כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  האיש שלנו באבו-דאבי – מעצב הפנים עזרא עטייה

האיש שלנו באבו-דאבי – מעצב הפנים עזרא עטייה

משרדו של עזרא עטייה עוסק גם בניהול פרוייקטים של שיפוץ וחידוש, בין היתר עיצב את מלון לינסבורו הלונדוני שנרכש על ידי שיח מאבו-דאבי.

מאת: צילום:


מעצב הפנים עזרא עטייה, יליד ישראל היושב בלונדון, התמחה בעיצוב מלונות יוקרה, בסגנון קלאסי מפואר. בין היתר עיצב את מלון ליינסבורו הלונדוני, שהיה בית-חולים ונרכש על-ידי השייח’ זעיד מנסיכות אבו-דאבי. חברה בבעלותו של עטייה מתחזקת את בתי-המלון שלו, וכן בתי-דירות ווילות פרטיות.   שמו של עזרא עטייה – מעצב פנים ישראלי, עם חוג לקוחות יוקרתי בינלאומי – אינו מוכר בקרב שוחרי העיצוב האוונגרדי, הסגנון הפוסט-מודרני או הדה-קונסטרוקטיבי. אבל עובדה זו לא ממש מזיקה לעסקיו של עטיה. עובדה: הוא מחזיק שורה של משרדים משגשגים בלונדון, בברלין, במלטה ובאיסנטבול. גם רשימת הפרוייקטים העוברים תחת ידיו אינה מבוטלת. הוא אולי לא קיבל עדיין תואר אצולה בזכות מפעלו הארכיטקטוני, בדומה לסר ריצ’רד רוג’רס או סר נורמן פוסטר. אבל את הג’וב היוקרתי, עיצוב בית החולים הענק סנט ג’ורג’ שבהייד-פארק, לונדון, והפיכתו לבית-מלון ליינסבורו Lanesborogh הנוצץ, והקורץ לבעלי ממון, הוא כן קיבל, לאחר שזכה במכרז בינלאומי. בין רשימת השופטים שישבו במכרז נכללו מומחה לשימור מבנים והיסטוריון – וזה מרמז על לא מעט מכשולים בירוקרטיים של מותר ואסור, בדרך למימוש הפרוייקט. המלון היה בית-חולים שנסגר. המבנה נרכש על-ידי השייח’ זעיד מנסיכות הנפט אבו-דאבי. שנתיים וחצי נמשכו עבודות ההסבה מבית-חולים לבית-מלון. מאחר שזהו מבנה היסטורי, אסור היה לשנות בו דבר או להרוס אותו. לדברי עטיה, הפרוייקט היה מסובך לא רק עקב היותו של המבנה בנין לשימור, אלא מפאת מיקומו – הסואן ביותר בכל שעות היממה. עובדה זו הציבה קשיים ואתגרים לוגיסטיים רבים במהלך השיפוץ. פרוייקט אחר, מלון קטן יסית אך מיוחד למדי, הוא מלון שלוס Schloss בברלין, עבודה משותפת לעזרא עטיה ולמעצב האופנה הנודע קרל לגרפלד, שהיה אחראי לעיצוב מדי העובדים, לעיצוב הגראפי וכן להצבת אוסף הרהיטים המייפה את אחת מן הסוויטות במלון, המוצעת להשכרה כשלגרפלד עצמו אינו מתאכסן בה. עטייה הקפיד להעניק למלון אווירה חמימה, קלאסית, עם טונים מינוריים של שפע ועושר. המגרש הטבעי מלון אדלון Adlon, ליד שער ברנדנבורג בברלין, היה שם-דבר בעיר בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. המלון – שאפשר להשוות אותו למלון המלך דוד בירושלים, הסאבוי בלונדון או הריץ בפאריז – נהרס עד היסוד במלחמה. על הקמתו מחדש עמל משרד ארכיטקטים גרמני, .Patschke, Klotz & Co, ובמכרז על עיצוב הפנים זכה עטייה. תחילה הוא ריאיין ברלינאים שזכרו את המלון בימי זוהרו, טרם פרוץ המלחמה, כאלה שיכלו לספק פרטים מנבכי זכרונם על צבעים, אריגים, נברשות וכד’.  גישתו של עזרא עטייה היא, להעניק אווירה של פעם, משולבת בפונקציונליות עכשווית, תוך שימוש ביתרונות החומרים המודרניים. לאו-דווקא שחזור מדוייק, אלא שילוב של הישן עם חדש. משרדו של עטייה מקבל גם פרוייקטים ישראליים. על עיצוב הפנים של מלון "הילטון" ים-המלח ממונה המשרד, וכן הילטון חיפה ואולם הקונגרסים המסונף לו, ובו 3000 מקומות. הפרוייקט, בכניסה לחיפה, נמצא עתה בשלבי סיום. באילת עיצב עטייה מחדש את פנים המלון "רויאל ביץ". הילטון איסטנבול הציב בפניו בעיות לוגיסטיות מסובכות, משום שהשיפוץ וחידוש הפנים של המלון נעשו תוך כדי הפעלתו. רעש, אבק ובעיות בטיחות, היוו אינספור מכשולים שדרשו פתרונות יצירתיים. כפי שרשימת הפרוייקטים שמניתי מוכיחה, עיצוב בתי-מלון הוא מיגרש המשחקים הטבעי של עזרא עטייה, וכך גם בתי-הימורים. משרדו התמחה לא רק בחלק המקצועי של עיצוב הפנים, אלא גם בניהול טוטאלי של פרוייקטים של שיפוץ וחידוש. לשם כך, הוא מספר, הוא לקח קורס מיוחד לניהול בתי-מלון, שהוא תחום מורכב ביותר: מלבד שטחי ציבור כמו קבלה, לובי, מסעדות ואולמות אירועים, ישנם גם החדרים, סוויטות, מטבחים, מכבסה, וכמובן – ריהוט, אריגים שונים, שטיחים וכד’. כל אלה דורשים התייחסות מיוחדת, במיוחד בשל הבלאי המהיר שלהם. מסורת ואיפוק מפעם לפעם מתפנה עטייה גם לעיצוב פנים של בתים פרטיים, כמו ארמון קטן בלבו של ריג’נט פארק הידוע בלונדון. הארמון גם הוא מבנה לשימור, וחלק מן הפנים קיבל אישור לשימור בלבד, לא לעיצוב מחדש, אבל בריכת השחייה – למשל – עוצבה כולה מחדש, בטעם מזרחי התואם את ארץ מוצאו של הלקוח. חנות היוקרה הלונדונית ג’ררד .Garrard & co גם היא עברה מהפיכה פנימית, פרי עיצובו של עטייה. החנות ידועה כספקית חפצי-חן ותכשיטים לבית המלוכה הבריטי, והמעצב נדרש לשמור על איפוק ומסורת התואמים את מעמד החנות. את השכלתו העיצובית רכש עטייה במילאנו, ולימודיו מומנו במילגה שקיבל מרשת המלונות הבינלאומית "הילטון". עם סיום לימודיו עבר לעבוד ברשת הילטון באפריקה, כמעצב פנים שהינו חלק מצוות העובדים של הבית. עבודתו כללה פרוייקטים של עיצוב פנים של מלונות בקניה, אתיופיה ומדגסקר. ב1971- עבר לדרום-אפריקה, כחלק מצוות המתכננים והמעצבים של חברת המלונות "הולידיי אין". בשלוש שנות עבודתו בדרום-אפריקה, כאחד המעצבים בצוות החברה, השתתף בהקמת 24 בתי-מלון של הרשת. ב1974- מונה הבוס הישיר שלו למנהל הרשת באירופה ובמזרח הרחוק, כאשר הפרוייקט שעמד על הפרק היה שיפוץ כללי של מלונות הרשת, על מנת לתת להם מראה חדשני. לגבי עזרא, משמעות הדבר היתה התמקמות מחדש בלונדון, ונדידה מפרוייקט לפרוייקט. בחמש השנים הללו מיצה, לדבריו, את הפוטנציאל שבעבודה עם הרשת, וב1979- החליט לעזוב משרה בטוחה, לחפש אתגר חדש וליצור מסגרת משלו. הצוות שאתו עבד החליט ללכת אחריו למשרד החדש שפתח. כיום מעסיק משרדו כ50- איש. 30 אחוז מן העובדים הם אדריכלים, 60 אחוז מעצבי פנים ומסגננים )סטייליסטים(, ו10- אחוז הם עובדי מנהלה. במשרדו ספרייה מקצועית ענפה של קטלוגים, חומרים ויצרנים מכל רחבי העולם, וכן מחסן שלם של דגמי בדי ריפוד, בדי וילונות, מרבדים, אריחי ריצוף, אביזרי קרמיקה וכד’, שמנהל אותה ספרן מומחה. המשרד עובד בו-זמנית על כ-30 פרוייקטים, החל מפרוייקט בן 450 חדרים במלטה ועד פרוייקט בסט. פטרסבורג, רוסיה. שפע מסחרר מה ליליד ישראל, ארץ חדשה עם סגנון שעדיין מתהווה, לסגנון אירופי קלאסי או למבנים כמו מלון ליינסבורו או אלדון ברלין? עטייה, שגדל בשכונת ברזילי בתל-אביב, מסביר שהקלאסיקה שלו מעוגנת דווקא בשכונות תל-אביביות כמו פלורנטין, השכונות שמסביב למבנה הישן של הגמנסיה העברית הרצליה, הבתים הקטנים של תחילת שדרות רוטשילד – כמו בית-גולומב. נופי ילדות אלה היוו, לדבריו, גרוי ארכיטקטוני ראשוני, ופיתחו בו סנטימנטים לעבר והתרפקות על מסורת, ולאו-דווקא על מודרניזם. "בביקורי הראשון באירופה סוחררתי משפע המבנים העתיקים. ההליכה בתלם העיצובי, המוסכמות של פרופורציות קלאסיות ושימוש בחומרי בנייה כמו אבן ועץ, דיברו אלי יותר מן האלומיניום, הכרום, הזכוכית והקווים הישרים", הוא מסביר. בעיני עטייה, אלמנטים קלאסיים ומסורתיים, לא רק בארכיטקטורה, הם נצחיים, ואינם שבויי הזמן והאופנה. לדעתו אין עדיין בארץ מסורת ויזואלית, וזה מתבטא אפילו בתכנון ובעיצוב בתי-כנסת, הלוקים, בעיניו, באנונימיות של המודרניזם הסטנדרטי. "לא שיש לי משהו נגד המודרניזם, אלא שאני מעדיף לשלב חום ואלמנטים קלאסיים בחדשנות. "הפילוסופיה האדריכלית שלי מתייחסת ברצינות רבה לא רק לתכנון ולעיצוב, אלא גם לתחזוקה, שהיא חלק מן השירות שנותן המשרד ללקוח, ולשימור המבנה". מסתבר שזהו נושא מורכב הכולל בדיקות-מעבדה של המים, כדי לדעת באילו חומרים יש לטפל בצנרת כנגד הצטברות אבן, טיפול שוטף לאיטום קירות, ניקוי גרפיטי בחומרים מיוחדים וכד’. הוא מייחס חשיבות כה רבה לנושא, עד שהקים במשרדו חברה לניהול תחזוקה שוטפת של בתי המלון של רשת "מריוט" באירופה. התחזוקה מתנהלת לפי תוכנית חומש, וכוללת החלפת שטיחים שהתבלו או הוכתמו, וכן מכונות כביסה שהתקלקלו עקב קושי המים במקומות שונים. הוא מיישם את הגישה הזו גם במיבני ציבור, בבתי-דירות ובבתים פרטיים. "אם אני משקיע מחשבה ועבודה במבנה, והיזם משקיע מיליוני דולרים, אין טעם לראות פרוייקט יורד לטמיון לאחר חמש שנים, מחוסר תחזוקה שוטפת", מסביר עטייה. פרט פיקנטי לסיום: משרדו פועל בארצות ערב, והוא מעצב פרוייקטים פרטיים וציבוריים כמו מרכז קונגרסים בטוניס, מלון שרתון באבו-דאבי, מלונות בערב הסעודית, בחריין ונסיכות עומאן, כך שבמובנים מסויימים הוא השגריר שלנו בארצות שבהן אין עדיין נציגויות רשמיות של ישראל.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה