כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  יעקב רכטר ז"ל: אדם ואדריכל

יעקב רכטר ז"ל: אדם ואדריכל

יעקב רכטר – הומניסט, בעל הליכות אציליות ואדריכל. רשימת עבודותיו מונה עשרות מבני ציבור הפזורים על פני כל הארץ. הידועים שביניהם הם בית ההבראה "מבטחים" בזיכרון יעקב, שזיכה אותו בפרס ישראל.

מאת: צילום:


מודעת האבל שפרסמה משפחת רכטר למחרת מותו של אבי המשפחה, האדריכל יעקב רכטר, הייתה לקונית, ללא אזכור תוארו המקצועי. במרכז המסגרת השחורה צוין שמו, ונמסרו פרטים על מקום ההלוויה ועל מועדה, בבית העלמין של קיבוץ שפיים. היה זה נוסח לאקוני, מתומצת והולם ביותר לבשורה המרה, שהכתה בהלם את כל קרוביו, ידידיו, עמיתיו ומוקיריו של רכטר.  כי יעקב רכטר האדם היה הרבה יותר מהצירוף של שמו ומקצועו. את תורת הארכיטקטורה הוא רכש בטכניון בחיפה, וקודם לכן ספג אותה מאביו, האדריכל זאב רכטר. אך את אישיותו הקסומה, נעימת ההליכות, ספוגת התרבות, הוא עיצב בעצמו במהלך חייו.ידידים ואוהבים ספדו לו, בבית הקברות, בכתבות ובמאמרים שהתפרסמו לזכרו לאחר מותו. בכולם נאמר ונכתב על אצילותו. במציאות הברוטלית שלנו, די בעייתי להשתמש בתארי אצולה במרכאות, בכינוי "נסיך" או "נסיכים". הם צברו טעם לפגם, משום שהם מיוחסים, בדרך-כלל, לפוליטיקאים שירשו את מעמדם של הוריהם הפוליטיקאים, לעתים בזכות ולעתים בחסד. לכן יש להיזהר בדיבור על אצילותו של אדם, אלא אם כן הוא מקיים את תוכן המושג במלוא מובן המילה, ואדם כזה היה יעקב רכטר. הומניסט, בעל הליכות אציליות ואדריכל.רשימת עבודותיו מונה עשרות מבני ציבור הפזורים על פני כל הארץ. הידועים שביניהם הם בית ההבראה "מבטחים" בזיכרון יעקב, שזיכה אותו בפרס ישראל לאדריכלות, המשכן לאמנויות הבמה, בתי המשפט ומלון הילטון בתל-אביב, בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים ועוד. קשה לדבר על סגנון רכטרי מובהק, מאחר שהוא עקב אחר התמורות באדריכלות הישראלית והבין-לאומית, ושינה את דפוסי התכנון והעיצוב שלו בהתאם.  בכל ריאיון ובכל הרצאה שנשא, באוזני תלמידיו בטכניון, בפורומים מקצועיים של אדריכלים ובכלי התקשורת הפופולריים, הוא חזר והדגיש – כשנשאל על סגנון עבודתו – שהוא מושפע מאדריכלים, אבל בורח מאופנות חולפות. מעבר לאופנהאת האני מאמין הזה השמיע רכטר לא אחת גם באוזני ובאוזני כתבי "בנין ודיור", בכל פעם שביקשנו את עזרתו ואת דעתו. בפעם הראשונה שפרסמנו עבודה  של יעקב רכטר הייתה לפני כשבע שנים. היה זה בית פרטי של ידידיו, רות ואלדד בוקשפן, הגרים בשכונת אפקה. תוך כדי נסיעה במכונית הבחנתי בבית היפה הזה. אמרתי לעצמי שהוא בוודאי עומד על תלו שנים אחדות, כי הוא צופה מבחוץ ב"שפריץ", שיצא זה מכבר מהאופנה. אבל הפרופורציות הקלאסיות שלו, והאלכסון המעודן של הגג היורד בשיפוע מהקיר המערבי למזרחי, נראו בעיני כארכיטקטורה מודרנית קלאסית, על-זמנית.ביקשתי מניצה דשא, שהיתה באותו זמן חברת מערכת של "בנין ודיור" והכירה את בעלי הבית, לבדוק מיהו האדריכל שלהם, והאם יסכימו שניכנס פנימה כדי לבדוק אפשרות לפרסמו ב"בנין ודיור". התברר לנו שהאדריכל הוא יעקב רכטר, וכי זה אחד הבתים הפרטיים המעטים מאוד שתכנן, חוץ מביתו הפרטי, בהרצליה, לא רחוק מהים.זמן-מה לפני כן, לקראת אירועי הבאוהאוס בתל-אביב, כשחיפשתי בית טיפוסי לתקופה, שהמראה הפנימי שלו היה תואם למראהו החיצוני, ביקרתי בבית אחותו של יעקב רכטר, טוטי פרי. הבית תוכנן על-ידי האב, זאב רכטר, וכעבור שנים שונתה החלוקה הפנימית שלו ונוספה לו קומה, בתכנונו של הבן, יעקב. בית בוקשפן, הסתבר לי, ינק השראה רבה מבית פרי, שגם הוא עומד עדיין במבחן הזמן, בדיוק כמו בתים פרטיים שתכננו כמה שנים לפני כן אדריכלים שאפשר לשייכם לזרם האדריכלות המודרנית הבין-לאומית.תחילה חשבתי שרכטר לא יסכים להתראיין ולהסביר את השיקולים והמחשבות שהנחו אותו בתכנון בית בוקשפן. חששתי שלא ייאות להקדיש מזמנו לתיאור בית פרטי שתכנן לפני זמן כה רב,  מה עוד שעיקר עבודתו התרכזה במבני ציבור, ובמיוחד במבני תרבות. לשמחתי, רכטר נענה ברצון, ואף התרגש למראה הבית ששופץ ונראה חדש לחלוטין. מאז נוכחתי לדעת, שהוא אינו מסרב להיענות לפניות של אנשי תקשורת, כדי להפיץ את דעותיו והשגותיו על אדריכלות, כדי לקרב את התחום הזה לחוגים רחבים, ולאו דווקא בשל תאוות פרסום.פרסום לא חסר ליעקב רכטר. הוא ורעייתו, השחקנית חנה מרון, הם כוכבי תרבות במלוא מובנה החיובי של המילה. היום מסוכן להשתמש גם במושגים "גיבור תרבות" או "כוכב תרבות", משום שבדרך-כלל מצמידים אותם למנחים ולמנחות צעירים בטלוויזיה, או לפרחי זמרים של מוסיקה קלה. ליעקב רכטר ז"ל היו, ולחנה מרון עדיין יש, כל המאפיינים האישיותיים ההופכים דמויות נבחרות בחיי התרבות של קהילה ומדינה, לכוכבי תרבות. שניהם ניחנו במנה גדושה של כשרון, השכלה, עניין אמיתי בכל תחומי התרבות, ובכריזמה אדירה, שמציתה את הדמיון וממגנטת אליה עיתונאים, שדרים וצלמים. על פי התרשמותי – רכטר כתב, התראיין, הרצה והצטלם, ללא ספק כדי לקדם את מעמדו האישי בקהיליית האדריכלים, אבל בעיקר כדי להגיע אל הציבור הרחב. להט ואמונה הפעם הראשונה שהכרתי אותו אישית, הייתה לקראת הכנת כתבה על המשכן לאמנויות הבמה, שבנייתו עמדה להסתיים. חוה קרוון, ידידה אישית של יעקב רכטר, ואנוכי, פגשנו אותו כשהשטח היה עדיין מכוסה בקורות עץ, וחלק מהבטון  של קירות הבנין טרם צופה באריחי החיפוי. קשה היה להעלות על הדעת שבגופו של האדם הזה קיננה זה כמה שנים מחלה ממארת. הוא רץ במעלה המדרגות החשופות כנער צעיר, נלהב כאילו הייתה זו עבודתו הראשונה. פה ושם מושיט לי ולחווה קרוון יד תומכת כדי לסייע לנו לרוץ בעקבותיו, כשהוא מסביר ומתאר את הבנין, שאותו החשיב יותר מכל קודמיו.באותם ימים הוא כבר הספיק לקרוא השמצות על עלות הבנין, על העובדה שהוא זכה בעבודה ללא מכרז ועוד. הוא מעולם לא השיב בתוקפנות למחרפיו. חבל שאיננו יכולים להתכתש התכתשות של אמת, אמר באחת ההזדמנויות. ברוב אצילותו הוסיף, שבכל זאת – ייתכן שהתכתשות עד חורמה מעידה על אכפתיות, על להט ואמונה.מאז הפגישה הראשונה עמו, תרם רכטר ל"בנין ודיור" לא פעם ולא פעמיים, בכל פעם כשנזקקתי לחכמתו ולידע שלו. בגיליון שפרסמנו לרגל יום העצמאות ה05- של ישראל, הוא נאות להתארח ב"דבר העורכת" והרשה לי לפרסם חלק ממאמר ארוך שלו, שבו תיאר את קורות האדריכלות בישראל מאז קום המדינה.הפעם האחרונה שנזקקתי לסיועו הייתה, כשהחלטנו לציין 50 שנה להקמתם של בנייני האומה, שאותם תכנן זאב רכטר. יעקב ז"ל, שאת 10 שנותיו המקצועיות הראשונות עשה במחיצת אביו, היה עד לכל הלבטים של האב, לכל הקשיים שעמדו בפניו בתהליך ההקמה של בנייני האומה. יש אומרים שהייסורים שעבר תרמו לא מעט לקיצור חייו של זאב רכטר.יעקב רכטר היה פעיל כמעט עד ליומו האחרון. בנו-שותפו, אמנון רכטר, רעייתו, ילדיו, נכדיו, אוהביו הרבים, קהיליית האדריכלים והקהילה האמנותית-תרבותית בישראל, יחסרו אותו מאוד.   תמונות::למעלה  יעקב רכטר ז"ל; למטה מימין לשמאל: חזית הכניסה של בית בוקשפן בתל-אביב;אולם ההופעות במשכן לאמנויות הבמה; שער הכניסה למשכן לאמנויות הבמה בתל-אביב;

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(455834) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-09-08 15:33:31" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:33:31" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(16) "c007c36a8c34_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(18) "c007c36a8c34_big-2" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-09-08 15:33:31" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:33:31" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(455833) ["guid"]=> string(68) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/09/c007c36a8c34_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה