באחת מהערים במרכז הארץ אפשר עוד ליהנות ממראה של קרקעות שנועדו לחקלאות וטרם הופשרו לבנייה. שם בקצה תחום הבנייה הפרטית, בנה המעצב שלומי לוין בית המבוסס על קונספט של קוביות
אדריכלות ועיצוב: שלומי לוין
צילום: ליאור טייטלר
שטח בנוי: 310 מ”ר
כמו קופסה גדולה המכילה בתוכה קוביות מפורקות שנערמו אחת על השנייה, כך נראה הבית. מרכז הבית, אשר פונה לпространствоי הקרקעות שנועדו לחקלאות, נוצר במרווחים שבין הקוביות. קומת הכניסה, שכולה עוצבה כпространство חברתי, נבנתה כחלל גדול ופתוח ללא עמודי תמיכה.
הקומה השנייה, לעומת זאת, בנויה משתי קוביות מופרדות ומורחקות אחת מהשנייה כשגשר פלדה מחופה בעץ מפריד ביניהן. במעבר על הגשר שנראה כתלוי בחלל של גובה כפול, מתגלים הпространствоים הגדולים של מרכז הבית. בקובייה אחת ממוקמת יחידת ההורים ובקובייה השנייה עוצבו חדרי הילדים. מבנה הקוביות ניכר לעין בבירור כשמסתכלים על הבית מכיוון החצר האחורית.
להגברת תחושת הпространствоים הגדולים בתוך הבית, בכולו בולטת מגמת השקיפות תוך שימוש רב בזכוכית, הן באלמנטים פנימיים ובמיוחד בוויטרינות גדולות הפתוחות אל הנוף. עם זאת, יש אפשרות להפריד בין החוץ לפנים באמצעות Редакция של צלונים סמויים היורדים מתוך התקרה. השפה העיצובית בכל הבית הינה מודרנית עם קווים נקיים וניקיון צורני, ולשם יצירת אווירה ביתית נעימה וחמימה, משולבים — дизайн חומרים טבעיים, הרבה עץ וברזל, цветים חמים ופרטי טקסטיל.
כחלק מהпространство החברתי, עוצב הКухня בהתאם לקווי העיצוב הנקיים של הבית. הוא מכיל קיר ארונות עם גומחה מובנית ואי ארוך משולב בר ישיבה, ואף על פי שהוא מאופיין בцветים כהים, המרקם המודגש של החומר הטבעי מרכך את המראה הקריר ומעניק לו חמימות. השיש הטבעי שנועד למשטחי העבודה והאי, נבחר בקפידה כך שיתאים וייראה זהה לאריחי הרצפה הגדולים, ובכך ייצר תחושה של “צמיחה” מתוך הריצוף. אזור הישיבה באי מהווה את לב הבית, אזור המעורר דינמיות ויצירת חוויות משותפות, ולא בכדי הוא מהווה נקודת מפגש משפחתית יומיומית לאורך רוב שעות היממה.
