כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  עיצוב מאושר – המעצב מיכאל אזולאי

עיצוב מאושר – המעצב מיכאל אזולאי

מיכאל אזולאי הוא המייסד והמנהל של סטודיו M.A.D. הסטודיו מתמחה בעיקר בתכנון ובעיצוב של חללים ציבוריים – משרדים, מסעדות, מועדונים וחנויות -אך גם בעיצוב דירות יוקרה.

מאת: צילום:


"את יכולה לכתוב שהמוטו שלי הוא שמחת חיים," אומר מיכאל אזולאי. " כשאני מעצב מועדון למשל, הסיפוק האמיתי שלי – גם כמעצב וגם כמי שאוהב לבלות – הוא לראות שלושת אלפים אנשים מאושרים."מיכאל אזולאי הוא המייסד והמנהל של סטודיו M.A.D , אותו הקים בשנת 1991. הסטודיו מתמחה בעיקר בתכנון ובעיצוב של חללים ציבוריים – משרדים, מסעדות, מועדונים וחנויות  – אך גם בעיצוב דירות יוקרה. דרכו של מיכאל בעולם העיצוב מגוונת ובלתי שגרתית, ואין ספק שהיא משפיעה על הפתרונות הייחודיים שהוא מציע בכל פרויקט שבו הוא מעורב.בתחילת דרכו, למד מיכאל אזולאי בבית הספר לתאטרון חזותי בירושלים, אך כבר בשנה הראשונה, בעקבות שניים ממוריו – שרון קרן ויובל רימון –  יצר קשר עם קבוצת "זיק", קבוצת אמנים המתמחה במיצגים, במופעי רחוב ובאירועים תאטרליים. הוא נישבה בתהליכי עבודת  הכפיים המגוונת, שנדרשו להכנת המופעים. כל מופע דרש עבודת נגרות, ריתוך וכן גם לא מעט אפקטים מיוחדים.  בשלב מאוחר יותר החל להופיע עם הקבוצה, והתמיד בכך במשך שש שנים. אזולאי המשיך לעסוק בעיצוב לתאטרון כשעבד עם תאטרון "תמונע". גם כאן, העיצוב והפתרונות הטכניים התגבשו במקביל  לתהליכי הבימוי, תוך כדי קיום דיאלוג עם צורכי ההצגה. באחת הנסיעות שלו עם תאטרון "תמונע" ללונדון, נחשף אזולאי לעבודותיו של המעצב תום דיקסון. הוא העז להתקשר אליו, וכשנפגשו, מצאו מכנה משותף רחב, שהוביל את אזולאי להצטרף לסטודיו שלו. באותה עת, עבדו  בסטודיו של דיקסון  שנים-עשר אנשים שבאו ממקומות שונים בעולם. לימים, הפכו אנשי הצוות הזה לדמויות מובילות בתחום האדריכלות והעיצוב. ב91-’ חזר אזולאי לארץ, בעקבות חבר, שהזמין אותו לעצב חנות חדשה. החנות, "ספידי",  בלב רחוב שינקין בת"א, הייתה לכרטיס הביקור שלו והזרימה לו עוד ועוד עבודה. באותה עת, הוא החליט להקים סטודיו יחד עם הגר רואי.  לאחר ששותפתו פנתה לאדריכלות נוף ועברה לגור במושב, קיבל על עצמו מיכאל את עיצוב מועדון ה-" SCENE" בתל אביב. פרויקט שהיווה בעבורו פריצת דרך בתחום עיצוב אתרי בילוי ומועדונים; אחריו, עיצב, בין היתר, גם את "האומן 17", את מועדון "התעשייה" ואת ה- "TLV" .   חללים מסוג זה הולמים היטב את דרכו המקצועית של אזולאי עד היום. המיומנות שרכש בעיצוב לתיאטרון מאפשרת  לו  לא להסתפק בפונקציה של המקום, אלא לנסות להעניק חוויה חושית טוטלית. האיזון העדין בין חופש היצירה והדמיון הפרוע, לבין המחויבות לצרכים השיווקיים והפרקטיים של המקום, מתאפשר הודות לניסיונו העשיר של מיכאל בעבודה בקבוצה, ובניהול דיאלוג עם רעיונות יצירתיים של אחרים.  ניסיונו הטכני העשיר מוביל אותו לפתרונות מקוריים, שאינם מחייבים הוצאות כספיות מרקיעות שחקים, מה שמאפשר לו לדבוק בבחירותיו .אזולאי מעיד על עצמו כי הוא מושפע מאדריכלות לא פחות מאשר מעיצוב, וכי לרוב, החלל הנתון לפניו, הוא שמהווה נקודת מוצא לעבודותיו. כך, למשל, בNOODLES BAR-   היה עליו  להתמודד תחילה עם העובדה כי החלל שלפניו מתנשא לגובה של  7 מטרים.  הוא יצר עמודים של  עץ כהה, שבחלקם התחתון הם צמודים במרווחים קבועים לקיר הבהיר, ומעט מעל לראשי הסועדים, הם מתעקלים בקשת מתונה אל על וחושפים מבעד למרווחים שביניהם את התקרה הגבוהה הצבועה באדום.  שורת הקשתות, המגוננת על השולחנות שמתחתיה, יוצרת חלל ישיבה אינטימי יותר, ומהווה פתרון אקוסטי. בין הקשתות תלויים גופי התאורה – תיבות מלבניות שנבנו במיוחד לצורך זה, ואשר מאירות גם את דלפק הבר.המסדרון הצר המוביל לשירותים, מסתיים במראה, המשקפת את חלל המסעדה. כך, במקום חלל צר החוסם את שדה הראייה ומפריד את השירותים כאזור זנוח ו"אחר", מתקבל מסדרון מזמין-  מעין חלון, חריץ התבוננות, המהווה חלק בלתי נפרד מן העיצוב הכולל. גם במשרדי חברת הנדל"ן אנגלו- סכסון שבלוד, הונמכה התקרה על ידי אלמנטים קשתיים העשויים עץ. כאן הם מהווים לא רק פתרון אקוסטי, אלא גם מסווים את מערכת המיזוג, תוך שמירה על הקווים שאפיינו את המבנה מקדמת דנא.  זהו מבנה ערבי בן 150 שנה, שסבל הזנחה קשה לפני ששופץ בעבור אנגלו-סכסון ( אדריכלית ראשית – עפרה ערוסי). אזולאי שמר כאן על הצביון הייחודי של הבנייה הערבית המסורתית, אך הוסיף לה את חתימת ידו העכשווית והתאים את העיצוב לצרכים הפרקטיים של המשרד.  המעברים והחלונות הקשתיים הודגשו על ידי הטיפול התלת ממדי החדש בתקרה. רצפת הסומסום המקורית, שהייתה משובצת ב"שטיחים" של מרצפות מעוטרות, הוחלפה ברצפת סומסום חדשה, שבה משובצים השטיחים בהתאם לחלוקת החלל החדשה. המשרביות קיבלו גם הן שימוש חדש, כמחיצות דקורטיביות המפרידות בין  חללי העבודה השונים.  מסדרון שקירותיו משרביות, מוביל לאזורי השירות ומאזכר את הנוהג המסורתי למקם את השירותים בחצר. הריהוט תוכנן אף הוא בסטודיו, וניתן למצוא בו הד לקווים המייחדים את עיצוב החלל.  חלל העבודה שנוצר שומר על איזון דק בין  חללים פתוחים ליחידות אינטימיות, בין קווים מעוגלים, קשתיים, לבין קווים ישרים ונקיים, בין עץ כהה וחם, לבין גוונים קרירים ומרגיעים. כל זה יוצר סביבת עבודה, שנוחיות המשתמש עומדת במרכזה.הענקת תשומת לב מיוחדת לנוחיותו של המשתמש ניכרת בכל פרויקט של אזולאי, בין אם  זה משרד, ובין אם זו  מסעדה או מועדון –  העיצוב לא רק יוצר אווירה  המשלבת צבע, תאורה או מוזיקה, אלא נועד באופן ברור להעניק שירות, לפנק, לייעל את העבודה ולתרום להצלחת העסק.  מועדון ה- TLV  הוא דוגמה מובהקת לעיצוב ברוח זו. רחבת הריקודים המרוצפת עץ, שהיא לב לבו  של המועדון – מופרדת מאזור הבר באופן המעניק להם משקל שווה בחלל  –  כך הופך הבר לאזור בילוי מרווח בפני עצמו, ולא רק תחנת מעבר צפופה בדרך להשגת משקה.  צורת הצלב שלו מאפשרת שטח דלפק רחב יותר, ושירות אישי יותר בכל חלק. במרכז הצלב, מתנשא  עמוד רבוע שעליו בקבוקי אלכוהול, ובראשו גוף תאורה מרהיב המורכב משתי זרועות קשתיות, ומצוי בתנועה מתמדת, כעין מדחף ענק.   את רחבת הריקודים מקיפים מפלסים מוגבהים המאפשרים צפייה אל החלל המרכזי, וגם פינות ישיבה מוגנות, בעלות תקרה נמוכה, למנוחה. גם המסדרונות המובילים לחדרי השירותים מעוצבים כחללים נעימים ומוצבות בהם ספות לישיבה. אזולאי הקפיד לבנות במקום חדרי שירותים רבים, וכך נמנע התור הצפוף והמעיק האופייני בדרך כלל לאזור זה.תחושה של ניקיון ורעננות משרים החומרים והצבעים שנבחרו כציפוי לקירות ולריהוט –  פורמייקה, סקאיי וקרמיקה בצבעי שחור, אדום ולבן – חומרים קלים לניקוי, בעלי ברק, שיש להם  נוכחות גם בתאורה עמומה ומבעד לענני עשן.  החיבורים בין לוחות הפורמייקה המצפים את הבר וחלק מן הקירות, מכוסים בפסי אלומיניום ויוצרים מקצב קבוע של קווים, חלקם ישרים וחלקם מתעקלים כלפי מעלה, בדמות הקשת, המופיעה ברבים מהחללים שעיצב אזולאי.  קווים של אור במרווחים קבועים בוקעים מקיר ענק שצופה, למרבה ההפתעה, בתבניות פיברגלס של מסתורי כביסה, המוכרים לנו משיכונים רבים  –   ציפוי מוכר, אך מפתיע בהקשר זה , זול יחסית ועכשווי. המועדון מכיל גם חלל קטן יותר, שחלונותיו הגדולים פונים לים. חלל זה, המשרה תחושה קלילה יותר ואינטימית, יכול לשמש גם כבית קפה או כאולם מיוחד לקיום אירועים. הצבעים הדומיננטיים בו הם ירוק ותכלכל, צבעים שישתלבו בנוף הים גם בשעות היום. בעיצוב המקום הושם דגש מיוחד על המעבר האיטי בין תאורה מלאכותית לתאורה טבעית, שעות הדמדומים של  לפנות בוקר. גופי התאורה העצומים, דמויי חלת דבש, (בעיצוב טל גור), מרחפים בחלל,  ונוכחותם עזה גם כאשר הם אינם נחוצים כמקור אור. על הקיר שמול הבר תלויות  שלוש עבודות ענק בשחור-לבן, של הצלם רוני בן שמחון.העיצוב המוקפד של המועדון, על כל פרטיו, לא רק מעניק חוויה רב ממדית עשירה, אלא גם מעניק תחושה של הרבה מאוד כבוד לעובדים במועדון, ל-.D.J, ובעיקר לקהל.   התמונות:למעלה:מועדון ה-TLV למטה מימין לשמאל:מועדון ה-TLVמשרדי אנגלו-סכסון

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה