כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מרחבים של צבע – עבודות הטלאים של בני כת האמיש

מרחבים של צבע – עבודות הטלאים של בני כת האמיש

השמיכות הצבעוניות המרהיבות ביופיין, הפכו לציון דרך בתולדות האמנות המודרנית. תחילה היו אלה עבודות פולקלור שהוצגו במוזיאונים כפריים, שמיכות שימושיות ועממיות לכיסוי המיטה. רק ביובל האחרון עלו יצירות אלה מן המיטה אל הקיר.

מאת: צילום:


 עבודות הטלאים של בני כת האמיש, שמרכזם במדינת פנסילבניה, ארה"ב, הפכו במשך השנים מפריטי אומנות של בני כת דתית נזירית, לאמנות מופשטת בבדים, שבישרה את האבסטרקט המודרני באמנות האמריקנית. עבודות הטלאים שמקורן באנגליה הפכו על-ידי בני האמיש למיתוס אמריקני.הסרט הבלתי נשכח "העד", בכיכובם של הריסון פורד וקלי מק’גיליס, תיעד באורח מופלא את אורח חייהם הנזירי של בני כת האמיש בארצות הברית של המאה העשרים. גלימותיהם השחורות, מגבעות הקש וסירובם העיקש להשתתף בהישגי הטכנולוגיה, שורטטו בסרט שהביא למודעותנו את האמישים: את מרחב שדות החריש החומים, את אופק שדות החיטה והתירס. ואת מעשי הטלאים שלהם – שמיכות צבעוניות מרהיבות ביופיין, שהפכו לציון דרך בתולדות האמנות המודרנית.תחילה היו אלה עבודות פולקלור שהוצגו במוזיאונים כפריים, שמיכות שימושיות ועממיות לכיסוי המיטה. רק ביובל האחרון עלו יצירות אלה מן המיטה אל הקיר. כמו ציורי ענק מופשטים הן שולטות בחללי ענק במוזיאונים ובגלריות נבחרות, והמובחרות שבהן "עלו כיתה" בזכות קומץ אוצרים וחוקרי אמנות מודרנית בארצות הברית.בני כת האמיש הם צאצאים של חברי תנועה נוצרית דתית, אשר נוסדה בשוויץ במאה ה16- בעקבות הרפורמה בנצרות. כמו רבים אחרים בני דורם, גם האמישים חיפשו אחר פתרון הולם למה שראו כהידרדרותה של הכנסייה הקתולית. הם התנגדו להוד ולהדר ששלטו בכנסיות הפאר, לפולחן המפואר ולבגדי החג המקושטים.  הם סברו שראוותנות זו מסיחה את דעתו ולבו של המאמין מן האמת הקדושה. כתחליף בחרו האמישים באורח חיים פשוט עד נזירי, בתא משפחתי חמים ותומך ובקרבה אל הטבע. כמו הקווקרים, מהם צמחה כת האמיש, גם הם ויתרו על פולחן כנסייתי מהודר לטובת הפולחן הביתי. הנוצרים הראשונים שחיו בארץ ישראל, סמוך לראשית הספירה, נבחרו על ידם כמודל לאידיאל השלמות והטוהר.כמו בני כתות אחרות שקמו כאלטרנטיבה לנצרות המסורתית באותה תקופה, גם האמישים נרדפו באירופה הפוריטנית וחיפשו מקום מקלט. סמוך לראשית המאה שעברה הם קיבלו את הזמנתו של ויליאם פן, מייסד מדינת פנסילבניה, והגיעו בהמוניהם אל העולם החדש.  הם התיישבו במושבת הגרמנים ובחרו במחוז לנקסטר, מקום מושבם עד עצם היום הזה. האמישים בנו לעצמם עולם אוטונומי ועצמאי, המבוצר בקובץ חוקים של עשה ואל-תעשה. שאריות בדיםגם היום, על סף המאה העשרים ואחת, הם דוחים את הטכנולוגיה המודרנית ונמנעים משימוש במכוניות, בטרקטורים ובמוצרי חשמל. חידושים אלו, הם סבורים, מהווים סכנה למאמינים האדוקים ועלולים לקרב אותם ל"עולם החיצוני"; עולם החטא, שממנו קצרה הדרך אל קץ הימים. רק הצבע הבוהק מתוך שמיכות הטלאים, או הברק המנצנץ לו מבין האריג הצבעוני, מכניסים לתוך חייהם האפורים יופי ושמחת חיים.מהי מלאכת מעשה הטלאים? מהותה של מלאכת-יד זו בחיבור טלאי בד לפיסת בד אחת גדולה, שמהווה את הבסיס לשמיכה או לציפוי מיטה. על פי רוב עשויות השמיכות שתי שכבות בד וביניהן מילוי רך. שכבת הבד העליונה, הדקורטיבית, מורכבת מטלאים. השכבה התחתונה עשויה מקשה אחת. המרקם הצורני נוצר מן השילוב של הדגם, הבד והצבע, שחוברים יחדיו ליצירת קומפוזיציה אמנותית.  התהליך היצירתי מורכב מחיבור הטלאים ומחיבור שכבות הבד למילוי, שנעשה בעבודת תיפור מדויקת, מורכבת ויצירתית, המעניקה ליצירה את אופייה הייחודי. דגמים של פרחים, זרים, עלי גפן ואף צורות גיאומטריות מורכבות, נוצרים בתיפורים מורכבים ומדויקים.נהוג לחשוב בטעות כי האמישים היו אלה שהמציאו את עבודת מעשי הטלאים, אך לא הם הביאו מסורת עתיקת יומין זו לאמריקה. את רזי המלאכה למדו משכניהם האנגלים, אשר נהגו לתפור שמיכות טלאים וציפויי מיטה משאריות בדים ומבגדים ישנים שאבד עליהם הכלח. האנגלים הביאו את מסורת מעשי הטלאים  מאירופה והפכו אותה לחלק בלתי נפרד מן התרבות האמריקנית.  אמנות עממית של נשים שחברו יחדיו ליצירת שמיכות טלאים במפגשים חברתיים, הולידה מעין מיתוס אמריקני. רק לקראת סוף המאה שעברה אימצו גם נשות האמיש את מלאכת הטלאים. הן פיתחו צורניות חדשה, תוך שהן יוצרות סגנון מיוחד, שנחשב כיום כאחד מניצניה המוקדמים של אמנות האבסטרקט בארצות הברית, מולדת האקספרסיוניזם המופשט.סגנון חייהם השמרני והאיסור על יצירת אמנות פיגורטיבית היו הגורמים ליצירת עבודות הטלאים האופייניות לאמיש, שונות מאלה המקובלות בקרב האנגלים. תחילה לא היו אלה עבודות המורכבות ממאות חלקיקי בד מודפס, כמו במסורת האנגלית.  האמישים בחרו ביריעות בד ענקיות, בעלות גוון אחיד, כתשתית ליצירת מעשי הטלאים. פשטות הצורה, השפה הגיאומטרית, המינימליזם בצורה ובצבע, היו תוצאה של אמונה דתית עמוקה ואורח חיים פולחני. אלמנטים סגנוניים אלה גם משכו כבר בשנות החמישים את עיניהם של אספנים, שהכתירו יצירות אלה כחלק מביטויו של המודרניזם והאמנות המופשטת. יהלום בריבועציירי המופשט האקספרסיוניסטי בניו יורק של שנות החמישים, ומי שנחשבים לאבות אבותיה של אמנות האבסטרקט – דוגמת מרק רותקו, ג’קסון פולוק וקליפורד סטיל – הגיעו גם הם לביטוי המופשט הטהור. אצלם היתה ההפשטה ביטוי לרגשות, תחושות וסערות נפש, והיכולת לבטאן באמצעות האמנות הפלסטית. בני כת האמיש הגיעו גם הם אל ההפשטה, אך כאמור בשל האיסור על יצירה פיגורטיבית באמונתם הדתית ובשל אורח חייהם הנזירי.בחירת הצבעים היא אחד המרכיבים החשובים ביצירות אלה, ממש כמו בציורי האבסטרקט של אמני אסכולת ניו יורק, גם כאן תפס הצבע מקום מרכזי ביצירה. האמישים הקפידו לבחור בצבעים שאינם בנמצא בטבע ובנוף, שכן נאסר עליהם לחקות את מעשהו של האל. הם פיתחו צבעים חדשניים כמו אדום יין, כחול עמוק וכתום בוהק. כמו הצבעים, כך גם הדגמים הלכו והתרחקו מן הטבע, ממעשה הבריאה. עצים, פרחים ונוף היו אסורים לשימוש כמקור השראה.בלית ברירה פנו האמישים אל השפה הגיאומטרית, אותה שפה אוניברסלית שהביאה אותם ליצירת אחת התופעות המרתקות בתולדות האמנות האמריקנית; ליצירות המנותקות מכל זרם אופנתי, המבוססות על צורות גיאומטריות ענקיות מבדים בעלי גוון אחיד, למרחבי צבע גדולים, ממש כמו שדות הצבע המפורסמים של מרק רותקו. בין הדגמים הפופולריים ביותר, שרובם מבוססים על מוטיב מרכזי, היו "ריבוע מרכזי", "יהלום בריבוע", "מעוין בריבוע" צורות בסיסיות ביותר.מסורת מעשי הטלאים נולדה במחוז לנקסטר שבפנסילבניה, מקום מושבה המקורי של הכת. בלנקסטר גם הגו נשות האמיש לראשונה את הדגמים הגיאומטריים. יצירותיהם של בני מחוז זה נחשבות למבוקשות ביותר ומעידות יותר מכל על טוהר התפיסה. מלנקסטר נפוצה מסורת זו לכל עבר, ואומצה גם על ידי בני הכת שהתיישבו במערב המרכזי של ארצות הברית.  הדגמים במערב אינם כה טהורים בצורה ובצבע. תושבי  אוהיו, אינדיאנה ואילינוי, מעולם לא חיו בגטאות כמו אחיהם תושבי לנקסטר. הם היו מעורבים בחיי "העולם החיצון", והשפעות זרות ניכרות גם ביצירות מעשי הטלאים שלהם.מי שנוסע למחוז לנקסטר בפנסילבניה יכול עדיין לצפות מקרוב באמישים, שמלבושיהם ואורח חייהם שייכים למאה ה18-. דמויותיהם לבושות השחורים זורעות כתמים שחורים באופק שדות התירס והחיטה, ופותחות תלמים חרושים באדמה. עבודות הטלאים שלהם הפכו מזמן למיתוס, והן תלויות על קירות של מוזיאונים ואספנים בעלי ממון.  בשנים האחרונות הפכו האמישים את מעשי הטלאים למקור פרנסה רווחי. בפאתי החוות ממוקמות חנויות ענק לממכר שמיכות וציפויי מיטה עשויים על ידי נשות האמיש, מוצר חובה לכל תייר. מדי שנה מגיעים אלפי תיירים לחבל האמישים כדי לגעת מקרוב במי שיצרו מתוך אמונה עמוקה ומבלי שים, את אחת מאבני הדרך בתולדות האמנות המודרנית. 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה