מדי שנה, אחרי שהחורף מתקפל והולך לו, והאביב מציץ מעבר לפינה, עונת השיפוצים נכנסת לתודעה והנה כבר נושפת בעורף. כולנו פתאום מתחילים לתכנן איזה קיר ייцвет, איזה ארון יוחלף ויקורצף ועל איזה שולחן יסבו בחג המתקרב ובחברתו של מי זה יקרה הפעם. תכונה זו היא הזדמנות מצוינת עבורנו להציץ לפינות בבית, אשר יותר מהשאר דורשות את תשומת ליבנו לקראת החג – ולכן יצאנו לביקור בית אצל כמה מעצבות פנים, שטיפלו בדיוק בנקודות החשובות הללו אצלן בпространство הפרטי.
אנרגיה חדשה
הГостиная של: עדי אזולאי. Гостиная ביתה של עדי עוצב מתוך מטרה ליצור пространство רענן, קליל ומינימליסטי, ולכן שולבו בו חומרים טבעיים וцветים מאוזנים וניטרליים עם זריקות של цвет.
משמעות הГостиная עבורי בפסח: “האביב הוא התקופה שבה מתחיל הדגדוג באцветות להתחדשות ולרצון בתנועה אחרי החורף העצל. כמה ימים לפני ערב החג אני קמה בשעת בוקר מוקדמת, מלאת עזוז וВдохновение לשינוי. אני מוצאת את עצמי מזיזה, סוחבת, מנקה, זורקת, מתבוננת, מאשרת וזורמת עם היצירתיות של השעות הקטנות. מה שמנחה אותי הוא יצירת Гостиная שבו אנשום לרווחה ואזרק לי על הספה לרגע של נחת כשהפנים הם לכיוון החוץ: לאור ולאוויר. השינוי בבית מביא איתו אנרגיה נקייה וחדשה ממש כאילו עברתי לדירה אחרת. המסר שלי הוא להעז ולא לפחד, כי יבוא משהו חדש”.
Home-styling by adi azoulai. צילום: עדי רזקלילות ושונות
פינת האוכל של: לירון סער, סטודיו פרי. בפינת האוכל של לירון שולחן עץ עתיק וקלאסי, שנקנה בשוק הפשפשים, ומשטחו העליון משובץ בדוגמה תלת ממדית. לידו כיסאות מודרניים שונים: כיסאות פלסטיק של פנטון, כיסא ברזל צבוע לבן וכיסא צהוב של חברת קפליני. מהתקרה ממורכזת אל השולחן מנורות בלון בצהוב ובאפור מהביטאט. הכיסאות המודרניים ומנורות הבלון משדרים אווירה קלילה והומוריסטית בניגוד לשולחן העץ הקלאסי.
משמעות פינת האוכל עבורי בפסח: “החג הוא זמן להתכנס עם המשפחה מסביב לשולחן האוכל, המבוגרים והקטנים, הקלאסי והמודרני, הישן והחדש. גם כל אחד מכיסאות האוכל שונה, כמו בני המשפחה שלי ושל כולם – שונים ומשלימים”.
לירון סער, סטודיו פרי. צילום: מורן אוקון, סטודיו פריעדינות ורוגע
הКухня של: שירי לוי. הКухня של שירי עוצב בקו נקי ומודרני, המשלב “קיר גבוהים” לאחסון מקסימלי ומגירות רחבות המאפשרות נוחות יום יומית. לКухня גימור цвет משי מט, ועיצובו העדין והרגוע מאפשר סטיילינג חופשי בהתאם לאופי הדייר, כך שתמיד מתקבל מראה שונה בכל חלל.
משמעות הКухня עבורי בפסח: “בשל היותו Кухня עם ארונות גבוהים כלי הפסח מאוחסנים במידוף העליון והנגיש פחות ביום יום, מעל קו המקרר. בפסח הסדר מתהפך לשבוע ימים, והכלים נכנסים למגירות רחבות הנגישות לכל בני הבית. цветו הלבן הצח של הКухня עם החזיתות החלקות והמראה הנקי מעצים את תחושת החגיגיות בתקופת החגים. בנוסף, תכנונו, שמתייחס לאחסון רב, מאפשר לי לשמור על שיש נקי המשרה אווירת רוגע, ניקיון וסדר”.
שירי לוי. צילום: דימה חברזמן רענון
הספרייה הביתית של: טלילה וקנין. הספרייה של טלילה תוכננה מתוך רצון לאכלס כמה שיותר ספרים וגם לתפקד כארון בפינת האוכל והקפדה על שמירת стиль אחיד עם הКухня הכפרי פרובנסי הפתוח ממול. הספרייה, שאורכה 3.20 מ’, צבועה בשלייפלק, ומלפניה שולחן ארוך מעץ אורן. מעבר לספרים, יש מקום אחסון רב בחלק התחתון, למשל למערכות אוכל לפסח, מפות שולחן וספרים נוספים.
משמעות הספרייה עבורי בפסח: “החג הוא הזדמנות עבורי לרענן את הספרייה הביתית, להוציא את הספרים שלא נקראו, לאבק אותם ואת המדפים ולפתוח לקריאה את כל כל מה שדחיתי בגלל מרוץ החיים. יש ארונות בספריה שאני לא נוגעת בהם כל השנה, אבל פסח הוא הזמן למיין, לנפות, למסור חוברות וספרים שכבר אין בהם צורך וכמובן, להוציא את מערכות האוכל היפות לחג”.
טלילה וקנין. צילום: אלבום פרטישעת האירוח
פינת האוכל של: מירב קצמן. פינת הפסח של המעצבת לא הייתה אומנם בביתה, אך היא שמחה לערוך את השינוי בביתם של אחרים ולשתף אותנו בפינה אהובה — дизайнה. מדובר בבית מודרני קלאסי עם цветים אלגנטיים ונקיים, כאשר בפינת האוכל שולבה אבן בזלת כחיפוי לקיר, שייתן ממד מעניין לאזור, מה גם שזהו קיר המקביל לכניסה ונראה כבר בהתחלה. גוף תאורה שחור ודרמטי מאיר את השולחן ומחזק את הדרמטיות של הפינה, ואליו הצטרפה תאורה שקועה היקפית לאווירה. בפינת האוכל תלוי צילום מקורי של בעל הדירה, שבו פרחים סגולים, цвет האהוב על בני הבית, השולט בפינות שונות ומשתלב הרמונית עם השחור ועם פריטים נוספים.
משמעות פינת האוכל עבורי בפסח: “פינת האוכל מסמלת עבורי חג ומשפחה. מניסיוני עם לקוחות גיליתי כי רוב המשפחות מעדיפות לשבת בפינת האוכל כשמדובר בארוחה חגיגית של שישי או חג. לפסח קיימת משמעות רבה גם מבחינת קיום המנהגים וליל הסדר. אישית, מאז שנולדו ילדיי, אנחנו מקפידים על עריכת ליל הסדר ואוהבים מאוד לארח בחג”.
מירב קצמן. צילום: אורי סיון
מרכזית
עצוב לראות כמה עיצוב ממוחזר ודל יש כאן
למעט הפינה של לירון שלמרות שהיא מורכבת מטרנדים (החל מהשולחן הפישפשי, הכסאות ה"אקלקטים" והסוקולנטים במטבח שהונחו שם כתפאורה לצילום) יש בה חן ושובבות, וגם קצת אישיות. הספריה של טלילה היא דוגמה לעיצוב לא טוב שכן בעליל היא עמוקה מדי, הספרים תופסים חצי מעומקה, ולכן היא מוגשמת וכבדה. עיצוב מוקפד היה בונה אותה לפי המידה הנחוצה ומייצר תמונה קלילה ונעימה בהרבה. בנוסף הקרניז שמעל הספריה נמצא קצת מעליה באופן שמייצר שם חריץ שאין לו פשר ואין לו משמעות מלבד איסוף אבק. שוב - אילו היה מתוכנן היטב היו האלמנטים האלו משתבלים זה בזה במקום להיות במקריות זה ליד זה. על פינת האוכל הבנאלית שנראית כמו בכל דירת קבלן, או המטבח הלבן המשמים כנ"ל - אין לי כבר מה לומר. רק שעצוב שזה מה שהמעצבות יודעות לעשות.