פורום עיצוב פנים בניהול מעצבת הפנים טלי כהן ליעד
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום דלתות בהנהלת דלתות פנדור
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

לבנות את הגיהנום: כך הוקם מחנה אושוויץ-בירקנאו

הצצה מצמררת בתמונות אל פרויקט הקמת מחנה ההשמדה הגדול מכולם, שנוהל על ידי מאות אנשי מקצוע בקור רוח בלתי נתפס. כך בנו את מכונת השמדה

מאת: מתן אברמוביץ', עורך אתר בניין ודיור

22/04/2014
צילומים: באדיבות ארכיון התצלומים יד ושם
"מקום העבודה אליו הגענו היה משטח ירוק ונרחב למדי, ביצתי בחלקו. שפכנו חצץ על הביצה ופיזרנו אותו באתי חפירה. אחרים עסקו בניקוז השטח באמצעות כריית תעלות לאורכו ורוחבו ומסביב. במרחק כמה מאות מטרים מאיתנו, ראינו את בתי האיכרים עם העדרים והתרנגולות והאווזים שלהם. זה היה כפר עלוב עם בתים בעלי גגות קש וקראו לו 'בירקנאו'. איש מאיתנו לא העלה על דעתו שאנחנו מניחים כאן את התשתית לבית החרושת הגדול בעולם להמתת בני אדם". במילים אלו מתאר ניצול השואה נפתלי לאו-לביא את תחילתו של מה שלימים הפך לתהליך הבנייה של סמל האימה הגדול ביותר שיצר המשטר הנאצי - תשלובת מחנות אושוויץ-בירקנאו. מיליון ומאה אלף בני אדם נרצחו על אדמת אושוויץ במהלך מלחמת העולם השנייה במהלך מתוכנן היטב של פתרון סופי, שדרש, אולי לפני הכל, גם תשתיות ראויות.
 
מראה הזוועות ולהבות הכבשנים לא היו עניין של מה בכך; שרטטי האס אס הכינו מאות שרטוטים ותוכניות של המחנה, שכללו בין היתר גם שרטוטים מפורטים ביותר של תאי הגזים והמשרפות וכך, יצרו הנאצים על אדמת פולין פרויקט בנייה וטיפוח שלא היה רק פרי מוחם של כמה אנשי אס אס משוגעים אלא כלל אינספור ספקים, קבלני משנה וחברות גדולות שנתנו יד במפעל הקמה שבוצע פעמים רבות באופן לא יעיל והקמתו למעשה מעולם לא הושלמה.
 
תחילת הפרויקט באביב 1940, אז הוחלט על הקמת מחנה ריכוז למתנגדי המשטר באושוויץ ותוך זמן קצר כבר יצאו לדרך עבודות הבנייה במחנה צבאי פולני נטוש שסביבו חיו מאות איכרים. אחרי שאלה גורשו החלה הכשרת המקום למטרתו החדשה ותוך חצי שנה כבר הגיע המשלוח הראשון של אסירים. בתחילת 1941 סיפק האס אס את כוח האדם שלו גם לבניית מפעל לייצור גומי ודלק סינטטי במחנה וכך לאט לאט הלך והוקם במקום מחנה עבודה קטן, שלימים ייקרא אושוויץ 3. אבל את מחנה המוות הידוע ביותר לשמצה הוחלט להקים אחרי שפלשו הנאצים לברית המועצות ונדרש מחנה ענק לשבויים סובייטים. כך יצא לדרך פרויקט אושוויץ 2, מה שרובנו מכירים כ"בירקנאו". 
 
 

בניית קרמטוריום III, שנים 1942-1943
 

בניית תנורים בקרמטוריום III, שנת 1943 
 
כך, ממחנה בודד הפך אושוויץ לתשלובת עצומה ובה 3 מחנות עיקריים וארבעים מחנות משנה בתהליך שלווה באינספור תוכניות בנייה ואישורי שרטוטים. ולמרות כל אלה, לא פעם התגלו תקלות חמורות בתכנון ובבנייה. אחת מנקודות החולשה המרכזיות בבניית המחנה הייתה קשורה דווקא לכושר הספיגה של הקרקע. את בדיקת הרטיבות של האדמה ביצעו הנאצים באופן לא יעיל וכך, כעבור שנתיים, כשכבר היה המחנה עמוס באסירים ותהליך ההשמדה העלה הילוך התברר שמערכת הניקוז והספיגה לא מספיקה, השפכים נותרים במקומם ומהר מאוד החלו גם המחלות. 
 
שלב זה למעשה רק הוכיח את מה שהבינו הקבלנים עוד בתחילת הדרך על יעילות התכנון. ספקים הבטיחו הבטחות ולא קיימו אותן, חומרי גלם התעכבו מלהגיע, יסודות שקעו באדמה בוצית וטובענית, אבל באופן אבסורדי המשיך קצב עבודות הבנייה רק לעלות ולעלות. כשהגיעה הדרישה של אייכמן להקים כאן מחנה השמדה בסדר גודל ענק המשיכו העבודות ולצדן תקלות הבנייה וחוסר היעילות. "נסענו לשטח על מנת לקבוע את המקום המתאים", העיד מפקד המחנה, רודולף הס, כשנחקר לאחר המלחמה, "מצאנו אחוזת איכרים שבקצה הצפוני-מערבי של קטע הבנייה שהפך לבירקנאו בעתיד. המקום היה מרוחק, מוגן כנגד הצצה על-ידי חורשות ומשוכות, ולא מרוחק מהרכבת. הגוויות עתידות היו להיקבר בבורות ארוכים ועמוקים שבאחו הסמוך. על שריפת הגוויות לא חשבנו באותו זמן, אבל העלינו בחשבון, שבבניינים המצויים במקום, כשהם סגורים הרמטית, אפשר להמית בבת אחת כ- 800 איש על-ידי גז מתאים". 
 

יציקת גג תא הגזים III, שנת 1943
 

תוכנית מבנה הכניסה האייקוני של בירקאנו, אשר הוכנה  ב-5/11/1941
 
 
אחרי ניסויים ראשונים בהמתה בגז ועם המתמטיקה הקרה הזו נשלחו אסירים ראשונים לעבודה ולבניית ארבע מתקני השמדה בגז במחנה הראשי. מתקני ההשמדה כללו תכנון של חדר התפשטות וחדרי גזים תת קרקעיים ומעליהם מבנה לשריפת הגופות של הנרצחים. כשתהליך ההשמדה הגיע לשיא באביב ובקיץ 44' גבר גם הלחץ על מתקני ההשמדה והגיע הרגע להתחיל ולאלתר, לצד תקלות שונות שהחלו לפרוץ במשרפות עצמן, שהובילו לשריפת גופות בשטחים הפתוחים שמחוץ למבנים. כשחוסר היעילות בבנייה וחריגות בלוחות הזמנים הקבלניים הפכו לבעיה של ממש, החליטו הנאצים להחרים בתים וחוות חקלאיות של איכרים בסביבה ולאטום אותם כך שיתאימו גם הם למשימת ההשמדה. 
 
עבודות הבניה באושוויץ נמשכו למעשה עד נובמבר 1944, ועד שהורה הימלר להפסיק את ההשמדה במחנה ולצאת למשימה הפוכה. אז התחילו הגרמנים להרוס את המתקנים שבנו כדי להעלים ראיות, אבל כשהגיע הצבא האדום למחנה עמד רוב מחנה בירקנאו שלם. הגרמנים אמנם שרפו את ארכיון המחנה אבל לא הספיקו להשמיד את ארכיון מנהלת הבנייה וכך נמצאו רוב ניירת התכנית ותוכניות הבנייה שמלמדים, יחד עם תמונות תיעוד העבודות, עד כמה היה פרויקט התכנון והבנייה הזה כלי מרכזי בתוכנית ההשמדה הנאצית, כלי שעשה שימוש בכל מונחי האדריכלות והתכנון, שעבר אישורים ובירוקרטיה במנגנון משומן היטב שבסופו של דבר ראה לנגד עיניו מטרה אחת – פתרון סופי. התמונות שהשתמרו הן זכר משמעותי וחשוב לאותו תהליך והוכחה ניצחת לקור הרוח האכזר ולתכנון הקפדני והבלתי נתפס של המקום הנורא ביותר שהוקם על ידי האנושות עלי אדמות. 
 

בניית קרמטוריום III, שנים 1942-1943
 
 

בניית מתקני חימום ליד מחנה I, שנת 1941
 


חפירת תעלות ניקוז מדרום למשרפה II, שנת 1941 
 

תוכנית כללית של מחנה השבויים אושוויץ (בירקנאו) בשלזיה עלית, כפי שהוכנה ב-14/10/1941 כשתוכננה עבור שבוי מלחמה סובייטים ועדיין לא כמכונת השמדה
 
 

עבודות בניית הכניסה המפורסמת למחנה, 1941
 

קרמטוריום II לקראת סיום הבנייה, תחילת 1943
 

בניית גג חדר ההתפשטות בקרמטוריום III, שנת 1942
 

בניית קרמטוריום IV, שנת 1943 
 

שרטוט של קרמטוריום עבור מחנה אושוויץ הראשי, נובמבר 1941. למרות שבסופו של דבר לא נבנה, התכנון שימש בסיס לתכנון מתקני ההשמדה II  ו-III שנבנו ב-1942-1943 בבירקנאו הסמוכה
 
 

בניית קרמטוריום IV, שנת 1943
 

עבודות הרחבת מחנה I - מחנה אושוויץ, שנת 1941
 

תצלום אוויר של בירקנאו מ-31 במאי 1944. צולם על ידי טייסת 60 של חיל האויר הדרום אפריקני 
 

 

  • 3.
    בניינים
    יוספיה סימון | (01/08/2019)    
    אני לא מצליחה להבין אין אתם מצמידים פרסומות לאדריכלות פנים ולבתים "שווים" אל אתר המדבר על הקמת אושוויץ בירקנאו
  • 2.
    מצמרר ביותר(ללא טקסט)
    אורן | (03/31/2016)    
  • 1.
    שואה
    סיגל | (04/16/2015)    
    תודה לכם על התמונות