כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מצעד הכיסאות – תערוכת הכיסאות באודינה, איטליה

מצעד הכיסאות – תערוכת הכיסאות באודינה, איטליה

בתערוכת הכיסאות באודינה הוצגו כיסאות לכל מטרה, בסגנונות מסורתיים ומודרניים, מחומרים מקובלים וחדשניים. בתחרות שנערכה נבחרו עשרת הכיסאות המובילים.

מאת: צילום:


תערוכת הכיסאות באודינה, איטליה, היא מצעד של עיצוב וייצור של הפריט הכי אהוב על מעצבי המוצר. הוצגו בה כיסאות לכל מטרה: לפינת אוכל ולמשרד, לחדרי-ילדים ולחדרי המתנה, לבית הפרטי ולבתי-מלון, בסגנונות מסורתיים ומודרנים, מחומרים מקובלים וחדשניים. "הבנאדם הוא יצור יושב", אמר לעתונאים באוקטובר האחרון ג’יובאני מזארוטי, נשיא "פרומוסדיה" Promosedia, הזרוע השיווקית של איגוד יצרני הכיסאות של צפון איטליה. "מי שייכנס לחדר מלא רהיטים אך נטול כיסאות – יחוש שחסר בחדר משהו חשוב. שהוא כמעט ריק. לעומת זאת, חדר ריק שיש בו כיסאות – מעביר תחושה של חמימות ומלאות".הדברים נאמרו בבוקר הפתיחה של התערוכה הבינלאומית לכיסאות בעיר אודינה, המתקיימת זו השנה ה20-. מדי שנה, בתום התערוכה, בוחר צוות שופטים מיוחד את "כיסא השנה", מבין ה-Top Ten, עשרת הכיסאות המובילים. השנה בחרו השופטים את הכיסא Isis, של המעצב הסקנדינבי אולאף פון בוהר Olaf von Bohr , המיוצר על-ידי חברת Sintesi 2 SPA.עשרת הכיסאות הבולטים שנבחרו השנה מצטיינים בעיצובם הנאה, אבל לא פחות מזה – בפוטנציאל המכירתי שלהם. כי בתערוכת הכיסאות הבינלאומית שמארגנים אנשי "פרומוסדיה" מדברים אומנם על עיצוב, אבל בעיקר על עסקים. לשם כך הגיעו לתערוכה 65 משלחות מכל רחבי העולם, בהזמנתן ובמימונן של לשכות המסחר השונות של איטליה. המשלחת הישראלית כללה ששה משתתפים: ארבעה נציגי חנויות שונות לרהיטים, אדריכלית ואנוכי, כנציגת העתונות הישראלית בתחום עיצוב הבית.הכיסא הוונציאניאודינה נמצאת בצפון איטליה, באיזור פריולי-ונציה ג’וליה, הגובל עם סלובניה, אחת ממדינות יוגוסלביה לשעבר. במרחק של לא יותר מחצי שעה נסיעה, נמצאת ונציה. אודינה אינה יושבת לחופי תעלות וימים, רק נהר קטן חוצה אותה, אבל מבחינת סגנון הבנייה – היא מושפעת מאחותה הגדולה עטורת התהילה. עיר קטנה, יפה וצנועה, שאפשר לקרוא לה – ובצדק – בירת הכיסאות העולמית.כמה עובדות ומספרים יסבירו את התואר המיוחד שהענקתי לה: 80 אחוז מהכיסאות של איטליה נוצרים ב- 1,200 הנגריות והמפעלים שמסביב לאודינה, באיזור ששטחו 100 קמ"ר )המכונה בעגה המקצועית "משולש הכיסאות"(. המפעלים הללו מעסיקים – במישרין ובעקיפין – 15,000 איש בייצור כיסאות. בשנת 1996 יוצרו באיזור 40 מיליון כיסאות!! מאחר שאיטליה היא היצואנית מספר אחת של כיסאות לאירופה ולעולם כולו, מסתבר ש- 50 אחוז מהכיסאות הנמכרים באירופה ו- 30 אחוז מהכיסאות הנמכרים בעולם, מיוצרים באיזור הקטן הזה באיטליה.ייצור הכיסאות באיזור פריולי החל עוד בימי הביניים. על פי עדויות שונות, כבר בשנת 1400 עבדו בוונציה נגרים מהאיזור. כשמדברים על הסגנון המיוחד של ה"כיסא הוונציאני", קרוב לוודאי שנגרים מאיזור אודינה יצרו אותו, וכשהם חזרו הביתה הם פיתחו את הכיסא הזה, שהיה באופנה עד לשנת 1700. במקביל לייצור כיסאות עבור האצולה, התפתחה באיזור תעשיית כיסאות למען ההמונים הפשוטים, בין השאר – הכיסא בעל מושב הקש, שעד עצם היום הזה ממשיכים לייצר את בני דמותו.הנחת מסילת הרכבת באיזור, בשנת 1800, שימשה מנוף לתעשייה המקומית. במחצית השנייה של המאה ה19-, עם איחוד המדינות השונות של איטליה, נותר חלק משטחה של מדינת מריאנו , שגם בה ייצרו כיסאות, בממלכה ההבסבורגית. יצרני האיזור בחרו להשתייך לאיטליה, ועקרו לסביבות העיר מנדזאנו שבמחוז פיורילו. את הציוד שלהם ואת נסיונם העשיר הם העבירו לתעשיית הכיסאות של האיזור.עיצובים מרתקיםכך התפתחה בצעדי ענק תעשיית הכיסאות של צפון איטליה: לפני מלחמת העולם ה1- כבר ייצרו באיזור 1,200,000 כיסאות בשנה. התעשייה התפתחה, ועמה עיצוב הכיסאות. מעצבים כמו ג’יו פונטי, קארלו דה קארלי וויקו מאג’יסטרטי העניקו מכשרונם לעיצוב הכיסאות האיטלקיים המודרניים. בשנת 1977 נערכה בפעם הראשונה התערוכה הבינלאומית לכיסאות של אודינה, שהיא עד היום היחידה מסוגה בעולם.נכון שכיסאות הם מהאתגרים העיצוביים המרתקים ביותר, ונכון שתולדות הריהוט מתוארים – לפחות בספרים רבים על ריהוט מודרני – באמצעות תולדות העיצוב והייצור של כיסאות. אבל למען האמת, חששתי שתערוכה המוקדשת למוצר אחד בלבד לא תוכל לרתק אותי לזמן רב. הסתבר שהתערוכה הקטנה יחסית נערכה כראוי, עם איזון נכון בין כיסאות אוכל, כיסאות למשרד ולעבודה, כיסאות לחדרי ילדים, כיסאות קלים וכבדים, מחומרים מסורתיים וחדשניים.כמו כן דאגו האוצרים לתת ייצוג נאות הן לסטודנטים לארכיטקטורה ולעיצוב באוניברסיטת ונציה, והן לאנשי מקצוע, החברים במכון לעיצוב ואדריכלות של מחוז פריולי-ונציה ג’וליה. כדי להעניק לתערוכה אופי מכובד, מסורתי ותרבותי, הוצג במרכזה העתק מדוייק של הכיסא של מוצרט, שהמקור שלו מוצג בתצוגת קבע במוזיאון מוצרט בזלצבורג.קווים מסורתייםבמסגרת שהותי באיטליה, לרגל תערוכת הכיסאות הבינלאומית באודינה ותערוכת העיצוב בוורונה, טרחו המארחים לארגן למשלחת הישראלית סיורים בכמה מפעלים המקומיים. כפי שכבר ציינתי, 1,200 מפעלים קטנים ובינוניים פועלים באיזור, רובם משפחתיים, לפעמים דור שני, שלישי ויותר בעסקי הכיסאות. ככה זה באיטליה: היא מחולקת לא רק למדינות לשעבר, אלא גם לאזורי התמחות: איזור שבו מייצרים את יין הקיאנטי, איזור שבו שוכנת תעשיית גבינות המוצרלה, איזור תעשיית נעלי העור ואיזור הכיסאות.אחד המפעלים שבהם ביקרתי היה "פוטוקו", שכיסאותיו מיוצגים בארץ על-ידי "דיראן". אנטונינו פוטוקו, דור שני ליצרני כיסאות, הוא גבר כבן 40 , נאה ונעים הליכות כמו שרק גבר איטלקי מקסים יכול להיות. אנטונינו הראה לי מפעל גדול יחסית, ממוחשב, נקי, כלל לא דומה לנגריה הישנה של אבי ז"ל, ברחוב האוניברסיטה העברית ביפו. רק ריח הנסורת שהיה מציף את נחירי בכל ערב כשאבא היה חוזר הביתה, נשאר אותו ריח.אבא דומניקו פוטוקו ייסד את הנגריה שלו בשנת 1919. הנגריה הקטנה התפתחה למפעל המשתרע על 40,000 מ"ר. אנחנו מסתובבים במרחב העצום בחברת אנטונינו ובחברת המעצב הגרמני של החברה, וולף שמידט-באדלאו. מעצב מוצר ותיק ומנוסה, שעבר לפני שלוש שנים ל"פוטוקו" ממפעל הכיסאות "טונון", המיוצג בארץ על-ידי "4 נגרים". פה ושם מקדמות את פנינו – מלבד מכונות הייצור – ערימות-ערימות של רהיטים: כיסאות, כורסאות ושולחנות, מסודרים למופת. רהיטים שיוצרו מאלון, דובדבן, אשה, מייפל, אגוז וחומרים רבים נוספים.הסגנון הכי חםהנגרים של היום כמעט שלא סובלים מתסמונת האצבעות הקצוצות שאיפיינו את הנגרים הוותיקים. גם אבי, אני זוכרת היטב, איבד חלק קטן משתי אצבעות יד ימינו כאשר סכין חדה ירדה על כף ידו בכוח. המכונות שמראה לי וולף מתוכננות כך שזה לא יקרה. מכניסים א בול העץ למכונה, כדי לגלף ממנו רגל, לדוגמא. בול העץ מתכסה במיכסה שקוף, ומכאן ואילך ידו של הנגר לא מתערבת בתהליך. תוכנה מיוחדת של מחשב מפעילה מערכת סכינים המגלפת את הרגל, וכשהשלב הזה נגמר – המכונה נעצרת, מרימים את המכסה השקוף ומוציאים רגל מחוטבת ומגולפת להפליא."איזה סגנון אוהבים האיטלקים?", אני שואלת את וולף. הוא מצביע על אחד הכיסאות. יפה אבל שמרני למדי. "זה הסגנון הכי חם בשוק. גם באיטליה, וגם בכל הארצות שאנו מייצאים להן: קווים מסורתיים, עם גימור מודרני. בלי הרבה גילופים, עיבוד חלק לעץ, אבל עם מושב מרופד ומשענת אליפטית מרופדת, כמו הכיסאות במאות הקודמות". היום זה לא מפתיע אותי. פעם חשבתי שבארץ שבה התפתחו הזרמים החדישים של המאה בעיצוב רהיטים – קבוצות "ממפיס" ו"אלקימיה", יש בוודאי קהל רחב לריהוט אולטרא-מודרני. באודינה קיבלתי אישור נוסף שזה לא בדיוק כך.אני עוברת עם וולף מרהיט לרהיט, משולחן לכיסא. קולקציה מרשימה, שילובים של עץ עם מתכות וריפודים, עם משענות ידיים ובלי משענות ידיים, עם משענת גב נמוכה, ולפעמים גבוהה. נראה שהמיזוג בין האופי הגרמני הדייקני והמוקפד, לבין החוש האיטלקי המולד ליופי ולפיוט, הולידו כאן תוצאה מוצלחת למדי."את יודעת מי בעיקר מעדיף כיסאות עם משענת גבוהה?" שואל אותי וולף. "אין לי כל מושג", עניתי, לאחר נסיונות קלים לנחש למה הוא מתכוון. "נשים מעדיפות כיסאות כאלה. מסתבר שהן חשות פחות מוגנות, והגב הגבוה והמרופד מעניק להן תחושה של ביטחון". כך הסביר לי וולף, איש נאה, רגיש, מרבה לעשן, שעיניו משדרות חוסר מנוחה. גם הוא זקוק, חשבתי לעצמי, למשענת מרופדת, גבוהה ותומכת.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה