בוקר ברחובות שוק הפשפשים ביפו. דלתות הברזל עדיין מוגפות ברובן, עוד לא מקבלות את פניהם של המבקרים שכבר התחילו לטפטף למתחם הנחשב לאחד המקומות המתויירים בישראל. חנויות העיצוב החדשות עוד לא התעוררו, אבל ביניהן יושבים ותיקי השוק, מנתחים בקול את המצב הביטחוני ואת עמדת הממשלה, אבל גם את המהפך שעבר על השוק.
וינטג' בחנויות בשוק הפשפשים
שוק הפשפשים של יפו, שפועל עוד מהמאה ה-19, ידע ימי מסחר פוריים מאז שימשה יפו עיר נמל. הוא תחום בין הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה ורחוב בית אשל, ואחרי שנים של נמנום, כשרק פריקים לדבר ואוהבי פשפוש הגיעו אליו כדי למצוא מציאות, החליטה העירייה להתחיל בשיקום ושימור חלקים ממנו, ואפשרה פתיחה של גלריות וחדרי סטודיו של אמנים, בתי קפה, מסעדות וברים. השינוי הביא גם לעלייה בביקוש לדירות באזור, דמי השכירות האמירו, והסוחרים הוותיקים מרגישים את השינוי בכיסם.
פגשנו את בעלי החנויות שהן ספינות המדבר העתיקות, אלה שמשמרות את העבר. למרות שבחנויותיהן הזמן עמד מלכת, הפריטים שממלאים אותן מהווים מאגר בלתי נדלה לעיצוב בתים מקורי ועכשווי בכל סגנון:
1. פלשתינה (א"י)
אל תפספסו: ציוד רפואי, כלי מטבח, מצלמות ישנות, אוסף מקרנים מתחילת המאה הקודמת, אוסף מכונות כתיבה.
איך היה פה לפני 22 שנה: אמוץ יעקב: "השוק היה אמיתי יותר. היום יש רושם שמנסים לחסל את השוק האותנטי ואחד היפים שהיו בארץ. נכנסו מסעדות ובתי אוכל, מחירי הנדל"ן עולים, הסוחרים בורחים והכול הפך להיות יותר סינתטי. המכירות ירדו בחצי, ואני לא יודע מה יהיה בעתיד".

2. מושיקו workshop
אל תפספסו: תנור לבנים שפורק והפך לשלט ON AIR כמו באולפן רדיו, חלונות של חדרי הקרנה משנות ה-60, מקרר קרח ישן, חצובות תאורה, פנסי קולנוע ישנים, חלונות של ספינות ישנות, רמזורים שהופכים לשלטים מוארים.
מקורות: השוק בחיפה, פירוקים בארץ, קניית תכולות או סחורות מאנגליה ובלגיה שמגיעות עד מושיקו דרך סוחרים אחרים.
איך היה פה פה לפני חמש שנים? מושיקו: "התפרנסתי יותר טוב. אז הייתה אותנטיות של שוק פשפשים, עם חנויות יד שנייה ואלטע זאכן. היום האזור הפך למתחם בילוי לילי, ובעלי החנויות מעדיפים להשכיר את החנויות לברים ולדרוש סכומי עתק. אני מעריך שחנויות כמו שלי ייעלמו, כי רק הגדולים והחזקים יוכלו לעמוד במחירי השכירויות".

3. עקי עתיקות
התמחות: תאורה, יודאיקה וחולשה לברזלים
אל תפספסו: מאווררים, שנדלירים, מטחנות קפה, מגירות, שלטי רחוב, קופות, מאזניים, גלובוסים, ארגזים, הגאי ספינות, מצלמות, אוסף פותחני בקבוקים, תאורה מספינות ישנות.
איך היה פה לפני 15 שנה? עקי: "עבדתי הרבה יותר עם הפקות של סרטים ופרסומות. היום השוק איבד את הצביון שלו, אין כמעט תנועה. שוק צריך להישאר שוק. במקום לשמר אותו כמו שעושים בכל העולם עשרות שנים, הכניסו בוטיקים בסגנון צפון תל אביב, ויחד עם הברים והפאבים השתנה כל האופי של המקום. עוד כמה שנים לא יישאר כלום".

4. ניסים מזרחי
התמחות: שחזור דלתות, תריסים וחלונות משנות ה-20 וה-30
אל תפספסו: חלון שהפך לשולחן קפה, תריס שהפך לארון או לדלת של שידה, מנצ'לך, שולחן נגרים ישן שהפך לשולחן אוכל.
מקורות: אנשים מביאים אליו והוא קונה מה שנראה לו ("כולם יודעים מי זה ניסים הנגר").
איך היה פה לפני 43 שנה? ניסים: "פעם הכול היה פה מפעלים לחמוצים, גבינות, חלבה, מסגריות, סנדלריות ואפילו 12 נגריות. היו מחפשים נגר, היו באים אליי. היום באים בעיקר למסעדות ולבתי הקפה ורק אם רואים משהו, קונים".

5. נקודות חן
התמחות: ייבוא ומכירה של ריהוט, גופי תאורה ופריטי עיצוב נדירים, ענתיקות, וינטג' וסגנון תעשייתי
אל תפספסו: עגלות תינוקות, שלטים ואביזרים של קוקה קולה, ספסלים, כיסאות במאי, כיסאות קולנוע, קופות.
איך היה לפני 21 שנה? דביר אטיאס, עובד בחנות שבבעלות דוד חן: "אז היו הרבה עוברי אורח וגם בעלי מלאכה כמו סנדלרים, רפדים, נגרים וסוחרים שנעזרו בבעלי המלאכה. הייתה בין כולם הרמוניה של עבודה. היום נשענים פחות על עוברי אורח ויותר על מעצבים ואדריכלים, כי ככל שהפריטים מתיישנים, המחירים עולים ולא מתאימים לכל כיס".

6. וינטג'
התמחות: שחזור רהיטי וינטג' עם רסטורציה ומרפדייה במקום
אל תפספסו: שולחנות, ספות, כורסאות, מערכות סלוניות, ארגזים, אופניים, מנורות, כונניות ומדפים ישנים
איך היה פה לפני 10 שנים? ערן גוטסמן, בעלים משותף: "אדריכלים תמיד היו ועדיין באים, וכך גם עוברי אורח, אבל השכירויות במקום נוסקות לשמיים, ולדעתי, כל השוק יעבור בעתיד למקום אחר".

7. אחים שמואלי
התמחות: תיקון, שחזור וניקוי כלי כסף ונחושת
אל תפספסו: צלחות נחושת בכל הגדלים, מנורות, חנוכיות, כלי נוי, כדים, מסננות, עלי ומכתש
איך היה פה לפני 32 שנה? חזי שמואלי: "פעם לאנשים הייתה יותר מודעות לכלי נחושת. אני כבר שנים פה, אז אנשים מכירים אותי ומגיעים אליי אם הם צריכים, אבל מי שיפתח פה עסק – יהיה לו קשה. אני עולם הולך ונעלם".

8. יוסי קמחי
מקורות: אולפנים ישנים או אנשים שמשפצים בתים ישנים ומביאים אליו את המנורות שהורידו.
איך היה פה לפני 25 שנה? יוסי קמחי: "הייתי בין מחיי השוק יחד עם סוחרים אחרים כמו ערן מ'וינטג". היו מוכרים כאן יותר טלוויזיות ומקררים, וכורסאות היו בכלל נזרקות לזבל. עברתי לשולי השוק בגלל שכירויות גבוהות, והחנות שלי נחשבת היום מחוץ לשוק, אבל לאט לאט מתקרבים גם אליי עם שיפוצים של הרחובות מסביב".

9. יניב פשפשים
התמחות: רהיטי וינטג' משנות ה-50 וה-60
אל תפספסו: כורסת ריי וצ'ארלס אימס מקורית ומחודשת, כורסאות וספריות, מזנונים דניים מעץ טיק
איך היה פה לפני שש שנים? יניב תורג'מן: "היו יותר חנויות בסגנון שלי, ועכשיו יש חנויות חדשות שמייבאות מסין ומהודו. תיירים שמגיעים במיוחד לשוק, מחפשים חנויות כמו שלי ומתאכזבים לראות שאין הרבה. צביון השוק נעלם, ואם העירייה לא תשמור עליו, הוא יהפוך למדרחוב מודרני לטיול ופחות לקניות. מבחינתי, האווירה השתנתה, הפרנסה לא".
צילום: יובל קלר
10. רנסאנס
על המפה: עולי ציון 8
התמחות: גלריה לאמנות, עתיקות, אספנות, תכשיטים, רהיטים וציורים
בשוק מאז: 2002
אל תפספסו: שעונים מוזהבים, תיבת עץ מבלגיה מהמאה ה-18, נברשות מפוארות ופסלונים מגולפים בעץ, רישומים, הדפסים, תחריטים, צילומים ישנים, רפרודוקציות וליטוגרפיות, פסלים, יודאיקה, כלים.
מקורות: אספנים מקומיים ומכירות פומביות
איך היה פה פעם? הבעלים בשלוש השנים האחרונות, עופר רושה: "אישית אני יכול להעיד על עלייה קטנה בתנועת הקונים בגלל התחזקות האוכלוסייה הרוסית, שמתעניינת באמנות, ובגלל מטיילים, תיירים ודיירים חדשים של השכונה שמגיעים יותר. אבל לפני עשור הייתה כאן עדנה של ממש בזמן העלייה מרוסיה. הם היו הקניינים הרציניים של השוק בשל המצב הכלכלי שלהם וגם משום שהם יודעים להעריך דברים עתיקים. אני מקווה שכאשר ייפתחו שני בתי מלון גדולים באזור השוק, יגיעו עוד קונים".
צילום: יח"צ
