כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  גלוסקא חוטב בעץ – נתנאל גלוסקא אמן-מעצב בעץ

גלוסקא חוטב בעץ – נתנאל גלוסקא אמן-מעצב בעץ

נתנאל גלוסקא יושב בציריך ויוצר מושבים שנותרו מגזעי עצים כרותים. הוא מפסל בהם במשור ידרני ובמפסלת, לא מלטש, ומותיר על פני השטח בכוונה תחילה סימנים וחריצים של כלי העבודה.

מאת: צילום:


נתנאל (תוני) גלוסקא, אמן-מעצב ישראלי היושב בציריך, שווייץ, יוצר מושבים שנותרו מגזעי עצים כרותים. הוא מפסל בהם במשור ידרני ובמפסלת, לא מלטש, ומותיר על פני השטח בכוונה תחילה סימנים וחריצים של כלי העבודה. לאחר שנחשף לראשונה בספר העיצוב השנתי שערך פיליפ סטארק, דרך כוכבו באירופה, והוא מוצג בגלריות ידועות ונרכש על-ידי מעצבים מהשורה הראשונה.ההתרשמות הראשונה ממושבי העץ הענקיים היא הלם תרבותי. האם אלה פריטי ריהט שבטי או אתני? מה הם המושבים העצומים, מעץ טבעי ולא מעובד, שמשקלם יכול להגיע עד 150 קילוגרם? באיזה כלים נעשו? האם יכול להיות שאלה פריטי עיצוב עכשוויים? אם כן – מה הטעם לפסל, בעידן התעשייתי, מושב מגוש אחד של עץ מלא?השאלות הללו מוכיחות שהיוצר, מעצב מאוד בן-זמננו, הוא גם אמן מרתק הגורם לנו לשאול שאלות יסוד לגבי היחסים שבין אדם, טבע, ריהוט, וחברה תעשייתית.בשלב השני מתעוררת סקרנות לגבי האמן, שבמו-ידיו מפסל את המושבים במשור חשמלי שאורכו כמעט 2 מ’, ממש כמו הכלי שהפך לסמל של סרטי-אימה. רובנו אולי מדמיינים חוטב-עצים קנדי בעל גוף ומזוקן, אך לא זה האיש שפגשתי בשנה שעברה במילנו, ביריד הרהיטים הבינלאומי.  האמן-מעצב שמאחורי סדרה זו של כיסאות הוא ישראלי, נתנאל (תוני) גלוסקא, בחום צנום ועדין מראה, המתגורר בציריך, מקום מושבה של אשתו השווייצרית.זו היתה הפעם הראשונה שגלוסקא הגיע לאיטליה כדי להציג את עבודותיו, אם כי הוא הגיע לשם לאחר שזכה להכרה בעולם העיצוב, בזכות הופעתו בשתי מהדורות של ספר העיצוב השנתי )ה-Design Year Book( שאצרו פיליפ סטארק ואלסנדרו מנדיני. בעיקבות חשיפה זו הפיע גלוסקא בשתי תערוכות במוזיאון לאמנות מודרנית בעיר ברמן, גרמניה.נראה שבמילנו הוא הצליח לשבור את הקרח. מנדיני טפח על שכמו, סטארק הזמין ממנו כיסאות. אך גלוסקא התרגש במיוחד כאשר אנשי עיצוב מאוסטריה הזמינו אותו להעביר סמינר בבית-ספר לעיצוב בווינה.גלוסקא, חף מגינונים של כוכבר-עיצוב, סיפר על עצמו בדרך הפשוטה והידידותית. בן לאב ממוצא תימני ואם ממוצא צ’כי, נולד בראשון לציון אך גדל במקומות רבים: בקיבוצים רמת-יוחנןן ודוברת, בכרמיאל ובחיפה. לאחר שלוש שנות לימוד בבית-הספר לאמנות בחיפה למד 5 שנים ב"אקדמיה ריטוולד" בהולנד. נתנאל מעיד על עצמו שמאז ומעולם עסק בציור, למרות שגם עיצוב וארכיטקטורה עניינו אותו.שלבי הכנהגלוסקא: "ציור, רישום, צבע, קומפוזיציה ופרופורציה הם בסיס להכל. במשך תקופה ארוכה ציירתי, אבל במקביל יצרתי תמיד עבודות תלת-ממדיות, כעיסוק צדדי שהפך למקצוע. לאחר מכן יצרתי פסלים פיגורטיביים מוקטנים מעץ, מוטיבים של עובדי-רחוב שאותם פיזרתי בעיר בעילום שם; כמו גרפיטי תלת-ממדי. למרבה הצער, איכשהו הם הגיעו תמיד לידי המשטרה השווייצרית. חבל".באחד הלילות הקרים של ציריך התהללך גלוסקא כאמן טרוד ששנתו נדדה. באותה שעה גזמו פועלים בפארק הציבורי גדמי עץ גדולים. נתנאל נתפס אז בדחף עז, לגרור לביתו גזע עץ גדול, במו-ידיו. "אז התחלתי עם הכיסאות הללו. זה היה עבורי ממש הארה. מצאתי את מקומי. כל מה שעשיתי עד הכיסאות היה בבחינת שלבי-הכנה.  העץ מאוד התאים לי בגלל נגישותו, ובגלל העובדה שאפשר להפוך במהירות רבה, יחסית, גוש עץ למוצר". למה דווקא כיסאות? שאלתי את נתנאל. "כיסא הוא מקום, וגם פסל פיגורטיבי", השיב, ואניי התפניתי להרהר, כיצד ולמה לשייך את האובייקטים האלה.אפשר לנסות ולשייך אותם לתקופה או לתרבות מסוימות, אך קשה לעשות זאת, משום שנתנאל יצר אובייקטים יחודיים, אישיים. "הכיסאות מתייחסים אך ורק להיסטוריה שלי עצמי", הוא אומר. "ללא כל קשר לריהוט אפריקני או אחר"."האם אתה רואה את עצמך כאומן, כמעצב או כאמן?" הוספתי ושאלתי. "אומן הוא לא יותר מעובד-כפיים מומחה, ואני מאמין שכל אחד יכול לעסוק באומנות ברמה זו או אחרת, לאחר הכשרה מתאימה. אומן יכול לחזור ולייצר אותו מודל או אותה עבודה שוב ושוב, מאות פעמים. להבדיל מהאמן, אומן לא שייך לזמן. אני אמן-מעצב או מעצב-אמן מחדש, שאוהב לראות צורות חדשות, צבעים חדשים, הרכבים וטכניקות חדשות".נתנאל גלוסקא הוא נטורליסט שמשאיר את העץ בגימור גס, אפילו בלי למשוח אותו בשמן מגן. "עד כמה חשוב לך המימד הפיזי והמאמץ הגופני בפיסול כיסא כבד, עם משור שרשרת?" הוספתי לשאול. גלוסרא: "לפני שהתחלתי ליצור את הכיסאות, עסקתי בהדפסי עץ גדולים )150 x 200 ס"מ( שהדפסתי במו-ידי, מכיוון שאין מכונת דפוס בגודל כזה. גם זו היתה עבודה פיזית קשה מאוד.  המימד הפיזי לא משנה לי, אבל הגימור הגס הוא מכוון ומודע. הוא משאיר מקום לדמיון, יש בו מרקם שמראה את עקבות העבודה. חשובה הפרופורציה, השפה. בעבודות החדשות שלי יש גימור נקי. הכל לגיטימי. אני אוהב באותה מידה גימור גס או נקי, אם כל אחד מהם נעשה נכון. באשר למשור השרשרת – זהו כלי גאוני, מהיר ושימושי. מעבר לזה הוא לא מעניין אותי".נפח גדולשאלה: האם תיהנה באותה מידה לעצב רק על הנייר ולמסור את השרטוטים לביצוע, בלי להזיע?גלוסקא: "רוב העיצובים שלי מתחילים ונגמרים על הנייר. אני רושם בלי סוף. הרישום הוא מוצר כשלעצמו".שאלה: על מה אתה עובד עכשיו ומה תוכניותיך?גלוסקא: כרגע אני עובד על כיסאות חדשים, על הזמנות לאבי-טיפוס של כיסאות, שולחנות וארון לדיסקים. פיתחתי שיטת תאורה חדשה ורשמתי אותה כפטנט. אני מעצב שטיחים ועובד על תערוכות חדשות. פיליפ סטארק משלב את העבודות שלי בעיצובי הפנים שלו, כמו במלון מונדריאן בלוס-אנג’לס ובפראמונט הוטל בניו-יורק. כמו כן הוא רוכש עבודות שלי לצרכיו האישיים. עשיתי פרוייקט משותף עם מתיאו טון, אחד ממעצבי קבוצת ’ממפיס’ האיטלקית".בזמן ששוחחתי עם נתנאל גלוסקא התקיימה תערוכה מעבודותיו בגלריה "נאוטו" בפאריז, ותוכננה עבורו תערוכת יחיד במוזיאון בפרנקפורט, גרמניה. בקיץ 1999 יתקיים בבזל כנס אדריכלים, וגלוסקא מוזמן שם להרצות על עבודתו.  מעצב האופנה הנודע, קרל לגרפלד, השולח ידו מפעם לפעם גם בעיצוב-פנים, ואף פתח גלריה חדשה לעיצוב בפריז, רכש אף הוא כמה עבודות כדי להציגן בגלריה ובביתו. כמו כן יצלם לגרפלד בעצמו את עבודותיו של גלוסקא ויוציא לאור ספר על העבודות.כמו מעצבים-אמנים ישראלים אחרים שהחלו להופיע בעשור הארון על בימת העיצוב הבינלאומית, בראשם רון ארד ואחריו איילה צרפתי ואחרים, גם גלוסקא עושה פריטים יחידניים בנפח גדול, .One-Off בעיני יש משהו משותף בקוד הגנטי שלהם. יש להם משיכה לעבוד במסות גדולות ולפעמים באמצעים ברוטליים.  הגימור הוא בהרבה מקרים אורגני, ורחוק מהשפה של המוצרים התעשייתיים המצויים. עקבות כלי העבודה ניכרים על פני השטח של האובייקט. "אני רואה את עצמי כאמן-מעצב עם ראייה גלובלית", מסיים נתנאל גלוסקא. "נולדתי וגדלתי בארץ, למדתי בהולנד, אבי ממוצא תימני ואמי ממוצא צ’כי, ואני מתגורר לסירוגין בשווייץ וביוון. אבל יתכן שבכל זאת, משהו בקוד הגנטי הישראלי דבק בי", הוא מודה.כמו טוטמים אפריקנייםאיני יודעת באיזה חלק של ציריך שוכן הסטודיו של גלוסקא. בביקורי אצלו, לפני חודשים אחדים, נפגשנו בתחנת הרכבת, ומשם לקחנו אוטובוס. כעבור תחנות אחדות ירדנו באיזור מגורים רגיל. גלוסקא פתח מנעול שסגר על שער של מבנה, שמרחוק נראה לי כמו בית-ספר נטוש. בחצר נחו על הקרקע גזעי עץ עבים, כרותים ונסורים, שקוטר כל אחד מהם 1,5 – 1 מ’. בעבר זה היה מפעל לייצור נייר, הסביר לי גלוסקא כשנכנסתי לחלל הסטודיו שלו, ששטחו 200 מ"ר.הסדנא שלו נראית הכלאה בין מגרייה, סטודיו לפיסול ואולם תצוגה. בחלק אחד שלה נמצאים המכשירים: המשורים, המפסלות, הפטישים. בחלק אחר ניצבים הכיסאות, כמו טוטמים ענקיים של אמנים אפריקניים קדומים, שנוצרו אולי בגרזן של חוטבי עצים.  "לא ידעתי שום דבר על ריהוט אפריקני כשהתחלתי לעבוד על כיסאות. על פיסול אפריקני ידעתי הרבה. אבל למעשה, עוד בארץ התחלתי להתעסק עם כיסאות. נהגתי לחתוך כיסאות ישנים, לחבר זה לזה חלקים שונים של כיסאות, וליצור מהם אובייקטים פיסוליים".תחילה חשבתי שהכיסאות של גלוסקא הם באמת פסלים ופלאים, אבל מה להם ולשימוש יומיומי? התיישבתי על כל אחד מהם, ולהפתעתי גיליתי שכמעט כולם נוחים מאוד לישיבה. "נוחות הישיבה חשובה לי", הסבירנתנאל. "לצורך פיסול כיסאות העץ שלי, למדתי את הזווית ואת המידות הבסיסיות, ולכן את מרגישה בנוח על הכיסאות שלי.  כמו-כן, למדתי די מהר להשתמש בכלי הנגרות. בכל איזור בציריך יש מרכזים ל"עשה במו ידיך". אנשים נכנסים לשם, משלמים עבור השימוש במכשירים ולומדים להשתמש בהם".הבלאגן היצירתי של הסטודיו, הסתבר לי, הוא די מאורגן, כשם שהמשרד שהוא מנהל בעצמו, מאורגן למדי. נתנאל הוציא בזה אחר זה מגאזינים אירופיים יוקרתיים, שבהם התפרסמו כתבות על עבודתו: "אל דקוריישן" הצרפתי, "וורלד אוף אינטיריורס" האנגלי, מגזינים מיפאן, רוסיה, גרמניה, שווייץ. "איך זה שרק עכשיו תופיע בכתב-עת לעיצוב ישראלי"? שאלתי אותו לבסוף. "פחדתי שאף אחד לא יתייחס. אתם פניתם אלי, אז הנה אני כאן, מאוד שמח לחשוף את עבודתי בישראל".ורדה צ’צ’יק 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה