הדרישה המרכזית הייתה לייצר בית נעים ועל זמני, עם זרימה טובה בין החללים, גוונים רגועים ופרקטיות יומיומית – אך כזה שישדר תחושת רוגע מוקפדת, כמעט כמו בית מלון בוטיק.
אחת הבקשות המאתגרות בפרויקט הייתה תכנון חדר נוסף באזור הГостиная, כאשר הכניסה אליו תהיה כמה שפחות בולטת ותשתלב באופן טבעי בпространство הציבורי. הפתרון שנבחר נשען על נגרות קיר אחידה ומדויקת, המייצרת חזית נקייה ומינימליסטית. דלת החדר נטמעת בתוך הקו העיצובי ואינה מסגירה את ייעודה, כך שהпространство שומר על מראה הרמוני ורגוע.
הГостиная נפתח אל מרפסת רחבה, כאשר ויטרינות גדולות מכניסות אור טבעי וממסגרות את הנוף העירוני. פלטת הцветים מתבססת על גוונים טבעיים – בז’, אפורים רכים וחומים חמים – היוצרים תחושת עוטפת ומזמינה. שילוב של טקסטיל עשיר, כורסאות מעוגלות ושולחן Гостиная בקווים נקיים מייצר איזון בין רכות לאלגנטיות מודרנית. הטלוויזיה מוקמה על גבי עמוד מינימליסטי, כך שאינה מכבידה על החלל ואינה מסתירה את האור והנוף. הווילונות הרכים מוסיפים שכבת עומק וחמימות.