כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  בית למכירה

בית למכירה

הצלם האוסטרלי ג'יימס קנט עבר מסלול ייסורים מפרך עד שהצליח לבנות לעצמו בית וסטודיו בלונדון. התוצאה היא בנין מינימליסטי, שכל סנטימטר בו מנוצל. בינתיים יש לקנט מחשבות על פרויקט חדש.

מאת: צילום:


 מרחוב ראשי סואן בצפון-מערב לונדון, הרחוק מלהיות יוקרתי או מרשים, מוביל שבילון כמעט נסתר מן העין לעבר חזית אפרפרה ובה חלון רב-ממדים. מפתיע לגלות הרפתקה אדריכלית בקילבורן, אזור שבו היה פעם ריכוז גבוה של מהגרים מאירלנד. כיום הרחוב מציע עושר אתני: חנויות מזון המשקפות את האוכלוסייה הרב-גונית, פאבים איריים, תיאטרון קטן וידוע שמעלה מחזות איריים לצד מחזות בנושאים יהודיים ואפריקאיים, וקולנוע חביב. שכונה תוססת, לא זוהרת, של מעמד הפועלים.בעל הבית הוא ג'יימס קנט, צלם אוסטרלי המתמחה בצילומים ארכיטקטוניים. לדבריו, הבחירה במקום היתה מחוסר ברירה: "אין כמעט מגרשים פנויים לבנייה בלונדון, והאפשרות היחידה היא לקנות בניין שאפשר להורסו ולבנות במקומו". כל זה כמובן כרוך ברישיונות, ביורוקרטיה ושאר סרבולים המאפיינים רשויות מקומיות.את המקום מצאו הוא ואשתו, ארט-דירקטורית, לאחר שיטוטים רבים באזור. במקום היה בית דפוס ישן, שבעליו עמד לצאת לגמלאות. הכוונה היתה לבנות סטודיו לצילום ומעליו שתי דירות למכירה, ואז לחפש מקום מגורים נפרד. אולם התוכנית השתנתה כשהסתבר מה רב הפוטנציאל של המקום, העלוב לכאורה.בעבר הרחוק שכנה כאן אחוזה עם פארק ואורוות. האחוזה נהרסה, הפארק הוגדל והועמד לרשות הציבור, ומהאורוות נותר קיר שלימים נהפך לחלק מבית הדפוס, שבשכנותו סטודיו להקלטות הפועל גם כיום.האילוץ המרכזי בפרויקט היה המחסור במזומנים. המגרש הציב בעיות לא מעטות, כמו גישה צרה לשטח, שהיקשתה על משאיות חומרי הבניין; מבנים ויקטוריאניים שכנים שקירותיהם אינם ישרים; הקרקע היא אדמת חימר טיפוסית ללונדון, שפירושה תזוזות קרקע הגורמות לסדקים במבנה; וקיר גבוה בכיוון צפון-מזרח, האחרון שנותר מהאורוות ששכנו כאן, הבנוי לבנים ויקטוריאניות ותוחם את הפארק. לא היה ברור אם אפשר להורסו, מכיוון שרישיון ההריסה היה תלוי בכמה רשויות. לבסוף ניתנה הרשות ושכר העבודה הסתכם במתן הלבנים לצוות ההריסה.התכנון האדריכלי וההנדסי הופקד בידי Corker Marshall  Denton, משרד אוסטרלי שלו שלוחה בלונדון. זהו משרד יוקרתי העוסק בעיקר בפרויקטים כמו בנייני ממשלה, כבישים, מוזיאונים. המשרד תיכנן את בנייני שגרירות אוסטרליה ביפאן ובסין, ובלונדון את מלון "סנדרסון" ומלון "סנט-מרטין" שעל עיצוב הפנים שלו הופקד פיליפ סטארק. מאחר שרבים מהפרויקטים שלו צולמו בידי קנט, היה המשרד מוכן לטפל בפרויקט קטן של בית פרטי בשילוב סטודיו לצילום. הפתרון שנבחר כמתאים לתנאי השטח במגרש של קנט היה מעין רצפה צפה על יסודות של 38 עמודים, שקוטר כל אחד מהם כחצי מטר ואורכם 17 מטר. החפירה לעמודים נעשתה לפי עקרונות של קידוחי נפט: קידוח עד לעומק שבו נתקלים במי-תהום, הנשאבים תוך כדי הקידוח. חגורות טפלון משמשות מעטפת לכלובי פלדה המוכנסים לאדמה, ולתוכם יוצקים בטון. על קו האדמה מניחים לוחות מוקצפים בעובי 10 ס"מ, שדרכם בולטים מוטות כלובי הפלדה. רשת פלדה מונחת על הלוחות המוקצפים וקושרת את העמודים אחד לשני בדוגמת שתי וערב שמעליה יציקת בטון, רשת נוספת ושוב יציקת בטון. זו צורת בנייה מסובכת למדי, בעיקר בגלל נתוני הקרקע, השטח ומיקומו, ולכן תפקיד מהנדסי הבניין היה מכריע בפרויקט הזה. סיום התהליך הוא בהנחת צנרת מים, חשמל, חימום ובידוד, ויציקה נוספת של בטון מלוטש שיוצר את הרצפה המוגמרת. בעל הבית מסביר שלמרות כל זאת, לעתים מורגשת רעידה קלה כאשר בכביש הראשי עוברים כלי רכב כבדים – אפשרות שנלקחה בחשבון בתכנון המקום. בעתיד יהיה אפשר לבנות קומה נוספת. כעת הגג מצופה דק. התכנון המקורי היה גידול דשא וצמחייה בשולי הגג, אך קניית כלב משפחתי שינתה את התוכנית. החזית הצנועה אינה מסגירה את תכנון הפנים. מדרגות מובילות לקומה שבה חדר עבודה קטן, שחלונו רחב הממדים משקיף על שביל הכניסה לבית ועל זווית ראייה צרה לרחוב הראשי הסואן. החלון, שרוחבו כרוחב החדר, ממוסגר במסגרת פלדה. עיצוב החדר תמציתי: שולחן עץ קטן למחשב נייד, מתחת לחלון ספת עור ומולה קיר עץ ובו מדף לטלוויזיה, מדפים נוספים לספרים ולתמונות משפחתיות. קיר העץ הזה, מסתבר, הוא חלק מקובייה שבתוכה שירותים ומקלחת בוהקים בלובנם. הקיר הצפון-מזרחי של הקובייה הוא ראש המיטה בחדר השינה של ההורים, שבו חלון זכוכית מהרצפה עד לתקרה המשקיף על הפארק. משני צדי הקובייה, המחלקת את החלל, מסדרונות קטנים. אחד מהם מוביל לשני חדרי ילדים, שגם הם משקיפים לפארק, ולחדר אמבטיה. בהמשך נמצאים חדר מגורים, פינת אוכל ומטבח בחלל אחד, וגם כאן נשקף נוף אל הפארק, המעניק תחושה של חלל גדול יותר. המוטיבים החוזרים הם רצפת בטון אפורה מבריקה, קירות בוהקים בלובנם, ריהוט בעור שחור וזכוכית לאורך כל החזית האחורית לצפון-מזרח, שהיא בעצם מקור האור הכמעט בלעדי. מהסלון מובילות מדרגות לגג, ממנו נשקף נוף לרחוב ולפארק – מרחב ירוק בתוך אזור סואן. הקירות הפנימיים אינם קירות תומכים, אלא קירות גבס שניתן בקלות לשנות את מיקומם. בחיבור של הקיר החיצוני לרצפת הבטון יש מרווח הצללה, היוצר מעין פס כהה ומעניק תחושת קלילות למבנה כולו. הבית אינו גדול, אך מחולק בפרופורציות נכונות, עיצובו מינימליסטי וכל סנטימטר בו מנוצל הודות לגישה התעשייתית של הארכיטקטים. גם הסטודיו מעוצב בצורה קומפקטית ומינימליסטית. הכל מוחבא מאחורי מחיצות ודלתות – הציוד, המשרד, השירותים והמטבחון – ונוצר חלל נקי ורחב ידיים. ומה התוכניות לעתיד? להעמיד את הבית למכירה ולהתחיל פרויקט חדש. כיום קנט מנוסה יותר והתהליך, למרות הקשיים, קסם לו. הרווח מהמכירה יהיה ככל הנראה משתלם במיוחד, מפני שהמוצר המוגמר ללא ספק ייחודי.  הצלם האוסטרלי ג'יימס קנט עבר מסלול ייסורים מפרך עד שהצליח לבנות לעצמו בית וסטודיו בלונדון. התוצאה היא בניין מינימליסטי, שכל סנטימטר בו מנוצל. בינתיים יש לקנט מחשבות על פרויקט חדש .

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה