כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  הבישול התחיל ברומנטיקה – המטבח של יונה ואורי בר-לב ממושב אביחיל

הבישול התחיל ברומנטיקה – המטבח של יונה ואורי בר-לב ממושב אביחיל

במטבח הגדול יש אי בישול ארוך, שארונות מטבח מעץ סובבים אותו. המטבח מאובזר, בין היתר, בעגלת תבלינים נשלפת, בתנור עליון ובקולט אדים אמנותי מאבץ, עם קישוטי רימונים מנחושת.

מאת: צילום:


  המטבח של יונה ואורי בר-לב ממושב אביחיל הוא יצירה אישית, ששולבו בה יעוץ מקצועי ובדיקה לפרטי פרטים של כל ההיבטים הפרקטיים. בני הזוג השקיעו שנה תמימה בחשיבה, בתכנון, בחיפוש הסגנון המתאים ובמכרזים בין יצרנים וקבלנים לשם השוואת מחירים. הבנייה עצמה ארכה לא יותר משבועיים. ההשקעה, כפי שאפשר להיווכח – ולאו דווקא הכספית – השתלמה, ובני הזוג גאים בתוצאה. "התהליך", אומר אורי בר-לב, "יכול להיות טיפוסי לכל משפחה שעושה שינויים ושיפוץ מטבח". אורי, טייס חיל-האוויר ו"אל-על" שיצא לגימלאות, כשמאחוריו סיפורי גבורה מעניינים שכבר סופרו לא פעם, ממלא כל דקה פנויה מזמנו בעזרת מגוון של תחביבים: נגר חובב, צלם ובעל ידיים שיודעות לתקן הכל, וגולת הכותרת – אשף המטבח. למרות כל אלה, הוא התנגד תחילה לשינויים שרעייתו ביקשה לעשות במטבח הישן. יום אחד ישבו יונה בר-לב וידידת המשפחה, אדריכלית הפנים לאה לוין, ותכננו מטבח חדש. אורי: "שתי הנשים ישבו ותכננו ואני הרגשתי מחוץ לעסק. חשבתי אך ורק על הצרה שנפלה עלי, ואיך אני יוצא מזה. חשבתי שאם מטבח שירת אותי נאמנה שלושים שנה – למה צריך שינויים?" ידידת משפחה אחרת התבוננה בתוכניות ואמרה להם: "מכיוון שיש אצלכם מספיק שטח – למה שלא תעשו מזווה גדול לאחסון, שלא יהיה גלוי לעין, ולעומת זאת אי יפה לבישול, שבו תוכלו גם לאחסן בארונות תחתונים בלבד?" הרעיון של אי בישול, שיהפוך לממלכה שלו ויתן למטבח אופי שונה לחלוטין, הצית את דמיונו. דגמי קוביות התוכניות מלפני שלושים שנה גילו שה"שטח" שבו מדובר היה מחולק על-ידי מחיצת-קיר שצריך להסיר, ובו מסתתרים שלושה עמודים הנושאים את הקומה השנייה. בר-לב נטל מקדחה וקדח בקיר במקומות שונים, וגילה שני עמודים בלבד. התגלית הציבה אתגר: איך לנצל את השטח שבין העמודים כך שצורת האי לא תיפגם. האתגר גירה את יצר העשייה של אורי ואת כשרונותיו בפתרון בעיות. האי הוצב במקומו כדי שאורי יוכל לבשל תוך שמירה על קשר עין קרוב עם האורחים ועם בני הבית, בחדר האוכל הצמוד – ולאחר ניסויים ועבודה כמעט מדעית על צורתו ועל מדותיו – הוחלט על אי ארוך, 2.10 מ’ x 1.20 מ’. החיפושים אחר כיריים, תנור בישול, קולט אדים, אריחים, סוג העץ, הידיות, הצירים והצבעוניות של כל הפריטים, היו כרוכים בביקורים אינסופיים באולמות תצוגה ובדפדוף במגאזינים. "ליונה אין ראייה תלת-ממדית טובה", מסביר אורי. "לכן בניתי לה דגמי קוביות של כל המטבח, ואז מדדנו וחישבנו את המרחקים והגבהים הדרושים לנו". גובה המשטח משני צדי הכיור הוא לא סטנדרטי, 94 ס"מ, שהתאים למידות הגוף שלהם – אנשים גבוהים למדי. האי מעט נמוך יותר, כדי שאפשר יהיה להציץ לתוך הסיר בעת הבישול. מידות האי והרווח בינו לבין ארונותה מטבח הסובבים אותו מאפשרים לארבעה אנשים לעבוד סביבו בנחת. הפאנלים שמתחת לארונות גבוהים ושקועים הרבה עמוק פנימה יותר מהסטנדרט המקובל, כדי שכף הרגל הגדולה של אורי )נעל מספר 46( תיכנס כולה פנימה, וכך יוכל הטבח החובב לעמוד זקוף-קומה בלי לקבל כאבי גב. כמו-כן סומנו המרחקים המדויקים בין הכיור לאי, כדי להוציא מצרכים מהמקרר ומהארונות ללא מאמץ, ויחד עם זאת שלא יהיה צפוף במעברים. אורי היה זה שהגה את הרעיון, להתקין עגלת תבלינים נשלפת ליותר ממאה התבלינים, כדי שתלווה אותו בזמן הבישול. גם פח האשפה מתחת לכיור תוכנן בצד שמאל, כי לדבריו "לימנים קל יותר להשליך שמאלה". מתחמם במהירות את המזווה תיכננו בצמוד למטבח, עם דלת חצויה כמו במסבאות במערב הפרוע. שם מאוחסנים היום המצרכים והכלים על מדפים פתוחים, והכל גלוי ונגיש. כך הם הצליחו לשוות למטבח מראה קליל יותר, כי בסך הכל משתרעים ארונות המטבח לאורך 10 מטר רץ. תכנון המזווה הסמוך איפשר בניית קירות שאינם נפגשים בתקרה, ומשאירים תחושת חלל פתוחה ואור שחודר מחלונות המזווה. אחר כך התחילו החיפושים אחרי כיריים ותנור. יונה רצתה כיריים יפים, מנירוסטה. ה"שף" שמבשל הרבה על ווק חיפש כיריים באורך 90 ס"מ, שניצולת החום שלהם תהיה 4,2 קילוואט, פי שניים מהמקובל. זאת משום שבישול על ווק מחייב חום גבוה ומהיר, שאוטם את התבשיל ולא נותן לשמן להיספג, וגם כאשר מחזירים את התבשיל ללהבה הוא מתחמם במהירות שיא ולא צריך להמתין. הכיריים היחידים שמצא, במחיר סביר )2500 שקל(, היה מתוצרת "קופר בוש" הגרמנית, דרך מטבחי בית אלפא. אחר כך חיפשו בני הזוג תנור עליון )כדי לא להתכופף( שרוחבו 90 ס"מ, ושיהיה אף הוא יפה, מנירוסטה, עם כפתור טיימר לזמן ארוך כמו בתנורים הסטנדרטיים הביתיים. אז התברר שבמטבחי המלונות או המסעדות לא מבוקשים תנורי טיימר, כי הטבח תמיד במקום. אורי חיפש תנור שיאפשר לו לשים בו משהו לאפייה, ובינתיים לרדת לפרדס. אחרי חודשיים של טלפונים וכיתות רגליים נמצא התנור המיוחל, גם הוא בסוכנות של "קופר בוש" בראש העין . ומה עושים שבא להם דווקא קולט אדים אמנותי, מאבץ? מוצאים את האמן ג’וקי שושני מחופית, מגישים לו תוכניות ומשדלים אותו ליצור קולט אדים לתפארת, מאבץ, עם קישוטי רימונים מנחושת. הצינור שמוציא את האדים מחוץ לבית היה רעיון של ידידת משפחה נוספת, שהציעה להם להתקין במקביל לתקרה הנמוכה צינור שרשורי ממתכת של מיזוג אוויר מרכזי, שגוון המתכת שלו יתאים לגוון הקולט. עבודת הקולט נעשית בשקט מופתי, כי אורי גילה תושייה מתפיעה: את פעולת השאיבה הוא העביר מחוץ למטבח, לאחר שנטל מנוע ישן של מערכת חימום והפך בו את כיוון החוטים וכיוון הסיבוב של המערכת. "בעלי המקצוע שהתייעצתי אתם היו ספקניים, אבל הפאטנט הצליח". לוח זמנים בשלב זה הגיע תורם של האריחים למשטח, שנרכשו ב"עצמון", והם עשויים קרמיקה דמויית אבן בגדלים שונים. כדי למצוא נגר מתאים שלחו יונה ואורי מכרז זהה לחמישה נגרים. ההצעה הגבוהה ביותר היתה מאה אלף שקל, והנמוכה ביותר שלושים ושלושה אלף שקל, של גדי הורוביץ. מכיוון שראו עבודות מעולות שלו אצל חברים, בחרו בו. הורוביץ היה המום מכך שהוא צריך לתכנן מטבח בלי לקחת מידות. אורי, שהיה בטוח במידות שלו, אמר לנגר "זה בסדר, על אחריותי". שנה מאז שישבו יונה ולאה לוין על השרטוטים הראשוניים, שבו אליה בני הזוג עם דגמי הקוביות וציורים תלת מימדיים לתכנון מחודש. לוין, חברה טובה, הכינה תוכניות חדשות והגישה אותן במתנה. אורי מצא שיפוצניק שהגיע מדי יום מחיפה לאביחיל, מושב ותיק ליד נתניה. במשך שבועיים עבדו השניים מבוקר עד אחרי חצות, הרסו את המטבח הישן, תחמו את הקירות מחדש, בנו את האינסטלציה, הריצוף והמשטחים. כשהכל נגמר בדיוק לפי לוח הזמנים, הגיע הנגר והרכיב את הארונות. למרבה הפלא התגלתה רק טעות אחת של אורי, הפרש של 2 ס"מ, שנפתרה עם תוספת לוח עץ. וזה הזמן לספר שהארונות עשויים עץ אלון, ולמרות שהתוכנית היתה לצבוע אותם בווש לבן הסתבר שהאלון הקשיח לא סופג את צביעת הווש, ולכן החליטו על לכה מט שקופה, המבליטה את המראה הטבעי של העץ. אורי גאה כשהוא מסייר איתי במטבח, מצביע על תעודה מקורס הבישול בטוסקנה התלויה על הקיר, ומסביר שבחר דווקא בקורס זה כי "שם מבשלים לפי מסורת שעוברת מאם לבת, בשיטות ישנות, ללא קיצורי דרך". איך ומתי התעוררה בך אהבת הבישול, אני שואלת. "שתי נשותי הראשונות לא אהבו לבשל, ואני אהבתי לאכול טוב. לא היתה לי ברירה, והתחלתי לבשל", הוא עונה. "אבל עידן הגורמה התחיל מרומנטיקה. לפני תשע שנים הכרתי את אשתי יונה. בערך באותה תקופה הייתי מרותק לבית עם מקרה גב, במשך שלושה חודשים. הבטחתי לה שאם היא תבוא אלי מתל-אביב – אגיש לה בכל יום מנה אחרת". וכך, במשך תשעים יום, היה בר-לב צריך להמציא תבשילים ולהתעלות על עצמו, ומאז ועד היום הוא לא יכול לחזור על אותה ארוחה פעמיים. מסעותיהם מסביב לעולם, שהחלו עוד מהימים שבהם עבד כטייס, חשפו אותו למיגוון רחב מאוד של צירופים, טעמים ומצרכים. ההשראה לבישול באה לו בדרך כלל מתבלין מסוים שסביבו הוא בונה את הארוחה. יונה אחראית על האפייה ועל מיני המתיקה. לפי המצרכים שהיו בבית ביום שבו צילמנו, אפשר רק לקנא במשפחה ובאורחים היושבים בחדר האוכל הצמוד וצופים בבני הזוג המבשלים עבורם.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה