סיכום הועידה הלאומית למיזוג אוויר ואדריכלות

באחת עשרה במאי 2017 נאספנו כולנו לוועידה הלאומית למיזוג אוויר ואדריכלות שנערכה במלון כפר המכבייה ברמת גן בשיתוף התאחדות קבלני מיוזג האוויר, במהלכה השקנו את הספר "הרוח הישראלית". מעבר למאות האנשים שהגיעו לאירוע ביניהם אדריכלים, מעצבים, שוחרי עיצוב, קבלנים, מערכת האתר והמגזין, צפו באירוע בשידור ישיר כ-20 אלף אנשים. כל זאת כדי לפגוש על הבמה אדריכלים מובילים מעשרה משרדי אדריכלות בארץ שהתכנסו סביב שאלה אחת: מהי הרוח הישראלית באדריכלות והאם היא בכלל קיימת? חדווה אלמוז, מחברת הספר, העורכת והבעלים של המגזין, קראה לבמה בזה אחר זו ליותר מעשרה אדרכילים ממשרדי אדריכלות מובילים שיחד עונים בדרכם על שאלת הרוח הישראלית ותרומתם לה וממנה.

עבור מי שאדריכלות זורמת בעורקיו, הכנס היה משב רוח רענן וישראלי ששפך אור על נכסי צאן הברזל של האדריכלות הפועמת, הנאבקת הממציאה והמשמרת של מדינתנו הקטנה. אנחנו רוצים להודות לכל האדריכלים שתרמו מידיעותיהם, עבודתם ומרצם על מנת לגרום למפגש המרגש הזה לקרות. ובהזדמנות זאת גם נודה לאמן אמנון ליפקין שציורו היפה על כריכת הספר ולמעצבת הגרפית של הספר לי סעד.

המפגש התקיים בשיתוף פעולה עם התאחדות קבלני מיזוג האוויר שהציגו את יחסי הגומלין בין אדריכלות לבין מיזוג אוויר בסדרת הרצאות וסקירה מקצועית של הנושא. את המפגש פתח בדבריו יו"ר התאחדות קבלני מיזוג האוויר מר אלי מתתיהו שדיבר על חשיבות הפיקוח בתחום, זאת בהתחשב לביקוש ההולך וגדל במיזוג אוויר בעקבות פרויקטים אדריכליים כאלה ואחרים המשפיעים על בנייה לגובה ובכך על צריכה מוגברת. עוד הוסיף בדבריו כי השוק נעשה פרוץ יותר מיום ליום, והדגיש את חשיבות הפיקוח אחר בטיחות ותקנים של הקבלנים. מתתיהו סיפר גם על המאמצים שנעשים בכנסת בכל הנוגע לחקיקה וביסוסו של תו תקן אחיד, מאבק שמתנהל בצורה מאורגנת על ידי ההתאחדות והמליץ לעבוד עם קבלנים החברים בהתאחדות.

חדווה אלמוז ומאחוריה לי סעד בעלת הסטודיו Luckybox הסטודיו שעיצב וערך גרפית את הספר. צילום: יח"צ

חדווה אלמוז, יוסי פרידמן, וצביקה דונסקי. צילום: יח"צ

אז מה היה לנו בכנס? הראשון לעלות היה רמי וימר, שסיפר על מסעותיו בחו"ל, על תהליך תכנון הפרויקטים בארצות אירופה, בדגש על ארצות מזרח אירופה, ועל כל האתגרים המשתמעים מכך. אחריו עלה האדריכל צביקה דונסקי שסיפר כיצד כל תקופה השפיעה על האדריכלות של התקופה שבאה אחריה, ועל העבר הרחוק של תרבות אבולוציונית שהתפתחה במשך מאות שנים.  אחריו עלו שרון נוימן ויפתח חיינר שתיארו את תהליך התכנון כמעשה בריאה. לא במובן המגלומני, אלא דווקא ביכולתו של האדריכל לשחרר, להרפות מהרצון ולהכתיב כל פרט ופרט לאורכו של התהליך ובעיקר בסיומו.