כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מדברים עיצוב 90

מדברים עיצוב 90

בלשון חז"ל אשה זה בית אירית פלמוני ובנצי הורוביץ בדירה בדגניה

מאת: צילום:


אירית פלמוני ובנצי הורוביץ נפגשו ב-94 בחבורת הזמר "קולות ירדן". הם התחתנו לפני חמש שנים. לכל אחד מהם ארבעה ילדים מנישואיו הקודמים. אירית, בת קיבוץ אפיקים, מתמחה בטיפול בבעיות למידה והתנהגות של ילדים בגיל הרך על ידי משחק ויצירה ועוסקת גם בייעוץ והדרכה להורים ולצוותים חינוכיים ובפעילות תנועתית ומוסיקלית לגיל הרך. בנצי, בן קיבוץ בית אלפא, הוא מורה לתנ"ך ולמחשבת ישראל, דוקטורנט בספרות חז"ל ועוסק בכתיבת ספרי חיים של אנשים מבוגרים שרוצים לכתוב את סיפורי זיכרונותיהם וצריכים עזרה בצד הטכני והלשוני. אירית הגיעה לדגניה א' בעקבות נישואיה הראשונים, בנצי לקיבוץ בית זרע בעקבות נישואיו הראשונים ולדגניה בעקבות אירית. אירית: "אחרי שעזבתי את ביתי, נכנסתי לגור בדירה זמנית שהיתה מאוד נעימה אבל גם מאוד קטנה. מרכזת ועדת השיכון הציעה לי לעבור בין הדירות הפנויות בקיבוץ, נתנה בידי צרורות מפתחות ואיפשרה לי לבחור את הדירה שמתאימה לי. היא גם הבטיחה לי שהדירה תעבור שיפוץ בהתאם לדרישות."כשהגענו לדירה הזאת, גרו בה תושבים זמניים, אנשים חביבים שקיבלו אותנו מאוד יפה אבל הדירה היתה במצב מאוד לא מזמין. לא מבחינת הנוחות שלה, לא מבחינת חלוקת הפונקציות. אך כאשר הסתכלתי עליה היטב, גם לנוכח מצבה הגרוע, ראיתי שיש לה פוטנציאל אדיר להפוך לדירה יפהפייה בשיפוצים מינימליים. ראיתי את גובה התקרה, את השיפוע שבתקרות חדר הכניסה והמטבח, את החלונות והדלתות הישנים שנשארו בדירה, את מסגרות החלונות…שיתפתי את מרכז הבנייה בהצעות שהיו לי לגבי שיפוץ הדירה והם איפשרו לי באופן חופשי כמעט לגמרי ללכת עם הרעיונות שלי ולעשות את כל השיפוצים".הביתהבית נבנה בשנות הארבעים. ארבע דירות, שתי קומות, כמו מרבית הבתים שנבנו בדגניה מפאת בעיה של חוסר מקום. אל הקומה השנייה מובילות מדרגות ישנות ותלולות. שלוש הדירות האחרות עברו שיפוץ במשך השנים.הדירה עצמה, 64 מ"ר, נבנתה כדירת שני חדרים עם מרפסת פתוחה ושירותים קטנים. במשך השנים סגרו את המרפסת והתקינו בה גם מטבחון קטן בצד אחד. מאוחר יותר בנו חדרי ביטחון, כך שהדירה הרוויחה חדר נוסף. התקרה מגיעה לגובה של שלושה מטרים, בשל סגנון הבנייה הישן, ובכניסה, בזכות השיפוע, גובהה שלושה מטרים וחצי. במשך שנים רבות שימשה הדירה משפחות ששהו בקיבוץ באופן זמני. לכן היא היתה מוזנחת מאוד. בכל פעם הוסיפו משהו, זאת היתה דירת טלאים שהכל היה בה מאוד ישן. המרפסת שימשה גם פינת אוכל וגם מחסן עמוס.השיפוציםאירית: "פתחנו קיר גדול מחדר המגורים אל המרפסת כדי ליצור קשר עם פינת האוכל. ובתוך המרווח הגדול שנוצר, בנינו עמוד שיוצר חלון אל פינת המטבח. הקפדתי על כך שהעמוד יהיה באותו קו ישר עם השיש, האריחים ועם הארונות שמעליהם, וששלושת האלמנטים האלה לא יגיעו עד לחלון ולגומחת הישיבה שנבנתה תחתיו. זה יותר אסתטי וגם משאיר יותר מרחב."עשינו מטבח חדש והעברנו את מיקום הכיור תחת החלון הקטן כדי לראות את הנוף. היתה לנו אפשרות להוסיף אגף למטבח בצדה השני של המרפסת. זה אמנם נעשה מחוסר מקום אבל אהבתי את העובדה שאין שם סתם קיר וה'אילוץ' הזה נתן לי אפשרות לקבל מטבח אחר. כך החלק הראשון של המטבח לא דחוס ועמוס והוא מקבל את השלמות שלו בצד השני, שבו עומדים מקרר, תנור וחתיכת שיש נוספת."חלון חדר המגורים הישן נפתח כמו בחדר השינה, אך מאחר שידעתי שזה חדר לא גדול, היה לי חשוב להוריד את החלונות הישנים ולעשות חלון הזזה כדי להרוויח מקום על הקיר ולתלות עליו דברים שחשוב היה לי לתלות. "הבית היה בנוי כמו רכבת. דלתות צרות בין המרפסת לחדר המגורים ובין חדר המגורים לחדר הביטחון. אז סגרנו את הדלת אל חדר הביטחון, שהוא היום חדר העבודה של בנצי וחדר הנגינה של שנינו, ופתחנו אליו דלת מההול, כך שיש לבנצי פרטיות מלאה בשעות הרבות שהוא יושב ועובד בחדר. כך גם חדר המגורים מתפקד פחות כחדר מעבר. עוברים ממנו רק אל המטבח."גם את החלונות בחדר העבודה החלפנו לחלונות הזזה, כדי לאפשר לבנצי ספרייה גדולה."את הכניסה השארנו אותו דבר. הורדנו רק את משקוף הכניסה לחדר המגורים כדי שהפתח יהיה רחב יותר. אנחנו שמחים שיש מין חדר כניסה למרות שלא יצרנו אותו. זה כמו פרוזדור קטן אל פנים הבית. עוד לא נכנסים לבית עצמו וכבר הכניסה מרמזת על סגנונו. השירותים נשארו אותו דבר מבחינת הגודל (קטנים מאוד) אבל יש שם שיש, כיור וארונית חדשים. "בחדר השינה יש חלון למרפסת. זה היה בעצם חלון החוצה עד שסגרו את המרפסת. זה מאפשר לנו להגיש קפה למיטה ישירות מהמטבח. לפעמים בנצי קופץ מהמטבח לתוך החדר או מהמיטה החוצה. הוא אוהב מאוד את החלון הזה".העיצובאירית: "אני אוהבת לתלות בדים על הקירות. אני מוצאת שזה מחמם את האווירה בבית ומשתדלת לבחור בדים ראויים לתלייה. הווילונות בכל הבית הם צעיפים רקומים של בדואיות. קניתי אותם בשוק באר שבע ותפרתי להם טבעות. על הקירות יש בד מאוזבקיסטן, בד מהודו, תיק מתאילנד, בד ארמני שקניתי בשוק הפשפשים, רקמה שהיתה החלק הקדמי של שמלה שקניתי בהודו. הצלחות והאריחים מהודו, מרוקו, אנגליה, סקוטלנד. כל הציורים ניתנו לנו באופן אישי מהאמנים.אני לא אוהבת כונניות מחולקות לטלוויזיה, וידיאו, מערכת. אז מצאתי ארגז, בנצי התקין לו גלגלים, שמנו עליו חתיכת בד והטלוויזיה יושבת עליו מצוין. אני אוהבת כונניות ספרים, שידות ושולחנות קטנים, השילוב של כל הדברים יחד יוצר את החמימות של הבית, את הטעם. יוצר ביחד שלמות של העין שלי, של מה שעושה לי להרגיש בית. הרמוניה."הקירות לבנים. לבן זה פשטות וכל גירוי שאני אשים על הקיר מקבל את היופי שלו מכך שהוא נמצא על רקע לבן. גם המטבח בהיר. הכלים והבקבוקים מובלטים ומקבלים את היופי שלהם בגלל השקט של המטבח. צבע כפתורי המגירות הוא גירוי בתוך השקט, שמתחבר לשידת הכלים שלמעלה."כל אחת מהכורסאות הישנות מצאתי בתקופה אחרת ממשפחה אחרת שמאסה בהן. נתתי אותן לרפד שיסדר רצועות חדשות וישפץ קצת את העץ שלהן".בבית הזה אין ספה. אירית לא אוהבת ספות. "זה מגושם לי, כבד לי, לא מסתדר טוב עם הסגנון שלי. ראיתי בתים גדולים מאוד שהיתה בהם ספה וזה היה יפה בעיני כי היא היתה מוצנעת ולא כל כך דומיננטית בשל גודל החלל. בבית הזה, אין ריהוט סטנדרטי. אנשים אומרים לי שזה בית יפה. אני יודעת שזה בית שונה מבתים אחרים".חלומות בנוגע לדירה – בנצי: "נחוץ לי לצאת בשעות הערב החוצה, להסתכל על העצים והכוכבים, לעשן את הסיגריה שלי. לא לבלות רק  בתוך הבית. חסרה לי מרפסת".ואירית ממשיכה: "להוציא שולחן וכיסאות, לנהל שיחה נעימה, לשמוע מוסיקה, לגדל עציצים. לשכנים למטה יש דשא וגינה כשהם פותחים את הדלת. אחד החלומות זה לפתוח את החלון הגדול בחדר הכניסה ולבנות מרפסת עץ מקורה על עמודים. חלום נוסף שלא מעסיק אותנו כרגע זה לפתור את בעיית המדרגות התלולות לקומה שלנו. בינתיים, מזל שיש אותן כי באין ברירה אחרת, אני עושה ככה התעמלות. הייתי רוצה, כמו בסיפור אלאדין, לקחת את הדירה כמו שהיא, לכל מקום שבו נהיה. או אפילו רק להוריד אותה לקומת הקרקע".בנצי: "במקום שיש מזג אוויר קריר יותר בקיץ"מהו בית החלומות שלכם – אירית: "הבית הזה על ממדיו הצנועים מספק אותנו".בנצי: "אנחנו צריכים כל כך מעט כי יש לנו אחד את השני. זאת בעצם מהות החיים שלנו".אירית: "שום דבר חומרי גדול יותר, מרווח יותר, כמותי יותר, לא שקול כנגד האיכות והחשיבות של הביחד שלנו".פריט יקר ללבכם – אירית: "פריטים שקיבלתי מבני הגדול מורן. אני מאוד אוהבת את הטעם שלו. הוא הביא לי, בין היתר, קערה מיוחדת ממנזר בבית ג'מאל, כוס יין עתיקה יפהפייה, צלוחית זכוכית מעניינת".בנצי: לגבי, זו אירית. אשה בלשון חז"ל זה בית. יש בזה משהו מאד עמוק כי האשה היא זאת שעושה את הבית. אצלנו זה דבר מאד מורגש. אני לא אומר שאני אורח פה, אבל הבית הזה הוא אירית והוא עשוי לפי המידות שלה, לפי טוב הטעם שלה ועל פי צניעותה המיוחדת. לכן, במובן זה אני אדם מאושר, כי  בכל מקום שבו אני נמצא עם אשתי, שם אני מרגיש בבית. זה יכול להיות פה וזה יכול להיות במקום אחר".פינה אהובה – אירית: "בנצי אוהב לשבת על הרצפה ואוהב לשבת לידי, אז הרבה פעמים אני יושבת על הכורסה הקרובה למטבח, יש לי כך פנורמה יפה על חדר הכניסה, מדף הכלים, השטיח על הקיר והמרפסת. בנצי יושב למרגלותי ואנחנו משוחחים".מהו המושג בית בשבילך – אירית: "זוגיות יפה, מקום שיש בו תחושות, ריחות, טעמים, אסתטיקה, אינטימיות של שיחה ואהבה גדולה. אני תמיד הכי אוהבת לחזור לבית שלי, מכל מקום שאליו אני הולכת".איפה נמצאות הפשרות בבית – אירית:"בכך שחדר המגורים הוא חדר מעבר למטבח. זה לא נעים להעביר את האשפה מהמטבח לכניסה דרך חדר המגורים".השפעות מבית ההורים – אירית: "טעם זה דבר שמתפתח במשך השנים ואצל כל אחד זה מאפיין משהו מאוד אישי. סגנון אישי לא בהכרח מתפתח מבית ילדות. אצלי הוא התפתח ממפגשים עם אנשים שאהבתי אצלם דברים יפים".בנצי: "אנחנו חיים באופן מאוד דומה לאיך שחיו ההורים שלנו מבחינת הפשטות. אין מיקרו, מייבשי כביסה, מדיח כלים, ג'קוזי, עליות גג. בבסיסו, הבית הזה נשאר אותו בית קיבוצי כמו שהיה בעבר. זה קשור בחלקו לסגנון האישיותי שלנו ובחלקו לביחד שלנו".הבית משדר קלילות, אינטימיות, חום ורגיעה. יש איזשהן מוסכמות לגבי הדרך שבה בית צריך להיות מסודר. פה, אין הרבה דברים שמסודרים "לפי החוקים". לאירית יש דרך מדויקת, אחרת ומיוחדת לה, שבה היא תולה את הדברים. אין פה שום דבר שהוא מקרי. הכל נעשה מתוך התכוונות. ייחודי למי שהיא.בנצי: "האופן שבו הפריטים מוצבים וממוקמים בחלל מבטא היטב את הטעם של אירית ואת דרך החשיבה המקורית, היצירתית, שאיננה שגרתית, עם הרבה רגישות לצבע ליופי".מקורות השראה – אירית: "כמו שכבר אמרתי, זה קשור לחשיפה משכבר הימים לחברים קרובים. כבר לפני 40 שנה, בצעירותי, כשנחשפתי למשהו שמצא חן בעיני אצל אנשים, יכולתי לפתח את זה אחר כך בעצמי ולשלב את הדברים אל תוך משהו שהוא כבר שלי. מהם התחילו הניצנים הראשונים של הסגנון האישי שלי. ומהנקודה הזאת כבר התפתחתי למה שאני. כבר לא היה סגנון אחר בשבילי".

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה