כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  עיצוב נינוח ואנושי – אנטוניו צ’יטריו, המעצב והאדריכל האיטלקי

עיצוב נינוח ואנושי – אנטוניו צ’יטריו, המעצב והאדריכל האיטלקי

הסגנון שלו הוא רגוע, אוורירי ומרווח, העושה שימוש מעודן בחומרים. את הקו המתפתל בעדינות כמו גל, או כמו צורת S מאורכת, המופיע בכורסאות מסדרת Afta שעיצב צ’יטריו לחברת B&B Italia, קשה מאוד לחקות.

מאת: צילום:


לא מכבר פגשתי שתי ידידות שחזרו מניו-יורק. החלפנו רשמים על חוויות משותפות  ושאלתי אותן: "הספקתן לראות את התערוכה שערך מוזאון גוגנהיים למעצב האפנה ג’ורג’יו ארמאני?" " כן," הן ענו לי, בהבעה קלה של אכזבה. "הוא לא פורץ דרך," הן הסבירו לי את פשר הפנים הפושרות שלהן.  הן לא הסתפקו בחידושים של ארמאני בתחום האריגים, במרקמים ובגוונים רבי-הניואנסים של החוטים והבדים שבהם הוא משתמש. הן לא הסתפקו בגימורים המהממים, בדיוק, בתשומת הלב לפרטים, בטוב הטעם המושלם, בגזרות הייחודיות, במיוחד בשמלות הערב אבל גם בחליפות ובשאר מערכות הלבוש. הן קיוו, כפי הנראה, לחגיגה תאטרלית, בארוקית, אולי משהו בסגנון השמלה שלבשה דנה אינטרנשיונל כשזכתה במקום הראשון בארוויזיון.הארכתי קצת בדוגמא מתחום האפנה, כדי להבדיל בין מעצב איטלקי שנכנס לעומק, שנשען על התרבות וההיסטוריה של המדיום שבו הוא עוסק, שמייחס חשיבות רבה לחומר, לעיבוד הפרטים, לגוונים ולקווים הפשוטים והנקיים, לבין מעצבים מסוג אחר, צרפתיים ואחרים, שהרושם החיצוני המהמם, העיטור והגנדור, באים אצלם על חשבון חשיבה יסודית וסגנון אמיתי.ההקדמה הזאת נחוצה לי כדי לאפיין את סגנונו ואת אופיו של המעצב-אדריכל האיטלקי, אנטוניו צ’יטריו Antonio Citterio, המככב בעולם האדריכלות ועיצוב הבית כמעט 30 שנה. לשם הבהרה נוספת, אערוך השוואה קלה בינו לבין כוכב עיצוב אחר, פיליפ סטארק. את הקו העיצובי של סטארק אי-אפשר שלא לזהות, גם כאשר הוא נוקט בקו מאופק יחסית, מבחינתו.  מאחר שהוא יונק מהמסורת הצרפתית המורכבת, המסתלסלת, המכוונת בחלקה לראווה, גם ברהיטים המינימליסטיים של סטארק יש כמעט תמיד איזו הדגשה עיטורית, איזה גימיק עיצובי. יש מבקרי עיצוב שמגדירים אותו כניאו-בארוק.צ’יטריו הוא תוצר מובהק של המסורת האיטלקית, הפשוטה יותר, במזון כמו בארכיטקטורה וכמו בקולנוע ובספרות, וגם את הסגנון שלו קל לזהות, אבל בעת ובעונה אחת – קל לטעות בו. הסיבה הפשוטה היא שכל-כך הרבה מעצבים הלכו בעקבותיו.  כמו צ’יטריו, גם הם מעצבים ריהוט מינימליסטי, פשוט ונקי קווים, שמשדר נוחות ונינוחות אלגנטית. אבל במבט שני, שיבחן שני רהיטים דומים, ניתן יהיה להבחין  שבאחד מהם  הקווים מעודנים ומתוחכמים יותר. את הקו המתפתל בעדינות כמו גל או כמו צורת S מאורכת, המופיע בכורסאות מסדרת Afta שעיצב צ’יטריו לחברת B&B Italia, קשה מאוד לחקות.מי שיבדוק את איכות הביצוע, את הפרופורציות המושלמות, את תשומת הלב לחומרים ולשילוב ביניהם, לפרטים הקטנים ביותר, יבחין בין צ’יטריו לבין "ממשיכי דרכו", או בפשטות – חקייניו. ואם זה נשמע יותר מדי נחרץ, אזכיר שצ’יטריו התחיל לעצב ריהוט אלגנטי, נינוח ואנושי מיד בתחילת דרכו, בשנת 1972, עוד כשהיה סטודנט לאדריכלות ב"פוליטקניקו" של מילנו.  הוא המשיך בעקביות בדרכו גם בשנות השמונים התוססות,  שנות הפוסט-מודרניזם האיטלקי, כשקבוצות ממפיס ואלקימיה שלטו במגמות העיצוב החדשניות, תחת מנהיגותם של אטורה סוטסאס ואלסנדרו מנדיני. "סוטסאס פנה אליי באותן שנים", סיפר לי צ’יטריו במילנו, מאחורי הקלעים של אולם התצוגה של B&B, "ושאל אותי מדוע שלא אעצב גם אני משהו ל’ממפיס’. אמרתי לו שזה לא טבעי בעבורי להדגיש את הפן הדקורטיבי בעיצוב, להשתעשע בעודף של רעיונות.  אני הולך בקו שאימצתי בהשפעת מורים גדולים וטובים כמו האמריקנים צ’ארלס אימס בעיצוב, ולואי קאהן  –  באדריכלות, כמו האיטלקי קארלו סקארפה הנפלא, שלימד את כולנו כיצד לטפל בפרטים וכיצד להתייחס לחומר ולאמנות שבעיצוב, וכמו-כן מהאדריכלים והמעצבים של התנועה המודרנית. אני מזדהה מאוד עם מיס ואן דר רוהה, שלו מייחסים את האימרה ’פחות הוא יותר’. אלא שמבחינתי – לא מדובר כאן בפחות. מדובר כאן בעיקר."דבר טוב אחד יצא לי מהקשר עם סוטסאס", המשיך צ’יטריו: "כשפנו אליו מחברת ’אספרי’, שימליץ על אדריכל – הוא הפנה אותם אליי, ומאז תכננתי ועיצבתי כמה וכמה חנויות ברשת אספרי". מאז עיצבו צ’יטריו, שותפיו ועוזריו (הוא מעסיק במשרד כ20- עובדים) את אולמות התצוגה והחנויות של יצרן ומעצב הנעליים האיטלקי, פאוסטו סאנטיני, מבני מגורים ומשרדים, בנקים, בתים פרטיים, פרקים, מבנים לתערוכות מסחריות, מפעלי תעשייה, מוזאונים וגלריות לאמנות, מתקנים לנוי ולשעשועים בפרקים.  יש בארכיטקטורה של צ’יטריו, ושל שותפתו-רעייתו האמריקנית, טרי דואן, משהו רגוע מאוד, מרווח, אוורירי, העושה שימוש מעודן בחומרים כמו בטון בשילוב עץ בהיר, פח מגולוון, וגימורים בטיח או בסטוקו עדין. גם כשהוא עובד עם לבני קוטו, חומר גלם בסיסי באיטליה ובאירופה כולה, הבניין לא מקבל אופי מונומנטלי – כמו במקרה של מריו בוטה, לדוגמא. קיר מלבני קוטו הופך תחת ידיו של צ’יטריו לקיר כמעט חלק, כשהפוגות בין הלבנים יוצרות שרטוטי שתי-וערב נעימים. הוא לא מנצל, כמו בוטה, את כל האפשרויות שאפשר ליצור בעזרת הזוויות השונות של הנחת הלבנה, אלא מסתפק בחומר ובגוון בלבד, וסומך עליהם שיעשו את שלהם גם במשטח חלק.מלבד ארכיטקטורה, עיצב צ’יטריו הרבה מאוד מוצרים ורהיטים, מכל החומרים: פלסטיק, מתכות, עצים, ריפודים מחומרים שונים וממרקמים שונים. הוא עיצב הכול, החל מידיות לדלתות וממערכות חרסינה וקרמיקה לקפה ולתה, ועבור לעגלות הגשה, למטבחים, וכל מה שאפשר לחשוב עליו בריהוט לבית ולמשרד: ספות, כורסאות, מיטות, ספריות, כיסאות, שולחנות, גופי תאורה, אין סוף לרשימה."מפעם לפעם אני משנה את הכיוון בעבודה שלי. זה חיוני לי, ממש כפי שנהג משנה את כיוון הנסיעה שלו כשהוא נתקל בכביש במשהו שגורם לו לעשות כך" הסביר לי צ’יטריו, בתשובה לשאלה – מה הוא מעדיף, אדריכלות או עיצוב. "כשהתחלתי לעבוד, עוד בהיותי סטודנט, עיצבתי ספה, וזכיתי בעבורה בפרס. כתוצאה מכך המשכתי לעבוד בעיקר כמעצב.  כיום, 70 אחוזים מהעשייה של המשרד שלי הן בתחום הארכיטקטורה, אבל זה כולל לעתים קרובות גם את עיצוב הפנים, שאני לא כל-כך מפריד בינו לבין האדריכלות. גם כשאני מעצב רהיטים – אני מעדיף לעצב סביבה אנושית שלמה, ולא רהיט בודד. כשמזמינים ממני מיטה, לדוגמא, אעצב גם את ארוניות הלילה ואת גב המיטה, וכמו כן את מנורות הקריאה, את כל סביבת השינה".אנטוניו צ’יטריו נולד בשנת 1950, בעיר מדה Meda שבמחוז בריאנצה Brianza, קרוב מאוד למילנו. באזור זה ממוקמים מפעלים רבים לרהיטים. אביו של צ’יטריו היה נגר אומן של רהיטים, ואת העובדה הזו הוא מזכיר במקום טוב ברשימה, כשהוא מונה את ההשפעות שמהן ינק.  כמו כן הוא מציין את הזרם הרציונליסטי האיטלקי, את המעצבת המודרנית איילין גריי, בתים מסורתיים איטלקיים ובמיוחד את הבתים של האדריכל האיטלקי טראני, אף הוא יליד מדה, שתכנן בתים פונקציונליים בעלי קווים פשוטים, ואת המעצב האיטלקי ג’יו פונטי. "אני לא מאמין גדול באידאולוגיות, ובוודאי לא באפנה. אפנה היא לזמן קצר בלבד", הדגיש צ’יטריו באוזניי כמה וכמה פעמים, במהלך שיחתנו.התחומים שמהם הוא מושפע כל הזמן, הם מצד אחד החידושים הטכנולוגיים שמהם הוא דולה רעיונות ואחריהם הוא עוקב, ומצד שני – מהמוצרים של העבר, שהוא נהנה ללמוד אותם ולשנות אותם. במהלך ביקורי במפעל רהיטים בגרמניה, הראה לי הבעלים של המפעל קטלוגים ישנים של רהיטים ואמר לי: "את רואה את האוצר הבלום הזה? זה הבסיס לעבודה שלנו. אנו חוזרים אל המקורות ומתאימים אותם לטכנולוגיה המודרנית, ולמנהגים של תקופתנו. דעי לך שאחד האשפים של נבירה בקטלוגים והתבססות על המודלים הישנים הוא אנטוניו צ’יטריו".ואמנם, צ’יטריו עבד עם מודלים של רהיטי השייקרס כשאף אחד מהמעצבים לא הכיר אותם, ולא ידע על קיומם. כיום, כשהרהיטים הללו נגאלו מהאלמוניות והפכו לבון-טון עיצובי, קשה להעריך את החידוש שבהסתמכות על המודלים הנזיריים משהו כדוגמא לעיצוב טוב של רהיטים.  למרות יחסו החם של צ’יטריו לעץ, הוא העז לשלב רגלי מתכת בכיסא "הארי" שלו, כשהעץ שלט בכיפה ומתכת נחשבה לגוף זר בעיני יצרני הרהיטים. כיום גם השילוב הזה נראה טבעי ושכיח. "הרהיטים שלי הם דיאלוג מתמשך בין הטכנולוגיה והעיצוב, בין התעשיין לבין המעצב", הוא אמר לוואני פסקא, מבקר והיסטוריון העיצוב איטלקי, שכתב הקדמה לאחד הספרים שנכתבו על צ’יטריו. "הם תוצאה של הרבה מאוד שיחות".כשנשאל צ’יטריו האם יש רהיט שגרם לו הכי הרבה הנאה במהלך העבודה, הוא ענה: "לפני שנים אחדות התבקשתי לתכנן מיטה של בית חולים. עשיתי לשם כך מחקר מעמיק בכל מה שקשור לתנועתיות של אנשים הרתוקים למיטה, לטכנולוגיות שהיו קיימות אז שבהן אוכל להשתמש, להתנהלות של הצוות הרפואי מסביב למיטת החולה, ורק אז התיישבתי לעצב את המיטה ואת כל הסביבה של החולה. מכל מה שעשיתי, העניקה לי העבודה הזו את הסיפוק הרב ביותר". "אחד הדברים המייחדים את צ’יטריו ממעצבים אחרים בשיעור קומתו", טוענת לסיכום יבואנית הרהיטים, אתי מאירוביץ’, בעלת "הביטאט", שבה אפשר לראות הרבה מאוד מוצרים שעיצב צ’יטריו, "היא האנושיות שלו. הוא חושב בראש ובראשונה על האנשים שיגורו בבתים שהוא מעצב, וישתמשו במוצרים שלו.  כשהוא עיצב מטבחים ל’ארקליניאה’, לדוגמא, הוא שאל את עצמו קודם כול – מהן הפונקציות העיקריות שאדם ממלא במטבח. התשובה – רחיצה, בישול ואחסון – הכתיבה לו את פירוק המטבח הסטנדרטי לשלושה אזורים נפרדים, והעיצוב בא בעקבות כל זה".הפרס הראשון שקיבל צ’יטריו בעבור רהיט, פרס "מחוגת הזהב", ה- Compasso D`oro, הוענק לו כשיצא לשוק עם מערכת הישיבה Sity, מערכת מודולרית, המשלבת קווים ישרים ועגולים, שניתנת לשינוי והרכבה מחדש בכמה וכמה אופנים. צ’יטריו עיצב אותה כך לאחר שניתח את התנהגותו של האדם המודרני המתרווח על הספה כדי לצפות ממנה על הטלוויזיה ומשלב בזמן הזה קריאה, אכילה ושתייה.  הפרס ביסס את מעמדו ככוכב עיצוב, והספה הזו הפכה לשלאגר הכי חם ונמכר של שנות ה80-. ביריד הרהיטים האחרון של מילנו, הושקה ספה חדשה שלו, מדגם Groundpiece. היא כוללת גם ספרייה קטנה, ומשטח כדי להניח עליו ספרים שקריאתם לא הסתיימה, ומנורת קריאה, הכול מכוון לנוחותו של המשתמש.

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה