כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מקדש לשלום – פרוייקט של האדריכל מרקו רומולי

מקדש לשלום – פרוייקט של האדריכל מרקו רומולי

התרגיל הנאיבי של רומוליו ותלמידיו הפך לפעילות מעשית של עמותה שהוקמה למען המקדש, ותועדה בספר UN TEPIO PER LA PACI – "מקדש לשלום". שטח האדמה כבר הוקצה לשם כך ליד פירנצה.

מאת: צילום:


אדריכל מפירנצה, מרקו רומולי, וקבוצת תלמידי תיכון במגמה לאדריכלות, עבדו במשך חודשים ארוכים על תכנון מבנה שמטרתו להכיל את בני כל הדתות בחלל אחד, שבו ישא כל אחד מהם תפילה לאלוהיו. התרגיל הנאיבי הפך לפעילות מעשית של עמותה שהוקמה למען המקדש. שטח האדמה כבר הוקצה לשם כך ליד פירנצה. "בליל ה5- במרץ 1996 הקשבתי לרדיו ונחרדתי למשמע ידיעה על התקפת טרור נוספת בישראל. כשהתעוררתי גמלה בלבי החלטה, שעלי לעשות משהו. חשתי צורך רוחני לפעול לסיום המלחמה הזו וכל המלחמות, שמקורן במאבקים על בסיס דת". הדברים האלה נכתבו על-ידי יהודי בניו-יורק, תורם קבוע למגבית היהודית ובעל קשרים ענפים עם הממסד הישראלי. הכותב הוא אדריכל איטלקי תושב פירנצה, מרקו רומולי, המלמד ב"ליצ’יאו ארטיסטיקו" – בית-ספר תיכון לאמנות עם מגמה לארכיטקטורה. ליל הנדודים של רומולי תורגם לפרוייקט אדריכלי, שעליו עבדו הוא ותלמידיו כל אותה שנה: הקמת מקדש לשלום, מבנה שבו יוכלו להתפלל בני כל הדתות בחלל אחד, בצוותא. החומר על הפרוייקט, כולל המחקר שעשו רומולי ותלמידיו לקראת תחילת העבודה על השרטוטים של המקדש, השרטוטים עצמם והטקסט הנלווה לפרוייקט, יצאו לאור בספר Un Tepio per la Pace )מקדש לשלום(, שהוציאה לאור עמותה שהוקמה למטרה זו. הספר הועבר אלי על-ידי ידיד ישראלי, שמואל דראל, פעיל למען השלום, שפגש את רומולי בפירנצה. כמה שבועות לאחר מכן נפגשתי עם רומולי ועם חברי העמותה בפירנצה, באחד מחדרי המורים ב"ליצ’יאו ארטיסטיקו", ליד כנסיית סנטה קרוצ’ה. האדריכל רומולי הקיף עצמו בקבוצת אנשים – בעיקר נשים – מכל הצבעים והדתות. כשלא הבנתי חלק מהשיחה, שנערכה באיטלקית במבטא פיורנטיני, תירגמה לי לאנגלית שיווה, איראנית בהאית שנמלטה עם משפחתה ממולדתה עם עלות המשטר החומייניסטי לשלטון, ומצאה בית באיטליה. לא רחוק ממנה ישב יוסוף, מוסלמי לא דתי, כהגדרתו, שמסייע לקבוצה למצוא קשרים ולהגיע לקירוב לבבות עם ארגונים מוסלמיים באיטליה. לידו ישב מוסלמי ממוצא אפריקני. מקדש פולחני לוונוס בין שאר המשתתפים בישיבה היו מורה בדימוס, חיונית ועירנית, עם שפת גוף המזכירה את זו של אנה מניאני בצעירותה, יחצ"נית איטלקייה נאה שהתנדבה לקיים את הקשר בין העמותה והתקשורת, ועוד נשים שוחרות שלום ומתכוונות לטוב. אחת התוצאות הכי טריות וחמות שבישרו לי מרקו רומולי ואנשי העמותה היא שאיש עסקים אמיד, בעל קרקעות בגבעות המקיפות את פירנצה, העמיד לרשותם שטח גדול שעליו אפשר יהיה להקים את המקדש. עכשיו מטפלים במתן רשיונות ומי יודע, אולי יהפוך ליל השימורים של מרקו רומולי למבנה של עץ וזכוכית, או אולי זכוכית וחומרים אחרים )לא התקבלה על כך עדיין החלטה סופית( שבו אומנם לא יגורו יחדיו זאב עם כבש, אבל יתפללו יחדיו נוצרי, יהודי ומוסלמי, בהאי ובודהיסטי. כבר בשלבים בראשונים של עבודות המחקר וההכנה של התלמידים, הם אספו בהנחיית רומולי דוגמאות של מבנים דתיים בצורת מעגל. הם התחילו מסטונהנג’, אותם שרידים עתיקים על גבעה בצפון אנגליה, של אבנים גדולות המסודרות במעגל, חלקן ניצבות וחלקן מונחות אופקית כקורות המקשרות בין האבנים הניצבות. משערים שזהו שריד של מקדש עתיק של פולחן השמש, של שבטי הדרואידים הצפון-אירופיים. המבנה השני שהסטודנטים ניתחו מבחינה ארכיטקטונית הוא הפנתיאון ברומא, שנבנה בתקופתו של הקיסר אדריאנוס, מקדש שמור היטב. שמו של המבנה מורכב מהמלים היווניות פאן )כל( ותיאון )אלוהים(, כלומר כל האלים. במקור הוא נבנה כמקדש פולחני לוונוס ולמרס, ובגלגוליו השונים הוא נועד לבני כל הדתות שארצותיהם נכבשו על-ידי הרומאים; מקור השראה נפלא לסטודנטים שרוצים להקים מקדש לבני כל הדתות. המבנה מחופה בכיפה המהווה חצי כדור. כשממשיכים במחוגה את שרטוט חצי הכדור השני הוא פוגע בנקודה התחתונה בדיוק ברצפה. המבנה, שהיה הגדול ביותר בתקופתו, הוא דוגמא מאלפת לחישובים גיאומטריים מדוקדקים של היחסים בין חלקיו השונים, וכן להחדרת אור טבעי למבנה, אלמנטים שהסטודנטים התבקשו להתחשב בהם. אני מדפדפת בספר הצנוע ומגיעה למבנה שאנו מכירים ממקומותינו: כיפת הסלע, או מסגד עומר הירושלמי בעל כיפת הזהב, שעל הר הבית. המבנה הוקם בין השנים 691ו 687- על-ידי הח’ליף עבד אל-מאליק. תוכנית הקרקע של המבנה מתומנת, קונצנטרית )סביב מרכז( ובמרכז חדר הסלע הקדוש, שעל-פי האמונה המוסלמית – ממנו עלה מוחמד השמימה. מעל חדר זה מתנשא מבנה עגול המכוסה בכיפת הזהב. מבנה מתומן נוסף שנלמד על-ידי הסטודנטים הוא מבנה הטבילה )הבפטיסטריה( של סן ג’ובני בפירנצה, שבו – על פי רומולי ותלמידיו – מתקיים "מאבק בין הרציו הגיאומטרי והמיסטיקה הדתית". המבנה האחרון בסדרה זו הוא קסטל דל-מונטה בסיציליה, מבנה מבצרי מתומן שבקצה כל אחת משמונה צלעותיו נמצא מגדל מאסיבי. תפילה בזווית הפלח המחקר מתקדם והסטודנטים התבקשו למצוא דוגמאות טובות של העמדת מבנים במרחב. אחת הדוגמאות שהם מביאים הוא בית הקברות פוטה פאס, 40 ק"מ מפירנצה. עד שמגיע המבקר למבנה המרכזי בבית הקברות, שבו אולם תפילה, הוא צועד בשביל ששורטט כספיראלה, המאריכה מאוד את הדרך עד למבנה. ליד העיר האיטלקית אסיסי שוכן "מקדש השמש" בעל גג של רעפים כחולים, פתוח כמעט כולו לנוף, ואף הוא בנוי סביב מרכז ומזמין מתפללים בני דתות שונות להתפלל בו. באי הקאידו שביפאן הוקמה כנסייה מיוחדת במינה, מודרנית, עשויה מלוחות בטון, עץ וזכוכית, וכאילו רובצת על בריכת מים ודשא מול יער של עצים דקי-גזע. האדריכל היפאני טדאו אנדו, מתכנן הכנסייה, נבחר כדי להעניק לתלמידים השראה כיצד למזג היטב מראות של מים, טבע ובנין. מבנה מעניין נוסף המשתלב להפליא בנוף הוא זה של אמיליון אמבז, ולבסוף חותמים רומולי ותלמידיו במקדש הבהאי ההודי, בעל צורת האננס, של האדריכל ההודי הנודע פאריבוז סאהבה. מכאן ואילך מכיל הספר את השרטוטים המופיעים כאן, המדגימים את תוצאות המחקר והעבודה המשותפת של רומולי ותלמידיו. את המבט הכללי על המרחב ששורטט וצויר כמרחב של דשא בטוסקנה, הרבה לפני שהגביר הפלורנטיני תרם את תרומתו. מבט נוסף על המקדש ואולם ההתכנסות שלפניו מראה את המרחב העצום שמסביבו מנקודה אחרת, ובשני השרטוטים ניתן לראות כיצד הפנימו התלמידים את לקחי המחקר – החל מהארכת הדרך תוך כדי הליכה בנוף הירוק עד להגעה, וכלה במבנה עצמו. הצורה המעניינת ששוותה למבנה היא של מעין קונכייה כיפתית עגולה, שמסתיימת בקצה העליון בחלון שקוף המחדיר אור טבעי. על פי החתכים של השרטוטים ניתן לראות, שפנים החלל העצום מורכב מפלחים-פלחים, כמו קלמנטינה שנפרשה ופלחיה הופרדו מעט זה מזה. בזווית של כל פלח יש די מקום כדי להכיל כמה אנשים בני אותה דת, אשר ישאו תפילה לאלוהיהם בשכנות קרובה וטובה למתפללים שכניהם בפלח השני. מרכז הכיפה יוקצה לספסלים שעליהם יוכלו הבאים בשערי המקדש לשבת ולנוח, ועדיין יישאר בתוך החלל מרחב עצום כדי להתהלך, להתגודד בצוותא או להתייחד, איש איש ונטיותיו. "על שלושה דברים העולם עומד", אמרו חז"ל, "על הדין ועל האמת ועל השלום". אם לשפוט על פי הלוך הרוחות במקומותינו, העולם כבר עומד זה מכבר על כרעי תרנגולת, בכל אחד משלושת היסודות שמנו חז"ל. חברי העמותה של "מקדש השלום" בפירנצה, אנשים נאיביים, בעלי רצון טוב, מאמינים שהם יקדמו במשהו את שאיפתה של האנושות לשלום, שאיפה שבאה לידי ביטוי רק לפעמים, כשהאנושות מתפנה מהעיסוק במלחמה. אמן, כן יהי רצון. חזרה לעמוד המאמרים בנושא אדריכלות.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה