פורום אדריכלות בהנהלת האדריכלית רקפת קידר
פורום עיצוב פנים בניהול מעצבת הפנים טלי כהן ליעד
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום צביעת הבית בהנהלת בנג'מין מור
פורום דלתות בהנהלת דלתות פנדור

פותחים דלת לתעשייה: הנגר שהתחיל את דרכו מתחת למים

קאי צור, נגר ורתך, גדל בן סמטאות יפו ושם הוא פועל עד היום. בליבו של שוק הפשפשים ההומה, נגלית סדנת הנגרות שלו, ולא רחוק משם פרוש הים – האהבה השנייה בחייו.

מאת: תוכן שיווקי

28/04/2019
מי אני: "קאי צור, בן 36. גדלתי ביפו ושם אני פועל עד היום. בצבא שירתי בחיל הים, ביחידה למשימות תת-ימיות, ותפקידי היה לבצע עבודות ריתוך מתחת למים. לאחר הרבה שנים בים, החלטתי לצאת החוצה וליישם את הידע המקצועי שרכשתי בתחומים אחרים".
 
העסק שלי: "אני מנהל סדנת בוטיק לנגרות, שנמצאת בלב שוק הפשפשים. הסדנה היא one stop shop, ומאפשרת לאדריכלים ומעצבים לייצר את כמה שדרוש להם במקום אחד. המקום הוא לא בדיוק נגריה ולא בדיוק מסגרייה, אלא חלל שיודע להשתנות בהתאם לצורך. כל הדברים בסדנה ניתנים להזזה, וכך אפשר לעבור מעבודה בעץ לעבודה בברזל או בזכוכית במהירות רבה".
 
חנות באנה | עיצוב: סטודיו אינטו, צילום: תמר אלמוג
 
כך אני מתחיל את יום העבודה: "מכין קפה. פותח את הבוקר לאט".
 
הצ'אנס הראשון שלי: "אחרי הצבא עבדתי בבר, ושם הבחינו בכישורים שלי וניצלו אותם לטובת בניית מקום חדש. במקביל עברתי תאונת צלילה שאילצה אותי לזנוח את התחום – וכך בעצם התגלגלתי אל העסק". 
 
מוצר הדגל שלי: "אין אצלנו מוצר דגל אחד. אנחנו מתעסקים בנגרות ברמה הכי גבוהה, ומשתדלים לעבוד עם הספקים הכי טובים שיש בכל תחום".
 
עמדת מלצרים | עיצוב: סטודיו לימור שיטרית, צילום קאי צור
 
מקור ההשראה שלי: "מקורות ההשראה שלי לא כל כך ברורים לי היום. מרבית הלקוחות שמגיעים אליי יודעים בדיוק מה הם רוצים, ובמהלך השנים הבנתי שעל מנת שהם יהיו שלמים עם המוצרים, חשוב שהם יהיו אלה שמקבלים את ההחלטות. כשאני יוצר בשביל עצמי, לעומת זאת, אני מניח שאני מושפע במידה מסוימת מהאנשים שסביבי, אבל מעל לכל אני מונע מתוך צורך פנימי שלי". 
 
חומרי הגלם שלי: "ברזל ועץ. השמים הם הגבול כשזה נוגע לשני החומרים האלה"
כדי לא ללכת לאיבוד: "אני מזכיר לעצמי שמחר יום חדש ושיש זמן לכל דבר, ודואג לסיים לעבוד בשש בערב".
 
עיצוב: רועי מגדסי, צילום: קאי צור
 
כשהייתי קטן רציתי להיות: "גולש – לא לעבוד קשה, רק להיות על הגלים כל הזמן. אני עדיין חולם לערוק עוד כמה שנים לאינדונזיה".  
 
אני תמיד אומר: "חוטבים עצים עפים שבבים".
 
השיעור הכי חשוב שלמדתי בעבודה: "צריך לסגור את כל הפרטים האפשריים בפגישה הראשונה עם לקוח, ולכתוב אותם בברור שחור על גבי לבן".
 
להיות עצמאי זה: "סוג של הפרעה. כל הזמן רצים לי בראש כל כך הרבה פרויקטים ומשימות שאני חייב לתקתק, אבל אני נהנה מזה. באופי שלי אני מאד משימת וחייב לסיים כל דבר שהתחלתי". 
 
בעוד 5 שנים: "אני מקווה להיות בדיוק באותו מקום, רק עם סדנה גדולה יותר, וקצת מרחב להתעסק בשטויות שלי. בגדול אני די מרוצה ממה שקורה ולא מחפש לגדול, רק רוצה שיהיה יותר נוח ויותר רגוע".
 
חנות באנה | עיצוב: סטודיו אינטו, צילום: תמר אלמוג
 
      גם לכם יש עסק קטן בתחום העיצוב ואתם רוצים להופיע במדור? שלחו לנו מייל!
 

 
עוד במדור "פותחים דלת לתעשייה" הכירו את: