כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  יצר את העתיד – המעצב הבריטי אדוארד ויליאם גודווין

יצר את העתיד – המעצב הבריטי אדוארד ויליאם גודווין

אדוארד ויליאם גודווין חי במחצית השנייה של המאה ה-19, והיה ממבשרי העיצוב המודרני. בתערוכה מיצירותיו מוצגים עיצוביו הגיאומטריים, נעדרי קישוטיות, המושפעים מאוד מהאסתטיקה היפאנית.

מאת: צילום:


אדוארד ויליאם גודווין הבריטי, שחי במחצית השנייה של המאה ה19-, היה ממבשרי העיצוב המודרני, שרק לאחרונה זכה במוניטין שהיה ראוי לו בחייו. בתערוכה מיצירותיו שנערכת בניו יורק מוצגים עיצוביו הגיאומטריים, נעדרי קישוטיות, המושפעים מאוד מהאסתטיקה היפאנית.לפני שנים אחדות הועמד למכירה מזנון, בעיצובו של אדוארד ויליאם גודווין, בבית המכירות הפומביות הבינלאומי כריסטי’ס. נציגיהם של גדולי המוזיאונים בעולם, אוצרים ואספנים פקדו את אולם המכירות והתחרו ביניהם על הפריט הנדיר. חודשים ספורים לאחר מכן התגלה שהמזנון מזויף. המקרה עורר הדים רבים בעולם האמנות הבינלאומי, אך גם חשף את חשיבותו של המזנון, אשר עוצב על ידי יוצר גאון במחצית המאה שעברה, יוצר שתרם לשינויים שהתחוללו באסתטיקה המערבית.המזנון המעודן, אשר יוצר במספר מוגבל עבור חבריו הקרובים של גודווין, מסמן נקודת מפנה בתולדות העיצוב המערבי. זהו עיצוב מודולרי, מורכב מאלמנטים גיאומטריים, עשוי קווים ישרים ונעדר כל קישוטי גילוף וחריטה, שהיו מאבני היסוד בעיצוב רהיטים בני המאה שעברה. גודווין היה אחד מכמה מעצבים בני דורו, אשר ניסו למצוא פתרונות חלופיים לסגנונות ההיסטוריים ששטפו את אירופה במאה ה19-. ויליאם מוריס ופיליפ ווב הם רק שניים מתוך שורת יוצרים זו, שחיפשו כיוונים חדשים. גודווין הקדים את זמנו, ויצר שפה רדיקאלית בהשראה יפאנית, שזכתה מאוחר יותר לכינוי "העיצוב האנגלו-יפאני".אדוארד ויליאם גודווין )1833 – 1886(, בן העיר בריסטול, היה אדריכל, מעצב, כותב, מפיק תיאטרון ומן הדמויות המובילות בתנועה האסתטית באנגליה הוויקטוריאנית. הוא השתייך לחוג העילית התרבותית והאינטלקטואלית, ששאף להעלות את רמת הטעם והאסתטיקה בקרב העם הבריטי. שמו נישא בפי כל. הוא זכה בהכרה בינלאומית, ובין לקוחותיו נמנו גם אמריקנים, צרפתים ואוסטרים. "אחת הדמויות היצירתיות ביותר במאה שלנו", כך כינה אותו חברו הקרוב, הסופר אוסקר ויילד. אסתטיקה חדשהאת הקריירה שלו כאדריכל החל גודווין בתכנון בית העירייה המקומי, בעיר הולדתו בריסטול. היה זה מבנה דמוי כנסייה. סגנונו הגותי, אשר שטף את בריטניה במאה שעברה, לא היה יוצא דופן. למרות זאת, ובניגוד לאדריכלים אחרים בני דורו, ניכרה ביצירתו של גודווין – כבר מראשית דרכו – נטייה לפשטות הצורה ולמינימום קישוטיות. נקודת המפנה החשובה ביותר בקריירה שלו הסתמנה בביקורו בתערוכה הבינלאומית בלונדון, בשנת 1862, חוויה אשר השאירה עליו חותם במשך כל שנות יצירתו. בביקורו זה התוודע גודווין לראשונה לעיצוב היפאני, שהוצג בביתן שהכיל את אוספו של השגריר הבריטי הראשון ליפאן, תומאס אלקוק.כבר בביקורו זה החל גודווין ברכישת יצירות אמנות יפאנית, ואוספו הלך והתרחב עם השנים. בעיקר התעניין בתחריטי עץ יפאניים, בכלים מצופים לכה ובכלי אמייל דקורטיביים. בעקבות אהדתו לעיצוב היפאני החל גודווין גם ליצור בהשראתו. הוא היה מן היוצרים הראשונים באנגליה שגילו את נפלאותיו של העיצוב היפאני ואימצו אותו ביצירתם. באמצעות הציטוט הקבוע מן העיצוב היפאני, הצליח גודווין ליצור אסתטיקה חדשה ורדיקלית בעיצוב הערבי.גם את ביתו הפרטי הוא עיצב בסגנון יפאני. הרצפות כוסו במחצלות טטאמי, כשברקע מתהלכים ילדיו וזוגתו יחפים ולבושים בקימונו. במשך עשר שנים חי גודווין עם זוגתו, שחקנית התיאטרון הנודעת אלן טרי, שהיתה צעירה ממנו בשנים רבות. הם התגוררו במחוז הרטפורדשיר, נולדו להם שני ילדים, אך הם לא נישאו מעולם. לאחר הפרידה המתוקשרת, התמקדה טרי בפיתוח קריירת המשחק שלה והפכה לאחת השחקניות המוכשרות והמפורסמות באנגליה ובארצות הברית.לאחר שתכנן את ביתו האישי, קיבל גודווין לידיו מספר פרויקטים, שרובם הוזמנו על ידי חבריו ומקורביו. בין עבודותיו החשובות היה "הבית הלבן", ביתו של ידידו הצייר ג’יימס מקניל ויסטלר, פרויקט שבעקבותיו אף קיבל הכרה בינלאומית כדמות המרכזית בתנועה האסתטית. ביתו הלונדוני של חברו הסופר אוסקר וויילד – מאבות התנועה האסתטית – עוצב אף הוא בהשראה יפאנית. את התוכנית לביתו של פרנק מיילס, לעומת זאת, לא הצליח לממש, שכן המבנה האוונגרדי לא אושר לבנייה על ידי העירייה המקומית. צהוב חמניהגודווין תכנן גם את שכונת האמנים "בדפורד פארק" שבפאתי לונדון, שכונה שהכילה שמונה עשר בתים. הוא האמין באחדות ובשילוב של פונקציה ויופי, ויצר תוך הישענות על מקורות גותיים, אוריינטליים וכפריים. הצבעים העזים שלטו בכל, כמו למשל בחדר האוכל בבית ויסלר, שצבעו צהוב כשל פרח החמנית, סמלה של התנועה האסתטית.תרומתו העיקרית של גודווין נעוצה לאו דווקא ביצירותיו בתחום עיצוב הפנים, כי אם בעיצוב טקסטיל, טפטים ובעיקר רהיטים. אלו נחשבים כיום לאחד מסממניו המוקדמים של המודרניזם. עיצובם מאופיין בפשטות, פונקציונליות, קומפוזיציות א-סימטריות, צורניות ריבועית ומינימום בדקורציה, לצד מורכבות טכנית. גם כאן היווה העיצוב היפאני מקור השראה עיקרי, ובאמצעותו יצר גודווין אובייקטים שסימנו נקודת מפנה בתולדות העיצוב המערבי. הוא הקים את חברת "רהיטי אמנות" )ART FURNITURE COMPANY OF COVENT GARDEN(, ומשזו נחלה כשלון מסחרי, החל לעבוד עבור יצרני רהיטים וטקסטיל בלונדון. במסגרת שיתוף הפעולה שערך עם היצרן ויליאם וואט, עיצב גודווין מספר רהיטים למשפחת המלוכה.ההיסטוריה לא עשתה חסד עמו, ושמו כמעט ואינו מאוזכר בספרות. רק קמצוץ מתוך כמות אדירה של רהיטים שיצר, שרד. בשנים האחרונות החלה פעילות מחקרית ענפה על אודות יצירתו של גודווין, ולאחרונה נפתחה תערוכה מיוחדת במינה, ראשונה מסוגה, במוזיאון בארד לאמנות דקורטיבית בניו יורק. התערוכה תסקור ותחקור לעומק את יצירתו הרב-גונית של המעצב, שהטביע חותמו על דורות רבים של אמנים ומעצבים, ופתח את הצוהר למאה שלנו. שמו מוזכר היום בנשימה אחת עם שמם של מעצבי המאה החשובים כצ’רלס רני מקינטוש, יוזף הופמן ופרנק לויד רייט, שהשכילו להתנתק מן המסורת וליצור את העתיד.  תמונותספה משנת 1869, עשויה עץ מהגוני ואביזרי פליז. אוסף פרטי.מזנון משנת 1877 עשוי עץ מהגוני צבוע שחור ואביזרי פליז. אוסף פרטי.ארון ספרים תלוי משנת 1867-85, עשוי עץ מהגוני צבוע שחור ומעוטר בפאנלים קישוטיים מפליז. אוסף פרטי.שולחן עם מדפים משנת 1872, עשוי עץ מהגוני ואביזרי פליז. אוסף מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.עיצוב לטפט בדגם הבמבוק משנת 1872, רישום. אוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט, בלונדון.טקסטיל בדגם הפרפרים משנת 1874, עשוי משי. אוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון.טאפט בדגם התפוח משנת 1876, הדפס עץ על נייר. אוסף פרטי."גונג" משנת 1875, עשויה עץ אלון ומסגרת ברזל וברונזה. אוסף גלריית ווקר.חזית בית פרנק מיילס משנת 1878 ולצידה עיצוב לספה ולמקש דלת. אוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון.אריחי קרמיקה בעיצוב ציפורים משנת 1881. אוסף פרטי, לונדון.טאפט בדגם הטווסים משנת 1873, הדפס באמצעות חותמות עץ. אוסף מוזיאון מנצ’סטר.ארון בגדים משנת 1868 בייצור וויליאם וואט. אוסף מוזיאון בריסטול. 

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(455382) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-09-08 15:32:49" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:32:49" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(16) "c00f9f59e61d_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(18) "c00f9f59e61d_big-2" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-09-08 15:32:49" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:32:49" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(455381) ["guid"]=> string(68) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/09/c00f9f59e61d_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה