כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  פלשתים במתחם אשדוד – המבואה החדשה של מוזיאון אשדוד

פלשתים במתחם אשדוד – המבואה החדשה של מוזיאון אשדוד

האדריכל ארי אברהמי שתכנן את המבואה, העניק לבנין מראה עדכני ומעוצב. הויטרינה במבואה מביאה באופן ויזואלי תמצית של כל שכבות ההיסטוריה של אשדוד וסביבותיה, ומשמשת כמתאבן למבקר בתערוכה.

מאת: צילום:


 המבנה של מוזיאון אשדוד היה פעם מתנ"ס. האדריכל ארי אברהמי תכנן מבואה חדשה לבנין, שהעניקה לו מראה עדכני ומעוצב. האוצרת רנה סיוון והמעצבת דורית הראל הכניסו למוזיאון תוכן חדש, תולדות הפלשתים, שאשדוד היתה אחת מערי מושבם.אם ישאלו אתכם מהי האסוציאציה המיידית לכינוי "פלשתי", קרוב לוודאי שהתשובה תהיה קשורה בסיפורי התנ"ך – דוד וגוליית הפלישתי, או דלילה ושמשון. מילון אוקספורד מגדיר אותם כ"עם זר של לוחמים שוחרי מלחמה, שהציקו קשות לבני ישראל, כינוי לאדם חסר תרבות". שם לא טוב יצא לו, לעם שחי אז בפלשת.אבל דווקא אנחנו שותפים לתהליך של שינוי תדמית לפלשתים, שקיבלו מאיתנו מוזיאון עירוני מיניאטורי ומקסים במתחם אשדוד, שהיא אחת מחמש ערי הפלשתים שהוזכרו בתנ"ך: אשדוד, אשקלון, עזה, עקרון וגת. לשיקום המאוחר הזה אחראים כמה נשים וגבר. הנשים הן מנהלת המוזיאון באשדוד, גילה אזולאי והאוצרת יעל ויזל, המוזיאולוגית-ארכיאולוגית רנה סיוון והמעצבת דורית הראל. הגבר הוא האדריכל ארי אברהמי, האחראי על תכנון ועיצוב המבואה לבנין, שבראשיתו תוכנן כמתנ"ס.לפני כשנה נפתח שלב א’ של המוזיאון, הכולל תצוגת קבע המוקדשת לפלשתים, ואולם לתערוכות אמנות מתחלפות. התצוגה הפלשתית הפכה ללהיט קבע במוזיאון, המושך אליו תלמידים ומבוגרים, מבקרים ישראלים ותיירים, היורדים מהאנייה, נוחתים במוזיאון ולא שוכחים להצטלם בפוזה קרבית בין דמויות חיילי הברזל הפלשתים, כשהתייר מתעטף בשריון, מגן וכידון.בעתיד הלא רחוק, כשיימצא התקציב למימוש שלב ב’ של המוזיאון, יקום בגינה שבחזית הבנין גן פסלים פעיל ובו הגדלות ענק של חלק מהמוצגים הנמצאים היום בפנים, כמו פסל האשה-כיסא המכונה "אשדודה". כרגע מכניס אותנו לאווירה הפלשתית קיר מלוכסן הניצב בחזית הבנין, עשוי אבן כורכר צהבהבה, שחרוטים בו מוטיבים גיאומטריים שונים. הקיר נשען בצדו השמאלי על עמוד עגול תומך, צבוע בגוון חום טרה-קוטה, המזכיר את העמודים בארמון של קנוסוס באי כרתים.עד היום ניטש ויכוח בין הארכיאולוגים, מהו האי כפתור שממנו באו הפלשתים, והאם הכוונה היא לכרתים או לקפריסין. ארי אברהמי לקח צד לטובת הכרתים, ולדבריו: "את העמוד הזה לקחתי מצורה של כד פלשתי ויש לו אולי דמיון מסוים לעמודים בקנוסוס, שגם לגביהם מתווכחים הארכיאולוגים. יש ביניהם הטוענים שהארכיאולוג המשחזר אוונס עשה בקנוסוס עבודה שרובה דמיונית. אין לנו כל מושג ברור לגבי ארכיטקטורה פלשתית, ואיש אינו יודע איך נראה מקדש פלשתי, כי עד היום לא מצאו אפילו חלק ממנו.שינוי תדמית"את המוטיבים המצוירים בקיר לקחתי מעיטורים בקדרות הפלשתית, מצלחות וכדים, והחזית היתה אמורה לשמש רקע לגן הפסלים שאיננו עדיין. בנין הקיים הוא מוצר של ארכיטקטורה בנאלית של המתנ"ס לשעבר, מבנה שקשה להתחבר אליו. ניסיתי לעשות לו שינוי תדמית וליצור איזה מסך ויזואלי שיקבל את הקהל, וייתן לו מושג על מה שצפוי לו בפנים".המבקר נכנס למבואת המוזיאון כשהוא מוקף בשלושה צבעים דומיננטיים: אפור-מאט ברצפת אבן בעלת עורקים, לבן בקירות וכתום בצנרת התלויה מהתקרה, ובתוכה מערכת מיזוג אוויר. הוויטרינה מצד ימין מביאה באופן ויזואלי תמצית של כל שכבות ההיסטוריה של אשדוד וסביבותיה, ומשמשת כמתאבן לארוחה הפלשתית המחכה למבקר.הפלשתים נחתו בארצנו לפני כ3200- שנה, והיו אחד מגויי הים העלומים שבאו מהאי כפתור. על פני הכדים שלהם מצוירות ספינות יפהפיות, בעלות מראה פיסולי ענוג, ומשם נטלו המעצבות את צורתן ושיחזרו אותה. כפי הנראה הם היו לוחמים עזי נפש, כי כך מצטייר מתבליט-קיר מצרי ממדינת חאבו, המתאר סצינת קרב בין מצרים לפלשתים. על קיר המוזיאון באשדוד שוחזר ציור הקיר המצרי במלואו.  לפניו, על רצפת האבן האפורה, מוצבת יחידת לוחמים פלשתים, חלקם שבויים שידיהם קשורות מאחורי הגב, בצורת דמויות דו-מימדיות מברזל מחוסם ועבה, בגוונים שונים של אפור. הדמויות לקוחות מתוך ציור הקיר שברקע ומפיחות בו רוח חיים.לצד הדמויות הפוסעות וקיר התבליט ניצבות איצטבות זכוכית ובתוכן מבחר כלי קרמיקה פלשתיים, חלקם ממצאים מקוריים, חלקם הגדול יותר העתקים. הכלים מלמדים על השפעות התרבות שספגו הפלשתים בארצות המעבר שלהם: צבעים ומוטיבים גיאומטריים מהתרבות המיקנית-יוונית, פרח הלוטוס מהתרבות המצרית, ותמיד מופיעה עליהן דמות ציפור אגדית בעלת צוואר ברבורי, שהיא כמעט סמל מסחרי לתרבות הפלשתית. דמות הציפור משולבת כאן ברצפה ובקירות, שבהם מופיעים בהגדלה האלמנטים הדקורטיביים המופיעים בקטן בכלי הקרמיקה.כששואלים את רנה סיוון במה הצטיינו הפלשתים באמנות הברזל או הקרמיקה, היא עונה: "לפי המקרא הם הצטיינו בברזל, לפי המצוי הם היו נהדרים בקרמיקה. ליד אשדוד נמצאה רצפת בית של קדר מלפני כ3000- שנה, וצריך לראות איך הז’לובים האלה עיצבו כלי קרמיקה עדינים ויפהפיים. הם גם ניגנו בכלים שונים, כחלק מהפולחן לאל דגון".אשה כיסאאנו עוברות אל פינת הפולחן, המוצגת על בימה מעט מוגבהת מרצפת המוזיאון, תחת הכותרת "כוחו של דגון וסודה של אשדודה". במרכז התצוגה מוצבת רפליקה של כלי פולחן מקורי שנמצא במוזיאון ירושלים. כלי קטורת גדול ומחורר שדמויות מציצות מתוך החורים ומנגנות בכלי נגינה שונים, בנבל בחליל, בתופים ובמצלתיים. את "הראשים המנגנים" שלפו מהכלי, הציבו אותם כדמויות בשורה כמו תהלוכה מנגנת, או כחבר נביאים הגולש מן ההר, וברקע נשמעת מוסיקה חרישית הבוקעת כאילו מכלי הנגינה הפלשתיים.כאן כדאי להתעכב לרגע על ה"מסבירונים", שהם שלטים המסבירים בכמה שורות את המוצגים. הם מעוצבים ברשת ברזל אפורה, מעוגלת מעט כמו מגן וניצבת על רגלי ברזל באותו צבע. הצבעים באזור זה הם אפור )הרצפה, מאבן אבו-נעים מחברון(, בז’-צהבהב )הבימה, מאבן כורכר( וכחול )התקרה(. מעבר לזכוכית של הוויטרינה פוגשים את "אשדודה", האלה הפלשתית, שהיא אשה בצורת כיסא או כיסא בצורת אשה, שנחשפה באיזור אשדוד וקיבלה את שמה מידי הארכיאולוג-החופר משה דותן.ליד אשדודה בוויטרינה נמצאת טבעת שמשולבים בה ראשי חיות וציפורים ושלוש דמויות של מקוננות. הן המחברות אותנו אל הנושא הבא שהוא המוות, עם ארון מוות עצום ומקושט, בהשראה מצרית בולטת, ולידו שורה של מסכות מוות.מול מחלקת המוות נמצא לוח קיר שעליו מתחלפות תמונות המשקפות את הנושא הפלשתי לאורך ההיסטוריה של האמנות. מסתבר שסיפורי הפלשתים כפי שהופיעו בתנ"ך הציתו את הדמיון של גדולי היוצרים, ממאנטניה ורמברנדט וכלה בנחום גוטמן. בסוף הסיבוב מגיעים אל מדור התחפושות, הסרטים והציטטות מהמקורות. ילדים ומבוגרים יכולים לנבור בארגזים ובכונניות, ללבוש כל בגד פלשתי או כובע, שריון עם מגן, כידון וחנית, הכל על טהרת הפלסטיק הגמיש.  באולם ההקרנה הקטן תלוייה מראה גדולה המשקפת את המוזיאון מאחור, וספסלי הישיבה אינם אלא קוביות פוליסטירן מוקצף שאפשר לסדר בגבהים שונים, בהתאם לגובה היושבים.רנה ודורית: "כל עלות תוספות הבנייה, הפיכת המתנ"ס למוזיאון ותצוגת הקבע הפלשתית מסתכמת בחמישה ורבע מיליון שקל, זה הכל". אם יצליחו לגייס כספים נוספים, יבצעו את שלב ב’ במוזיאון עם גן הפסלים בחזית. שלב ג’, המתוכנן בקומת המרתף, מוקדש לאשדוד כעיר נמל לאורך ההיסטוריה, אבל על כך נדבר בפעם אחרת. כימיה בין תוכן וצורהרנה סיוון, שבאה מעולם המוזיאולוגיה-ארכיאולוגיה, היא האחראית על תוכנו של המוזיאון. דורית הראל, שבאה מעולם העיצוב, היא האחראית על הצורה, אם כי לעתים קשה להבחין איפה עובר הגבול. כמעט 20 שנה הן עובדות ביחד על פרויקטים שונים בארץ ובעולם, אם כי גם בנפרד. השתיים עבדו על הגילוי מחדש של פרבר הרודיאני מתחת לקארדו הירושלמי. משם עברו לעיצוב והקמה של תחנת המידע בציפורי, המצודה בפארק הארכיאולוגי בעבדת, פרויקט הסירה של ישו במוזיאון גינוסר, והיום עובדות שתיהן על הקמת מוזיאון יהודי בקייפטאון.על המוזיאון הפלשתי באשדוד עבדו כ4- שנים עתירות חשיבה ויצירה. רנה סיוון: "ארכיאולוגיה זה דבר מאוד שמרני, ואנחנו רוצות להפיח חיים באבנים מתות. במקום להשתמש בשלטים הכחולים של מחלקת העתיקות שמספרים בצורה מלומדת מה היה כאן, אנחנו נותנות המחשה ויזואלית שמספרת את הסיפור עצמו."כשלפני מספר שנים פנו אלינו שנעשה מוזיאון על תולדות אשדוד חשבתי: למה אשדוד? צריך כאן משהו ייחודי. אשדוד היתה עיר פלשתית מרכזית, זו תרבות מיוחדת, מה אנחנו יודעים עליהם? שהיו גדולים ורעים. הגיע הזמן לשנות להם תדמית. אני בעד זה שבמוזיאון תשרה אווירה של לונה-פארק, שנפתיע את הקהל במשהו חדש, בעיקר במקום כמו זה שיש בו חלל קטן וסיפור גדול".דורית הראל: "עיצוב המוזיאון קובע במידה רבה את החוויה של המבקר, והחוויה הוויזואלית היא תוצאה של התוכן והצורה. אני לא זוכרת מי משתינו הציעה איך לעשות מה. רצינו שאנשים יכירו את הפלשתים ככל האפשר, ושתהיה זרימה חופשית מנושא לנושא בצורה מעגלית, כך שאפשר להתחיל את הביקור מכל כיוון.  השפה העיצובית של המוזיאון בנויה על ברזל טבעי בגוון אפור-מאט, דמויות הפלשתים הן מברזל עבה בחיתוך גס. רציתי לשחזר את הצבעוניות של התקופה בצהוב-אדמה, עם חמרה, גוונים של חום ואבן כורכר. גם האפרוריות של הרצפה מתחברת לאפור של הברזל. בתאורה הכללית שמרנו על סביבה לא חשוכה מדי, אם כי באזורים מסוימים יש פחות תאורה להגברת האפקט הדרמטי".

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה