כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מעניין אותי רק לעצב, וזהו – המעצב האיטלקי דניס סנטה קיארה

מעניין אותי רק לעצב, וזהו – המעצב האיטלקי דניס סנטה קיארה

דניס סנטה קיארה, התבלט זמן רב כמעצב בעל גישה שונה וחריגה מהמקובל בקרב עמיתיו המעצבים והארכיטקטים. החל מ1975- הוא פעל במסגרת הזרם האיטלקי המכונה Neoimagine ו-Neodesign, שעסק בטכנולוגיה באופן יצירתי.

מאת: צילום:


מעצב המוצר אלי רוזנברג נפגש עם דניס סנטה קיארה במילנו, וחילץ ממנו את האמירות הבאות: לא חשבתי מעולם על עיצוב כעל אמנות שימושית או כמשהו שעושים ארכיטקטים. חשבתי על עיצוב כעל שפה אמיתית ועצמאית * להצליח לשכנע את האנשים לקבל עיצוב חדש, לעודד את הפנטזיה שלהם – זה מעניין. כל השאר זה רק מאניירה* עיצוב בידורי הוא בסדר, כל עוד לא נופלים לרדידות של פרחחים * מה שנקרא גדג’טס, זה בעצם עיצוב עממי, וזה מעניין. גם ורדי התבסס על בלדות עממיות .                      המעצב האיטלקי, דניס סנטה קיארה, התבלט זמן רב כמעצב בעל גישה שונה וחריגה מהמקובל בקרב עמיתיו המעצבים והארכיטקטים. החל מ1975- הוא פעל במסגרת הזרם האיטלקי המכונה Neoimagine  ו-Neodesign, שעסק בטכנולוגיה באופן יצירתי.  בעקבות הדיאלוג שלו עם האמנות והעיצוב הוא יסד יחד עם עמיתו Castelli את החברה Domodinamica . הקטלוג של החברה מתאפיין במוצרים פיוטיים ותיאטרליים, בעלי איכויות לא חומריות, כמו המחצלת (Zerbino 1990) המונחת במפתן הבית. ברגע שמנגבים את הרגליים נשמע ציוץ מציפור קטנה המרחפת מעל למחצלת.או דוגמא נוספת: המנורה Olympia בגרסותיה השונות, המורכבת מנורה ומפיסות בד מתנופפות על-ידי ונטה, היוצרות אשליה של להבה. באותו קטלוג הופיע ה-Noturno Italiano, מקרן לחדר שינה של ילדים המקרין על הקיר צלליות של כבשים בזו אחר זו. בשנים האחרונות שינה סנטה קיארה את יחסו למושג ה"פונקציה", בלי לזנוח את אלמנט ההפתעה הכל כך אופייני לו. הפוף והכורסה Pisolo ו-Pisolino, שמחביאים באמתחתם קומפרסור ומזרון מתנפח  לאורחים המזדמנים, והכיסא שעיצב ל-Vitra הם ההוכחה לכך.היה מרתק להתארח בסטודיו של המעצב במילנו ולשוחח על איטליה, על "ריגושים אסתטיים" שלהם הטיף בעבר, על  הקשר בין עיצוב לחפצים בעלי ערך שימושי נמוך, על חברת "אלסי" ועל נושאים אחרים.        ש. ספר בבקשה על הדרך שבה התגלגלת להיות מעצב.ת. "אני אוטודידקט. לא למדתי באופן מסודר בשום מקום. כשהייתי בחור צעיר אהבתי לרשום מכוניות, ובעקבות כך קיבלתי עבודה בחברה שיצרה "מכוניות על". אני הרי יליד ישוב קטן שבין מודנה לרג’יו-אמיליה, איזור של יצרני מכוניות ספורט (פרארי, מזורטי, בוגטי, דה-תומסו, למבורגיני ואחרים). התחלתי גם לעצב מכוניות, לפעמים ממש לפי מידה (יצור של 10 יחידות לדגם). זה היה בית הספר שלי, וזו היתה ההכשרה שלי. עם הזמן הלך וקטן העניין שלי בעיצוב מכוניות, ולעומת זאת גדלה התעניינותי באמנויות. התחלתי להציג את עבודתי האמנותית, שכללה אוביקטים שונים, בתערוכות רבות. ב78- השתתפתי בביאנלה בונציה, שבה הצגתי עיצוב למחשבים הראשונים של APPLE.  המשכתי לעצב אביזרים עבור גלריות שצמחו סביב ההגדרה "עיצוב חדש", Nuovo Design. הזרם הזה התאפיין בשימוש בטכנולוגיות חדשות, וקידם בברכה אובייקטים מפתיעים ואירוניים. עבודות אלו סללו את דרכי אל כתבי העת של מילנו, וכך התפרסמתי כמעצב שעבודותיו משיקות ברמות שונות לאמנות. שפה עצמאית"מאוחר יותר הוזמנתי כמעצב למוזיאון בקאסל, גרמניה, למוזיאונים נוספים, וכן עיצבתי את תערוכת הביאנלה של פירנצה. בימים אלו אני עובד עבור מוזיאון חדש לאמנות בת זמננו שהולך ומוקם בבולוניה, ומתכנן איך להציג את האמנות החדשה.אחרי שהתחלתי להתפרסם באמצעות הירחונים, החלו להגיע אלי פניות מחברות תעשייתיות הצורכות עיצוב ברמה גבוהה. חיפשתי כיצד להביא אל תוך לב התעשייה את הפיוט האמנותי באמצעות הטכנולוגיות החדשות, האלקטרוניקה, והחומרים החדשים".ש. כאוטודידקט היה לך קשה יותר בדרכך כמעצב, או להיפך?ת. "בשל היותי אוטודידקט זכיתי במספר יתרונות. זה מאפשר התבוננות על עולם העיצוב מזווית שונה מזו של בוגר ארכיטקטורה או בוגר בית-ספר לעיצוב. החיסרון הוא שמסתכנים יותר, מתקדמים לאט יותר זמן והמסלול הוא פחות קווי.אבל כשהתחלתי להתעניין בעיצוב ממילא לא היו בתי-ספר מקצועיים לנושא, מילנו עדיין לא היתה עיר העיצוב, וגם באוניברסיטה לא היתה פקולטה לעיצוב. לא חשבתי מעולם על עיצוב כעל אמנות שימושית או כמשהו שעושים ארכיטקטים. חשבתי על עיצוב כעל שפה אמיתית ועצמאית.  בשבילי זה כלי ביטוי שלם, עצמאי, כמו קולנוע או צילום. לא איזה ענף שיוצא מגזע הארכיטקטורה. העולם האקדמי לא עניין אותי, כי באותה תקופה שלט הבאוהאוס בבתי הספר האירופיים, וזה זרם שלא דיבר אלי".ש. בשנים האחרונות יש נוכחות גוברת והולכת של מעצבים זרים באיטליה, בהשוואה לשנות ה70-. האם יש משבר בהוראת המקצוע?ת. פקולטה לעיצוב קיימת במילנו רק חמש שנים. היחידים שלימדו בעבר עיצוב היו בתי ספר פרטיים.  היום מגיעים סטודנטים זרים רבים שנושמים את האוויר של מילנו, ומבחינתם זה להיות בתוך כל המהומה העיצובית של העיר הזו,  של המיתוס הזה, אפשרות להתחכך בסלבריטיז מהתחום, והזדמנויות ללמוד מאחרים. זו הסיבה לנוכחותם של מעצבים זרים רבים כל כך".ש. אתה מרוצה ממעמדך כמעצב במערכת היחסיס עם היזמים והיצרנים?ת. אלה הם שני סקטורים שונים, המתקיימים במימדים שונים. אחד המאפיינים של העיצוב באיטליה הוא ריבוי של יצרנים קטנים ובינוניים; זאת אומרת הרבה אפשרויות למערכות יחסים פשוטות, להבדיל מיצרנים גדולים, שבמפעליהם יש הרבה מסכים שחוצצים בין המעצב ובעל המפעל.  בין הפרויקט והמעצב יש מערכות של שיווק וארגון. העבודה שם הרבה יותר מתוכננת ופחות יצירתית. בתעשיות הגדולות יש צורך לרצות את אסטרטגיות השיווק. ליצרן הקטן יש יותר מקום לניסיונות. לאחרונה הופיעו יצרנים קטנים ובינוניים הגלים תודעה עיצובית. כמו יצרני רהיטים קטנים,  או אפילו יצרנים של פרופילים מאלומיניום. הם חשים צורך להעניק זהות למוצריהם באמצעות העיצוב, וסבורים שזה יקדם את המכירות של מוצריהם. סכנה לעיצוב"העבודה עם סקטורים חדשים מעניינת אותי מאוד. מצד שני פונים אלי גם יצרנים גדולים, בעיקר יפנים וצפון אירופיים. אחרי שנים של שיווק מתוכנן וניתוחי שוק הם מרגישים צורך לקבל השראה ממעצב עצמאי, שנמצא מחוץ למוסכמות של חברה גדולה. הם רוצים לגרות באמצעותי את הדמיון של מעצבי הבית שלהם, שנשחקו אחרי שנים של התחשבות בניתוחי שוק. אותי זה מאוד מרתק".ש. יש המגדירים את איטליה כבועה שמקיימת את עצמה בכל הנוגע לעיצוב. מציאות המנותקת מהעולם ומחוקיו. אתה מרוצה להיות בבועה הזו? אינך מקנא, למשל, בעמיתיך בארה"ב?ת. "בארה"ב אין מעצבים בעלי אמירה חזקה. הם לא מצליחים לעורר בי עניין. בעולם המערבי אפשר  היום לקיים סטודיו כמו עסק, שבו מעצבים כל דבר כדי לצבור כוח; עסק עם המון קליינטים, שאתה מעצב להם המון פרויקטים, ואף לא אחד מהם נשאר לך בראש.המשרדים הגדולים לעיצוב בארה"ב הם בדיוק כמו משרדי המהנדסים לפני 50 שנה. הבעיה היא לא לעצב נכון מוצר  חדש, אלא לראות אם יש בו שפה מעניינת או לא. זה קל מדי לייצר את מה  שהאנשים מצפים ממך שתעשה.  אבל להצליח לשכנע את האנשים לקבל עיצוב חדש, לשנות את דרך ראייתם אפילו במקצת, לעודד את הפנטזיה שלהם – זה מעניין. עיצוב אמיתי הולך בכיוון הזה. כל השאר זה רק מאניירה. הצורות המנופחות/מעוגלות, לדוגמא, הפכו לאופנה, אז היום מנפחים הכל. מצד שני ישנה חברה כמו IKEA, שמייצרת מוצרים נחשקים וזולים, ולצדם מוצרים "מעוצבים" אך יקרים יותר. יש בזה סכנה גדולה לעיצוב".ש. האם אין סכנה שהאובייקטים שמגרים "רגשות אסתטיים" שעליהם אתה מדבר בעבודתך, יהפכו ל"גדג’טס", למוצרים מיותרים?ת. "אני בהחלט מסתכן בכך שהמוצרים שלי יהפכו לכאלה, אבל זה סיכון מחושב. רק כך אני יכול לגלות אפשרויות חדשות, מחוץ לעיצוב המסורתי. המושג "גדג’ט" אינו מפחיד אותי, כי הגדג’טס הם  בדרך כלל אובייקטים פונקציונליים, חפצים שגורמים אושר לאנשים. בהרבה מקרים יש בהם הפתעות קטנות, קסמים קטנים. הגדג’ט הוא ביטוי לטעם עממי, ולכן זה מענין אותי. גם ג’וזפה ורדי הושפע מבלדות עממיות. תלוי איך העניין מנוהל".ש. בפרוייקט שהצגת לפני שנה במילנו (הפוףPisolo ) עברת אבולוציה בחשיבה. זהו מוצר שמצניע את הפנטזיה ונותן יותר דגש לפונקציה.ת. "בשנים האחרונות היה שינוי בעבודתי. מעבודות ניסיוניות עברתי לעבודות שמדברות על חיי היום יום, תוך כדי מחשבה על עלויות, פונקציונליות, קלות שימוש וכו’. מבחינתי זו מעבדה שאליה אני מביא נסיון רדיקלי שצברתי בתחומים אחרים. המושבים האלו הם אובייקטים העוברים "מוטציות". מושבים שמשתנים לדבר-מה אחר. לדעתי אלו אובייקטים אקטואליים, מודרניים, שעושים מעין מופע. באמצעותם אני מיישם את מה שתמיד עשיתי באמנות: פרפורמנס, מיצגים וכו’".ש. מעצבים שמרנים יגידו, שאפשר להגיע לריגוש בלי אפקטים תיאטרליים, ולהסתפק ביסודות הישנים של העיצוב: צורה, מבנה, תיפקוד.ת. "זה נכון, אבל זה דורש מהמעצב להיות בדרגה עליונה של יכולת המצאה. אנחנו מנסים לאסוף "ריגושים חופשיים" ולהופכם לריגושים בשירות התעשייה. האוטופיה הקטנה שלנו היא להעבירם דרך ההיגיון של התעשייה, זאת אומרת לבנות גם את התהליך הקונסטרוקטיבי וללוות את המוצר עד לנקודת ההפצה.  בנקודה זו אני מאמין שהיתה לי מידה של הצלחה בכיסא המתקפל שעיצבתי ל-VITRA. הוא מבוסס על מנגנון שמתקפל ונפתח כמו במגע של קסם. הכיסא המתקפל אינו עוד כיסא חירום, אלא כיסא נוח עם משענות יד, שמתכווץ בין רגע". חוסר תרבותש. על אילו פרויקטים אתה שוקד בימים אלה?ת. "באפריל אציג במילנו פריט ריהוט ל-DE PADOVA. רהיט מיוחד ואמנותי מעט, עם הקפדה על תהליכי הייצור, איכות המוצר ותמחיר נכון. עבור DOMODINAMICA עשיתי שז-לונג מתכוונן עשוי מ-PE (חומר פלסטי) שמשנה את צורתו על פי תנוחת המושב. עשיתי גם פרויקט ל-CAMPEGGI, עוד כורסה שיכולה "ללדת" מתוכה פונקציות אחרות. כל אלו מוצרים שבבסיסם הרעיון של מעבר ממצב למצב".ש. Family Follows Fiction מוצרי הפלסטיק של "אלסי", כאילו יצאו מסרט מצויר, והפילוסופיה שמאחוריהם הדביקה יצרנים רבים. מה אתה חושב על הסגנון הזה?ת. "הייתי מגדיר אותו כעיצוב קל דעת. המשקל שלו הוא כמשקל התעלולים של תלמידי בתי הספר, בינם לבין עצמם. יש בסגנון זה סיכון של עשיית פרובוקציות שהן חוסר תרבות עיצובית. למרות זאת, יש בגל הזה עבודות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. השוק דורש מגוון ולאו דווקא מקפיד על איכות גבוהה. זה כמו להצחיק באמצעות גסויות. בידור כשלעצמו הוא בסדר, כל עוד לא נופלים לרדידות של פרחחים".                        ש. מה אתה יודע על עיצוב ישראלי?ת. "אני מכיר רק את חגי שבדרון, שלמד בדומוס".ש. השמות איילה צרפתי ונתנאל גלוסקא אומרים לך משהו?ת. "לא, לצערי לא יצא לראות את עבודותיהם".ש. הקמת את DOMODINAMICA, החברה בעלת הקו הייחודי של מוצרים חלומיים משהו. איך נראה העיצוב מצדו השני של המתרס, מצד היזם?ת. "לפני כ-4 שנים פרשתי משותפות עסקית בחברה. אני מעדיף לא להיות קשור לחברה אחת אלא לפתח נושאים שונים, גם בסקטורים אחרים, באמצעות יצרנים שונים. הייתי שותף אך לא הייתי יזם. היחסים שלי עם החברה לא נקטעו אבל אני לא רוצה להתעסק בצד המנהלתי. למרות שהיה לי שותף שהוא היה היזם, תמיד הייתי מעורב. הגעתי למסכנה שזה לא מעניין אותי יותר. מעניין אותי רק לעצב, וזהו".                                             התמונות: למעלה:שרפרפי Pisolo   ל-Campeggi למטה מימין לשמאל:מנורת קיר Olympia ל- Dododinamica;אגרטל Eb Brezzaרהיטים מתנפחים Pisolo ל-Campeggi 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה