בלוגרים על האש: המעצבת שעסוקה בלהרשים את חמותה

על המחבתות והסירים: אפרת מוסקוביץ, מעצבת גרפית ויוצרת

אי שם: במושב יונתן במרכז הגולן

שאיפה כמוסה למלא את הבית בריחות של מאכלים נפלאים

מה שמסביר את השם: “בבלוג אני מביאה לידי ביטוי בצילומים ובסיפורים את שאיפתי הכמוסה, המתסכלת והבלתי אפשרית להיות אישה ואם למופת. הייתי רוצה להחזיק מקרר מלא סירים מתפקעים, לערוך שולחנות מהממים, למלא את הבית בריחות של מאכלים נפלאים, כשהאישור הסמלי לכך הוא להצליח להרשים את חמותי, שזה יותר קשה ממדליה, יותר מאתגר מגביע האלופות ויותר נדיר מהזכייה של הפועל באר שבע”.

מוטו מתוך הבלוג: “מתכונים קלים להכנה, שמשלבים חומרי גלם עונתיים, לפעמים כאלה שגדלים במטעים במושב וכאלה שיש בהם קריצה, צורת הגשה מיוחדת או חידוש מגניב. אני אוהבת ליצור אמנות שימושית או כזו שאוכלים אותה, אוהבת לקרוא ועוד יותר אוהבת לאכול כשאני קוראת”.

מתכונים עם קריצה או חידוש מגניב

עוגת דובדבנים רומנית

לא תתפסו אותה בלי: “אני תמיד נתפסת בלי… אני לא אוהבת להחזיק מלאי וקונה כל יום מצרכים טריים. אני משתדלת לטפח את צמחי התבלין בגינה ולהחזיק בבית באופן קבוע קרם קוקוס, חמאה, שמרים, שמן זית, עגבניות מרוסקות ולאחרונה גם טופו”.

הספציאליטה לכל הדעות: “‘העוגה המיוחדת של אורי אורבך’, עוגה שיצרתי עם פטירתו של דודי אורי, כמחווה לשירו הידוע ‘אולי בשבת יזרקו סוכריות… אולי בשבת תהיה עוגה מיוחדת…’. העוגה מתהדרת בקרמבואים שלמים שמכוסים בקרם גבינה בעיטור תותים”.

העוגה המיוחדת של אורי אורבך

הכי טוב בתכנון הКухня: “אני אוהבת את השולחן העגול בКухня, סביבו אנחנו אוכלים ארוחות קטנות שמוגשות ישר מהסיר. יש בКухня אווירה חמה ונוחה, ושם אני גם אוהבת לשבת עם חברות, לЗакрыть לו”ז לשבוע הקרוב עם האיש שלי או לדבר עם הילדים. הКухня הוא בעצם החמ”ל של הבית”.

שיחות עם הילדים ואומגה לשכנה

פרוזן יוגורט תוצרת בית

ומה הכי חסר בו: “הייתי רוצה להחליף את השיש ללבן, את הארונות לגוון אלון, את הפרזול הפנימי למתקדם, אבל הכי חשוב – להתקין אומגה עם סלסלה בין הКухня שלי לКухня של תמר השכנה, כך שבעשר בלילה, כשפתאום מתחשק לי לאפות ואבוי, אין לי קמח, היא תוכל להעביר לי חבילה בדואר מהיר”.

היינו מאמצים מתוכו: את אוסף קופסאות הפח הווינטג’יות, ללא ספק.

אפרת מוסקוביץ

סלט חיטה של טליה

סוד להמתיק עם הקוראים: גביניות

החומרים:

חצי קילו קמח

חצי שקית שמרית (25 גרם)

2 כפות סוכר

2 שליש כוס מים פושרים

2 ביצים

200 גרם חמאה רכה

קורט מלח

למילוי:

חבילת גבינת כנען (250 גרם)

חצי חבילת גבינה 5% (125 גרם)

2 כפות קורנפלור או קמח

ביצה

2 סוכר וניל

שליש כוס סוכר

לציפוי:

חלמון ביצה

גבישי סוכר, להשיג בחנויות המתמחות במוצרים לאפייה (לא חובה, אבל מפנק כל מאפה שמרים מתוק)

לרוטב:

גביע קוטג’

גביע שמנת או לבן או אשל

קורט מלח

אופן ההכנה:

מניחים בקערת המערבל את הקמח והשמרית ומערבלים במהירות נמוכה.

מרככים במיקרוגל את חבילת החמאה בתוך קערה בינונית, מוסיפים לחמאה הרכה את המים על מנת שהנוזל לא יהיה חם, שלא יפגע בשמרים, ומוסיפים לתערובת שבקערת המערבל.

מוסיפים את הביצים והסוכר, מערבלים שתי דקות במהירות נמוכה. מוסיפים קורט מלח ולשים עוד חמש דקות במהירות נמוכה.

מניחים את הבצק מכוסה עד שיכפיל את נפחו (כשעתיים).

מערבבים את חומרי המלית בקערה בינונית.

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות ומרפדים שתי תבניות תנור בנייר אפייה.

מחלקים את הבצק לשניים, מרדדים כל חלק עד לעובי חצי סנטימטר וחותכים את העלה לריבועים בגודל של כ-10×10 סנטימטרים.

מניחים כף מלית במרכז כל ריבוע וסוגרים כל אחד לצורת מעטפה, תוך הצמדת הפינות המרוחקות זו מזו, ומעליהן מחברים את שתי הפינות הנותרות זו לזו. מומלץ לצבוט את הפינות היטב יחד על מנת שלא ייפתחו באפייה.

מניחים את הגביניות בתבניות ומושחים בחלמון ביצה מהול בכף מים. אם רוצים, מפזרים מעט סוכר גבישי מעל.

אופים כ-25 דקות עד להשחמה.

מגישים חם עם רוטב לטבילת הגביניות, למעוניינים.

בתיאבון!