כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  DROOG DESIGN – העיצוב היבש – קבוצת העיצוב ההולנדית

DROOG DESIGN – העיצוב היבש – קבוצת העיצוב ההולנדית

לקבוצה אין סגנון אחיד. עבודות אורגניות, גיאומטריות, או לחילופין, כאלה המבוססות על עקרונות מדעיים. "דרוג" היא מנטליות וצורת חשיבה, הדוגלת בהתמקדות בחומר ובתכונותיו. לאוביקטים עצמם יש אופי אנטי עיצובי מוצהר.

מאת: צילום:


קבוצת המעצבים ההולנדית "דרוג דיזיין" היא אחת ההפתעות של העשור האחרון בעולם העיצוב. אנשיה הכניסו לשוק כמה מהחידושים החשובים. המעצבים, רובם בשנות העשרים והשלושים לחייהם, דוגלים במעין חזרה ל"ארטס אנד קראפטס", תוך שימוש בחומרים חדישים.מה אומר לקהל הישראלי השם ?DROOG DESIGN אני מקווה שלפחות משהו, כי קבוצת המעצבים הזו החדירה לשוק כמה מהחידושים החשובים של העשור האחרון בעולם העיצוב. אפרט כאן רק כמה מהישגיהם בשנים האחרונות:עשרות פריטים של דרוג נכנסו ל- Design Year Book )ה"תנ"ך" של עולם העיצוב( בין השנים 1998 – 1994; מספר רב של תערוכות בכל רחבי העולם, ביניהן תערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית MOMA בניו-יורק, ביוני 1996. לאחרונה הם פרסמו שני ספרים המדברים בהרחבה על התופעה של D.D. בין הרוכשים מהאוסף של D.D ניתן למצוא את רשת החנויות של ארמני, כוכבי פופ כמו מדונה ורבים מהמוזיאונים בעולם.אז איך זה שלא זכינו עדיין לראות את רוב הפריטים של דרוג כאן בישראל? הסיבה לכך נעוצה, בין השאר, בכך שדרוג שייכים לזרם מתפתח המכונה "עיצוב עצמאי" Independent ,Design שלא מחפש השתלבות בעולם חברות העיצוב, אלא רוצה ליצור לו אלטרנטיבה. התופעה אופיינית לשנות ה90-, בעיקר לארצות כמו אנגליה והולנד, בהן החלו מעצבים צעירים לייצר בעצמם את מוצריהם שלא באמצעות חברות גדולות. למוצרים של "העיצוב העצמאי" יש חוקי שיווק משלהם, לאו דווקא של תפוצה רחבה. הנכונות של הציבור לצרוך את המוצרים הללו עדיין בחיתוליה בעולם, אבל בישראל בכל זאת משווקים את מוצרי דרוג ב"הביטאט".חומרים פשוטים וזמיניםקבוצה דרוג )יבש, בהולנדית(, הוקמה בהולנד ב1993-, על-ידי ז’ילס בקר ורני רמקרס, Gijls Bakker ו- Renny Remakers, שני פעילים ותיקים בעולם העיצוב ההולנדי. הראשון מעצב, השנייה עורכת עיתון עיצוב. בנקודה זו צריך לציין, ש"דרוג" היא בעצם קרן, שמטרתה לקדם מעצבים הולנדים. ב1993- הציגו אנשי דרוג לראשונה תערוכה קטנה, במהלך סלון הרהיטים של מילנו )שמאז משמש אותם לחשיפות השנתיות(. בתערוכה הראשונה בחרו שני המייסדים עבודות של מעצבים הולנדיים צעירים. רוב העבודות היו מחומרים פשוטים וזמינים: נייר, עץ, ופריטי Ready-Made כמו פעמון לדלת העשוי משתי כוסות יין, שעוצב על-ידי Peter Van Der Bagt. ז’ילס בקר,שאותו פגשתי בסלון הרהיטים האחרון במילנו )אפריל(, סיפר לי שהתגובות היו מאוד נלהבות אחרי התערוכה הראשונה.בעקבותיה,בשנה שלאחר מכן,הוחלט על מתכונת שונה. הפעם נבחר נושא והמעצבים השונים קיבלו מטלה זהה, לעצב נושא ספציפי.מהשנה השנייה החלו אנשי דרוג להשתמש בחומרים סינתטיים עם מרכיבים פליאוריתניים ושרפים למיניהם. מהעבודות הבולטות בתחום זה ניתן לציין את אגרטלי הגומי של Hella Jongerius , או מהשנה האחרונה את מפת השולחן עם קערת הפירות כיחידה אחת, עיצוב של Saar Dosterhof. עבודה אחרת שראויה לציון היא המנורה Soft-Lamp של Arian Brekvelt . האהיל של מנורה זה עשוי PVC רך כמו גומי, שימוש לא מקובל ומפתיע בחומר לגוף תאורה.אמבטיה מכל זוויתבסלון הרהיטים של 97 במילנו הציגו מעצבח דרוג שתי תערוכות. הראשונה Dry-Bathing שהוקדשה לנושא האמבטיה. ההולנדים תקפו את הנושא מכל זווית אפשרית. הלה יונגריוס, שאפשר לזהותה עם הגרעין הפחות או יותר קבוע של דרוג, עיצבה שני כיורים, האחד מפוליאוריתן רך -Soft Washbowl והשני מגומי Washbowl.על מנת להבין את הרוח שמאחורי עבודות אלו, צריך לספר מעט על אורח החיים של המעצבים של דרוג. רובם אנשים בעשור השני או בתחילת העשור השלישי לחייהם, העוברים מדירה שכורה לאחרת בתדירות גבוהה מאוד, או לפעמים נכנסים לגור בדירות נטושות. למקרים אלו נועד כיור הגומי שנשלף ממזוודה ומתחבר לקיר עם שני ברגים. דרוג אינה מציעה עיצוב במובן המקובל של המלה. רני רמקרס מסבירה, ש"דרוג מנסה להיות העולם ההפוך, או מעין מראה תרבותית. בדרוג לא מתעקשים לספק את דרישות השוק של החברה האנושית הקיימת. זהו כמעט זרם חתרני לתרבות העכשווית, של שיווק, חברות רב-לאומיות ותרבות של מותגים".באותה שנה הוצגה גם סדרה של אובייקטים בשם DRY-TECH. פרוייקט זה נעשה בשיתוף פעולה עם מעבדות התעשייה האווירית של אוניברסיטת דלפט. אציין את כיסא המקרמה המפורסם )שמאז התפרסם מאוד, והופיע גם גם ב"בנין ודיור" במרץ 1998(, בעיצוב .Marcel Wanders העבודה עשויה מסיבי פחם וארמיד, זכתה להצלחה עצומה ואומצה לייצור על-ידי חברת "קאפליני" האיטלקית. עבודה אחרת היא "מנורה סרוגה" Knitted Lamp בעיצוב הלה יונגריוס הזכורה לטוב. בפרוייקט זה אפשר לראות את דרוג כממשיכי מסורת ה"ארטס אנד קראפטס" – אמנויות ואומנויות". גישת העבודה היא של אומן, אך בשונה מהעבר, הם מיישמים את יכולתם כאומנים עם חומרים חדישים, מרוכבים, המקובלים בבניית מטוסים וטכנולוגיות חדשות, שלא זכו עד היום לאפליקציות דומות. בדרוג מסבירים, שהם ממזגים חומר High-Tech עם מראה ,Low-Tech ובקיצור Dry Tech.שובו של הקישוטבאפריל האחרון הציגו דרוג במילנו תערוכה בשם The Inevitable Ornament, או בעברית "הקישוט הבלתי נמנע". חברי דרוג סבורים, כי בשנות ה90- הקישוט נדחק לשוליים בגלל החזרה למינימליזם, גם על-ידי אנשי הקבוצה. דרוג רצו לטפל בנושא הקישוט באופן עקיף, כי הם סבורים שהקישוט יכול לבוא לידי ביטוי מעצם הבחירה של החומר, ומאופן הייצור.כלומר: הקישוטיות של דרוג נטועה בקונספט של המוצר, ואינה תוספת שבאה לקשט עבודה מוגמרת. 10 מעצבים עיצבו ריהוט, סכו"ם, גופי חימום ופריטים אחרים. בעבודתו של Frank Tjemkma שעיצב את "שרפרף חמאה" Butter Stools, מושב מפוליאוריתן רך וקשה, קשה לזהות את העיטור, כי הוא מופיע על קליפת המוצר, על פני השטח. עיטור אקראי שהוא תולדה של טכנולוגיית הייצור, במקרה זה רוטציה.כיסא הילדים בעיצוב Richard Hutten, אף הוא נעשה ברוטציה דו-שלבית. בשכבה החיצונית של הכיסא יש פוליאוריתן חצי שקוף ורך. בשלב השני של הרוטציה מוחדר אליו חומר סינתטי קשה, שמאפשר לעצב את המבנה. הקישוט הוא באפקט האופטי שנוצר בפני השטח.היה בתערוכה גם ייצוג לעבודות מהעבר של דרוג, כמו גוף התאורה המורכב מ85- נורות רגילות בלבד. נורה אחת רגילה עם תבריג ומחבר היא רק סתם עוד מנורה. 85 כאלה הן נברשת דקורטיבית להפליא.עור פרה ככיסאבקולקציה זו ניתן למצוא גם עבודה מעוררת צמרמורת. ראינו עור פרה שנמתח על כיסא עץ פשוט. לאחר שיבש העור נשלף הכיסא, ועור הפרה המיובש משמש ככיסא בפני עצמו. כצמחוני, קשה לי להגיד שהייתי חפץ בכיסא זה אצלי בסלון, אבל זה מוכיח שוב שדרוג שונה מתנועות עיצוב בעבר. אין לקבוצה סגנון אחיד. ניתן למצוא בקולקציה עבודות אורגניות, גיאומטריות, או לחילופין כאלה המבוססות על עקרונות מדעיים כמו המיכל לשמן ולחומץ, ומשקל למכתבים של Arnout Visser )ראו מסגרת נפרדת(. דרוג, לפני הכל היא מנטליות וצורת חשיבה, הדוגלת בהתמקדות בחומר ובתכונותיו. לאובייקטים עצמם יש אופי אנטי עיצובי מוצהר.חלק נכבד מהצלחתה של דרוג יש לייחס לצמד ז’ילס בקר ורני רמרקס. בשיחה עם בקר הוא אמר לי, שאחד הדברים הבריאים שנעשו מהתחלה בדרוג, הוא הפרדה בין המינהלה והארגון, ובין המעצבים שמתעסקים בעיצוב בלבד. שני המייסדים דואגים לארגון התערוכות והפירסומים, לתיאום בין שאר המעצבים ולניהול הקרן, כך שהמעצבים משוחררים מבעיות ארגוניות.גוף אחר שתרם רבות לשם של דרוג הוא היצרן D.M.D . התערוכות של דרוג מציגות אבי-טיפוס, ו-D.M.D בוחר מהם עבודות נבחרות, מייצר ומשווק אותן. מסתבר שזהו יצרן ממין אחר. בעוד שחברות אחרות מתמחות בייצור על-פי חומרים: פלסטיק, עץ וכו’, D.M.D מייעדת עבודות לייצור לא על-פי החומר אלא בשל האיכויות העיצוביות ופוטנציאל השיווק. זוהי גישה ההולמת את עידן שנות ה90-. בלי הרבה פרסום ובצניעות הולנדית, D.M.D פונה במודע לשוק הקטן של צרכני עיצוב "לא מסחרי" ואלטרנטיבי.אילו לקחים יכולים אנו, בישראל, להפיק מהאגדה הזו על דרוג? בדומה להולנד, גם אצלנו אין חברות עיצוב שרוצות לקלוט פירות של חשיבה עיצובית רעננה ואלטרנטיבית, אך פוטנציאל ומעצבים מוכשים לא חסרים גם כאן. אפשר להביע משאלה, שגם אצלנו תוקם קרן שתוכל לעודד, לנהל ולדחוף מעצבים ישראלים בדרך זו. ארנוט ויסר: מוצא צורות (מאת: ורדה צ’צ’יק)ארנוט ויסר ישב באחד מחדרי הלימוד בבית הספר לעיצוב "ויטל", בשכונת פלורנטין, והוציא מאריזות קרטון כלים שונים, שחלקם הגדול נראה כמו מכשירי מעבדה מזכוכית. תחילה הוא הוציא מיכל מזכוכית לשמן וחומץ, דק וארוך, שבינתיים הפך לגימיק עיצובי מקובל מאוד על רוכשי מתנות מיוחדות )גם בארץ(. השמן יוצא מפייה אחת היוצאת מהחלק העליון של המיכל, והחומץ יוצא ממשפך ארוך ודק היוצא מתחתית המיכל. השמן והחומץ נמצאים באותו מיכל, זה על גבי זה, כי לכל אחד מהנוזלים משקל סגולי אחר. השמן צף תמיד מעל לחומץ, ושני הנוזלים יוצרים שני עמודי צבע נוזליים נאים מאוד.אחר-כך הוא הוציא מקופסה אחרת כוסות שמנמנות ועגלגלות, שנראות כמו כוס בתוך כוס, כשבין הכוס הפנימית לחיצונית הוכנסו מים, שמקנים לכוס הזו מראה חריג, מיוחד במינו.,ומושך מאוד להחזיק את הכוס, לשחק אתה ולעקוב אחר המים העוברים מצד לצד.אט-אט יצאו מהקופסאות ברזים מזכוכית, מיכלי זכוכית לסוכר ולחלב שנראים כמו שני ברווזים קטנים המשוחחים זה עם זה, וכוס העשויה מזכוכית בעובי שונה שיוצרת תעתועים אופטיים. לאחר מכן הוא הראה משקל מקסים למעטפות נייר המבוסס על שתי מבחנות הנכנסות זו לזו. המבחנה הנכנסת דוחקת נוזל צבעוני כלפי מעלה, וקו הנוזל פוגע בשנתות המסומנות על המבחנה החיצונית, וכך יודעים מה משקל המעטפה.ויסר הבלודיני, הולנדי צעיר הדובר אנגלית במבטא הולנדי קשה, וחבורת הסטודנטים שסבבה אותו, נראו כאילו כולם בני גיל אחד, וכולם ילדים מגודלים הנהנים לשחק בצעצועים. "אני דיסלקטי, והפגם הזה התגלה אצלי די מוקדם", סיפר ויסר. כמה וכמה מעצבים שפגשתי היו דיסלקטיים, שהכושר העיצובי התפתח אצלם – וגם במקרה זה – על חשבון היכולת לפתח את הכישורים האינטלקטואליים הכרוכים בקריאת טקסטים. "מגיל די צעיר התעניינתי מאוד במעבדות, בהמצאות מדעיות. אולי מכאן האהבה שלי לכלים שנראים כמבחנות."אני לא מעצב, אני רק מוצא את הצורות, Form Finder, המשיך ויסר בתשובה לשאלה נוספת. כשויסר אומר את זה, הוא לא נשמע מתיפייף בצניעות מזויפת. כי בהכללה גורפת – הולנד היא באמת מדינה צנועה וחסכנית, וכך גם אזרחיה ומעצביה. "הקהל שלנו שמרני, כבד, מושפע כפי הנראה מהדת הקלוויניסטית שאחד המאפיינים הבולטים שלה הוא ההטפה לעבוד ולהצניע לכת", מסביר ויסר. "הריהוט האיטלקי המודרני בקושי חדר אלינו. להולנדים יש נטייה חזקה למחזר חומרים וחפצים ולהשתמש בחפצים יד-שנייה. שווקי הפשפשים שלנו הם מקומות שיש בהם פעילות רבה".לדבריו, אין בהולנד מפעלי תעשייה מעולים כמו באיטליה. לכן, לאחר שסיים את לימודי עיצוב המוצר בארנם, עיר מגוריו, יצא להשתלמות במילנו, ב"דומוס אקדמי", ועבד שם במשך שנים אחדות."האם יש קשר בין המאבק של הולנד במי-הים, בניית הסכר המפורסם ונגיסת שטחים מהים, לבין העיסוק המתמיד שלך במים, בנוזלים?" שאלתי את ויסר."יכול להיות", הוא ענה. ויכול להיות שיש לזה קשר גם לעובדה שלקראת מילנו 1997 עבדה כל קבוצת דרוג על נושאים הקשורים בחדר האמבטיה. אחת התוצאות של הפרוייקט הזה מבחינתו של ארנוט ויסר, הם האריחים המקסימים לאמבטיה שהוא עיצב, שיש עליהן טיפות-זכוכית, הנראות בדיוק כמו טיפות מים שממש בא לנגב אותן. 

object(WP_Post)#18265 (24) { ["ID"]=> int(298626) ["post_author"]=> string(1) "2" ["post_date"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:05" ["post_date_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:05" ["post_content"]=> string(0) "" ["post_title"]=> string(16) "c0037d1870fb_big" ["post_excerpt"]=> string(0) "" ["post_status"]=> string(7) "inherit" ["comment_status"]=> string(4) "open" ["ping_status"]=> string(6) "closed" ["post_password"]=> string(0) "" ["post_name"]=> string(16) "c0037d1870fb_big" ["to_ping"]=> string(0) "" ["pinged"]=> string(0) "" ["post_modified"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:05" ["post_modified_gmt"]=> string(19) "2019-06-19 07:07:05" ["post_content_filtered"]=> string(0) "" ["post_parent"]=> int(298625) ["guid"]=> string(68) "http://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2019/06/c0037d1870fb_big.jpg" ["menu_order"]=> int(0) ["post_type"]=> string(10) "attachment" ["post_mime_type"]=> string(10) "image/jpeg" ["comment_count"]=> string(1) "0" ["filter"]=> string(3) "raw" }

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה