כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  בנייני האומה: חלומות בגדול

בנייני האומה: חלומות בגדול

המבנה, שנחשב בזמנו לדמיוני ומגלומני, לא ענה במשך השנים על הצרכים ההולכים ומתפתחים של המדינה, ומשנת 1988 הועבר המשך התכנון של הקומפלקס וסביבתו למשרד האדריכלים ארתור ספקטור ומיכאל עמישב.

מאת: צילום:


בנייני האומה, החוגגים בימים אלה מלאת 50 שנה להקמתם, נועדו להוות מרכז כי נוסים גדול לאירועים החשובים ביותר בחיי המדינה. בזמנו היה המבנה הראשי ואולם אוסישקין שבמרכזו בנין קולוסאלי בממדיו. במהלך השנים עברו על הבנין שינויים, התחלפו משרדי האדריכלים המתכננים ושונה אופיו האדריכלי וסגנונו.גם היום, אולם למופעים בן 3,104 מושבים נחשב לגדול למדי. לפני 50 שנה, כשהחלום להקים את "בנייני האומה" החל להתגבש לתוכניות אדריכליות, ואחר-כך לבטון ולקונסטרוקציות ברזל, הגודל וההיקף של בנייני האומה בכלל ואולם "אוסישקין" בפרט, היה חלום בקנה מידה גדול. אולי מגלומני. הוגה הרעיון, איש הסוכנות היהודית אלכסנדר עזר (יבזרוב), "היה איש שופע אנרגיה, שהיה מדבר תוך תנועות ידיים רחבות", מעיד היום האדריכל יעקב רכטר. לפני 50 שנה השתחרר רכטר משירותו הצבאי והצטרף למשרד רכטר זרחי רכטר. התוכנית של אביו, האדריכל זאב רכטר, היא שזכתה בתחרות בין אדריכלים ישראלים להקמת בנייני האומה".האירוע הראשון שהבנין היה אמור לכנס בין כתליו היה הקונגרס הציוני ה23-, הראשון לאחר קום המדינה, ואחריו את כל האירועים החשובים בחיי העם והמדינה. לכן צריך היה לשוות למבנה צביון וממדים של גדולה. "אבי היה חדור הרגשה שהוא משתתף במפעל חשוב מאוד, שהוא נוטל חלק במעשים הגדולים של הקמת המדינה", מוסיף יעקב רכטר. "לכן הוא תכנן מדרגות רחבות במיוחד בכניסה לטרקלין, וחללים ענקיים".היום נקרא קומפלקס המבנים שנוספו לבנייני האומה המקוריים "מרכז הקונגרסים הבינלאומי ירושלים – בנייני האומה". עדנה רמות, מנכ"ל המרכז, מוציאה מהארכיון תצלומי השחור-לבן ישנים, שיצאו מהמחשכים לקראת חגיגות אירועי ה50- להקמת המרכז. באחד התצלומים הישנים נראה הבנין כשרק הקומה הראשונה שלו בנויה. מעליה מתנוסס קיר הזוי, כמעט וירטואלי, המורכב מעמודי בטון מזוין ומרשת של פיגומים. על הפיגומים נתלו שלושה סמלים גדולים: סמל המדינה, סמל עיריית ירושלים וסמל הקונגרס היהודי הכ"ג.  תפאורת תיאטרוןלא להאמין, אבל הכינוס החשוב, סמל התגשמותו של חזון הקונגרס הראשון בבאזל, התקיים באולם שבקושי, ברגע האחרון, הכינו בו 1900 מקומות ישיבה. ירושלים לא יכלה לשכן את כל באי הקונגרס, ותושבי העיר התבקשו להלין חלק מהאורחים בבתיהם הפרטיים. "בתוך השלד הבלתי גמור של הבנין, בין הפיגומים ומוטות הברזל, הוקם ארמון נהדר", נכתב בחוברת שיצאה לאור לפני 5 שנים, במלאת 45 שנה לבנין. "זה היה ארמון מארץ האגדות, עשוי כולו מבד ומקרטון. 5,000 מטרים של בד בצבעים שונים כיסו את קירות הבטון העירומים ויחד עם העמודים העניקו רושם של תפאורת תיאטרון. התקרה צופתה בלוחות של קרטון והרצפה בשטיחים כחולים. חמש דקות לאחר שאלכסנדר עזר (יבזרוב) עוד יישר תמונה על אחד ה’קירות’, נשמע קולו של ברל לוקר, יו"ר הנהלת הסוכנות…: ’אני פותח את הקונגרס הציוני ה23-’".החזיון המופלא הזה, של תפאורת בד וקרטון, נבע מקשיים בגיוס כספים להקמת הבנין. "ממדי הבנין הקדימו מדי את מדינת ישראל, וכך גם הדמיון, כשרון ההמצאה והרוח היוצרת של אלכסנדר עזר", כתב לימים האדריכל משה זרחי, שהיה מעורב בתכנון קומפלס בנייני האומה החל משנת 1950 ועד 1986. "ספקנים שעקבו אחר צלם הבנין העולה באיטיות מעל הקרקע כינו אותו בשם ’חירבת אל-אומה’", הוסיף זרחי. לאחרונה, במשרדו בתל-אביב, הוא נזכר בקשיים הבלתי אפשריים שבהם נתקלו הוא וזאב רכטר במהלך הבנייה."לקשיים בהשגת הכסף נוספו קשיים מסוג אחר", מוסיף זרחי. "לא היה בארץ ידע להקמת מבנה כל כך גדול ומורכב. הבנין נשען כולו על קונסטרוקציות מברזל, וסולל בונה היתה החברה המבצעת. הם השיגו בקושי את מספר המנופים שהיה דרוש לבנייה, והמהנדס המקומי היה צריך להשתמש בשיטות מאולתרות. חיפשו ומצאו פועלים ומנהלי עבודה שעסקו בבנייה באירופה, בעיקר באוסטריה ובגרמניה, וידעו לערוך את החישובים הדרושים ואיך להשתמש במסמרות, לחיבור חלקי הברזל. אתר הבנייה עצמו היה כמו מגדל בבל, שבו דיברו בכל השפות שאפשר להעלות על הדעת".זאב רכטר, חדור תחושת השליחות, נראה בתצלומים הישנים כשהוא מקדיש מזמנו לאירוח אח"מים מכל העולם, בעיקר היהודי, ומוביל אותם בין הפיגומים וקורות הבטון החשופות. בין השאר הראו הוא ועזר (יבזרוב) את ה"פלא" ההולך ומוקם לצייר מארק שגאל, למנצחים לאונרד ברנשטיין ואנדריי קוסביצקי, לפסנתרן ארתור רובינשטיין ולכנר הנריק שרינג, למשה שרת ולפנחס לבון, ולנציב העליון הלורד הרברט סמואל. רכטר אף נאלץ להקדיש זמן ואנרגיה כדי לשכנע קבלנים ופועלים להתמיד בעבודה, למרות ששכרם לא שולם בזמן. לא פלא שבתום אחת הישיבות הסוערות שבהן השתתף הוא חש ברע. "אבי נפטר מדום לב ב18- בדצמבר 1960, בדרך מהישיבה", מספר יעקב רכטר. "סיפרו לי שהוא התרגז מאוד במהלך אותה ישיבה".שירותים מודרנייםבמשך השנים התקיימו בבנייני האומה אירועים וכינוסים שונים: קונצרטים, מופעי זמר ומחול, ואירועים ממלכתיים כגון חגיגות העשור למדינה, תערוכת כיבוש השממה, ירידי הספרים של ירושלים, ועידת הבנקאים בשנת 1995, וממש לאחרונה – אירוח נציגי התקשורת העולמית במרכז התקשורת הענק, שממנו כוסה בכל כלי התקשורת הבינלאומיים ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס בישראל. המבנה שנחשב בזמנו לדמיוני ומגלומני, לא ענה במשך השנים על הצרכים ההולכים ומתפתחים של המדינה, ועל הפיכתה של ירושלים המאוחדת לכרך גדול; עיר שזקוקה למרכז גדול לקונגרסים, אשר יוכל להעניק שירותים מודרניים לעשרות אלפי איש.החל משנת 1988 הועבר המשך התכנון של קומפלקס בנייני האומה וסביבתו למשרד האדריכלים ארתור ספקטור ומיכאל עמישב. מרכזת את הפרויקט במשרד זה היא האדריכלית ניצה רסקין. "כשהתחלנו את הפרויקט, הבנין היה במצב גרוע ומדורדר", מספר ארתור ספקטור. לא היה כסף אפילו לצבוע את הקירות. אולם אוסישקין הענק, שהיה הישג אדיר לזמנו, נבנה ועוצב בחומרים כמו אלומיניום ועץ. האלומיניום התפרק, מושבים ומרצפות נעקרו ממקומם. הירושלמים לא אהבו לשמוע קונצרטים של הפילהרמונית במקום, והעדיפו לנסוע להיכל התרבות בתל אביב."חלק מהבעיה היתה, שהסוכנות היהודית, בעלת הבנין, לא נטלה על עצמה את האחריות ולא דאגה לשיפוצים. היה דרוש לשם כך הרבה כסף, ובשלב ראשון – כשנכנסנו לעבודה – חיפשנו שטחים בבנין הקיים, שאפשר היה להפוך אותם לחללים מניבים כסף. בהמשך צריך היה לערוך תוכנית חדשה שדרשה שינויי תב"ע (תוכנית בנין ערים), וזה – כידוע – תהליך ממושך ומייגע. נעזרנו בחברות יעוץ ותכנון בינלאומיות שיסייעו לנו להחליט מה צריך לבנות במקום; איזה סדר גודל של קונגרסים אפשר למשוך לירושלים, והאם אפשר יהיה להתחרות בתל-אביב. ראינו כ30- מרכזי קונגרסים בכל העולם ולמדנו מכולם. בסופו של תהליך התכנון התוכנית שלנו קיבלה תוקף ואושר שינוי התב"ע".המשרד המתכנן היה צריך לקחת בחשבון משתנים רבים ומורכבים. החל משינויים בדרכי הגישה אל הקומפלקס המתחדש, ועבור ליצירת מגרשי חניה נוספים. צריך היה לקחת בחשבון אפשרות לארח בו-זמנית כמה וכמה אירועים, שדורשים אולמות מסוגים ומגדלים שונים, המצוידים באמצעי הקרנה, המחשה ותקשורת חדישים. תכנון של קומפלקס גדול ומורכב בסדר גודל כזה דורש השקעה גם במזנונים ובמסעדות ברמה ובגודל שונים, בבוטיקים, בחנויות ובשירותים שונים. "כשאורחים מגיעים לקונגרס ליומיים-שלושה, צריך לדאוג גם לזמן הפנוי שלהם", מסביר ספקטור. זכוכית בחזיתלדבריו, במרכז פורט מאיו בפאריז יש 100 בוטיקים, הקשורים למלון המשרת את באי המרכז. "צריך להבין", ממשיך האדריכל, "שמבחינה כלכלית, הקונגרסים עצמם לא בהכרח רווחיים, אבל הם מביאים לעיר תיירים בעלי יכולת, שרוצים ומסוגלים להוציא בימי שהותם במקום הרבה  כסף. המיקום של בנייני האומה הוא עובדה נתונה: מדרום לנו נבנתה קריית הממשלה, ובצפון – התחנה המרכזית. אורח שמגיע לקונגרס או למטרה אחרת, ויש לו שלוש שעות פנויות בלוח הזמנים שלו, לא יכול היום למלא אותן בעיסוק כלשהו, בקניות וכד’. לשם כך הוא צריך לנסוע העירה, והנסיעה הלוך וחזור תגזול כמעט את כל זמנו הפנוי". השינויים שנעשו בבנייני האומה מאז שהחידוש והמשך התכנון נמסרו למשרד ספקטור-עמישר מתבטאים, בין השאר, בתוספת של אולמות – כמו אולם טדי הנאה, על שם ראש העיר הקודם טדי קולק, בעיצוב ובניית הכניסה המזרחית למשרדי מרכז הקונגרסים, ובכלל זה הרחבה שלפניו, ועוד כהנה וכהנה תוספות, שעל פי חוקי הבנייה הירושלמיים צופו כולן באבן והם משתלבים בסגנון הבנייה המקומית.אחד השינויים המעוררים מחלוקת הוא תוספת הזכוכית בחזית הבנין. לדברי ספקטור, הגרנוליט בעמודי החזית החלה להתפורר והזגוגיות נשברו. "רצינו לרענן את מראה החזית ולהתאים אותה לאדריכלות בת זמננו, והוספנו בחזית זכוכית, חומר עכשווי, המשקף את תכלת השמים. מעבר לזכוכית, בפנים, נותרו אותם עמודי גרנוליט, שגם הם לא במצב טוב". השינוי במראה החזית לא אהוד, מטבע הדברים, על המתכננים הראשונים של הבנין."לדעתי הזכוכית היא לא ברוח הבנין, והיא הפכה אותו למשהו אנונימי", אומר האדריכל משה זרחי. "כמו כן הובא לידיעתי, שעל פי התכנון החדש יוקם לפני החזית הנוכחית מבנה נוסף, שיסתיר אותה, ואיני מבין בדיוק את ההגיון של התוספת הזו. כשמגיעים לבנייני האומה צריך לראות את החזית של הבנין ההיסטורי ואת הכיכר בגודלה הנוכחי, ולא להקטין אותה. אין הרבה כיכרות גדולות בירושלים". קונצרטים וקרקסהבנין שזרחי מדבר עליו היה אמור, אומנם, להיבנות לפני הבנין הראשי, ובאמת להסתיר אותו. על פי התוכנית, זה נועד להיות מבנה כניסה שיקלוט את המבקרים במרכז הקונגרסים. "ביתן הכניסה יהיה בעל אופי טקסי מיוחד", כתבו בזמנו המתכננים במשרד ספקטור-עמישב. "שטח ציבורי גדול זה יהיה בעל איכות מיוחדת של תאורה, המצויה על פי רוב בכיכרות מקורות. הוא יהיה אף מסיבי מאוד כשטח ירושלמי ציבורי מסורתי, ובעל קירות כבדים שיעניקו תחושה של שטח תחום מוגדר, כתחושה שמעניקים מבנים ארכיטקטוניים בירושלים… כניסה חדשה זו תשתלב ותספק גישה משותפת למופעי התרבות, הבידור, הכנסים, התיירות, השרותים לקהל והמסחר, כך שכולם יצטלבו ויתפצלו מחלל אחד שיהיה בקנה המידה המתאים לעיר".בינתיים יתכן שיחולו שינויים נוספים בפיתוח המתחם כולו, שכן ה"חשיבה בגדול" נמשכת, ולראש העיר הנוכחי, אהוד אולמרט, יש עניין לבנות בקומפלקס של בנייני האומה אולם נוסף, ענק, בנוסח ה"מדיסון סקווייר גרדן" בניו-יורק, או אפילו – ה"מילניום דום" החדש בלונדון. "כמעט בכל עיר שיש בה יותר מחצי מיליון תושבים יש אולם רב-תכליתי שיכול להכיל יותר מ15- אלף איש", מסביר ארתור ספקטור. "אולם שאפשר לקיים בו כל מיני פעילויות – החל מכינוסים פוליטיים רבי משתתפים ועד למשחקי כדורסל בינלאומיים, מופעי קרקס וקונצרטים ענקיים. כדי שאולם כזה יחזק מעמד מבחינה כלכלית, צריך שיתקיימו בו לפחות 130 אירועים בשנה. אפשר להבטיח את זה אם בעל האולם יהיה גם בעלים של קבוצת כדורסל, לדוגמא".ספק רב אם אלכסנדר עזר (יבזרוב), שהיה "ראש גדול" בנוסח ימי הקמת המדינה, היה חותם על הפיכתה של ירושלים לאבן שואבת למופעי קרקס ומשחקי כדורסל המוניים, שמנסה להשיג רייטינג גבוה בתחרות עם תל-אביב. אבל מאחר שהקואליציה של אולמרט מורכבת מנציגות חרדית בולטת, נראה שלא יהיה קל להעביר את החלום הציוני הזה, של ישראל 2000. מה שכן – תכנון ה"ארנה" עשוי לשנות את מערך הכניסות, החניה והקשר שבין המבנים השונים, ובכלל זה לבטל לחלוטין או להקטין במידה משמעותית את מבנה הכניסה המתוכנן, ואז יחזירו לחזית הבנין ההיסטורי את כבודה, ירווח לאדריכלים המקוריים רכטר זרחי, ואולי גם לנו, לבאי האירועים והכנסים של בנייני האומה. ד"ש מכפר קדריםלכל מי שיסייר בבנייני האומה, מומלץ להתעכב לשעה קלה במוזיאון קטן, במבואה לאולם טדי. מסתבר שכבר בשלהי הבית השני שכן במקום כפר קדרים, שסיפק כלי חרס לירושלים. חפירות ארכיאולוגיות חשפו כבשנים שבהם נצרפו הכלים. החומר הגיע מאזור היישוב מוצא של היום, כעשרה ק"מ מהכפר. בפסגת הגבעה נמצאו בורות מים מטויחים מאותה תקופה. סמוך לבורות התגלה גם טור מדרגות שהוליך אל מערה טבעית, אשר הורחבה על ידי אנשי המקום ושימשה כנראה כאסם תבואה. תוך כדי חפירת היסודות לאולם טדי, בשנת 1989, נחשף האתר הארכיאולוגי ובו בריכות שיקוע לטין, שבעה כבשנים, אזור ייצור ללבנים ולרעפים, אובניים והרבה מאוד כלי חרס. חלק מהממצאים נשמרו בקרבת האתר שבו נתגלו, ושולבו באולם החדש. שני כבשנים הועתקו ממקומם והוצבו בחלל מיוחד מתחת לרצפת המבואה לאולם, ואפשר לצפות בהם מבעד לשני חלונות זכוכית הקבועים ברצפה. ליד רצפת הזכוכית, בחלונות ראווה מיוחדים, מוצגים הכלים שהתגלו במהלך החפירות. 

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(298952) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:55" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:55" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(16) "c00010eb0853_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(16) "c00010eb0853_big" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:55" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:55" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(298951) ["guid"]=> string(68) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/06/c00010eb0853_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה