעים גם משולשים סמוך לגרמי המדרגות. בניצב לקיר המעקה המלווה את המדרגות היורדות ממרפסת ההורים לגינת הילדים עומד קיר הג’קוזי, והקיר המשולש לאורך שביל הכניסה מחבר בין גגון הכניסה שליד המדרכה ובין דלת הכניסה לבית עצמו (שגם בה חוזר מוטיב הקשת). את השימוש בצורות גיאומטריות פשוטות וחומרי בנייה מעטים (טיח לבן, עץ טיק, זכוכית ואבן חלילה לריצוף) מסביר כרמי עצמו: "אני מחפש צורה עירומה, ולא להסוות או לשמר אותה. אני לא מחפש צורות שבורות כדי שיהיה מעניין יותר, אף על פי שגם אני עשיתי כבר קולאז’ים של שברים. אבל בבית, על רקע נוף של עולם מופרט הבנוי משברים ונע בקצב רצחני, אני מחפש מקום של שלווה". "אני מחפש לחזור אחורה, לזמנים שהיו ולקלאסיקות ים-תיכוניות ויווניות שנבנו מאבני יסוד גיאומטריות. זהו מפלט מהיום-יום החיצוני, בבחינת ביתי הוא מבצרי. אדריכלות",  מסכם כרמי, "זה בסך הכל עניין של שכנות טובה – בין שכנים כלפי חוץ, בין האלמנטים בתוך הבית ובין החומרים המרכיבים אותו. בית הוא כמו תזמורת שבה כל כלי רוצה שתהיה לו נוכחות, אבל רק כשהדיאלוג ביניהם נכון – המוסיקה הרמונית". e    

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה