כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  הדיסנילנד של ג’ורג’ הרביעי – ארמון הקיטש המופלא בברייטון, בריטניה

הדיסנילנד של ג’ורג’ הרביעי – ארמון הקיטש המופלא בברייטון, בריטניה

מי שמבקר בבריטניה, ונותרה בו סקרנות לראות כיצד חיו מלכים בתקופת ויקטוריה מחוץ לבירה – יכול להדרים לעיר הקייט ברייטון, ולסייר בארמון הקיטש המופלא, ה"ברייטון פביליון".

מאת: צילום:


מי שמבקר בבריטניה, ראה כמה הצגות בלונדון ורכש כמות מספקת של בגדים, ונותרה בו סקרנות לראות כיצד חיו מלכים בתקופת ויקטוריה מחוץ לבירה – יכול להדרים לעיר הקייט ברייטון, ולסייר בארמון הקיטש המופלא, ה"ברייטון פביליון".ברייטון שבדרום אנגליה היא אחת מעיירות הקייט הגדולות והפופולאריות בבריטניה. גולת הכותרת של העיירה – מלבד שפת הים, הטיילת והמזח – הוא הביתן המלכותי של ברייטון, ה"ברייטון פאביליון". כשרואים את המבנה, מבינים שהמלה "ביתן" קטנה עליו. וצריך לראות אותו בכדי להאמין.על רקע שמים שצבעם אפור, בדרך-כלל, מתנוסס מבנה שנראה כתפאורה לסרט על סיפורי אלף לילה ולילה: כיפות בסגנון הודי, סבכות מזרח-תיכוניות וסיניות, עמודים מגולפים ממקדשים במזרח הרחוק, וכל אלה בלבן בוהק עד כדי סינוור, על דשא ירוק עז שבכוונה לא נגזם קצר, כפי שהיה נהוג בתקופת ה"ריג’נסי". זהו דיסנילנד פרטי של נסיך הולל, בנו של המלך ג’ורג’ השלישי, שגרם לאביו לא מעט עוגמת נפש, ועלה לקופת הממלכה הבריטית ערימות של סטרלינגים. לימים הוא הפך להיות המלך ג’ורג’ הרביעי.ג’ורג’ זה, גנדרן ופלייבוי, השאיר אחריו מעט מאוד, מלבד שערוריות וסגנון. הדברים הגיעו לידי כך, שסגנון "ריג’נסי" של המאה ה-18 קרוי על שמו, שכן פירוש המלה לקוח מ-Prince Regent, נסיך הכתר. זהו סגנון עירוני מאוד, עצור, אלגנטי, אולי היפה והנקי ביותר מבין הסגנונות הבריטיים. העיר באת’ – גם היא עיר קייט שנבנתה על-ידי הרומאים – בנויה כולה בסגנון זה, וימי הזוהר שלה היו בתקופת ג’ורג’ הרביעי, שגרר אחריו אצולה ובורגנות שוחרת אופנה לכל מקום שבו החליט לתקוע יתד זמנית, מחוץ לבירה לונדון.עד לבואו של הנסיך ג’ורג’, היתה ברייטון עיירת דייגים קטנה ומנומנמת. ג’ורג’ בן ה-21, שכבר אז היה עתיר חובות, החליט לבנות במקום וילה צנועה ולחיות בחסכנות. את פילגשו הקאתולית, הגברת פידהרברט (שנשא בחשאי לאשה) שיכן לא הרחק מן הווילה שלו. נוכחותו של הנסיך הפכה את ברייטון לעיירה אופנתית בתקופתו, ואילו במאה ה-19 היתה זו מסילת הרכבת שעשתה רבות למענה ולמען תייריה, והפכה אותה לעיר. כיפת בצלכשלוש שנים לאחר ביקורו הראשון בברייטון, מינה ג’ורג’ את האדריכל הנרי הולנד לבנות לו וילה קטנה בסגנון ניאו-קלאסי, עם כיפה מרכזית הנתמכת בעמודים יוניים. כאשר יורש העצר הממתין הוכתר ונעשה למלך ג’ורג’ הרביעי, הוא מינה את האדריכל המפורסם ג’ון נאש, כדי שירחיב את הביתן ויהפוך אותו לארמון אגדי.  נאש פעל בין השנים 1752 – 1835, והיה בין המפורסמים שבאדריכלי אנגליה. בין עבודותיו: ריג’נט פארק בלונדון, רחוב ריג’נט, הרחבתו של ארמון באקינגהם והקשת המפורסמת "מארבל ארץ’" (קשת השיש). נאש השלים את הביתן הראוותני של ברייטון ב-1823, לאחר שהקדיש לכך שבע שנים.במסגרת השיפוצים הרכיב נאש קונסטרוקציה מברזל על הכיפה המרכזית המקורית, דמויית הבצל, שבה הורכבו חלונות. הוא בנה מטבח משוכלל ורחב ידיים, הוסיף שני אולמות לאירועים ממלכתיים, חדר נוסף למוסיקה ואולם נשפים. בד בבד עם התכנון והבנייה מבחוץ, עוצב גם החלל הפנימי בידי שני מעצבים: פרדריק קרייס ורוברט ג’ונס. קרייס עיצב את חדר המוסיקה והמבואה לאולם הנשפים, וג’ונס את האולם-סלון לנשפים שמתחת לכיפה המרכזית, ואת חדריו הפרטיים של ג’ורג’ הרביעי.הכניסה לביתן היתה דרך מבואה בעלת שמונה צלעות, שתקרתה עוצבה ככיפת-בצל קטנה, הד לכיפה המרכזית. התקרה עוטרה בגילופי גבס כחיקוי לאוהל. ביום חדרה התאורה למבואה דרך חלונות גבוהים, ובערב האירה אותה נברשת סינית קטנה בעלת שמונה צלעות, מעוטרת בציורים עדינים. תנור הנחושת האלגנטי הוא אחד החפצים הבודדים שהמלכה ויקטוריה השאירה במקומו, כשמכרה את הביתן לעיריית ברייטון ב-1850.המבואה, שהובילה מהכניסה לאולם המרכזי, נצבעה בירקרק בהיר. שמשת החלונות מעוטרת בציורי דרקונים צבועים בירוק בהיר וצהבהב. החיבור בין התקרה לקירות קושט בעץ מגולף, שבו חוזר מוטיב הקשתות שבחלונות.  מול אחת מדלתות המבואה הותקן גשר של מדרגות נסתרות, ששימשו את המשרתים, שנעו בין האגף הצפוני והדרומי, נסתרים מעיני האורחים. בקומת הכניסה גם מסדרון רחב שממנו פתחים לחדריו הפרטיים של המלך ג’ורג’ הרביעי, לחדרי המוסיקה, לאולם המרכזי, לאולם הנשפים ולמטבח שליד אולם הנשפים.גדילי משיבקצה המסדרון מובילות מדרגות לקומה השנייה. המסדרון הזה הוא רחב ידיים, ולא דומה למה שאנו רגילים לדמות כ"מסדרון". זוהי למעשה "גלריה" – מונח מהמאה ה-16, שהופיע כאשר גלריות-מסדרונות כאלה שימשו לתצוגת תמונות משפחתיות או הסטוריות, וכן לאימון גופני כמו סיף, או סתם להליכה בין כתלי הארמון, במיוחד לגבירות.המסדרון מכוסה היום שטיח מקיר לקיר, בדוגמאות גיאומטריות בגווני בז’, אדום ותכלת -רפרודוקציה מדוייקת של המקור. הקירות נצבעו בוורוד, כרקע לציורי-קיר שנושאם: שיחים, ענפי במבוק וציפורים בגווני כחלחל. זו עבודת שחזור שנעשתה ב-1950, לפי המקור שלא השתמר. תקרת המסדרון כולה זכוכית מצויירת, במרכזה נברשת זכוכית ענקית, מעוטרת בציורים גיאומטריים.  מן הנברשת תלויים גדילי משי אדומים לקישוט. לאורך המסדרון תלויות נברשות זכוכית קטנות יותר, בעלות שש צלעות, וגם בהן תלויים גדילי משי אדומים. הריהוט מורכב מרהיטי במבוק, אגרטלים סיניים, פסלי דמויות סיניים, תיבות ושידות לכה מעוטרות בבמבוק. משלימה את התמונה מראה גדולה, מעל לאח השיש שבמרכז המסדרון.גרם המעלות בקצה המסדרון מתעתע במבקר. נדמה שהוא עשוי במבוק, אך זוהי בעצם יציקת ברזל מאוד מורכבת, צבועה בגווני צהבהב וחום, ורק מגע יד בברזל הקר מאשר שאין זה במבוק. בערך כמטר מתחת לתיקרת הזכוכית עובר לאורך כל המסדרון פס עץ רחב, מגולף בצורת קרנות-שפע קטנות. בקצה כל קרן כזו תלוי פעמון. הפרטים הרבים, הצבעוניות והשפע הוויזואלי פשוט עוצרי נשימה, ולא פעם נוצר במקום פקק אנושי של מבקרים משתאים.אולם המשתים שבקצה המסדרון הוא הפתעה עוצרת נשימה נוספת. יש כאן עיצוב נועז ומלא דמיון של רוברט ג’ונס, שהחל לעבוד עבור הנסיך ג’ורג’ ב-1815, ועד אז היה אנונימי. בדרך כלל סעדו באולם זה לא יותר מ-30 מוזמנים, שהסבו על כיסאות עץ הובנה (אבוני) שחור, מקושט בפיתוחי נחושת. הריפוד המקורי היה בקטיפה אדומה, אך זו לא נשתמרה, כמובן, שכן המלך אהב לארח לא פחות משאהב לסעוד, והכיסאות היו בשימוש שעות נוספות.דרקון מוזהבעוד בטרם יבשה שכבת הצבע בביתן הצבעוני, שכר המלך את שירותיו של שף צרפתי נודע. תפריטי האירוח שלו כללו לא פחות מאשר ששים מנות, ויש אומרים שאולם הנשפים ושולחן האוכל, על הכלים, הפמוטים וטסי האוכל המוזהבים, שימשו מקור השראה לטבח הצרפתי.  כיום יכול המבקר לראות את השולחן ערוך בכלי אוכל מקוריים, שבהם השתמשו להגשת המנות האחרונות. הקירות בחדר זה מעוטרים בציורים גדולים בסגנון סיני, המתארים סצינות מחיי היומיום. המלכה ויקטוריה הסירה אותם כשהתגוררה במקום, ורוב הציורים המוצגים כיום הם שחזורים של המקור.התקרה היא כיפה הנשענת על גומחות, שמהן נפתחים חלונות מן הריצפה עד לתקרה. החלונות מעוטרים בווילונות קטיפה אדומים, כשמעל לקרניז מופיע מוטיב הדרקון המוזהב, החוזר על עצמו בכל הביתן. מן התקרה המקומרת, שבמרכזה עלי ענק של עץ בננות עשויים נחושת צבועה ירוק, משתלשלת נברשת קריסטל וזכוכית שמשקלה טון. היא תלויה בטלפיו של דרקון כסף, וגובהה מן התקרה כשלושה וחצי מטר. מבעד למעין מזרקה של קריסטלים נראים ששה דרקונים קטנים יותר, התומכים בשש מנורות זכוכית מעוצבות בצורת פרחי לוטוס.הדרקון מבצבץ אפילו במקום מוצנע כמו דלפק למכירת כרטיסי הכניסה לביתן. הדלפק צבוע בטכניקה מיוחדת, המשווה לו מראה מאוד אותנטי של חיפוי בעץ, ובין משיחות המכחול – אפשר לראות ציור מיניאטורי קטן של דרקון. גם באולם הנשפים, מוצנעים בין העיטורים סמלים שונים. הפעם אלה סמלים של הבונים החופשיים, אגודה שאליה השתייכו בין השאר בעלי מלאכה, ארכיטקטים נבחרים ובנאים. המראה הכללי, שעוצב בהשפעה סינית ובסגנון מאוד תיאטרלי, מפנה את מקומו כשמדובר במטבח לפונקציונליות כמעט ספרטנית. הגישה אליו היא דרך חדר קטן ביציאה מאולם הנשפים, חדר ששימש להכנה לקראת הגשת המאכלים, ומוקם בין המטבח לסועדים. בחדרון זה מוצגים היום כלי אוכל מכסף. נסיך ערביהחלק המרכזי של תקרת המטבח הוא גבוה, וקבועים בו שנים-עשר חלונות לתאורה ולאיוורור. התקרה בנויה בשיפוע לכיוון החלונות, כדי לאפשר לאדים, לחום ולריחות להתנדף דרך החלונות ביתר יעילות. התקרה נתמכת בארבעה עמודי נחושת יצוקים, וכותרתם דמויית כפות דקל צבועים בירוק. עשרות סירי נחושת, מחבתות, תבניות, כלי קיבול וכלי מדידה, כולם מנחושת, מונחים – כמו במסדר צבאי – על המדפים שלאורך קירות המטבח.  בקיר הדרומי בנוי תנור ענק, כולל מיתקן שיפודים עם גלגיליות, שרשראות ומשקלות, שתוכננו על מנת לסובב את חמשת השיפודים, שאיפשרו צליית 57 עופות בו-זמנית. חמישה שולחנות עץ מלבניים שימשו כמשטחי עבודה להכנת המזון. מלבד פריטי מטבח מעטים – הכל כאן כפי שהיה בתקופת המלך ג’ורג’, בין השאר ווים לתליית בשר הצייד.דרומית לאולם המשתאות ובצמוד לו, אולם נשפים נוסף, שבתקופת המלכה ויקטוריה שימש אולם לקבלת אורחים וחדר שאליו הגיעו הנשים לאחר הארוחה, כשהגברים פנו לחדר העישון. תחילתו כשני חדרים, שאחד מהם שימש לארוחות בוקר. שניהם עברו מטמורפוזה מוחלטת ועוצבו בצורה רשמית. החלונות הוגדלו ב-1837 על-ידי האדריכל נאש, העמודים שתומכים בקומה השנייה הוחבאו במעטפת המשווה להם צורת עץ דקל מסוגנן. הגוונים השולטים בחדר הם זהב וירקרק ג’ייד בהיר, בווילונות ובריפוד.הרהיטים בחדר זה הם דוגמא מפוארת מאוד לסגנון הריג’נסי, שהוזמנו לכבוד הלורד נלסון ונצחונותיו הימיים. העץ מצופה בעלי זהב והריפוד והווילונות – ממשי ברוקד. ההרגשה כשנכנסים לאולם הנשפים הזה היא כאילו נכנסת לאולם בארמון של נסיך ערבי.החדר הבא, הסלון, הוא אחד מהחדרים המקוריים שתוכננו על-ידי האדריכל הולנד. העיצוב הפנימי שונה בו פעמים אחדות בין השנים 1787 ו-1823, והסגנון הניאו-קלאסי של הולנד הוסב לסגנון סיני עם תקרה שצויירה כשמים מעוננים. כיום אנו רואים את השינוי של 1825, מעשה ידיו של רוברט ג’ונס, שהושפע מארכיטקטורה הודית. פרחי לוטוסהדלתות מצופות לכה לבנה ומעוטרות בעלי זהב, המכסים דוגמאות גיאומטריות. המסגרות למראות בחדר מגולפות בעץ, מצופות בעלי זהב בברק מעומעם, הקירות מצופים טאפט נייר מצוייר ביד שיובא מסין, והמוטיב הוא צמחייה וציפורים עדינות על רקע בהיר. הריהוט הוא בהשאלה מהוד מלכותה המלכה אליזבט, והוא בסגנון הודי. שטיח העשוי בעבודת יד משלים בצבעיו את הגוונים הבהירים השולטים בחדר, ומכסה ריצפת פרקט נפלאה.לחדר המוסיקה נכנסים דרך החדר הצהוב, שנקרא כך בשל וילונות המשי הזהובים. רוב הריהוט המקורי נמצא היום בארמון בקינגהם שבלונדון, ובטירת וינדזור. כאן נשארו פסנתר, וארבע מנורות חרסינה, שעומדות ליד החלונות.חדר המוסיקה שיקף תאווה נוספת של ג’ורג’, מלבד האכילה. האיש ידע לחיות, ונהג להזמין את התזמורת המלכותית כדי להנעים לקרואים ברפרטואר מעודן, מהנדל ועד אופרות איטלקיות. רוסיני ביקר כאן ב-1823 וניגן לפני המלך, שנהג אף לשיר לאורחיו, כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר. האולם הזה הוא פרי עיצובו של פרדריק גרייס.  התקרה מקומרת ומקושטת באלפי צדפים מגבס, מצופים בעלי זהב. ממנה תלויות תשע נברשות, שוב בצורת פרחי לוטוס. הקירות צויירו על-ידי לאמבלה, צייר צרפתי שהראה כאן את כוחו בציורי נוף סיניים עדינים להפליא, בצבע זהוב על רקע אדמדם. דרקוני זהב תלויים מעל לחלונות ומטלפיהם תלויים וילונות משי באדום וכחול, ובאימרתם גדילי זהב.הנברשת המרכזית מעוצבת גם היא בצורת פרח לוטוס, והיא תלויה ממרכז הכיפה, עשויה מזכוכית ורודה ומעוטרת בדמויות סיניות שנצרבו ונצבעו בזכוכית. את השטיח המכסה את ריצפת האולם ארגו מחדש בעבודת-יד, לפי שרידים מקוריים ותיעוד מן התקופה שבה נבנה הביתן המלכותי.המלכה ויקטוריה ביקרה לראשונה בביתן ב-1837, ולא בדיוק התלהבה מהסגנון המוזר, לדבריה. התקרות היו נמוכות לטעמה, ופיסת הים שנשקפה רק דרך חלון אחד לא בדיוק הספיקה לה. מלכת השמרנות הבריטית חזרה למקום שוב ב-1842, לחגיגות יום השנה לנישואיה לנסיך אלברט.  מאחר שהגיעו אתה גם בעלה ושני ילדיה, היה צורך להתאים את הקומה השנייה למגורים, ואפילו רק לתקופת ביקור קצרה. זה כלל החדרים בקומה השנייה הפתוחים כיום למבקרים, הם חדר השינה של המלכה ויקטוריה, חדרה של המשרתת האישית ובית-שימוש, וכמובן – הגלריה הדרומית, ששימשה כחדר לארוחות הבוקר של המלך ג’ורג’ הרביעי. הניאגרה הראשונהחדר השינה המלכותי שוחזר, כאשר דוגמא לטפט נלקחה משאריות מקוריות שנמצאו במקום. מיטתה של ויקטוריה מורכבת משישה מזרונים מקש, שיער ונוצות, וכן מארבעה עמודי מהגוני, שמהם תלויים וילונות משי ירקרקים עם שניצים מוזהבים, המשלימים את הווילונות בחלונות.בית השימוש של המלך ג’ורג’ שונה באמצע המאה ה-19 לבית שימוש עם ניאגרה, והיה מהראשונים בבריטניה מסוג זה. החדרון מחופה עץ, וקירותיו הגלויים מצופים טאפט מצוייר ביד.עבודת השחזור במקום הצריכה עיון במספר רב של מסמכים שהעידו על היבטים שונים של החיים במקום, כמו צורת ההסקה של מבנה גדול כל-כך. מלבד מספר רב של אחים היה גם חימום מתחת לרצפות, באמצעות אוויר חם או חדרי האמבטיה.  מסתבר שלמלך היתה אמבטיה משיש שהובילו אליה שמונה מדרגות שיש, אמבט אדים ומקלחת. מלבד מים מתוקים, היתה אספקת מי-ים שנשאבו ואוכסנו בדוודים שמוקמו בגן. מים אלה חוממו בדוד. האורחים השתמשו באמבטיות מתכת קטנות, וחדריהם צויידו בסירי לילה.היה במקום גם בית קירור, מאז 1790. בחורף הובל לארמון קרח, שנלקח מנחלים ומאגמים בסביבה, או יובא מנורבגיה, לשם קירור משקאות והכנת גלידות וסורבטים. בתנאים מסויימים החזיק הקרח מעמד כל הקיץ האנגלי, שממילא אינו חם במיוחד. מלבד הכנת גלידות, נשמרו בבית הקירור בשר ציד, דגים, חמאה ותרופות. בית קירור כזה, הדומה לאיגלו בצורתו, נמצא גם בגני-קיו (ה"קיו גרדנס").מסמכים שנשמרו בארמון מגלים בירוקרטיה עניפה, שהיתה קשורה בתחזוקה שוטפת ובתיקונים. לפחות ששה אנשים היו צריכים לחתום ולאשר כל תיקון. סחבת כזאת גרמה לכך שתיקונים ועבודות אחזקה לא בוצעו במשך חודשים. התאורה – שהיתה חשובה למקום כדי להדגיש את האפקט התיאטרלי של עיצוב הפנים – סופקה על-ידי נרות, שמן וגז, שהוכנס לשימוש כאן ב-1821. חלק מן הארמון חובר לחשמל ב-1883.ב-1975 השליך מישהו בקבוק תבעירה שחדר פנימה. אין צורך לתאר את החורבן: עץ ומשי נשרפים מהר, ומהווים חומר דלק יקר וטוב. כל עבודת השחזור והשיפוץ עלתה באש, המקום נסגר שוב לשיפוצים – והכוונה למאות משחזרים, נגרים, ציירים, אורגים וחוקרים.העבודה נמשכה כ-12 שנים, מהר למדי. לאחר שהמקום נפתח מחדש לציבור, באוקטובר 1987, התחוללה סופת הוריקן ברחבי בריטניה. אלפי עצים נעקרו, חוטי חשמל נקרעו, בתים ניזוקו ואחת מכיפות הבצל נעקרה ממקומה בגג וצנחה לאמצע ריצפת האולם, תוך כדי שהיא משמידה את הכיפה, על מאות קונכיותיה מצופות הזהב, וכמובן קורעת בור בשטיח, שזה מקרוב נפרש על ריצפת העץ. מה שבטח, אבטלה בקרב אומני ברייטון לא היתה. המקום נסגר שוב, ונפתח לפני ארבע שנים – כאילו לא קרה דבר.במלחמת העולם הראשונה שימש המקום בית-חולים לחולים הודיים, ורק לאחר מכן הוחל בשחזור ובשיפוץ המקום. במלחמת העולם השנייה שוב הופסקו כל העבודות. לא היתה, אם כן, אבטלה בקרב אומני ברייטון. 

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(298414) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-06-19 07:06:32" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:06:32" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(12) "053158A4_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(12) "053158a4_big" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-06-19 07:06:32" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:06:32" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(298413) ["guid"]=> string(64) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/06/053158A4_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה