כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  לגלות את הבית – בית דירות ערבי ישן ביפו

לגלות את הבית – בית דירות ערבי ישן ביפו

זהו בית דירות ערבי מתחילת המאה ביפו, עם חללים מרווחים, חלונות עם קשתות מחודדות, תקרה בגובה של חמישה מטרים וריצפה מעוטרת. העבודה העיקרית בשיפוץ היתה עבודה של גילוי ושיחזור האלמנטים שנפגעו.

מאת: צילום:


באחד מפרקי הסדרה "תקומה" מופיע הבית הזה, שברחוב ויקטור הוגו ביפו, על רקע עזיבת הבריטים את הארץ. הבית ששימש את בסיס המפקדה הבריטית נעזב בשנת 48 ואוכלס שוב במשפחות העולים החדשים שהגיעו באותה תקופה לארץ. זהו בית דירות ערבי מתחילת המאה, עם חללים מרווחים, חלונות עם קשתות מחודדות, תקרה בגובה של חמישה מטרים וריצפה מעוטרת. לאחר שהות ממושכת בניו יורק חזרה לי-מור לארץ וגילתה את הבית הזה מחדש )דירתה נמצאת בקומת הקרקע(. הדירה שראתה בפעם הראשונה היתה ברובה נסתרת ונראתה אחרת לחלוטין מכפי שהיא היום: התקרה הונמכה במטר וחצי כדי שניתן יהיה לחמם את הבית ביעילות בעונת החורף, עמודי הכותרות והקשתות הפנימיות והחיצוניות הוסתרו, קורות עץ כיסו את הקירות ומחסן תפס את רוב שיטחה של החצר הפנימית."ובכל זאת", נזכרת לי-מור, "למרות אורות הניאון ומראהו הקודר, משהו באווירה של הבית דיבר אלי, הרגשתי את המקום וראיתי את הפוטנציאל".העבודה העיקרית בשיפוץ הבית היתה עבודה של גילוי, חשיפה ושיחזור של חלק מהאלמנטים שנפגעו במשך השנים. לי-מור ורפאלה )פלי( סלע, מעצבת הפנים שתכננה את שיפוץ הבית, ישבו ביחד על תוכניות העירייה המקוריות, כשהרעיון היה להחזיר את הבית למראהו בתחילת המאה.  על הביצוע הופקדו הקבלן מוקו דביר ושלושת עובדיו הקיבוצניקים. "בזכות שיתוף הפעולה והקשר הטוב שהתפתח בין כולנו גילינו את הבית הזה מחדש", אומרת לי-מור, "בלעדיהם לא הייתי מגיעה לכך". לשמור על העברהשיפוץ כלל רק את מה שצריך וחשוב לעשות, גם בגלל התקציב המוגבל וגם בשל אהבתה של לי-מור לדברים הישנים בבית. המטבח, חדר הרחצה והשירותים נשארו כפי שהיו. "אני לא אוהבת להחליף דברים ישנים בחדשים, בייחוד אם הם מתאימים לי", אומרת לי-מור, ששמרה גם על המטבח המקורי שהזכיר לה את הבית שגדלה בו בשנות השישים בשכונת בית הכרם בירושלים.  ארונות המטבח הישנים תוקנו ונצבעו כל אחד בצבע שונה. " כשהגעתי לבית בפעם הראשונה התרגשתי כשראיתי מטבח כזה בדיוק, עם ארון אלכסוני, שנראה לי גאוני כשהייתי ילדה. ככל שהארון גבוה יותר כך הוא מוטה יותר וכך קל יותר לפתוח את הדלתות ולהגיע למדפים".את מסגרת החלון הפנימי של המטבח ששימשה לתמונת קיר בביתה הקודם בניו יורק, מצאה לי-מור ליד פח זבל ברובע קווינס. " כששיפצנו את הבית החלטנו לנסות ולהכניס יותר אור למסדרון החשוך דרך פתח במטבח. היות ויש לי חולשה למחזור, רציתי לנצל את המסגרת ולהחזיר לה את ייעודה המקורי". המסגרת נצבעה בטורקיז והונחו בה זכוכיות שקופות שמחדירות אור מהחצר למסדרון.המשקופים והחלונות המקוריים של הבית, שנבנו מארז הלבנון, קולפו משכבות הצבע הישנות. רפאלה חששה שהעץ הישן והנדיר הזה ייפגע משימוש בחומרים כימיים, ולכן עבודת הקילוף הממושכת נעשתה בשיטה ידנית ולאחריה נמרח העץ בתערובת של דונג ושמן מכונות שהחיו את צבעו הטבעי.כשהחלו לשבור את הקירות בחלק המרכזי של הבית גילו המשפצים את כותרות העמודים ואת תחרת העץ היפיפיה שמעטרת את הקשתות. העץ היה במצב קשה וחלקים רבים ניזוקו ונשברו. לפיכך החלו בעבודת ה"פאזל" של השלמת החלקים החסרים יחד עם שיחזור, בעבודת גבס עדינה, של כותרות העמודים שנפגעו במהלך השנים.  מתחת לקשתות הגדולות נשאר קיר נמוך שיוצר הפרדה חלקית בין שני חדרי האירוח הגדולים. הקיר חופה בחלקו העליון באריחי אבן טבעית ונצבע כמו שאר קירות הבית בגוון של שמנת חול צהבהב. גם הקשתות שמעל החלונות התגלו במהלך השיפוץ. בסיור משותף של רפאלה ולי-מור בשכונה, הבחינו השתיים בקשתות המחודדות שמופיעות מעל חלונות הבתים שלאורך הרחוב. הן החליטו לנסות ולמצוא את הקשתות "האבודות" גם בבית הזה, והצליחו. הקשתות היפות מוסגרו במסגרות שנקנו בשוק הפישפשים ושובצו בוויטראז’ של זכוכיות צבעוניות. בקיר הפונה לחצר הפנימית היו בעבר דלת צרה וחלון צדדי. במקומם נפרצה דלת רחבה ומקושתת מפרופיל בלגי באדום כהה, שמכניסה צבע ואור לכל חלקי הבית )ביצוע: ג’ורג’ בהו מיפו(. גם בחצר הפנימית והחיננית באי הסדר שבה, נשמרו הנתונים המקוריים של המקום מבלי לשנות או לחדש הרבה.  המחסן הישן נהרס, ובמקומו נוצרה פינת ישיבה מרווחת שענפי דקלים מסוככים עליה. שיחים ופרחים נשתלו בפחי זיתים ושמן, שנאספו מהמעדניות שלאורך שדרות ירושלים ונתלו על הקירות שמסביב ועל גבי כיסאות רעועים שלי-מור מצאה להם ייעוד חדש. "אספנית כרונית"את התקרה הגבוהה שבחדר השינה צבעה לי-מור בכחול שמיים עז, כמעין המשך נוסטלגי לחדר נעוריה שהיה צבוע בכחול. אל החדר המרווח, המשמש את לי-מור גם כפינת עבודה, הצטרפו פריטים ורהיטים שעברו במשפחה במשך הדורות.  "לא ידעתי איך תיראה הדירה בסופו של דבר", מספרת לי-מור, "אספתי דברים, שיניתי, מיקמתי ושוב הזזתי אותם עד שהם "התבייתו" פחות או יותר". ארון הבגדים שבחדר היה הארון הראשון של הוריה לאחר הנישואין, ושולחן כתיבה של הסבא "עלה" לארץ מברלין בסוף שנות השלושים, שנים ספורות לפני המלחמה.גם שני חדרי האירוח הגדולים מאוכלסים באוסף אקלקטי של רהיטים ישנים ועתיקים, חפצים מיוחדים ועבודות אומנות של חברים טובים, כמו פסל המראות של אפרים קדרון וכיסא קשקשים שעיצבה אורית בר דב. חלק מהרהיטים הגיעו עם לי-מור מניו יורק ואחרים נאספו ונבחרו במשך השנים: פסנתר שנקנה במחיר סמלי מהשכנים, שולחן ברידג’ ישן שעבר בירושה מדודה רחוקה והוסב לשולחן אוכל, ושידה עתיקה שהיתה שייכת לסבתה שעלתה מפאריז לאחר המלחמה.  הרהיטים שלי-מור אוספת כמעט שלא עברו שינויים ושיפוצים. "אני אוהבת את הרהיט שבא ביחד עם העבר וסימני הזמן", מסבירה לי-מור, "גם הייחוס של הרהיט לא חשוב לי אלא הקשר וההתאמה שלו אלי."לאחר שירותה הצבאי נסעה לי-מור ללמוד אומנות בניו יורק ונשארה שם למעלה מעשר שנים, במהלכן עבדה כארט דיירקטורית במשרדי פרסום. לאחר מספר שנים של שהייה בארץ ועבודה בתחום הפרסום החליטה לי-מור לעשות שינוי. היום יש לה חברה בשם "משאלות בע"מ", חברה להגשמת חלומות ולמימוש פרוייקטים אישיים.בביתה של לי-מור מתקיימים ערבי ג’אז, תערוכות של חברים אמנים ואפילו נערכה בו חתונה של זוג חברים. "רוב האנשים שבאים לפה מוצאים בבית משהו להתחבר אליו", אומרת לי-מור," כמו הספריה, הפסנתר הישן או גיבוב הסגנונות שקיים אצלי. אין לי "גריד" או חוקים, הרהיטים והחפצים נאספו ונערמו במשך הזמן והאוסף ה"מבולגן" הזה הוא מה שהופך את הבית ל"חם" ופתוח".הבית לגבי לי-מור עדיין מתהווה," הבאתי איתי מעט רהיטים מניו יורק , אבל הרבה מאוד חפצים שאספתי במשך השנים. הרגשתי שהבית יגיד לי מה לעשות איתם ואיפה למקם אותם. נתתי לבית "לבטא" את עצמו ולאט לאט הדברים נוצרו. בגלל שאני אספנית ג’אנק כרונית, אני כל הזמן מקבלת מחברים וממכרים רהיטים שאין עוד צורך בהם, ואני משתדלת לתת לרהיטים הישנים את המקום והכבוד שלהם". 

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(454840) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-09-08 15:31:58" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:31:58" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(12) "016042A4_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(14) "016042a4_big-2" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-09-08 15:31:58" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-09-08 15:31:58" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(454839) ["guid"]=> string(64) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/09/016042A4_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה