לרובנו לא יוצא לטייל ברחובות דרום תל אביב רק לצורך טיול – להתבונן, לחקור את האזור, התרבות והאווירה. בכך, אנחנו מחמיצים את ההזדמנות ליהנות מגלריית האמנות המרהיבה שנמצאת שם בין הסמטאות, על קירות הרחובות, על דלתות המוסכים וחנויות הרהיטים.
שכונת פלורנטין בדרום תל אביב משמשת עבור עשרות אמני גרפיטי כמגרש משחקים, קנבס ליצירה ומקום לביטוי יצירתי שלהם, מה שהפך את האזור, בו גם מתגוררים ועובדים מרביתם, למוזיאון רחוב צבעוני יחיד במינו.
– אמנות הגרפיטי ברחוב מתבצעת בניגוד לחוק ולכן חשובה עבודה מהירה ומדוייקת של האמנים. פעולת היצירה עצמה יכולה להימשך מדקה אחת ועד לשלושה ימים.
– בשכונות, בדרום תל אביב עשויים הציורים הללו להחזיק מעמד ולהישאר על הקירות גם כ-7 שנים.
– אמני גרפיטי נותרים בדרך כלל בעילום שם. הם אינם מזדהים, אבל לפעמים חותמים על יצירותיהם בסמל המורכב מאותיות, מספרים וצורות.
הצטרפנו לסיור גרפיטי בדרום העיר שמעביר האמן גיא בלום – DIOZ דרך חברת הסטארטאפ הישראלית mekomy, כדי להכיר מקרוב את האמנות, ועצרנו ב-12 נקודות מרתקות:
1. הסיור מתחיל ברחוב שוקן ומדגים את הגרפיטי המסורתי, עבודה מהירה של ספריי והטבעת חותם. 035 הם כנופייה, חיילי צה"ל לשעבר שהמספר אותו הם מרססים הוא מספר יחידתם בצה"ל וניתן לראותו בכל רחבי העיר.

2. בהמשך, בקרית המלאכה, ניתן לראות אמן גרפיטי מעניין נוסף שפורץ לבניינים גבוהים, יורד מהגג כשהוא קשור בחבל וכותב כתובות סיניות בקיר הגבוה. מתחת, חתומים באותיות גדולות Style must die(SMD) שהיו בין אמני הגרפיטי הראשונים בתל אביב, זהו צוות ותיק ובעל סגנון שמתפתח כל הזמן. העבודה שאנו מתבוננים בה היא אחת העבודות הותיקות של הצוות הפעיל, שבהמשך יצר שיתופי פעולה עם אמני גרפיטי נוספים בעיר.

3. אחד האמנים המוכרים והפעילים ביותר בתל אביב הוא: DEDE . ברחוב בר יוחאי, אנו נעצרים ליד איור של זוג גורי חתולים חבוקים אחד בזרועות השני. העבודה נעשתה בטכניקה שתוכננה והותאמה לעבודה מהירה ברחוב. מרבית העבודה הארוכה נעשית בסטודיו, האמן מכין שבלונה מנייר או מפלסטיק ועל ידי ריסוס מהיר בספריי צבע שחור, הוא מסיים את העבודה תוך דקות ספורות.

4. בגרפיטי, ליוצרים שונים ישנן חותמות מובהקות, סגנון וסטייל אומנותי שהוא ייחודי להם. כך המציא סנד (SENED) את ז'אנר הקופסונים. סנד, למד ארכיטקטורה בירושלים והאמנות שלו מגיעה מגיאומטריה, הוא יוצר דמויות שמורכבות משבלונות מוכנות מראש ועובד כך בכל רחבי העיר. כל ציור שלו מלא בהומור, שונה אחד מהשני ומעיד לעיתים על גישה ילדותית ומעניינת.

5. הרובוט האדום הענק שנישא בגאווה על הקיר הבא, הינו עבודה של S.Boy. לאחרונה, הרובוט נעלם מהנוף התל אביבי, כי sboy הכניס את האמנות לעבודה רצינית בתוך הסטודיו, והפחית את נוכחותו ברחוב.

6. ברחוב בן עטר, אנחנו נתקלים בעבודה מרהיבה נוספת של DEDE שהתפתחותו האמנותית ניכרת, וכאן כבר אין זכר לגורי החתולים ולטכניקת השבלונה. זה נעשה על ידי רולרים של צבע מחוברים למקל ארוך, לעיתים מספר מקלות מחוברים אחד לשני בכדי להגיע לקצה הקיר.

7. עבודת הענק המרהיבה שמושכת המון תשומת לב, נעשתה על ידי מדריך התיירים DIOZ, על ידי רולרים ומקלות. "עבורו", הוא אומר, "היצירה הזו מסמלת את המלחמה בין הטוב לבין הרע".

אנחנו נכנסים לשכונת פלורנטין. מכל קיר נראים צבעים, אותיות, סמלים. אפשר לדמיין את אמני הגרפיטי הצעירים נמצאים כאן באישון לילה או בשבת בבוקר, מותירים כאן את מנת האמנות היומית שלהם.

8. מולנו יצירת ענק של zero cents. ילדים ריססו והשחיתו יצירה קודמת של אותו אמן על קיר זה ובמשחק יחסי גומלין השמור רק לאמנות הרחוב, ענה להם zero cents תשובה בדמות היצירה הזו. מאז לא נגעו שוב בקיר.

9. מאחד הקירות מבצבץ שיר. זהו שירה של האמנית והמשוררת ניצן מינץ שהחלה לכתוב את שיריה ברחוב לפני מספר שנים. מינץ, משתמשת בפונט פשוט ומשמיעה את קולה ברחוב. לעיתים, נוספים לצד שיריה איורי גרפיטי ואמרות שפר נוספות אך החוויה הזו, של שיר שניבט מדלת של מפעל בעת שיטוט אקראי ברחוב, היא חוויה ייחודית ומרגשת.
משירתה של ניצן מינץ
עבודה של דיוז בפלורנטין
10. DIOZ לוקח אותנו לדלת במרכז אחד הרחובות, שם צייר האמן צרפתי, העונה לכינוי 215, בחור חרדי מתפלל. בעזרת שבלונה שהכין הוא הטביע את חותמו כפי שעשה במקומות נוספים בעולם, הוא מגיע למדינה, מתחבר לתרבות, לאנשים, לזהויות השונות ומצייר בהתאם.

11. אנחנו עוצרים ליד פסל יפיפה מברלזים שיצר הפסל אנטון אברמוב ממקימי הגלרייה השונה והאנטי ממסדית "משונע". מפעם לפעם, מחליט אברמוב להתקין את פסליו ברחוב. בלילה, מנורת הרחוב שממוקמת מול היצירה מאירה אותה באור שמבליט את הדו מימדיות של הפסל.

12. שיתוף פעולה מעניין בין דיוז, אמנים נוספים ופאב מקומי ברחוב אברבנאל שם "הודנא" יצר ברחוב גלריה מרהיבה. פעם בשנה, ביום בו מתקיים פסטיבל מוזיקה בשכונה, מציירים אמני הגרפיטי על דלתות המוסכים. לפני כארבע שנים, הם התדפקו על דלתות כל בעלי העסקים ברחוב ואלה אפשרו להם "להאיר" את הרחוב עם אמנות הגרפיטי.





