כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  כל האולם במה – שחזור תיאטרון ה"גלוב" השייקספירי

כל האולם במה – שחזור תיאטרון ה"גלוב" השייקספירי

ה"גלוב" השייקספירי, שהוקם ב-1598, שוחזר מחדש בזכות השחקן היהודי-אמריקני סם וונאמייקר. התיאטרון נבנה על ידי אומנים ומשחזרים, באותה צורה ומאותם חומרים שנבנה התיאטרון המקורי.

מאת: צילום:


בתיאטרון השייקספירי, ה"גלוב", עמד הקהל העממי ליד הבמה במשך כל ההצגה, ותגובותיו היוו חלק בלתי נפרד מהאירוע. המפונקים והמיוחסים ישבו ביציעים מקורים, הרחק מהמתרחש. כך שוחזר תיאטרון ה"גלוב" הלונדוני, ונבנה על-ידי אומנים ומשחזרים באותה צורה ומאותם חומרים שנבנה התיאטרון האליזבטני המקורי.דווקא שחקן יהודי אמריקני, סם וונאמייקר, היה המשוגע לדבר שהקדיש את חייו כדי להחזיר עטרה בריטית מפוארת ליושנה. הכוונה לשיחזור תיאטרון ה"גלוב" בלונדון, התיאטרון השייקספירי שהוקם במרחק קטן מאוד מה"גלוב" ההיסטורי. בעונת התיאטרון החולפת ער התיאטרון המחודש הרצה ראשונה, בבחינת פרולוג, ופתיחה נוספת צפויה במאי השנה. מי יודע, אולי בסופו של דבר – לפי אותה מתכונת – עוד ישחזרו אצלנו את בית המקדש…שייקספיר, שהיה לא רק מחזאי אלא גם שחקן ובעל להקה שהציגה את מחזותיו, הקים את ה"גלוב" ב1598-, באיזור סאות’וורק Southwark, בצד הדרומי של נהר התמזה. איזור שנחשב אז מעין לונדון סוג ב’ (סופח לעיר לונדון רק ב1554-). עלובי חיים )ממש כמו גיבור ספרו של ויקטור הוגו( חיו באיזור הזה, ובתקופת המלכה אליזבט ה1-, תקופתו של שייקספיר, הפך המקום לאחד מאזורי השעשועים המרכזיים של לונדון.התנהלו כאן חיי בידור עממיים ותוססים. מסבאות, מסעדות, בתי-בושת והימורים, זירות למלחמת תרנגולים ודובים, שזכר להם נשמר בשמות של רחובות ושל פאבים, שלחצרותיהם קוראים Bear Garden )גינת הדב(, במקום Beer Garden, גינת הבירה. גם כנסייה התמקמה כאן, כנסיית Southwark, ואיך אפשר בלי בית-סוהר, הקלינק )Clinck(,שהנציח את שמו בסלנג האנגלי לבתי הסוהר כולם, והפך בינתיים למוזיאון.בקיצור – איזור תוסס, מקביל ל"ווסט אנד" של היום. למותר לציין שהגלוב לא היה התיאטרון היחיד כאן. האחרים היו תיאטרון הברבור Swan, התקווה Hope והוורד Rose. במחזה "רומיאו ויוליה" עוקץ שייספיק את התיאטרון המתחרה, ובמחזות שונים נוספים שלו צצים פה ושם משפטים, המתייחסים לאיזור הסובב את הגלוב.למותר לציין שהרחובות דאז היו צרים, מכוסים עפר, על ביוב לא בדיוק שמעו, והצחנה חגגה. חומרי הבנייה של אולם התיאטרון היו: שלד מעץ, גג מקש, טיח ששיער עזים היה מעורב בו, ולגימור – טיח דק וסיד. בקיצור – מתכון מובהק והזמנה לשריפות, וכאלה לא חסרו.התותח גרם לשריפהעם חציית הנהר מצפון לדרום, ליד שני הגשרים סאות’וורק ובלקפרייר’ס, מתגלה תמונה סוריאליסטית במקצת, המורכבת מקבוצת מבנים מודרניים לחלוטין: בית מגורים צבוע בצהוב-ביצה, בנוי בסגנון של לופטים ניו-יורקיים, ותחנת-כוח ישנה שמחכה למטמורפוזה שתהפוך אותה לאגף האמנות המודרנית של ה"טייט גלרי" .Tateבצמוד נראה מבנה אליזבטני עגול, תיאטרון הגלוב המחודש, וסמוך לו בניין בסגנון ניאו-ג’ורג’יאני, המאכלס את המסעדה והמשרדים של התיאטרון.סם וונאמייקר נכבש לרעיון של שחזור הגלוב כשהגיע לכאן לאחר מלחמת העולם השנייה, וחיפש את הגלוב ההיסטורי. הוא מצא רק שלט מתכת קטן, שציין את מיקומו של התיאטרון, ברובע שהיו בו – בין השאר – 46 מבשלות שיכר. השחקן האמריקני המאוכזב החליט בו-במקום לדאוג להקמת התיאטרון מחדש, בשחזור מדוייק ככל האפשר. מאחר ובמקום המקום עמד מבנה שלא ניתן היה להרסו, עברו כמה שנים עד שנמצא המקום החילופי, כ300- מ’ מהמקום המדוייק.שייקספיר, יליד 1564, בנה את תיאטרונו ב1598-. חמש-עשרה שנה שיעשע התיאטרון את הציבור, עד שנשרף, כדרכם של מבני עץ וקש. השריפה פרצה כתוצאה מפעלול באחת ההצגות: ירי תותח שמוקם בעליית הגג גרם לגיצים ששרפו את גג הקש. הגחלים עוד לחשו, ועל יסודות התיאטרון השרוף נבנה תיאטרון הגלוב החדש, שלוש שנים לפני פטירתו של שייקספיר, ב1616-.  בשנת 1642 נסגר התיאטרון, יחד עם מקומות בידור נוספים, בידי הפוריטנים. מאחר שלא השתמרו תוכניות מקוריות של הגלוב, היו המקורות לשחזור: מחקר, כתבי עדויות של נוסעים מן התקופה, פרטים שונים במחזותיו של שייקספיר, יומנים של תושבי לונדון, מוזיאונים ארכיאולוגיים וצרכי השחקנים דהיום.  דוגמא נפלאה לשחזורו של הגלוב ראה מי שצפה אי-פעם בסרט "הנרי ה5-" בבימויו ובכיכובו של לורנס אוליביה. הסרט נפתח במחזה התיאטרלי, בגלוב המשוחזר, ועובר לסצינות של קרבות שצולמו מחוץ לאולפן.התיאטרון המקורי, כמו המשוחזר, היה בן שלוש קומות של יציעים מקורים. צורתו המעוגלת נלקחה מן הזירה למלחמות תרנגולים, שהיו שעשוע נפוץ באותה תקופה. זכר לכך נמצא בשם תיאטרון באיזור הווסט אנד, שנקרא Cockpit (אחר-כך הוחלף שמו לתיאטרון "הפניקס").  האדריכל הבריטי איניגו ג’ונס הפך זירה של מלחמת תרנגולים לתיאטרון. התוכניות שלו שימשו לבניית תיאטרון מקורה ליד הגלוב, שכרגע מתקיימת בו תערוכה על תהליך השחזור של המבנה. בתיאטרון עצמו יהיו 330 מושבים, והוא ישמש תיאטרון חורף כאשר הגלוב יהיה חשוך. ואגב – מחיר הכרטיס הזול ביותר בגלוב הוא 5 ליש"ט. לעומת 1 פני בתקופתו של שייקספיר, כלומר – אינפלציה בגדול….זרקו על הבמהמול הבמה זירה ובה 500 מקומות עמידה, ואילו ביציעים 1000 מקומות ישיבה. בתיאטרון המקורי הוכנסו מספר כפול של צופים, אלא שתקנות הבטיחות השתנו מאז. ריצפת הזירה הפכה למגרש בוץ בימים גשומים, ומימצאים ארכיאולוגיים הראו, שמסיבה זו כוסתה הזירה בקליפות אגוזים בגובה של כ7- מטרים.  בניגוד לציבור צופי התיאטרון העכשווי, לקח הקהל האליזבטני חלק פעיל במתרחש על הבמה. זה התבטא בקריאות הזדהות או קריאות גנאי, לעתים גם השלכת מכל הבא ליד או לפה לעבר הבמה. משהו בכל זאת השתנה מאז תקופתו של שייקספיר.המנהל האמנותי של התיאטרון המחודש, מרק ריילנס Mark Rylance , שחקן צעיר יליד קנדה, שופע כשרון, אומר שהנוכחות הפיזית הניידת של הקהל בזירה חשובה לאותנטיות ולקשר בין הקהל לשחקנים, ואכן אפשר לצאת באמצע ההצגה ולהתרענן בכוס יין או במנת דובדבנים טריים.  אפשר לשנות זווית ראייה במהלך ההצגה או לצאת לרחבה שלפני התיאטרון, שהיא בעצם חלק מטיילת שעל שפת הנהר, ולהתבשם מנוף לונדון המתחדשת, לנסות לאתר את כנסיית סנט פול המסתתרת בין גורדי השחקים שניבנו לאחרונה.אפשר גם לדמיין, עם רדת החשיכה, את לונדון האליזבטנית על בתיה בני שלוש וארבע הקומות בסגנון טיודור, עם גשר אחד בלבד, והכנסייה שהתנשאה מעל הנוף הכמעט כפרי דאז. במקום סירות משוטים קטנות ומפרשיות – ממלאות היום את התמזה סירות מירוץ, משא או משטרה. ומפעם לפעם פולחת את שמי התיאטרון הפתוח צפירת אמבולנס או רעם של מטוס סילון, אותנטיות של המאה ה20-.מלבד משחזרים וארכיאולוגים עבדו בשחזור אומנים שמלאכתם נחשבת היום נדירה: כמו תולי גגות קש – נגרים שאומנותם היא בניית מסגרת עץ ללא דבק ומסמרים, טייחים מומחים ויערנים שהתמחו בבחירת עצים מתאימים ועמידים במזג האוויר. על המלאכה ניצחו הארכיטקטים ביל קרוסבי וג’ון גרינפלד, והנגר פיטר מק’קרצי. לחובבי ההיסטוריה: למרות שתוכניות התיאטרון אבדו – שמו של הנגר המקורי דווקא ידוע, ושמו היה פיטר סטיל.פסי עץ דקיםמלאכת ההקמה של פרוייקט כזה, כמו תיאטרון הגלוב, מתחילה בטיול ביער, במקרה זה יער עצי אלון. העצים נבחרים לכריתה אחד אחד, לפי גודלם ואיכותם. הם נכרתים, וכל יחידה כזו ממוספרת, לפי גובה העץ. כל גזע מעובד בעודו ירוק, מאחר שקשה לעבד עץ אלון יבש. לכן העץ ממשיך "לעבוד" גם לאחר שהמבנה גמור, והמראה הוא של סדקים בעץ ומרווחים בין החיבורים.  מאחר שכל החומרים הם אורגניים – הבנין נושם. צבע העץ משתנה במשך הזמן ומקבל גוון כסוף. לאחר חיתוך העץ ומיספורו הוא מורכב בשטח, כמו שמרכיבים פאזל. החיבורים הם חיבורי נגרות של "זכר" ו"נקבה", ללא מסמרים או דבק, אלא בעזרת אטבים או ידיות מעץ, במקרה זה – 600 אטבים. הקונסטרוקציה הזו נשענת על בסיס לבני חימר שיוצרו במיוחד, בטכניקה אליזבטנית, ובאותן מידות – שהיו קצת קטנות יותר מהמידות הנהוגות כיום.כשמסגרת העץ עומדת על כנה מחברים אליה – בין הקורות האנכיות – פסי עץ דקים, המקבילים זה לזה )סגנון בנייה כזה אפשר עדיין לראות בבניינים שנבנו במושבת הטמפלרים ביפו(. הטיח גם הוא לפי המתכונת האליזבטנית: שכבה ראשונה גסה, תרכובת העשויה מטיח, חול ושיער עזים. טיח זה נדחס בין מרישי העץ הדקים. שכבה שנייה, דקה יותר, נמרחת על פסי העץ, ושכבה שלישית ודקה של טיח וסיד נמרחת כסיומת בין קורות העץ האנכיות. שכבה זו מתייבשת מהר מאוד, מה שמקשה על העבודה.המושבים הם ספסלים מעץ אורן, ללא משענת, ולצופים מחלקים כריות – ליתר נוחות. מסביב לכל אחד משלושת היציעים יש מעקה, שכל עמוד שלו מגולף בעבודת יד. המגלפת שעסקה במלאכה אימצה לעצמה את אותה טכניקה שבה השתמשו במאות ה16- וה17-, ועבדה ללא עזרה על הפרוייקט הזה.הגג הוא קש של קנה סוף, מאוגד לאגודות ומועלה על הגג, והקבוצות נשזרות ונדחסות ומחוזקות באטבים. את ההנחה מתחילים מן הכרכוב, כאשר בסיומת יש דוגמת קישוט המיוחדת לכל אומן ואומן. עד היום יש בתי כפר באנגליה ובאירופה שגגותיהם מקש. אחת ל100- שנים יש לחדש את הגג: בהחלט יותר כלכלי מגגות הזפת והסיד שלנו.הכניעה למאה ה20- מתבטאת בכך שעל הגג עשרות ממטרות למקרה שריפה, וכדי שלא יהיה מקום לספק – גם כיום יש בעלית הגג תותח, הוא מן המאה ה17- ובהחלט פועל.הכסף נכנס לקופסההבמה עשויה מעץ אלון. ארבעה עמודים, שכל אחד מהם שוקל 2 טונות, תומכים בגג שמשקלו 10 טונות. לבמה שתי קומות, התקרה מצויירת ובה דלת סתרים להופעות מלאכים, ו"דאוס אקס מכינה". בהצגת הבכורה לפני המלכה אליזבט ה2- קפץ להטוטן קפיצת בנג’י דרך דלת זו. ואגב המלכה, בתיאטרון גלוב אין תא מלכותי – כנהוג בתיאטראות אחרים, וזאת משום שבימי שייקספיר המלך לא הלך לתיאטרון, אלא זימן את הלהקה לארמונו.הדלת המקבילה לדלת התקרה מצויה במרכז הבמה, ודרכה כמובן נבלעים בשאול תחתיות. אין מסך, כך שהקהל שותף להחלפת התפאורה, ולוקח חלק בכל מה שנעשה על הבמה בכל עת. התאורה היא תאורת יום טבעית, כמו בימי שייקספיר, שכן בקיץ הימים ארוכים. זה גם אומר שהקהל נראה על-ידי השחקנים שלא כבאולם חשוך, וזה – לדברי המנהל האמנותי – בונוס לשחקנים, ויוצר אינטראקציה עם הקהל.הקומה השנייה של הבמה משמשת כאכסדרה למוסיקאים או כמו זה של סצינת המרפסת המפורסמת במחזה "רומיאו ויוליה". את הבמה מעטרים ציורים, ולעץ שיוו צורה ובה אפקטים צבעוניים, כפי שהיה נהוג במאות ה16- וה17-.  במחזות מסויימים, כמו למשל בהנרי החמישי, המועלה בעונה זו, שמרו על אותנטיות גם בבחירת השחקנים: אין נשים על הבמה, ותפקידיהן מבוצעים על-ידי גברים, כמו בתקופת שייקספיר. ואגב אותנטיות – המלה קופה באנגלית, Box Office, מקורה בתקופת שייקספיר. דמי הכניסה לתיאטרון הוכנסו לקופסא, ובתום כל הצגה חולקו בין השחקנים ושאר המשתתפים.הגלוב מוקף ברחבה מרוצפת באבן פורטלנד, וחקוקים בה שמות תורמים מפורסמים מרחבי העולם. מי שרוצה ששמו ישמש מדרך רגליים לשוחרי תיאטרון, ישלוף נא מכיסו 500 ליש"ט. אל הרחבה מגיעים דרך מבואה המאכלסת את הקופות, משרדים ובר. אלה בנויים על טהרת המודרניות, ומשתלבים בשחזור כמו שמן ומים. הזרות הזאת צורמת, וממחישה כמה אינטימי, נגיש ואורגני התיאטרון, לעומת הקור הנושב מן התוספת המודרנית.מן הרחבה מובילות מדרגות דרך שער ברזל, לטיילת היוצאת אל הנהר. בעתיד תהיה גישה לתיאטרון על הנהר. מלבד הנקודה היהודית – סם וונאמייקר היה יהודי – יש כאן גם נקודה ישראלית. ריצ’רד קירל, שתכנן את השער, הזמין אמנים מ16- ארצות, לעצב 126 חיות קטנות, צמחים וירקות המופיעים בטקסטים שונים של מחזות שייקספיר, ושילבם בשער. המשתתף הישראלי הוא עולה חדש מרוסיה, אנדרה קומנין, שעיצב ארבה. למרות הסגנונות השונים, השער הומוגני.הקומפלקס התיאטרוני הזה יושלם רק בשנת 1999, ויכלול ספרייה, קולנוע, אלם ישיבות ואולמות להרצאות ולסדנאות, וכמובן – גם את התיאטרון המקורה הקטן ששוחזר לפי תוכניות של איניגו ג’ונס משנת 1617. הפתיחה החגיגית מתוכננת ל1- בספטמבר 1999. התאריך מציין 400 שנה להולדת ההצגה הראשונה בתיאטרון הגלוב המקורי.  כאשר שני התיאטראות יתפקדו, צפוי לפקוד אותם קהל של כרבע מיליון צופים בשנה. הוגה הרעיון, וונאמייקר, שהשקיע שנים ממרצו והטריח והתרים חצי עולם, זכה לראות את אבן הפינה מונחת, ואת תחילת הבנייה, אך לא ממש להתיישב וליהנות מהצגות הפתיחה. הוא נפטר בדצמבר 1993.נעשתה כאן עבודת שחזור מעולה, אך תקופה לא ניתן לשחזר. הקהל השתנה, התעדן, הפך לבינלאומי ואנין טעם לעומת הקהל האליזבטני, שהיה ברובו אנאלפביתי, שבצהריים הריע בזירת מלחמות דובים, ואחר הצהריים בזירה שכנה, למחזות של שייקספיר. לדברי המנהל האמנותי של התיאטרון המשוחזר, הקהל ההוא לא היה אפילו מבין כיצד הפך ויליאם שלהם ממחזאי ושחקן בן-זמנם, לגדול הדרמטורגים ולאמן אלמותי ונצחי. 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה