חיים אחרת: המשפחה שגרה באוהל נוודים

איך מכניסים משפחה שלמה, פלוס חיות משק, לאוהל אחד? מסתבר שבקלות רבה מאוד. הצצה לבית שלא רואים כל יום

כשנוסעים ברחבי אחת הערים המרכזיות בשרון חולפים על הרבה בניינים, חנויות, שלל בתי קפה ורחובות הומים. מסביב לכל אלה, בשכונות שבפאתי העיר, הבתים כבר מתרחבים ומתחילים להרגיש סוג של אווירת כפר, אבל שום דבר לא יכול להכין אתכם למה שמתגל ה כשמעמיקים פנימה אל אחד הרחובות הצדדיים. מה שבמבט ראשון נראה כמו אוהל קרקס, נראה במבט השני כבר כמו חוות חיות, ובמבט שלישי, לאור הכביסה התלויה בחוץ ומצהלות הילדות הנשמעות מבפנים, מבינים שגרים כאן אנשים, ושהאוהל העגול, הענק והלבן – הוא בעצם הבית שלהם. של מי? הסיפור המלא לפניכם.

הכירו את משפחת הירשברג-חרמון

כאן גרה משפחת הירשברג-חרמון. האב, איתי (34), חשמלאי במקצועו, האם הדס (31) מסיימת תואר בחינוך לגיל הרך, אמא במשרה מלאה בחינוך ביתי, בעלת חנות האונליין "נולי מוצרים אקולוגיים", וכרגע בתהליכי בניית מיזם לחנות בגדי יד שנייה לילדים. הילדים שאיתם, ירדן (כמעט 6), ארבל (כמעט 3) ושלל חיות המשק מאכלסים יחד את אוהל היורט בו הם גרים. ביום סתווי חמים, בשעת בוקר לא מוקדמת במיוחד, הדבר הטבעי ביותר לעשות כאן הוא לשבת לצד קפה ומאפים טריים ולדבר על החיים באוהל. כאן לא ממהרים לשום מקום בבוקר, אין שעון שצריך לדפוק במשרד, אין גנים שצריך להספיק אליהם וסדר היום חופשי ומשוחרר. הילדות משחקות בבית, בחצר, מאכילות את החיות ונהנות מהחופש התמידי, והכי חשוב – אותו יורט שבו הם חיים מתאים במיוחד לאופי ולדרך החיים הנינוחה כאן.
יורט
מתאים בול למשפחה. ברוכים הבאים ליורט
את האוהל שלהם, יורט מסוג נייד וקל להקמה, שמורכב משלד עץ מכוסה ביריעות בד אטומות, הם בנו בעצמם, בדיוק כמו הממציאים שלו אי שם במונגוליה וערבות קזחסטן. גם צורת הבנייה האלטרנטיבית הזאת עשתה עלייה, והיא מתחילה לתפוס תאוצה בישראל, כמו בכל המערב כסוג של אלטרנטיבה לזוגות צעירים. "גרנו ביחידת דיור בחצר ההורים של איתי במושב", נזכרת הדס, "ורצינו מקום משלנו, אבל היה לנו ברור שאין לנו כסף לקנות או לבנות בית, ולא ראינו את עצמנו מתחייבים למשכנתא של 30 שנה, כי הרעיון של לשלם כמעט פעמיים על הבית שלך היה פשוט מטורף מבחינתנו".
"התחלנו לחשוב על פתרונות אלטרנטיביים במשך זמן רב, עד שיום אחד, לגמרי במקרה, שמענו על היורט. ישר נדלקנו על הרעיון. נכנסתי לאתר של חברה שמקימה אוהלים כאלה והחלטנו". איתי מוסיף: "התחלנו לברר את האופציות להקמת היורט. עמד לרשותנו שטח בבעלות משפחתית, שמאז ומתמיד רציתי להתמקם בו ובעתיד תכננו לבנות עליו בית. זה היה מקום מושלם להקים בו את היורט; הכניסה למבנה, החמימות של העץ, התחושה העגולה שלו, האנרגיה של המבנה – כל אלה גורמים לתחושה של בית, הרבה יותר מאשר דירה עם קירות בטון מרובעים וחלוקה מסודרת".

וזה בית של ממש? שצריך את כל הטופסולוגיה של בית רגיל?

"מי שרוצה להקים היום יורט", מסביר איתי, "צריך שטח אדמה מאושר לבנייה, להגיש תוכניות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, להקים יורט שמאושר על ידי קונסטרוקטור, להצמיד לו ממ"ד ולהוציא טופס 4. בדיוק כמו כל בית רגיל. היום כבר לא נדיר לקבל אישור בנייה לבתים אלטרנטיביים כמו בתי בוץ, בתים מקשקל וכאלה. ההקמה של היורט מתבצעת ב-3 שלבים. קודם מקימים את הרצפה שעשויה מעץ או מבטון, אחריה מקימים את המעטפת החיצונית, הבידוד והיריעה הפנימית, ולבסוף מוסיפים חשמל, אינסטלציה, מטבח, שירותים ומקלחת".
משפחה שגרה ביורט
יש תחושה של בית". משפחת הירשברג חרמון בהרכב מלא

וכמה עולה התענוג? 

"עלות הקמה של יורט בגודל של 100 מ"ר, בלי מחיר הקרקע, עומדת על משהו כמו 300 אלף שקלים, ולוקחת בערך 3 שבועות. אבל אנחנו שילמנו בערך חצי, מכיוון שחלק גדול מהדברים בנינו לבד. עלות נוספת שיש להביא בחשבון היא שכל 8-10 שנים בערך צריך להחליף את כל המעטפת החיצונית של היורט, שמתבלה עם הזמן, וזה עולה בערך 15,000 שקלים".

זה מבנה בטוח למגורים? אין סיכוי לראות אותו עף ברוח?

"לגמרי, בהכל", מבטיח איתי. "במקרה של רעידת אדמה, אנחנו במצב הרבה יותר בטוח מאשר רוב הבניינים שבנויים בישראל. סופות וגשמים לא נכנסים לפה – היורט אטום לגמרי למים".
בשלב הזה הדס מתחילה לצחוק ונזכרת: "ארבל, הבת הצעירה שלנו, נולדה בלידת בית, בתוך היורט, באחת הסערות הגדולות של פברואר 2012. יומיים אחרי הלידה נשארתי איתה בבית, איתי היה בעבודה והשארנו את הכיפה של היורט משחוררת כי היה מזג אוויר נעים. בבת אחת התחילו גשם ורוחות, הכיפה נפתחה, וגשם זלעפות התחיל לרדת בכל הבית. התקשרתי לאיתי והודעתי לו להתייצב פה כדי לנעול את הכיפה, ורצוי להביא בגד ים".

איך באמת מתמודדים בחורף ובקיץ?

"בחורף אנחנו מדליקים כאן קמין עצים, נהנים מהחום ומהצליל שטיפות הגשם עושות על הסקיילייט", מסביר איתי. "זה מרגיש כאילו עומדים מתחת למטרייה ענקית וזה פשוט כיף אדיר. בקיץ אנחנו לפעמים מדליקים מזגן, אבל רוב הזמן פשוט נעים בפנים. ואם חם מדי – ממלאים את הבריכה שבחצר במים קרים ויושבים בה כל היום".
"בניגוד לבניינים ובתים, שבקיץ אוגרים חום ובחורף אוגרים קור, ביורט אין כזה דבר", הדס מחדדת: "הבידוד מצוין ומווסת את הטמפרטורה".
השאלה המתבקשת הבאה היא על פורצים וגנבים, אבל בני הזוג צוחקים ועונים פה אחד: "מי ירצה לפרוץ לאוהל? וגם אם יפרצו, אורח החיים שלנו כל כך מינימליסטי, שפשוט לא ימצאו מה לגנוב פה. וכל זה בהנחה שיצליחו לעבור את הכלבים".
מטבח ביורט
"מי ירצה לפרוץ לאוהל?". המטבח ביורט
מזווה משפחתי ביורט
המזווה המשפחתי
מבט אחד מסביב ממחיש את אותו מינימליזם עיצובי, זה שהופך את הבית הזה למעניין כל כך לא בזכות הריהוט שבו, שרובו יד שנייה או ממוחזר, אלא בזכות המהות של המקום. וכך, למעט המעטפת של האוהל, הכל כאן נעשה ממש לבד. את רצפת העץ בנה איתי בעזרת חבר, את השירותים והמקלחת בנה לבד, את המטבח הרכיב מארונות מפורקים וכמובן, את מערכת החשמל. ולגבי החיים בחלל אחד, ללא קירות, מסבירים השניים שמדובר בהחלטה פרקטית למדי, אבל תלויה בהחלטה של הדיירים. "אם רוצים, אפשר לבנות ביורט קירות מגבס וליצור הפרדת חללים, בדיוק כמו בבית רגיל", מסביר איתי. "התקרה מאוד גבוהה, אז אפשר לבנות חדר נוסף על גלריה ולחבר גם יורטים קטנים שישמשו כחדר שינה, למשל".
אם שואלים את הדס, אז העיגול דווקא מתאים לה. "במהלך הבנייה של היורט, שרטטנו עיגול וניסינו לצייר עליו כל מיני אופציות למיקומי הקירות והריהוט. הזמנו חברים שיביעו דעה על הרעיונות לחלוקה. הם אמרו לנו: 'תקשיבו. לא גרתם אף פעם במבנה עגול, ולכן אין לכם מושג איך זה לגור ככה. למה מראש לבנות קירות קבועים? כנסו לחלל פתוח, ועם הזמן תבינו את הצרכים שלכם ותוכלו לבנות קירות קבועים'. זו העצה הכי טובה שקיבלנו, כי גם היום, אחרי 3 שנים, הזזנו את הארונות שחוצצים בין החללים, כל כך הרבה פעמים, כי תמיד משהו בצורך ובתפיסה השתנה. עכשיו, למשל, הילדות כבר לא ישנות איתנו במיטה, אז אין לנו יותר צורך בחדר שינה גדול. התוכנית היא להקטין את חדר השינה שלנו כדי ליצור חדר שינה ומשחקים גדול לילדות."
ארונות החוצצים ביורט
הארונות חוצצים בין הפונקציות השונות באוהל
חדר שינה ביורט
חדר השינה
חינוך ביתי
החינוך הביתי הוא המשך ישיר כאן לסגנון המגורים
ואם יוצע להם בית רגיל, כמו של כולם, באותו המחיר? כאן הדעות קצת חלוקות. "אני הייתי בונה בית שעשוי מכמה יורטים שמחוברים אחד לשני", אומר איתי. "אבל לא הייתי חוזר לבטון. יש משהו מטריף בחלל אחד עגול וגבוה שעשוי מעץ." לעומתו, מודה הדס ש"הפנטזיה שלי היא לשלב בין השניים. יש משהו בקירות הישרים שכן חסר לי לפעמים ואם היינו מוצאים בית ישן ומתפרק, עם סיפור מעניין, ומצמידים אליו יורט שישמש כחלל אירוח גדול – זה היה מושלם".
חלום המגורים האידיאלי או לא, נראה שהחבר'ה כאן שלמים לחלוטין עם החיים ועם ההחלטה. הדס מתרווחת על הספה ומחווה בידה על החלל הפתוח: "היורט מאתגר אותנו כל הזמן בצורה העגולה שלו, ומעורר את היצירתיות בכל תחומי החיים, אבל בסופו של דבר אנחנו בעצם חיים בצימר. קמים בבוקר, מסתכלים על קירות העץ החמימים, לא מרגישים כל הזמן בטון שסוגר עלינו מכל כיוון".
תרנגולות
דיירים נוספים ביורט
553-52.jpg
403-146.jpg
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

int(0) cat: 607prof: 0
המלצות נוספות
בודק...