תמר בנימיני

אישה באדום

דירתם של מיכל ויוסף היא אחת היצירות העיצוביות שהרחיבו את טווח יצירתי לцветוניות עוצמתית בגוונים עזים ולשילוב פרטי אומנות וגופי תאורה בסגנונות שונים, אוספים רבי-שנים של בני הזוג.

תמר בנימיני

צילום: אלדד מאסטרו

архитекторות: תמר בנימיני

כמתכננת בתים לאנשים, אני קשובה לצרכיו של הלקוח ולטעמו. חשוב לי שהבית יתאים לגופו, לנפשו ולרוחו. אני מאתגרת את עצמי לעזוב את הקרקע היציבה של טעמי האישי ולהמריא לпространствоים חדשים.

“הרבה זמן חיפשתי מעצבת שיצירותיה цветוניות.” משתפת מיכל, “רוב העיצובים שפגשתי היו מודרניים, מאופקים, עיצוב נקי בגווני לבן, אפור ושחור. עד שהגעתי לאתר של תמר.”

בשיחתי הראשונה עם מיכל התלהבתי מהתלהבותה. שמחתי לשמוע שהיא רוצה לשלב цветים. רוב לקוחותיי אוהבים את ביתי הцветוני, אך בДизайн домаם הם מאופקים יותר. מיכל הוסיפה בחצי התנצלות, “הцветים שראיתי ביצירות שלך עדינים לי מידי… אני מעדיפה цветים עזים יותר.” כזאת, טרם שמעתי.

מיכל תיארה את הדירה בה הם גרים כцветונית והזכירה את ספה העור האדומה. היא הסבירה שהיא ויוסף היגיעו לגיל השלישי והחליטו לעבור מדירה בקומה שלישית עם חניה לא נוחה לדירת גן מרווחת. הצעתי שנפגש בדירתם. “הדירה עדיין ‘על הנייר’. פרויקט פינוי-בינוי.” הסבירה. בקשתי שנפגש בדירה בה הם גרים כדי להכיר זה את זה ואת ביתם.

מיכל פתחה לי את דלת הדירה. היא נצבה מולי בשמלה אדומה-אדומה ובחיוך גדול. חשתי שזו תחילתה של ידידות מופלאה. בדרך לГостиная, להכרות עם יוסף ועם הספה האדומה, קלט מבטי נברשות מעניינות, ציורים של נחום גוטמן, קדישמן, שידות בцветים עזים. יוסף הציג עצמו כמשורר, מורה והיסטוריון והראה לי את פינת עבודה-כתיבה שלו בקצה הГостиная.

התיישבנו לעיין בתוכניות הדירה החדשה. חלל פתוח “OPEN SPACE” הכולל כניסה, Кухня, פינת אוכל וГостиная. שני חדרי שינה קטנים וממ”ד, שרותי אורחים, חדר רחצה כללי וחדר רחצה הורים וסביב הבית גינה צרה.

שוחחנו על הצרכים שלהם. צילמתי את שבקשו שישתלב בדירתם החדשה: כורסאות, תמונות, אהילים. מיכל מיהרה ופתחה ארגזי קרטון בהם אהילי ויטראז’. “לא היה לנו מקום לתלות אותם פה, אבל אני מאד אוהבת אותם.”

מתוך למידת הצרכים של מיכל ויוסף, הצעתי לחבר שני Комнаты קטנים לпространство פרטי מרווח עבורם, אזור אחד למיטה ואזור נפרד לקריאה בקרבת חלון הפונה לגינה. את הקיר בין שני הКомнаты השארתי לצורך שמירה על אינטימיות המיטה, אך פתחתי בו שני פתחים קשתיים שייצרו חיבור ותחושת רווחה.

את פינת הכתיבה-עבודה הצעתי למקם, שלא כמו בדירתם הנוכחית, בחדר ולא בГостиная. כך פינת הכתיבה תרוויח пространство שקט והГостиная ישוחרר משולחן, מחשב וקלסרים.

חשוב היה לי ליצור מבואת כניסה המופרדת מהחלל הГлавная, כדי שמי שייכנס בדלת לא ייפול ישר לחלל הКухня. לשם כך הוספתי קיר הפרדה בעל שלושה פתחים המאפשרים מבט לחלל הГлавная והגינה.

עמוד צנרת בפינת הГостиная היה עבורי עילה ליצירת עמוד נוסף ובין העמודים קשת גדולה – נישה חגיגית לספה האדומה.

התכנון התגבש. לא אלאה את הקוראים במסכת תיאום השינויים עם הקבלן והיועצים המקצועיים. השינויים בקירות, הזזת מתזי כיבוי-אש למרכז הפתחים, שינויים במיקום הנמכות מיזוג-אוויר, שרטוטים טכניים על פי דרישות הקבלן, Выбор חומרי גמר מספקים של הקבלן, תכנון הКухня, וכד’.

בשלב Выбор הцветים לקירות ולארונות החל ריקוד מעניין. הצעתי שהנישה הקשתית של הספה האדומה תцвет וורוד בהיר ורך. אך מיכל בקשה שתцвет אדום. אדום על רקע אדום הרגיש לי לא נכון. התפשרנו על וורוד-בזוקה. ארונות הКухня כולל הארונות הגבוהים מיכל בקשה בцвет אדום. חששתי מהעוצמה של אדום לכל גובה החלל. “הוא יגנוב את ההצגה לספה.” הסכמנו על אדום לארון הנמוך של אי-הКухня ועל ורוד-בזוקה לארונות האחרים. לגבי цвет לשאר הקירות, חששתי שאם ייцветו לבן הם ידגישו את עצמת הцветים העזים ולא ישתלבו איתם. המלצתי לצבוע את קיר שלוש הקשתות בסגלגל בהיר. לפרגולה בחרנו цвет צהוב חי בהתאמה לכיסאות הגינה. האומץ של מיכל הפיח בי אומץ והצעתי לצבוע את קירות הגדר התוחמים את המגרש האחד בцвет צהוב התואם לפרגולה והשני, הניצב לו, בцвет ורוד-בזוקה. הצעתי התקבלה בהתלהבות וללא היסוס. יוסף שמח בцветוניות.