כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  מתחבר לילד הפנימי

מתחבר לילד הפנימי

ראיון בלעדי עם המעצב הבריטי המצליח תומס התרוויק היוצר פרויקטים ציבוריים מגלומניים, אבל מתוך תמימות ראשונית של ילד. "יופי או אסתטיקה הם בין הדברים שקשה לי להסביר. יופי הוא כמעט תוצר לוואי של פרויקט", הוא אומר.

מאת: צילום:


תומס התרוויק פרץ לתודעה הבריטית ב-1997, כאשר התבקש לעצב את חלונות הראווה של בית הכלבו הקולי ביותר בעולם, "הרווי ניקולס". במקום להגביל את עצמו לתכולת החלונות יצר התרוויק קונסטרוקציה עוצרת נשימה של זרועות זהב הפורצות מתוך חלל החנות אל הרחוב.  הדינמיות והתעוזה של הפרויקט עשו כותרות והפכו את התרוויק לגיבור השעה. בין הפרויקטים שלו לאחר מכן עיצוב מוצר ורהיטים, אבל בעיקר פרויקטים ציבוריים גדולים, עיצוב סביבתי ו"מצבים עיצוביים". בפרויקט "הכיכר הכחולה" בניו קאסל, בצפון אנגליה, בחר התרוויק לרצף כיכר ציבורית באריחי בטון משובצים בזכוכית כחולה, ובכך ליצור חלל ציבור יוצא דופן. ספסלי הישיבה בכיכר נראים כאילו נעקרו וקולפו ממשטח הכיכר, ומגלים תחתם "פצע" זוהר של נורות ניאון צבעוניות. כאשר התבקש לעצב גשר נפתח בלונדון בחר התרוויק לעצב גשר המתגלגל כמו שבלול. אך הפרויקט הגדול ביותר שלו עד כה הוא B of the” “Bang, פסל סביבתי עצום ממדים הניצב בכניסה לאיצטדיון המילניום במנצ'סטר.הפסל בנוי מ-180 מוטות ברזל מחודדים, הנפגשים בקבוצה אחת. אף שהפרויקט נתקל בבעיות טכניות, מדובר בקונסטרוקציה מרשימה ביותר. הפרויקט הבא של התרוויק הוא מקדש בודהיסטי ביפן.התרוויק אינו מגלומן אלא מעצב בעל רגישות כמעט ילדותית, המאפשרת לו לפרוץ גבולות ומחסומים של טכנולוגיה וקונספציה. הפרויקטים האחרונים שלו הם בקנה מידה עצום, אך הדבר אינו גורע מהראשוניות ומהתמימות שבהן הוא ניגש לפרויקט. התוצאה, במקרים רבים, עוצרת נשימה. בסטודיו שלו במרכז לונדון שוחחתי עם התרוויק על תהליך העבודה שלו כמעצב. אתה עובד על הגבול בין אמנות לבין עיצוב, מה לדעתך ההבדל העיקרי ביניהם? "אנחנו לא מולטי-דיסציפלינריים, אנחנו עובדים בתלת-ממד במובן הרחב של המלה: מעיצוב אובייקטים גדולים ויצירת חללים ומקומות, ועד עיצוב מוצרים ורהיטים קטנים. אנחנו אמנם עובדים על קשת רחבה של פרויקטים, אבל אני מתייחס לכולם באותה צורה". ומה לגבי אמנות? "אנחנו לא עושים אמנות. אנחנו מעצבים, והשאלה היא אולי מהי אמנות או מה ההבדל בין עיצוב לאמנות. כל הפרויקטים שלנו סובבים סביב הפונקציה, על אילו צרכים עונה המוצר הסופי. חלק מהפרויקטים נקראים אמנות סביבתית, אבל לנו ברור מתחילת הפרויקט מהי הפונקציה הסופית, מהו הפתרון האסטרטגי לבעיה העיצובית. אנחנו משרד עיצוב ולא אמן המביע את עצמו. זה הכוח שלנו, וזה מה שמעניין אותנו כסטודיו לעיצוב."הלקוח – בין אם המוצר הסופי הוא אמנות סביבתית, בנין או רהיט – רוצה את אותו הדבר, 'מקום ייחודי'. כשמקום מסוים הוא מכוער או לא אנושי, פסל לא ישפר את המצב. הגישה שלנו היא להתייחס למצב הקיים בצורה הרחבה ביותר וליצור פתרון ייחודי לבעיה: מהי הצורה שבה אנשים משתמשים בחלל? מה התוכניות העתידיות של האזור? מהי האסתטיקה המתבקשת לחלל הספציפי? זו הצורה שבה אנחנו מגיבים לפרויקט". האם עיצוב, בניגוד לאמנות, צריך להיות אסתטי? "יופי הוא מאוד סובייקטיבי. אף שיופי הוא אחד האלמנטים החשובים ביותר ביצירת מוצר מוצלח, אסתטיקה יכולה ליצור בלבול. כשמקום מנסה ליצור ייחודיות, אסתטיקה היא לא הדרך המרכזית ליצירת מוצר, יצירת אמנות או בנין שיתאים למקום ויצור משהו חדש וייחודי. יופי או אסתטיקה הם בין הדברים שקשה לי להסביר. יופי הוא כמעט תוצר לוואי של פרויקט". מהו הערך המוסף או הערך הרגשי של היופי בעבודה שלך? "לדעתי, יופי הוא הרבה פעמים העדר המכוער. אני מנסה למקד את העבודה שלי וליצור משהו חד. המיקוד מביא ליופי. אנחנו עובדים על פרויקט במרכז לונדון של גשר זכוכית. כולם מאוד מתלהבים מהרעיון, אבל המהנדסים שולחים לנו שרטוטים של גשר ברזל וזכוכית. הרעיון שלי הוא גשר זכוכית ללא ברזל. קשה לאנשים להבין רעיונות ממוקדים". ומה לגבי חומרים? "השימוש בחומרים, במיוחד בפרויקטים גדולים, יכול להפוך לדבר המסובך ביותר בפרויקט. אני מנסה לשמור על הרעיון המקורי ולא לסטות מהחוויות הילדותיות הראשונות שלי. בהירות היא שוב מלת המפתח: גשר זכוכית הוא גשר עשוי זכוכית. קונסטרוקצית ברזל מבטלת את הכוח הרעיוני של גשר זכוכית. מתוך החוויה של ילד, הדבר האחרון שמעניין אותי הוא להקשיב למהנדסים שמנסים להסביר לי למה רעיון מסוים לא יעבוד במציאות. גשר זכוכית הוא גשר העשוי רק מזכוכית. אנחנו עובדים על רעיון עיצובי שמאפשר לנו להשתמש בכוח ובצורה של חתיכות הזכוכית כדי להימנע משימוש בחומר נוסף, הדבק."הכוח של הפרויקט במנצ'סטר (B of the Bang) הוא השימוש הקיצוני בחומר אחד. מבחינתי הפרויקט הזה התחיל בבדיחה: אדריכלים אוהבים להשתמש במלים מפוצצות, אחת מהן היא 'node' (מפגש של כמה קורות). הרעיון שלי היה ליצור את ה-node האולטימטיבי. בדרך כלל node מפגיש חמש עד שש קורות, או 12 במקרים קיצוניים. ה-node שלי מפגיש עשרות קורות בקוטר שונה, ליתר דיוק 180 קורות". קנה המידה של הפרויקטים שאתה מעורב בהם מרשים. האם יש בך צד מגלומני? "פרויקטים גדולים הם ללא ספק מורכבים, מעניינים ומרגשים, אבל אני נהנה מהמבחר". מה יותר מגלומני מעיצוב "בית לאלוהים"? הכוונה למקדש הבודהיסטי שאתה מעצב ביפאן. "עיצוב המקדש ביפאן מחזיר אותי לאחד העקרונות הבסיסיים של העיצוב – היררכיה. בפרויקט ביפאן אנחנו בונים את המבנה על צלע ההר, וזה יוצר בעיה במיקום הבודהה. הבודהה לא יכול להתחרות בהר, ולכן מיקמנו את בודהה מול ההר. כשמתקרבים למקדש ההר נמצא מאחור, ובודהה מקבל את מרב תשומת הלב".                             

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה