כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  Milano 04-ישראלים במילנו

Milano 04-ישראלים במילנו

אוכל היה אחד הנושאים המרכזיים של התערוכה במילנו השנה. שתי תערוכות מרכזיות עסקו בנושא זה: "DINING DESIGN", תערוכה שאצר האדריכל הניו יורקי אדם טיהאני. ו-"STREET DINING DESIGN", שהוצגה בטריאנלה.

מאת: צילום:


 התערוכה שאצר טיהאני הוצגה בביתן 9 שבשטח התערוכה, שבו הציג לפני שנתיים את פרויקט המלונות שלו. השנה הציגו עשרה בתי ספר מרחבי העולם מסעדות שעיצבו. "כל אדריכל שאני מכיר היום רוצה לעצב מסעדה", אומר טיהאני, שהחל לעצב מסעדות ב-1980 בניו יורק. "מה הופך מסעדה מסוימת למוצלחת?" תוהה טיהאני, שהיה עם השנים למומחה בתחום. "מובן שאין נוסחת קסם. אבל הסוד הוא בעקביות. העיצוב, הגרפיקה, התאורה, האביזרים – הכל צריך להיות בסינכרוניזציה". את התיאום הטוטלי הזה אפשר היה לראות במסעדה האקסקלוסיבית שעיצב במיוחד למשך ימי התערוכה, מסעדה שאינה פתוחה לקהל הרחב. העיצוב תוכנן כך שהוא שונה פעמיים במשך ששת ימי התערוכה. שני מעצבי אופנה הופקדו עליו – רוזיטה מיסוני ופול סמית. בשלושת הימים הראשונים המפות, השטיחים, הכלים, הכיסאות, המנורות ומדי הצוות עוצבו על ידי רוזיטה מיסוני מחברת מיסוני. העיצוב כולו היה בשחור לבן. בשלושת הימים הבאים הוחלף הכל בעיצוביו של פול סמית.התחושה הקלילה מכל סופקה על ידי טיהאני עצמו, שעיצב כיסא פלסטיק לבן המואר מבפנים ומיקם אותו בתוך בר שוקולד שהגיש משקה שוקולד חם. ניר אדר הישראלי, המכונה בקטלוג "אמן מזון ידוע", הוא שעיצב את סרטי הווידיאו המרשימים בתערוכה.אבל, לב הפרויקט היו המסעדות של הסטודנטים. כל קבוצה התבקשה ליצור חלל מסעדה שתהיה משוחררת מהמקום שבו היא ממוקמת: פיצריה בקיוטו, או מסעדה יפאנית בהלסינקי.שלושה סטודנטים – יוני מלץ, נעה הלוי ולירן שמש מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל – הוזמנו להציג את הפרשנות שלהם להגדרה "מסעדה עתידנית". בהנחיית אייל אליהב, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, ובשיתוף פעולה עם השף אייל שני, הם עיצבו מסעדה צרפתית האמורה להיות ממוקמת בתל אביב. PARTINGLINE "קו התפר" הוא שמו של הפרויקט הזה, "רעיון ששאוב מעולם העיצוב התעשייתי, שמהותו קו התפר שבין התרבות הקולינרית הצרפתית האנינה והוותיקה לבין התרבות הישראלית הצעירה והמתפתחת", כותבים הסטודנטים. את קו התפר הזה הם תירגמו ל"מקום" עצמו והתמקדו בנקודת החיבור הזאת. העיצוב כולו עוסק בקווים המפרידים שבין חלל אחד למשנהו והפערים ביניהם. "קשה לחשוב על נושאים עוצמתיים יותר מאלה לגבי סטודנטים מישראל", נכתב ב"ניו יורק טיימס" על הפרויקט של בצלאל. קו התפר הוא המקום שבו אנשים ועצמים נפגשים ויוצרים אינטראקציה. האנשים הם המעירים את הסביבה לחיים: בהדרגה האור סביב היושבים מתגבר ומעניק תחושה של חום. מידע חבוי הנסתר בבר מתגלה לאט לאט. כל המוצרים שעוצבו בחלל, החל בקערות המרק וכוסות המים וכלה ביין, מדגישים את הנושא. הכיסאות מתפקדים ככיסאות רק כשיושבים עליהם. גם הם ממחישים ניתוק וחיבור. משענות הכיסא מחולקות אבל כשיושבים עליהם המשענת מתחברת. הם מתחברים בקליק אחד, מדגימים הסטודנטים. גם המזלג מתפקד כשמחזיקים אותו ביד.היין שהוגש בפתיחה היה מיקבי רמת הגולן, מה שבעיניי לא עורר כמובן כל תהייה, אך כריסטופר הות’ורן סיכם את הכתבה בניו יורק טיימס כך: "ואז הוא (עזרי טרזי) הלך למזוג לעצמו כוס נוספת של יין, זה היה יין אדום – מרמת הגולן. כמו האיטלקים, גם הוא חיפש אחר אותה תחושה של התרוממות רוח בכל דבר, אפילו בבקבוק יין שהתווית שלו מייצגת למעשה קונפליקט".

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה