כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  חוץ – שקט פנימי

חוץ – שקט פנימי

הצצה נדירה ובלעדית אל האשרם של אושו בפונה. שי בן אפרים לבש גלימה בצבע בורדו והתמזג

מאת: צילום:


היה היה בארץ הודו הרחוקה איש חכם ולו זקן לבן ארוך. לפני שנים רבות זכה האיש במה שמכונה בחוגים מסוימים "הארה", אותה חפץ לחלוק עם אלו המחפשים את האמת והמשמעות שמסתתרות מאחורי פסאדת המציאות המתישה. אט אט אסף אליו מחפשי דרך ועולי רגל מודרניים, ענה בסבלנות על שאלותיהם, לימד אותם דרכים חדשות להפטר מהישן והעניק להם רגעים טהורים של שקט ואושר. הם קראו לו "בגוואן" או "אושו" והוא קרא להם בשמות חדשים בעלי משמעות בסנסקריט. החצר הלכה והתמלאה מאמינים. אשרם חדש, מודרני ובעל אוריינטציה מערבית נולד בעיר פונה. )פאוזה – במהלכה גדל האשרם במאות אחוזים, עבר מספר טלטלות פוליטיות, עקר לתקופה קצרה לארה"ב, חזר להודו למיקום המקורי וקיבל בתדהמה את מותו של הגורו, סביבו נבנתה תפיסת עולם רוחנית חדשה ושלמה(. גם כיום, 15 שנה לאחר שבגוואן שרי רג'ניש – הידוע יותר בשם "אושו" – עזב את גופו, מלאה החצר מאמינים שרואים בשהייה במקום את הדרך החוויתית ביותר לספוג את דרכו של המורה הרוחני. החצר הקטנה הפכה אומנם לקומפלקס ענק, והמושג "אשרם" הפך באופן רשמי ל"troseR noitatideM ohsO", אך הרעיון הייחודי של מקום מפלט למחפשי הדרך עדיין נשמר. אפשר לתמצת את משנתו הענפה של אושו באמצעות המושג "זורבה הבודהה". בודהה מייצג את הרוחני הנשגב, את השקט הפנימי ואת המהות האלוהית הנמצאת בכל אחד מאיתנו. זורבה )על שם גיבור ספרו של ניקוס קאזאנצאקיס – "זורבה היווני"( מייצג את האנושי, את שמחת החיים ואת היצריות. השילוב המאזן בין הרוחני-אלוהי לגשמי-יצרי הוא המפתח לשלמות האדם המודרני. הסרת הדואליות המתסכלת ושילוב בין הנהנתנות, הטוטליות והחושניות שמסמל זורבה לבין הרוחניות, המודעות וההארה שמסמל בודהה הם הבסיס לאשרם. בגילגולו המודרני מכיל האשרם מתקנים ומבנים שנועדו לתמוך במבקר ולאפשר לו הנאה מהשפע הארצי, כמו זורבה היווני, ובמקביל לחוות את השקט הפנימי של הבודהה. רחבה שטופת שמש המאכלסת קהל רוקדים בצהרי היום תשמש בשעת בוקר לאימוני טאי-צ'י או יוגה, ובערב במה להופעה. מרבית המתקנים פונקציונליים ודו-שימושיים, בהמשך לרעיון כי ריקוד סוער ומדיטציה עמוקה משרתים את אותה מטרה. קוד הלבוש באשרם הוא גלימה בצבע בורדו – ייצוג של אלמנט האש ותרומה לאנרגיה מרכזת: כשכולם לבושים אותו דבר, יש אלמנט אחד פחות להסחת הדעת… המושג "troseR" שמור בדרך כלל למקומות השוכנים עלי חוף, מחופים צמחייה עשירה, מציעים תכנית אומנותית לא מחייבת ושבילים בהם פוסעים זוגות בירח דבש. למען האמת, "troseR noitatideM ohsO" לא רחוק מהגדרות אלו. הצוותים המפעילים את האשרם, מי בהתנדבות מתוך עקרון ומי בשכר מתוך עקרון קיומי, עושים את עבודתם באופן מושלם – ללא כל דמיון לחפיפניקיות ההודית השוכנת לבטח מחוץ לשערי הקומונה. הצמחייה העשירה מכסה כל אזור שאינו ייעודי להליכה או פעילות ויוצרת מקור בלתי נדלה לפינות מסתור, הרגעות והתבוננות בטבע. האשרם מתפקד כבועה פיזית וקונספטואלית בהשוואה לכאוס ההודי. השקט והתחושה שאין לאן למהר מאפשרים לעצור לרגע או להרים את העיניים מהקרקע, ויוצרים התבוננות חדשה. לאורך היום, הודות לצמחייה המערסלת כל פינה, משחק האור תפקיד מרכזי במראה המשתנה של המתחם. ערפילי הבוקר, שנתנו למקום מראה מסתורי ונזירי, יתחלפו לאחר מספר שעות בקרני שמש שירצדו מבעד לעלווה וייצרו תחושה של דיסקוטק. הירוק יהפוך ירוק יותר, השחור של המבנים מבריק יותר, הגלימות האדומות ידגישו את המרקם והמים בברכות ינצנצו ויפזרו קרני אור לכל עבר. בלילה נותנים גופי תאורה גבוהים, בעלי פיזור אור אחיד ורך, תחושה של הליכה לאור ירח מלא. התבוננות במרכז מעלה מונחים שהיו חביבים על אושו, בהם השתמש רבות במשנתו: פשטות, אותנטיות, מדיטציה, שקט, הרמוניה, חגיגה, זכר-נקבה ומעל לכל זן ומינימליזם, מרחפים וצצים בכל אשר העיניים פונות. חלקם לובשים צורה פיזית מוחשית, וחלקם פשוט מעלים תחושה והשראה, שכל ניסיון להסבירן הגיונית מיותר.הזן והמינימליזם שונים מאלו המדוברים כה רבות בעיצוב המערבי: מעבר לרעיון של קווים ומרחב, מעבר לשימוש בחומרים ושילובים. המעצבים והארכיטקטים משתמשים אמנם באותה שפה – פשטות, רוגע, בהירות וצבעים מונו-כרומטיים, אך מעבר לרצון לאפשר את החוויה הויזואלית ללא הפרעות קומפוזיציה וגודש, ישנו עוד "משהו" שפשוט עובד שם. משהו שלא ניתן לשים עליו את האצבע, שמקביל לשקט הפנימי שנחווה בטרמינל שדה התעופה בתוך כל הכאוס ששדה תעופה מייצג. הזן כאן אינו סגנון – הזן הוא האנרגיה. הגינון נעשה מתוך לא מתוך הפרדה דואלית של מבנים וגינון מסביב, אלא מתוך כבוד לטבע, והשמטת התחרות עתיקת היומין בין הטבע לבנייה הפרקטית. כאן, גם הטבע הוא פרקטי ויותר מחיוני. הוא האווירה והמשתנה המרכזי בכל תחושה. השימוש בלוחות שיש שחור כציפוי למבנים יוצרת השתקפות המדמה עומק בעיניי המתבונן, ומכפילה את הטבע על חשבון האורבניזציה. הרחש המרגיע והמראה של מים זורמים – בבריכות המים, במפלים קטנים של גינות, בקירות מים נופלים – מאזנים את האנרגיה הגברית של האבן השחורה באנרגיה נשית מלטפת.    מתקני האשרם מציעים כל מה שדרוש למבקר הבוחר להעביר שם את ימיו, חייו או חופשתו. זוהי עלייה לרגל מודרנית, לא חג דתי מסורתי; קידוש של העצמי, לא של מטאפורה דתית ארכאית. אודיטוריום מדיטציה, משטח שיש רחב מוקף בצמחיה ושמיים פתוחים, מרכז קבלה מערסל ומרגיע, חדרי הפעלה ממוזגים ואינטימיים, מרכז אינפורמציה יעיל, נוח וממוקם נכון, נותנים מענה לפעילות השוטפת. אליהם חוברים בריכה רחבה ומעוגלת מוקפת צמחיה, שנראית כאילו הועתקה מלגונה סודית בגן עדן וכן מרכז ספא, מגרשי טניס וחדר כושר, שאינם מתקשרים באופן טבעי למושג "אשרם". מסעדות, בנק, מרכז תקשורת ואינטרנט, מקלחות חמות, חנות ספרים וסוכנות נסיעות, הם שירותים שניתנים כחלק מתפיסה כוללת בה האשרם הוא אוטונומיה. הודו התברכה במגוון עצום של חומרי בנייה איכותיים. האשרם נבנה בעיקר מחומרים שלוקטו מכל רחבי הודו וממעט מוצרים מיובאים, כגון מערכת מי שתייה מסוננים, רעפי גג שחורים וכלי אוכל ומטבח עמידים בשחיקה גבוהה. בשל הפעילות הענפה, כמות המבקרים הגדלה בהתמדה ופגעי מזג האוויר, חייב האשרם לשמור על גמישות וערנות ולשפץ, לבנות ולהתרחב מדי כמה שנים. חלק מהשינויים הם אסתטיים – חיפוי מחדש של קירות ומבנים קיימים לקבלת מראה אחיד, חלקם תברואתיים – מערכות מים מסוננות למניעת יתושים והפיכת מזבלה סמוכה לפארק אקולוגי פורח. וכשהתקציב מאפשר – הקמת אודיטוריום חדש, מרשים ומונומנטאלי, המכוסה בגג בצורת פירמידה ענקית, עשויה להעניק לעולה הרגל המודרני תחושה שהגיע למקדש הנכון. אושו עזב את גופו ב-1990, אך חלומו על מקום שיהווה מיקרו-קוסמוס ודוגמה לכל מקום אחר עלי אדמות התגשם, הן במישור הפיסי והן במישור הרעיוני-רוחני. הקסם המיוחד והשקט, הבועתיות המנותקת שמאפשרת מצע נוח להתפתחות עצמית והחיבוק של להיות שייך לקהילה ש"אהבה וקבלה" חרוטים על דגלה, מעלים מדי שנה את כמות המבקרים ושותלים ברחבי המציאות עוד כמה אנשים בלתי חוקיים בעליל, שנזכרו ברוגע ובחיוך…    

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה