כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מודרניזם מחפש שורשים – משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין

מודרניזם מחפש שורשים – משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין

האדריכלות של המשרד הירושלמי מנסה לשלב את טכנולוגיות ההיי-טק המתקדמות שעליהן היא נסמכת, עם הסביבה האורבנית הוותיקה, שבה היא ממוקמת לעתים קרובות.

מאת: צילום:


  משרד האדריכלים הירושלמי קולקר-קולקר-אפשטיין נבחר להקים את פרויקט משרד החוץ הישראלי, שבו זכו במקום ראשון בתחרות "ברירת המזמין", בשיתוף עם משרד ג’ק דיאמונד (טורונטו). כשתסתיים בנייתו במהלך שנת 2000 יצטרף הפרויקט – המורכב מארבעה מבנים שונים – לקריית הלאום. האדריכלות של שלושת השותפים מנסה לשלב טכנולוגיות מתקדמות עם הסביבה האורבנית הוותיקה.   האדריכלות של עופר ואמיר קולקר ושל שותפם למשרד בירושלים, רנדי אפשטיין, מנסה לשלב את טכנולוגיות ההיי-טק המתקדמות שעליהן היא נסמכת, עם הסביבה האורבנית הוותיקה שבה היא ממוקמת לעתים קרובות. את הסגנון שלהם הם מכנים "מודרניזם שמחפש את השורשים המקומיים". הבניינים ה"חכמים", שהם מתכננים אינם מנסים להיטמע באופן מוצנע בשכבה האדריכלית המסורתית, הקיימת, אלא משתדלים דווקא להבליט את החדש על רקע הישן, ליצור מתח ודיאלוג אדריכלי, המתבסס על "הרמוניה של ניגודים". אחת השאיפות המרכזיות שלהם, בבואם לתכנן בירושלים למשל, היא למצוא דרך לתכנן בניינים מודרניים שיכבדו את סביבתם ההיסטורית אך לא יהיו נחותים ממנה, ובאופן כזה להעניק ל"חריצי המכונה" את הכבוד לו זוכות "טביעות ידיו של הפועל". כל אחד משלושת האדריכלים השותפים בוגר מוסד לימודים אחר. רנדי אפשטיין הוא בוגר הקופר-יוניון בניו-יורק, עופר קולקר בוגר הטכניון בחיפה ואמיר קולקר בוגר הפוליטכניק בלונדון. למרות זאת מאוחדים שלושתם באוריינטציה המבוססת בעיקר על עקרונות תכנון ובינוי ערים, וכן על בנייה טכנולוגית, קלה )דוגמת האדריכלות של ריצ’ארד מאייר האמריקני, שבמשרדו עבד אפשטיין מספר שנים) תוך שילוב עקרונות אסתטיים השאובים מהסגנון הבינלאומי של שנות השלושים. השלושה מאמינים שהיצירה הארכיטקטונית, שדומה ליצירה הקולנועית מבחינת מורכבותה, מצריכה עבודת צוות, ועל כן עבודת התכנון במשרד נעשית תוך שיתוף מלא בין השלושה. "כל אחד מאתנו הוא ארכיטקט טוב", הם מעידים על עצמם, "אבל ביחד אנחנו טובים יותר".   אחד הביטויים המובהקים לעבודת הצוות המשותפת והקפדנית הוא ישיבת התכנון היומית בה נפגשים השלושה מדי בוקר למשך כמה שעות. במהלך הישיבה הם דנים בסוגיות הנוגעות לפרויקטים השונים שהמשרד מטפל בהם. "את ענייני האגו", הם אומרים, "אנחנו משתדלים להשאיר בצד". בידור ומגורים המשרד הוקם על-ידי השלושה בשנת 1982, לאחר פרישתם ממשרותיהם כסגניו של האדריכל הראשי במשרד השיכון )1975-1982(, על סמך וילות למגורים, עיצובי פנים ופרויקט בינוי ערים שתכננו בצפון ירושלים באותה תקופה.   במרוצת השנים התרחב המשרד והתפתח, וכיום הוא חולש על מגוון רחב של פרויקטים הכולל גם תכנון מתחמים גדולי ממדים דוגמת פרויקט הכניסה לעיר ירושלים, שעתיד ליצור רקמה עירונית חדשה )שתכלול שטחי מסחר, מלון, חניון ואולם כינוסים( בצמוד לבנייני האומה, או מתחם לה-גוארדיה/ משה דיין בתל-אביב )שעתיד לכלול מבני מכללות פרטיות וציבוריות, מסחר, משרדים, בידור ומגורי סטודנטים(. המשרד מתמחה בתכנון מבני היי-טק "חכמים" דוגמת בניין חברת "דיגיטל" ברעננה )זכייה בתחרות( וכן בשחזור והרחבה של מבנים היסטוריים דוגמת בנין "בית הוועד היהודי-אמריקני )1995 – 1993, ירושלים(.   במהלך השנים השתתף המשרד וזכה במספר תחרויות אדריכליות יוקרתיות, דוגמת התחרות לתכנון מוזיאון לשואה ולגבורה "יד ושם" בהר הזכרון בירושלים (1997, מקום שני), התחרות לתכנון משרד החוץ בירושלים (1996, מקום ראשון) והתחרות לתכנון בית המשפט העליון בירושלים (1986, מקום שני), שהיוותה למעשה את פריצת הדרך המשמעותית עבור המשרד. הם חסידים גדולים של מוסד התחרות הפתוחה, שמעניקה הזדמנות ראשונה לאדריכלים צעירים ומאפשרת להם לחדור לתודעת הציבור. חשיבותו הגדולה של פרויקט "כיכר העיר" ירושלים ) 1993-1998( שתכננו וביצעו שני האחים קולקר ורנדי אפשטיין, בשיתוף עם האדריכל הקנדי ג’ק דיאמונד עבור עיריית ירושלים היא בעובדה שזו הפעם הראשונה שהוצג מניפסט של בנין מודרני בירושלים.   המתחם כולל את קריית משרדי עיריית ירושלים, כיכר מרכזית, חניון, גינות ומבני צל המשתרעים על שטח כולל של 35 דונמים. הוא משלב בין מבנים ירושלמיים ותיקים שעברו שיפוץ לבין בניינים חדשים, תוך יצירת דיאלוג דינמי בין האבן הירושלמית וסגנון הבנייה המסורתי, לבין אלמנטים קלים ומערכות שירות "חכמות" ומתקדמות מבחינה טכנולוגית.   בנוסף להזדמנות הנדירה לתכנן ולהציג אב-טיפוס אדריכלי, הולידה העבודה על פרויקט "כיכר העיר" שותפות הדוקה עם משרד האדריכל ג’ק דיאמונד בטורונטו, שבין השאר מעניקה לחברי המשרד הירושלמי נגישות למאגרי מידע אדירים שלא תיתכן אליהם גישה מהארץ. חצרות פנימיות פרויקט הדגל הנוכחי של קולקר-קולקר-אפשטיין הוא פרויקט משרד החוץ )1996, שבו זכו במקום ראשון בתחרות "ברירת המזמין", בשיתוף עם משרד ג’ק דיאמונד, טורונטו(, ובנייתו עתידה להסתיים במהלך שנת 2000 ולהצטרף לקריית הלאום. גם פרויקט זה העניק לשלושת האדריכלים הזדמנות ראשונה ונדירה להצגת מודל אב-טיפוסי, כשהפעם מדובר בבנין ממשלתי. הקונספציה הבסיסית של הקומפלקס, המורכב מארבעה מבנים השונים זה מזה בצורתם ובפונקציה שלהם, היא של קמפוס המבוסס על שטחים ירוקים, שבתוכם מוטמעים בניינים נמוכים בעלי חצרות פנימיות ומתחתם משתרעות קומות תת-קרקעיות וחניונים. לקומפלקס שתי כניסות: כניסה טקסית מכיוון שדרות האומה, הנפתחת אל תוך הכיכר המרכזית, הסגלגלה, שתיועד לקבלות פנים באוויר הפתוח וכניסה צפונית מכיוון כביש המע"ר. היא תוביל באמצעות גשר לגג האובלי, זרוע עצי הלימון, וממנו אל בניין הלובי הטקסי, הקופסתי, בן שתי הקומות, שרצפתו ותקרתו זכוכית.   מעל התקרה ירחף גג נירוסטה שיוצב על משרביות מעץ )עבודת יד מכורדיסטן(, שיחדירו שפע אור טבעי אל תוך החלל המרשים, הכמעט מלכותי, שתוכנן כחלל רב-תכליתי. בנוסף לשימושו כאולם אירועים הנפתח למדשאה גדולה וכחלל כניסה מרכזי לשימושם היומיומי של עובדי המשרד, הוא מתוכנן כך שתוך 15 דקות בלבד יוכל להפוך לאודיטוריום המבוסס על רמפות של כיסאות, המוסוות בקירותיו הפנימיים כשהן אינן בשימוש. שתי הגלריות הממוקמות משני צדי החלל מאפשרות, גם במהלך אירועים במקום, מעבר אל שני הבניינים התוחמים אותו: בנין המשרדים המוארך שתוחם את הקומפלקס מצדו המערבי ובנין חדרי הדיונים, בעל גג הנירוסטה המרחף, מצדו המזרחי.   על אף היותו בעל תקן ביטחוני גבוה, ככל שאר המבנים במתחם, ייבנה מבנה הלובי הטקסי כולו מאבן אוניקס שקופה, האופיינית לכנסיות עתיקות, ויתוחם על-ידי מסגרת פלדת אל-חלד שתשווה לו חזות של בנין זכוכית מודרני. באופן מטפורי כמעט מבטאת אבן האוניקס הרמוניה אפשרית בין המסורתי למודרני: השקיפות מעניקה לאבן, הנטועה היטב במסורת, תכונה מודרנית לחלוטין שמסגרת הפלדה רק מדגישה. דיאלוג אופייני חלוקתו הפנימית של בניין המשרדים המלבני, הצר, תתבסס על שילוב בין חללים מוגדרים וסגורים לבין חלל רב-תכליתי, פתוח, שיחולק באמצעות מחיצות ניידות. בניין המשרדים ה"חכם", בעל המפתחים רחבי-הידיים, המחדירים שפע אור ואוויר, ייבנה, בדומה לבניין חדרי הדיונים, מאבן גלילית שתסותת בגסות בחלקו התחתון, כדי ליצור תחושה שהוא נובע מתוך האדמה. "בנין ירושלמי זה בנין אדמה", מסבירים האדריכלים, "ששומר על קשר עם השורשים המקומיים שלו". בעבודה על מתחם משרד החוץ ניסו האדריכלים למתוח עד קצה גבול היכולת את הדיאלוג האופייני ליצירתם, בין ה"אדמה" לבין הטכנולוגיה המודרנית. את המתחם כולו יקיפו ברושים גבוהים שישלימו את האווירה המכובדת והחגיגית שתאפיין את משרד החוץ החדש. בנין מל"מ )1997-1993, גבעת שאול, ירושלים (, אף הוא בנין "חכם" הבנוי במתכונת של בנייני היי-טק צפון-אמריקניים, המסתמכים על ארכיטקטורת מעטפת התוחמת חללים רחבי ידיים, אווריריים וגמישים )"open space"( ומצוידים במערכות שירות ובקרה מהמשוכללות הקיימות. התפיסה העיצובית של הבנין, המכיל משרדים, חדרי מחשבים, מטבח, חדר אוכל וחניון, נובעת ממיקומו במפגש בין רשת דרכים מקומית לבין השוליים הירוקים של העיר.   היא מבוססת על מערכת הניגודים בין בסיס הבנין וקירות התמך שלו שהותאמו לפיתולי ההר, לבין גוף הבנין, המתאפיין בדירוג ובזוויות ישרות התואמים את מערך הבינוי העירוני. שביל ההליכה, ה"טיילת", המוביל לכניסה הראשית של הבנין, יוצר דיאלוג מעניין ומפתיע בין הנוף ההררי, הטבעי, לבין החצר הפנימית העירונית, שאינה נחשפת בפני הולך הרגל הצועד בשביל, עד לרגע בו היא מתגלה לעיניו במפתיע. בשונה מהפרויקטים הקודמים שהוזכרו, התבססה נקודת הפתיחה של בנין מרכז ארגון "גשר" )1992, שכונת המוגרבים, ירושלים( על מתחם היסטורי שבו שני מבנים קיימים, שנזקקו לשיפוץ מסיבי ולהרחבה. המבנה הנוכחי, אותו מכנים האדריכלים "בנין מוזר", מורכב משני הבניינים הללו שסגנון הבנייה שלהם אופייני לשכונת המוגרבים הנפרשת מאחוריהם, ומבניין חדש שלמעשה יושב בתוכם, מחבר ביניהם ומחיה אותם. כבוד וייחוד מהחלל המרכזי, הזרוע עצי זית, פתוח לשמיים, ותחום במסכי זכוכית מודרניים, ניתן לראות את החזית ההיסטורית של המבנה הסמוך, שהפכה בגרסתה החדשה לצדו האחד של מסדרון ארוך וצר, המקשר בין חללי הלימוד וההתאספות לבין חללי המגורים. בנין מרכז "גשר" מתייחס לשכונה המסתתרת מאחוריו ובנוי בדירוג המסתובב לעברה, כשהחזיתות הפונות כלפיה מותאמות לה מבחינה צורנית וסגנונית. החיבור בין הישן לחדש במבנה יוצא-דופן זה והבחירה של האדריכלים להציג ולהעניק כבוד וייחוד לכל אחד מהם, תואם באופן מרשים ומעורר מחשבה את הפונקציה של הבנין, המשמש מרכז לתנועת "גשר" שפועלת למען קירוב לבבות ואיחוי הקרעים בין חילונים לדתיים. משרד קולקר-קולקר-אפשטיין )1991( אדריכלים בע"מ, המונה 14 אדריכלים, שני הנדסאים ושלושה עובדי מנהל, הוא מערכת מאורגנת ויעילה, המחוברת לעשרים תחנות מחשב הקשורות ברשת פנימית וחיצונית אל המשרד השותף )א. ג’. דיאמונד, דונלד שמיט ושות’( בטורונטו, יועצים שונים, לקוחות, מחשב עיריית ירושלים ומכוני העתקות. שלושת האדריכלים השותפים מאמינים בעבודת הכנה מעמיקה ומדוקדקת, שבאופן טבעי מתפרשת על אינספור שעות עבודה בשבוע )"בנין טוב אי אפשר לבנות ב40- שעות שבועיות"(, שתפקידה לנסות לצמצם ככל האפשר את ההפתעות או אי-ההבנות שיכולות להתגלות בשטח.   "בנין הוא עניין מורכב ומתוחכם כמו מכונית", הם אומרים, "אבל בעוד מכונית זוכה לעשרות מודלים לפני שנקבע האב-טיפוס הסופי – בנין בונים רק פעם אחת".   התמונות:   למעלה: בניין מל"מ בצפון ירושלים, בנין "חכם" במתכונת בנייני היי-טק אמריקניים.     למטה מימין לשמאל:   חלל פנים בבניין מל"מ   מתחם משרד החוץ: תצלום של מודל. הקומפלקס מורכב מארבעה מבנים שונים זה מזה בצורה ובפונקציה.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה