כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  החוויה הפנימית – דירה בסגנון אירופי בת"א

החוויה הפנימית – דירה בסגנון אירופי בת"א

הסגנון האירופי המתבסס על ריהוט עתיק ופריטים שנאספו בשקידה, משולב ברהיטים בהירים, שטיחים אוריינטלים וכריות לרביצה. יש שימוש מרובה בקרניזים – פאנלים מעוטרים בין הקירות לתקרה – ובמראות המגדילות שטח ותאורה.

מאת: צילום:


במנהטן היתה לאדריכל יוסי פרידמן דירה מרווחת בעלת אופי אירופי-אמריקני, המתבסס על עירוב של ריהוט עתיק ופריטים שנאספו בשקידה, בין השאר אוסף של כלים מזכוכית "אופאלין" בצבע ג’ייד ירקרק, ועוד סממנים המשדרים טעם תרבותי, מאופק ועשיר. חלק מהתכולה הגיע לדירתו התל-אביבית.כשנכנסתי לראשונה לדירתו של אדריכל הפנים יוסי פרידמן, היא כבר היתה מוכרת לי מצילומים. לא של הדירה הזו, אלא של דירתו הגדולה בניו-יורק, בת ששה חדרים, שאותה חיסל ואת תכולתה היה אמור להביא ארצה לקראת חזרתו לישראל, לאחר היעדרות של 23 שנה.במנהטן היה לדירה המרווחת אופי אירופי-אמריקני, המתבסס על עירוב מקסים של ריהוט עתיק ופריטים שנאספו בשקידה, וילונות עתירי בד, אלמנטים דקורטיביים כמו קרניזים, רצפות עץ ושטיחים, ועוד כהנה וכהנה סממנים המשדרים טעם תרבותי, מאופק ועשיר. חלק מהתכולה הגיעה לדירה הישראלית של פרידמן, ואת הרוח הכללית של הדירה הניו-יורקית רואים בתצלומים שנעשו בתל-אביב.הדירה ומשרד האדריכלים הצמוד אליה שוכנים יחד בקומה שלמה בבית-דירות תל-אביבי טיפוסי, שנבנה לפני כ50- שנה. קרוב לוודאי שהדירה הזו הכילה פעם רהיטים פשוטי-קווים, שאיפיינו את שנות הצנע בתל-אביב, ואחר כך, כשרווח מעט, רהיטים של שנות החמישים והשישים, רהיטים כאלה רידמן זוכר מבית הוריו, "פליטי שואה שמחקו את כל המורשת הקלאסית-פולנית שבתוכה גדלו, וריהטו את הדירה בפשטות מודרניסטית, כאילו רק כך, תוך כדי התחדשות מלאה, אפשר היה לשרוד לאחר הזוועות".מול הבית ניצב עד היום בית קטן עם גג רעפים, אחד האחרונים שנותרו בסביבה שהיתה משופעת בבתים כאלה. בקרוב ייהרס גם הבית הזה ובמקומו יעמוד בית מגורים רגיל. "כל הבתים, צמודי הקרקע ובתי הקומות, תוכננו כאן בזמנם בסגנון שלא השתייך לשום זרם", מסביר יוסי פרידמן.  "באותה תקופה החלו לבנות על עמודים, על פי התיאוריות של לה-קורביזיה, אבל בגלל שברחוב הזה עמדו על הקרקע הבתים הקטנים עם הרעפים, החליט האדריכל של הבית שלי להעמיד גם את בית הדירות הזה על הקרקע, ללא תחושת הריחוף שיוצרים העמודים".  נופך אוריינטלי מסוייםשני אגפי-דירות נבנו בזמנו בבית: האחד של שני חדרים והשני של שלושה. כדי להגדיל מעט את דירתו, הוסיף פרידמן חדר נוסף, כדי שהמעבר מניו-יורק לתל-אביב לא יהיה יותר מדי דראסטי. "היה ברור לי שבארץ אגור בדירה קטנה יותר, ושמרבית הפריטים שלי לא ייכנסו לדירה הישראלית", הוא מסביר. "רהיטים כבדים שיכולים להיראות נפלא בניו-יורק – היו צריכים לפנות את מקומם לרהיטים קלילים יותר."בניו-יורק חיים בדירות שחלונותיהן מוגפים כל הזמן, והאקלים הפנימי מווסת על-ידי קירור בקיץ וחימום בחורף. לכן אפשר להוסיף בדירה הניו-יורקית אלמנט כמו וילונות משי. כאן אי אפשר להשתמש בהם. השמש הישראלית תפורר אותם ותדהה אותם במהירות. גם דירתי הניו-יורקית לא היתה אמריקנית טיפוסית", הוא עונה בתשובה להערתי, שתחושת ההעתקה של ניו-יורק לתל-אביב. "היה בה נופך אירופי מאוד, אפילו אירופה של המאה ה19-, עם נופך אוריינטלי מסויים".דירתו הניו-יורקית לא היתה אמריקנית טיפוסית, ודירתו הישראלית אינה ישראלית טיפוסית, כפי שאפשר להתרשם מהתצלומים, למרות שיש בה רהיטים בהירים, עם הלבשה בגוון שמנת, שטיחים אוריינטליים וכריות לרביצה, ומטבח שנעשה על-ידי נגר ישראלי. גם כאן בולטת הנטייה של פרידמן לרמה אסתטית גבוהה ולסגנון שמקורו באירופה, אשר קולט אליו סממנים מקומיים, שמתחייבים מהאקלים, מאיכות האור ומאורחות החיים: סגנון האירוח ותכיפותו, בישול בבית שמחייב הקצאת חלל ושטח למטבח, וכד’."כל צורת החיים שמנהלים במנהטן היא שונה", הוא מסביר. "בעל דירה במנהטן שאינו עתיר נכסים, או מי ששוכר שם דירת מגורים, חי בחללים קטנים וצפופים. מרבית האנשים שהיכרתי נוהגים לאכול בחוץ, כך שהמסעדה מהווה תחליף למטבח גדול, ולחדר אוכל או פינת-אוכל מרווחים. אני רציתי לארגן לעצמי גם שם קן פרטי משלי, שישמש אותי לא רק כדי לחזור אליו בסוף היום, ללינת לילה. כאדריכל המתמחה בפנים – התמחיתי בין השאר בתכנון דירות קטנות. דירות שבהן מודדים כל צעד שמבצעים בבית: צעד או שניים מפינת ישיבה אחת לשנייה, צעד אחד מהמקלחת לחדר השינה, וכך הלאה. הקשר אל התקופה"מאחר שהחלונות אינם פתוחים לאיוורור, ואפילו לא הכרחי שיהיו שקופים מדי – כי הנוף האורבני הנשקף מהם הוא לא מי-יודע-מה, חוויית המגורים המנהטנית היא של התכנסות פנימה. כל הפרספקטיבות והחוויות הוויזואליות נובעות ממה שמסדרים בדירה עצמה, ולא מהקשר שלה אל החוץ.  זה לא כמו בתל-אביב, שלא השתנתה בהרבה מאז שעזבתי את הארץ וחזרתי אליה: המבט הנשלח אל החוץ מאפשר לך להביט לא רק על הברושים או הקזוארינות שבחצר, אלא להציץ לדירת השכן ולראות חלק מהדירה שלו – לפחות את הנברשת והווילון, ולפעמים לצפות יחד אתו בטלוויזיה…"מאחר שגדלתי בבית שהיה מרוהט על פי העקרון של "הצורה בעקבות הפונקציה" – Form Follows Function, התייחסתי לדקורטיביות כאל מילת גנאי", ממשיך פרידמן. "עם מושגים כאלה הגעתי לארה"ב. אבל אצל מורי מייקל גרייבס, מראשי תנועת הפוסט-מודרניזם האמריקנית, למדתי להעריך את חשיבות העיטור, הדקורציה, להעריך סגנונות כמו ארט-דקו או בידרמאיר, ולהבין שכל סגנון היה, במובן מסויים, חלוץ בתקופתו, והותיר לדורות הבאים משהו שאפשר להמשיך אותו, ללמוד מכל סגנון פרט זה או אחר בעיצוב פנים או בריהוט, ולהבין מה ההקשר שלו אל התקופה שבה הוא נוצר. "נחשפתי בארה"ב ובאירופה לשווקי הפשפשים, שבהם גיליתי את הרהיטים לתקופותיהם השונות, ונדהמתי עד כמה זנחנו בתקופה המודרנית את מלאכת הכפיים, את ההשקעה שהשקיעו פעם בכל רגל מגולפת, בכל בסיס של מנורה". כפי שאפשר לראות גם בדירתו התל-אביבית – פרידמן אוהב להשתמש בקרניזים, אותם פאנלים מעוטרים המקשרים בין הקירות והתקרה ומרככים את זווית 90 המעלות הנוקשה של המיפגש הזה. אי ההקפדה הישראלית על גימור נכון מביאה לכך שכמעט אף פעם לא מתקבל קו ישר בגבול הקירות והתקרה, כך שמי שיש לו רגישות-יתר לגימור מוקפד, מוטב שיסתיר את החפיפיות בקרניז בן-זמננו, העשוי מפוליאוריטן, ואינו דורש עבודת-כפיים של אומן וחרט בעץ כמו פעם. גם מסביב למפגש בין הנברשת העתיקה והתקרה השתמש פרידמן קלאסי מפוליאוריטן. מעין יער פנימיה"קלאסיקה" כאן היא אקלקטית למדי. השולחן הסלוני, לדוגמא, שוחן ארט-נובו עם משטח זכוכית על בסיס מתכת בקווים עגלגלים, הוא פרוטוטיפ של אמן משנות ה20-. מערכות האוכל נוצרו בהונגריה. ליד כיסא לואי ה16- ניצב כיסא מעוצב מתוצרת "נול" Knoll, משנות ה60-. אוסף האופאלינים – כלים מזכוכית אופאל ירקרקה – הוא צרפתי. פרידמן: "האופאל היא סוג של זכוכית שיוצרה בצ’כיה ובצרפת, זכוכית שנופחה בתוספת כספית.  הרבה אומנים שייצרו כלי אופאל שאפו כספית לריאותיהם וניזוקו, ולכן הופסק הייצור. צבע הג’ייד הירקרק של הכלים מאוד מרגיע ומעניק לי תחושה של מעין יער פנימי. גם לתאורה הבוקעת מבעד לאופאלינים יש גוון ושקיפות מיוחדים".האחסון של הפריטים הלא מעטים שבדירה – אוספי האופאלינים, ספרים, תקליטורים, פריטי מזון וכד’, לא מאוחסנים כמו פעם, בארונות ויטרינה נעולים או מאחורי דלתות אטומות, אלא ברוח התקופה המודרנית. על מדפים פתוחים.  פרידמן: "אנחנו חיים בעולם של צרכנות. כמעט שלא נכנסים הביתה בידיים ריקות: דברי-דואר, קניות בסופרמרקט, רכישות אחרות. הצורך לאגור ולהוסיף לא נפסק. הדירה שלי מבטאת, במידה מסויימת, את הצרכנות הזו. הכל מונח כך שאפשר יהיה להוציאו בקלות ולהכניס בקלות משהו אחר במקומו". את תכנון הדירה ואת חלוקתה לחדרים אפשר לראות בשרטוטים, והפעם לא אכביר על כך מלים, כי יותר מעניין לשוחח עם פרידמן על הרוח, ההגיון והמחשבה שעומדים בבסיס תרבות המגורים ועיצוב פנים. בכל זאת אדגיש את האלמנטים המיוחדים בתכנון, שכדאי לשים אליהם לב: שימוש מרובה במראות* פרידמן לא ויתר על מעין-מרפסת שרוחבה 30 ס"מ, למרות שהיא לא מתפקדת כמרפסת אלא רק כאדנית, בין הסלון לרחוב.* למרות שהדירה קטנה, יש בה מבואה קטנה – "כדי לא ליפול מיד על הסלון". אני בעד שהייה קלה במבואה, תליית מעיל או כובע, לפני הכניסה לסלון.* יש כאן שימוש מרובה ומיוחד במראות – שסותר את ההנחה ששימוש במראות הוא מעין הצהרה נרקיסטסטית. פרידמן: "כשיודעים להציב מראות נכון, במיקומים נכונים ובגבהים מתאימים – אתה רואה מה שהמראה משקפת: את הנוף, את הקיר שממול או את זולתך, לא את עצמך. המראה מגדילה שטח ומעצימה את כמות האור, וזה חשוב מאוד בסביבה אורבנית צפופה.* הדירה מוארת בעיקר באמצעות תאורה מקומית, ואף פעם לא בנורות פלואורסנט. יש כאן הרבה מנורות צד ומנורות עומדות, לכל אחת עמעם משלה, כך שאפשר לווסת את כמות האור לפי הצורך – לקריאה או ליצירת אווירה מתאימה. פרידמן: "נברשת התלויה מהקיר באמצע החדר מותירה ירכתיים חשוכים יחסית, והיא דווקא מקטינה את החדר, בניגוד למה שמקובל לחשוב. עדיף להציב מנורות בפינות שונות".* פרידמן מרבה לעסוק, כמתכנן ומעצב, באיזון, בסימטריה. הוא מצביע על כל מיני קשרים ויחסים בין מידות של עמודים, גומחות וקירות, לפי סדר וקצב שיוצרים הרמוניה: קצב של א’ ב ’ א’; א"ב א"ב, וכן הלאה.* הוא משתמש בזכוכית בידודית שבתוכה מותקנים צלונים, לא רק לשם ויסות האור והקרינה של השמש. "הצלונים יוצרים מעין איכות של קנוואס, כך שהנוף הלא מדהים שנשקף מהדירה בכל זאת נראה די יפה, כציור על בד"."זה לא היה רק מעבר ממקום גדול לקטן", מסכם פרידמן את החוויה של ההתערות המחודשת שלו בישראל ובתל-אביב של סוף המאה. "זה היה מעבר מאקלים לאקלים, מסוג אחד של אור לסוג אחר, ממנטאליות אחת לאחרת, וחשוב מכל – חזרה הביתה". לכתבות נוספות:ביתו מבצרו-גיליון 86 קאמפ הוליוודי במיאמי-גיליון 99 דו שיח בין פנים לחוץ-גיליון 82מיזוג מרהיב של סגנונות-גיליון 94    

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה