כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  כוכבי העיצוב של מחר

כוכבי העיצוב של מחר

למעצבים הצעירים המגיעים ללימודי עיצוב באירופה מכל רחבי העולם, יש תמיכה רבה, והרבה הזדמנויות להיחשף לקהל, אבל גם הם זקוקים לאישיות דינמית, ליחסי אנוש וציבור, לקשרים ולתקשורת.

מאת: צילום:


 למעצבים הצעירים המגיעים ללימודי עיצוב באירופה מכל רחבי העולם, יש תמיכה רבה יותר כגון  מלגות, עידוד עירוני וממשלתי וכד’, יש הרבה הזדמנויות להיחשף לקהל, אבל גם הם כמו חבריהם הישראלים – זקוקים לאישיות דינמית, ליחסי אנוש וציבור, לקשרים ולתקשורת.כמעט בכל תערוכת רהיטים ועיצוב בין-לאומית אתה רואה אותם: צעירים שזה עתה סיימו את האקדמיות, וגם צעירים שחובשים עדיין את ספסל הלימודים. האנרגיות מתפרצות, העיניים בורקות, חולמים על מסלול של הצלחה וקריירה, שהצעד הראשון במהלכו יקרה אולי בתערוכה, כשמישהו מבין כוכבי העיצוב הבין-לאומיים או היצרנים הגדולים יתעכב לידם, יתפעל ויספק עבודה.מה שמעסיק אותם מעסיק כל מעצב, צעיר או בוגר, בכל העולם: מיצוי הפוטנציאל של חומרים חדשים ושל טכנולוגיות חדשות,  ושילובם במוצר מקורי ויעיל. יש מי שמתעניינים במחזור של מוצרים קיימים והפיכתם – לאחר ראייה רעננה וטיפול חדשני – למוצר חדש, שלא חשבנו שיכול היה להסתתר בין החומר והצורה של המוצר הישן. הם מוטרדים מאחת הבעיות  הקיומיות המאיימות על כדור הארץ בכל אתר ואתר, בזיהום הסביבה ובשאר בעיות אקולוגיות, ומקווים שהמוצר שלהם יצטרף לשורה של מוצרים שיעשו את העולם טוב יותר. "שורת המעצבים" שאנו מכירים מתערוכות הריהוט בגני התערוכה התל-אביביים, מתורגמים לקנה מידה הרבה יותר גדול ומשמעותי ב"סלונה סאטליטה" במילנו, בתערוכת הצעירים הלונדונית ב-Design Center Buisness )קראו בהמשך את כתבתה של עליזה ימיני( וכן ב- 100% Design. בלונדון אף קיים מוסד ותיק, המועצה לעיצוב, ה Design Council , שלא מכבר בחר במעצב צעיר אך בעל נסיון רב, קלייב גרינייר, שאמור לקדם ביתר שאת את תודעת העיצוב, ולחבר את שני הקצוות בקשת הרחבה של הייצור – בין המהנדסים למעצבים.בפריז מקבלים מעצבים צעירים הזדמנות של עבודה וחשיפה בכל ימות השנה, בגלריה העירונית-ממשלתית לעיצוב  ,AIV ובשבוע התערוכות בינואר – במתחם שמוקצה לגלריה ב"סלון דה מבל". ב"סלון" וב"מייזון א אובז’ה", וכן באזורי תצוגה מחוץ לירידים, מוקצים שטחים נרחבים למדי ליוצרים צעירים, כמו לדוגמא בשטח ה"קרוסל", מתחת לפירמידה של הלובר. במילנו ובקלן הם מקבלים הזדמנות לתצוגה גם ב-Fouri Fierra)מחוץ ליריד(. זה נעשה בגלריות שבימים רגילים הן גלריות לאמנות, חנויות נעליים או בגדים, או  מחסני אחסון )בנמל של קלן(, ותצוגות אלה הופכות מדי שנה לנחשקות ביותר בקרב קהל שוחרי העיצוב הפוקד את הירידים.תופעה נוספת המסתמנת יותר ויותר בתערוכות הבין-לאומיות, היא הופעה מלוכדת של קבוצות צעירים מארץ מוצא משותפת. ביריד האחרון במילנו זה בלט באופן מיוחד: מעצבים מיפן, מפורטוגל, מספרד, מהולנד, משבדיה, מצרפת, וגם מישראל. מאגר הרעיונותלא תמיד מי שמופיע תחת הדגל השבדי הוא דווקא בלונדיני תכול עיניים. שתי מעצבות שמשכו תשומת לב מיוחדת בביתן הסקנדינבי היו דווקא ילידות יפן, שלמדו עיצוב בהולנד. שפת העיצוב היא בין-לאומית, אבל גם לוקאלית, והצעירות מיפן שלמדו בהולנד הביאו לקבוצה הסקנדינבית איכות מיוחדת, שילוב של התרבות המינימליסטית הן ביפאן והן בסקנדינביה, ושל טכניקת כיפוף העץ הצפון אירופית.כמעט תמיד מופיע לפתע באזורי התצוגה של הצעירים הרגע הנכסף, כאשר פמליה גדולה שבמרכזה צועד סופר-סטאר בעולם העיצוב, כמו לדוגמא פיליפ סטארק, פוקדת את המקום, וניגשת אל דוכני התצוגה. סטארק מעיף במוצגים מבט בוחן, לעתים ניגש ומחליף כמה מילים עם מעצב מבטיח. הצעיר או הצעירה שזוכים למעמד הזה כמעט תמיד נתקפים בגל חום שצובע את פניהם בוורוד, וסטארק בוודאי רושם לפניו ומפנים את החידושים המפתיעים, ובאופן כזה מרענן את מאגר הרעיונות הבלתי נדלה שלו או נוטל תחת חסותו מעצב צעיר – החלום הרטוב של כל בוגר אקדמיה.גם צמרת תעשיית הרהיטים והעיצוב מתעניינת בבציר החדש של האקדמיות, ובצעירים שכבר הקימו סדנאות בכוחות עצמם. מי שיזכה בהצעה מפתה מחברות כמו קאפליני או דריאדה, יכול להיות בטוח שיצטרך למתן קצת את הלהט, ולעבור לסוג חשיבה שונה. אבל קשה לסרב להצעות כאלה, למרות הצורך לקחת בחשבון היבטים כגון ייצור, אריזה או שיווק, ולהתחשב פחות בהיבטים כמו ביטוי אישי, ו"לעשות את הדבר שלי". יש מעצבים צעירים שדווקא המעבר הזה, לחשיבה תעשייתית, מדליק אותם ומטעין אותם מחדש ברעיונות.חלק מהתעשייהכאן נעוץ ההבדל בין מעצבים צעירים מישראל, ואולי מארצות נוספות בעולם שאין להן תעשיות מפותחות בתחומי העיצוב השונים. כמו בתחומים אחרים, מעצבים צעירים שרוצים לעבוד בגדול, ולא להסתפק בייצור מוגבל ובפרנסה ממשרת הוראה, חייבים לפרוץ אל העולם הגדול, תחילה כדי להרחיב ידע ולהשתלם. אם מתמזל מזלם – הם נשארים בארצות ההשתלמות ונקלטים שם בתעשייה.אבל שלא יהיו אשליות: גם הכישרונות הישראלים וגם מעצבים מוכשרים המגיעים לאירופה מרחבי תבל, נתקלים בתחרות קשה, והמאושרים שזוכים לעבוד בתעשיות בחו"ל עוברים מסלול דומה של מאמצים: קשרים ותקשורת, יחסי אנוש ויחסי-ציבור. חוץ מזה צריך להיות אישיות שמסוגלת לעבוד כחלק מצוותים גדולים, וצריך גם מזל ולא מעט חוצפה.אני מכירה מעצבים אירופיים מעולים שעדיין לא זכו להיות חלק מהתעשייה, והם ממשיכים לייצר את העיצובים שלהם בקנה-מידה קטן, על פי הזמנות מיוחדות, וגם הם זקוקים למשרה נוספת באוניברסיטה, בחוגים, בדיוק כמו פה. אבל לפחות יש להם תמיכה רחבה יותר בתחילת הדרך, וקירבה לצלחת – לתערוכות, ליצרנים, לתקשורת הבין-לאומית, למרות שהעולם הוא כפר גלובאלי, והאינטרנט יכול להעביר תצלומים ודימויים בלי קשר למגבלות הגיאוגרפיה.   בריטניה :2000 בוגרים או מקצוענים שבדרך? /  עליזה ימיני, לונדוןמי שמת לדעת מה יהיה מחר בעולם העיצוב, יכול היה להתרשם מהעתיד בתערוכת "מעצבים חדשים 2000" שסיימו בקיץ שעבר את הכשרתם, בחממות העיצוב ברחבי בריטניה. 4000 בוגרים במגמות עיצוב שונות )גרפיקה, צילום, אנימציה ועיצוב טקסטיל, וכמובן, גם עיצוב פנים ועיצוב מוצר ורהיטים( מילאו את חלל ה-Buisness Design Center ברובע איזלינגטון שבלונדון. 4000 צעירים נוטפי טסטוסטרון ופרוגסטרון יצירתי, שהציגו תוצאה סופית של שנות הלימוד. כל משתתף יכול היה לבחור מוצג אחד בלבד, ובאמצעותו להיחשף לאריות העיצוב. תום דיקסון, דונה קראן, ג’יימס דייסון )מעצב וממציא שואב האבק הקרוי על שמו( ואחרים הגיעו לכאן כדי לרחרח, ואולי גם לדוג את העילוי העתידי. האווירה במקום הייתה מחשמלת, וחיוכים רחבים נמרחו על גופות ששידרו מתח. המקום היה מלא אנרגיות יצירתיות, כמו מחנה לנוער שוחר עיצוב, למרות שפה ושם נראו גם פנים של בני שלושים שמאסו בקריירה, חזרו ללימודים ומקווים לפתוח בקריירה שנייה.אחד מהם הוא אלן בראון, בן 36, בוגר בית-הספר לעיצוב ולאמנות באדינבורו. כששאלתי במה הוא עסק לפני לימודיו, הוא ענה בגמגום מבויש: "בכל מיני עבודות מזדמנות". עדיין לא פיתח סוג של אדישות וקלילות של מרואיין משופשף. הוא הגיע לעיצוב דרך עיסוק בפוליטורה. במשך שעות, סיפר לי, היה מלטף רהיטים ומחזיר לישנים ולדהויים שביניהם ברק וחיוניות, עד שהחליט שהוא רוצה לעצב משהו משלו. "אני לא מעצב כדי להאדיר את שמי, ולא מתכוון להתחנף לחברה הצרכנית", אמר.  הפילוסופיה שלי היא עיצוב למען אנשים, שימושי ותכליתי. הבחור, המדבר כמעט בלחש, זכה בפרס של יצרנית הרהיטים האיטלקית קאפליני, שחילקה באותה הזדמנות שני פרסים: האחד בעבור הצורניות של העיצוב Form ופרס שני בעבור השימושיות Function.  תנועה ואסתטיקהלפי כמות הזרים שפגשתי בתערוכה מסתבר שעל דלתות בתי היוצר הבריטיים לעיצוב מתדפקים לאו דווקא נתינים מקומיים. טים, ששמו בהונג קונג, עיר מגוריו, הוא Kwak Yeung Lam, מסביר ש"זה היום המקום ללמוד עיצוב, ואנגלית היא שפתי השנייה". הוא חושב לחזור להונג-קונג לאחר שיעשה לעצמו שם בלונדון. התמחותו היא בעיצוב תאורה וריהוט: קווים נקיים, חושניים, ותאורה רכה מחומר פלסטי. ברהיטים הוא מעדיף להשתמש בשילוב של מתכת ועץ, וכמובן ריפוד.סופיה אריקסון של שבדית בת 26, שהאנגלית שבפיה הייתה מטעה אפילו את שייקספיר. היא לא בטוחה עד כמה היא אוהבת את האנגלים, אבל את שפתם – מאוד, וזה מה שהביא אותה לאנגליה, במשרת או-פר. בהשפעת חברה, נרשמה לקורס לקרמיקה באקדמיית סן-מרטין, ורואה עצמה כמעצבת קרמית שאינה סמוכה למפעל אחד אלא כעצמאית, שאליה פונים בקשר לפרויקטים מיוחדים. היא הציגה בתערוכה סט שהורכב משתי צלחות וקערה בצבעי לבן, כתום וירוק, א-סימטריים, הנערמים זה לתוך זה. אם לשפוט לפי מספר הפניות שהיו לה בתערוכה – היא תגיע רחוק.ג’יימס צ’מפיון סיים תואר ב.א. במנצ’סטר, וברור לו שהוא יפתח חברה עצמאית לעיצוב. בשנת לימודיו השנייה הוא עבד כמעצב בסדרת טלוויזיה, ותחביבו – שחזור מכוניות עתיקות – העסיק אותו במשרה מלאה לפני תחילת לימודיו, והניסיון הזה משפיע על סגנונו  כמעצב. תנועה היא אלמנט חשוב מאוד אצלו, וכן פשטות, פונקציונליות ואסתטיקה. הכיסא שהציג הוא תרגום חופשי, לדבריו, לעיצוב רכבים וכלי טיס, והוא מזכיר במשהו את הכיסא Rover שעיצב רון ארד בשנות ה-80, שהשפעתו ניכרת על ג’יימס יותר מאשר על כל טירון עיצוב אחר. מתפרקת לחלקיםמלבד אלה, פגשתי בתערוכה את סטיבן ריצ’רדס, בוגר Panham College, שהציג כיסא בשם המבטיח "סערה". לא יכולתי לבדוק אם הכיסא גם מקיים, כי המעצב לא נכח במקום, ואסרו עלי להתיישב עליו. ג’ף פייר דה בויזר הוא הולנדי-בלגי שבחר ללמוד בבריטניה. לפני כן התחיל את לימודיו בהולנד, עיצוב תעשייתי, אחר-כך עבר לעיצוב רהיטים והגיע לבריטניה, כי "זה המקום ללמוד".  מעצב שני שאמר לי אותו הדבר. נראה שיש דברים בגו’. אנג’י פראסד, ממוצא הודי, הציג שולחן מדבים ביופיו ובפשטותו, שנראה בעיני כפסל שיכול לשמש כשולחן. הוא הזכיר לי את פסליו של אנטוני קארו, מה שריגש מאוד את הבחור. לדבריו, הוא "רוצה להתרחק מהדרך המקובלת ולעבוד בטכניקות ייצור שנכשלו בעבר". מדוע? "כי זה מאתגר, מעניין ומחייב למצוא פתרונות מקוריים".ראיתי גם הפתעה קטנה ונעימה כמו זו של דניאל אדוארדס בן ה-24, שהציג יחידת אחסון מודולרית. היא מתפרקת לחלקים היוצרים גדלים שונים, ובתערוכה הוא הציג יחידה לאחסון תקליטים. לדבריו, כשעבד על המערכת, הוא הביא בחשבון שהיא תשמש משרדי אדריכלים, ארכיונים, מרפאות ועוד. דיוויד באט הופיע כאן עם כורסת הסבה נועזת, מעור כתום, ולידה כורסא נוספת, כחולה. סם בואקס הציג כיסא מתקפל שאפשר להכניס למגירה לאחר השימוש, פתרון מתאים לדירת סטודנטים קטנה.היתה זו התערוכה ה -15 מאז שנוסדה, ומטרתה -ל עודד תעשיינים וסוחרים להשקיע בעיצוב ובמעצבים. בתי הספר בבריטניה בוחרים את מי שייצג אותם בפורום הזה, ואילו הוצאות התצוגה חלות על המשתתפים השונים ועל האקדמיות. יש מי שמצליח להשיג מלגת מימון, ובתערוכה עצמה תומכים גופים שונים המעניקים גם פרסים, כל אחד במסגרת העיצוב המעניינת אותו. עם זאת, לדעתי התערוכה נראתה יותר כתערוכת סיום של בוגרים, ופחות כתערוכה של מקצוענים שבדרך. התמונות:התמונה העליונה:  "כיסא כחול" של דייויד באט, רהיט נוסף מסדרת רהיטים שכבר נמכרים בשוק הרהיטים המעוצבים בלונדון.למטה מימין לשמאל: ארון תיקייה מקורי שעיצב הסטודנט דניאל אדוארדס, שתלה את התיקים כפי שתולים בגדים בארון; כיסא לשניים Spin Chair של המעצבת הפינית אילקה קוסקלה, לחברת Luxus , הלסינקי ; ספל ותחתית בעיצוב ייחודי של מעצב ממשרדו של פדרו סילבה דיאס, מפורטוגל, שהשתתף בפורום של עיצוב בינלאומי צעיר ביריד מילנו האחרון.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה