כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  קרים ראשיד: "אני רוצה לשנות את העולם"

קרים ראשיד: "אני רוצה לשנות את העולם"

עיצוביו של ראשיד, כולם בעלי קו אופייני שהוא מגדיר חושניות מינימלית (MINIMAL SENSUALISM), הבא לידי ביטוי בניקיון, בהפחתה בפרטים לכדי ההכרח ובשימוש במינימום חומרים, בדרך כלל חומר אחד לפריט.

מאת: צילום:


הוא יורק לבאר שאותה הוא מעצב, הוא רוצה לשנות את העולם, הוא מעצב בזול ומציג במוזיאונים. פגישה עם קרים ראשיד במשרדו בניו יורק."אני רוצה לשנות את העולם" – כך מכריז המעצב קרים ראשיד. הצהרה לא בלתי יומרנית, אך גם אמיצה. היא מופיעה בספרו החדש של ראשיד, בן 40, הזוכה בשנים האחרונות להכרה ברחבי העולם.במפגש עם קרים ראשיד במשרדו בצ’לסי שבניו יורק מתגלה דמות גבוהה ומלאת ביטחון, לבוש חולצה ורודה ומכנסיים בהירים ועונד שעון לבן. בעת ההמתנה לו נראה מחדר תצוגה, מבעד למחיצות של זכוכית חלבית, סטודיו ובו כעשרים מעצבים צעירים ונמרצים, מרוכזים מול מחשביהם ומוקפים במוצרי "קרים ראשיד".  בחדר התצוגה, מבחר רב מעבודותיו: בקבוקי בושם לטומי הילפינגר, עטים, שעון כיס, שולחן הדיונים וסביבו כיסאות PURA מתכתיים צבועים בצבעי ניאון, כלי זכוכית, כלי מתכת, מנורות, פחי ה-GARBO, שטיח ועוד. חוץ מספל הקפה ששתה ממנו, כל הפריטים שבחדר היו פרי יצירתו.עיצוביו של ראשיד, כולם בעלי קו אופייני שהוא מגדיר חושניות מינימלית MINIMAL) SENSUALISM), הבא לידי ביטוי בניקיון, בהפחתה בפרטים לכדי ההכרח ובשימוש במינימום חומרים, בדרך כלל חומר אחד לפריט. עבודותיו נובעות מסגנון עיצובי הנקרא בלוביזם; מקור השם במלה BLOB – טיפה.  ראשיד מתייחס בספרו לבלוביזם כאל מטפורה לרכות, או גמישות. הוא טוען כי העולם סביבנו נעשה דיגיטלי, משתנה, ולכן הוא גמיש יותר. משום כך, גם המוצרים והאדריכלות שסביבנו צריכים להיות גמישים יותר, אורגניים, משתנים, עד לכדי המשך ישיר של הגוף.יצירת צורות אורגניות שכאלה אפשרית בזכות תוכנות מחשב מתוחכמות ובזכות "חומרים חכמים" המשנים צבע וטמפרטורה ומגיבים למגע המשתמש. שולחן וכיסא "בלוב" אשר עוצבו לספוטניק, אריזה לבושם לגברים של איסיי מיאקי, העשויה מפי-וי-סי יצוק, "SOFT SCAPE" – פרויקט קונצפטואלי למגורים עתידיים שעוצב למוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו, המציג צורות אורגניות רכות למגע הנובעות מהרצפה ובתוכן מצגות דיגיטליות – כל אלה הן דוגמאות הממחישות את סגנונו העיצובי של ראשיד. הצלחתו נובעת גם ממודעותו הניכרת לחשיבות השיווק של עיצוביו. קרים ראשיד מגדיר את עצמו הן כאמן, הן כמעצב להמונים והן כמעצב-על. הוא מוצא אתגר ועניין בחפצים זמניים שערכם דולר אחד, כמו המציתים לחברת רונסון, ובה במידה יוצר מיצגים בגלריות נודעות כגון PLEASURE SCAPE. שאיפתו לשנות את העולם אמורה להתממש דרך פנייה אל הציבור הרחב. את הקריירה שלו החל בעיצוב מוצרים זולים שכל אחד יוכל להרשות לעצמו לקנותם. הוא בוחר לעצב מוצרים לשימוש יום-יומי, חסרי חשיבות לכאורה, כדי להפוך את העיצוב למובן מאליו. "העיצוב צריך להיות זמין לציבור הרחב ולא רק לעילית", הוא קובע. פח האשפה "גרבו", למשל, עוצב לחברה הקנדית UMBRA בשנת 1996. הוא עשוי מפלסטיק ומחירו כיום נע בין חמישה לשמונה דולרים. אפשר להשיגו בשלל צבעים, כולל מטאליים. הוא מצוי בחנויות לציוד משרדי, ברשתות ענק זולות ובחנויות עיצוב יוקרתיות. כמו כן, הוא מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. עד היום נמכרו כשני מיליוני "גרבו". מוצר נוסף שעוצב לאותה חברה בשנת 1999 הוא כיסא "OH", שמחירו כ- 44 דולר בלבד. גישתו המהפכנית של ראשיד מעוררת התנגדות. הוא פוטר ממשרת הוראה ב-RISD, מבתי הספר המובילים לעיצוב בארצות הברית השוכן בפרובידנס שברוד איילנד, בשל מה שהוגדר כחילוקי דעות פילוסופיים. ובתערוכת הרהיטים האחרונה במילנו הפגינו נגדו חברי קבוצת המעצבים LATEBLOOM עם שלטים אשר קראו "FUCK KARIM RASHID". ראשיד מצדו טוען, כי "חשוב לי יותר להגיע לציבור הרחב מאשר לקהילת המעצבים. היתה תקופה שקהילה זו היתה חשובה לי מאוד – להתפרסם בירחונים של עיצוב, לזכות בתחרויות ולקבל הכרה. היום זה לא חשוב לי בכלל. מה שחשוב לי הוא שהאדם מן השורה יאהב עיצוב. הדבר המעניין הוא שהציבור אינו מבסס את דעותיו על מידע שהוא מקבל מקהילת העיצוב. קהילת העיצוב והצרכן הם נפרדים לחלוטין. הצרכן לא יודע דבר על קהילת העיצוב". המעצב הלא-שגרתי הזה נולד בקהיר לאם אנגלייה ואב מצרי. הוא גדל והתחנך בקנדה. אביו היה מעצב תפאורה ששיתף אותו ואת אחיו הני ראשיד (שותף בכיר במשרד אדריכלים מצליח בניו יורק), כבר מהרגע שיכלו להזיז רהיטים, בסידור הבית ובבחירת הצבעים לקירות. "אחי ואני מאמינים מאוד בטכנולוגיות מתקדמות, בעתיד דיגיטלי. אילו היה אפשר, היינו מתקינים שבבים בראשינו ונהפכים לרובוטים חלקיים", דברי ראשיד. על השאלה, מדוע בחר דווקא בספר לתיעוד עבודותיו, עונה ראשיד: "ספר הוא צורה טובה לתעד, באמת לתעד, את העבר. בעידן של היום אנחנו מתחילים להתרגל לרעיון של תחליף לספרים, אך אנחנו עדיין לא שם".את לימודי התואר הראשון בעיצוב תעשייתי הוא סיים באוניברסיטת קרלטון שבאוטווה, קנדה. את לימודי התואר השני סיים בנפולי שבאיטליה.  הוא עבד כשבע שנים בחברת קן – עיצוב תעשייתי בקנדה ובמקביל הקים קו אופנה, BABEL FASHION. בשנת 1993 עבר לניו יורק ופתח משרד משלו. עם לקוחותיו נמנים  אסתי לאודר, סיטי בנק, פראדה, ג’ורג’יו ארמאני, טוטם, יאהו ואחרים. הוא זכה במספר רב של פרסים ועבודותיו מוצגות בכ- 70 גלריות ומוזיאונים ברחבי העולם, בהם מוזיאון תל אביב.במפגש עמו ישב קרים ישיבה המשדרת אסרטיביות, ברקע לוח סגול בוהק להבלעת הסאונד ושרוול חולצתו הוורודה מורם כשהוא חושף כתובת קעקע של סמלים מופשטים, אותם סמלים המופיעים ברבים מעיצוביו. "התחלתי להשתמש באיקונוגרפיה כבר בתקופת BABEL FASHION, בשילוב עם בגדים שעיצבתי", סיפר.  "הרגשתי שאני מפתח מעין שפת סתרים אישית. כאשר אני משלב אותם בעיצובי, הם נהפכים למעין חתימה ממש, כמו שמירו חותם את שמו על ציוריו. הסמלים מופשטים, לכל סמל יש משמעות, אך המשמעות משתנה מאדם לאדם.  אין זה משנה מה הסמלים אומרים לי, מה שחשוב הוא שהציבור הרחב יכול לפרש את הסמל כרצונו ולהתחבר אליו באופן אישי וכך להתחבר אל המוצר. זוהי מטרתי העכשווית – להגיע לקהל הרחב ולהשפיע על ההמון". לאחרונה אף יצא ראשיד בקו לילדים של חותמות עם סמלים אלו. הוא מציין, כי האדם הממוצע נוגע ב- 500 פריטים ביום לפחות; פחות מ- 1% מתוכם הם פריטים שבהם לא נגע מעולם.בתקופה האחרונה פנה ראשיד לתחום העיצוב האדריכלי ועיצוב הפנים. הוא מעורב בעיצוב הפנים ב- MEDIATHEQUE BUILDING שעיצב טויו איטו ביפן; בעיצוב הפנים של מלון בלוס אנג’לס האמור להיפתח השנה, ובבניית מלון סמיראמיס באתונה שביוון.  לא כבר גם תיכנן בראשונה מסעדה, בפילדלפיה. ג’ורג’יו ארמני ביקש ממנו לתכנן לו את חנות הדגל בניו יורק, אך הצעתו של ראשיד לא התקבלה. תגובתו של המעצב: "הוא עדיין לא מוכן לקבל את הרעיונות שלי, אני מתקדם מדי בשבילו".לטענת ראשיד, "עולם העיצוב התעשייתי מתקדם, מתוחכם ודיגיטלי פי עשרה מעולם האדריכלות. זה מדהים עד כמה ענף האדריכלות הוא פרימיטיבי. הוא נתון לאילוצים רבים המקשים על פיתוח חללים יצירתיים, ולכן ברוב המקרים התוצר הסופי שמרני מאוד. אני משתדל ליצור חללים פנימיים מעניינים, ובכל זאת אני נתקל בבעיות של שינויי תקציב הגורמות שינויים משמעותיים בקונצפט העיצובי". ואף על פי כן, ראשיד רואה בתכנון בניינים אתגר של ממש.התמונות:  למעלה:Cool גרמניה, 2000כוס זכוכית המיוצרת ע"י חברת Ritzenhoff. למטה מימין לשמאל:ספסלים משולבים למאה איש. עוצב ע"י קרים לביאנאלה הבלגית ב Durlet .2001 , 2000 סדרת עטים המיוצרים ע"י Acme סטודיו שבהוואי. העטים נושאים את האקונוגרפים המאפיינים את קרים. קרים "חוזה עתידות" בביתו שבניו-יורק, 2000השמלות והשולחן- פרי עיצובו של קרים.  1.    צ'ט על עיצוב – גליון 79 2.    2002 SALON DU MEUBLE DE PARIS – גליון 80 3.    טרזן בג'ונגל עולם המדיה – גליון 81 4.    מצועצעים – גליון 81 5.    תערוכות בוגרים – שולמית לוי – גליון 82 6.    טוקיו בלי גבולות – גליון 84 7.    לבן רענן – גליון 96 8.    עטוף באקליפטוס -גליון 97 9.    חיי כלב – גליון 97 10.  קרים ראשיד נח – גליון 100 11. השפעה מצרית – גליון 102  

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה