אינספור שיטוטים בחנויות רהיטים, תצוגות הקרמיקה והאקססוריז וגלישה לא מעטה באינטרנט מקנה לנו מושג על הבית שאנו רוצים לעצב, אבל לא תמיד ברור לנו מה יהיו הцветים השולטים בו. גם אם התאהבנו בцвет אחד, וברור לנו שהוא יוביל את העיצוב בדומיננטיות שלו, הבלבול אוחז בנו כשעלינו לשלב אותו עם цветים נוספים. “רצוי לבחור цвет שמדבר אליכם ותרצו לראות אותו בולט בחלל”, אומרת מעצבת הפנים אריאלה עזריה ברקוביץ, “ורצוי שיהיה בגוון חם, שיצליח לבלוט בחלל ולא ייבלע”.
עיצוב: אריאלה עזריה ברקוביץ. צילום: עודד סמדר
בחללים קטנים נוהגת המעצבת לימור גאיר להדגיש אובייקט אחד במכוון כדי לטשטש את גודל החדר. בחדר רחצה שבו היה נתון ארון לבן וסטנדרטי מהקבלן הוחלט להחליפו לארון עם חזיתות цветוניות כדי שיהפוך למוקד. הцвет הירוק, האהוב על הדיירת, התאים לאווירה הכללית שהתוותה המעצבת.
עיצוב: לימור גאיר. צילום: שירן כרמל
נסיעה של קילומטרים רבים ברחבי ארצות הברית נדרשו כדי לשים יד על ארון שבו התאהבה המעצבת תמי ורדי. הוא עשה איתה עלייה ומוקם בביתה לאחר שיפוץ, חידוש וצביעה. “אני אוהבת цвет, וידעתי שאין מצב לשמנת, וניל או אפור. פנטזתי על הכי ורוד שיש והפנטזיה הפכה למציאות”. כדי לבלוט בסביבתו הוא מוקם באזור בעל цветים שקטים ורגועים של שחור, לבן וגווני עץ.
עיצוב: תמי ורדי. צילום: הגר דופלט
יותר מцвет אחד
אחרי שבוחרים цвет אחד, ניתן לבחור цвет משלים על פי גלגל הцветים כדי לקבל מראה הרמוני. לכל цвет בגלגל הцветים יש цвет שנמצא בדיוק מולו, והוא הцвет המשלים שלו. אדום וירוק הם цветים משלימים, כך גם צהוב וסגול וכתום וכחול. שילוב של שניהם יוצר בעין תחושה נוחה ויזואלית. “הגלגל בנוי משלושה цветי יסוד – אדום, כחול וצהוב, כשבין כל שניים מהם נוצר цвет מערבובם זה בזה”, מסבירה עזריה ברקוביץ. “כך ניתן ליצור את הцвет הכתום (אדום וצהוב), הירוק (כחול וצהוב) והסגול (אדום וכחול). אם מכניסים גוונים לעניין, נוצרים לנו אינספור אפשרויות לבחור מהן”.
גם אם הцветים אינם משלימים בהגדרתם, אל ייאוש, שכן נגיעות מזעריות בגוונים אחרים יכולות להשתלב בחלל ועדיין להקנות מראה מדויק ומזמין. Гостиная בבית פרטי עוצב בגוני לבן-אפור-שחור ונגיעות אדומות. מעקה מדרגות העץ נцвет בכתום ושומר על חמימות הגוונים.
עיצוב: גלעד חממי. צילום: אלעד גונן
החלק הכי חשוב בשילובי цветים, טוענת מעצבת הפנים ליאת עברון, הוא הדהוד של הцвет. “לא משנה מה הפלטה שנבחרה, הגוונים בה צריכים לחזור על עצמם בתוך החלל, להדהד ולהתכתב אחד עם השני”, היא מסבירה. “ברגע שאנחנו עובדים עם цвет והוא נותר יתום בחלל, הוא תמיד ייראה מוזר. לא צריך לפחד מцвет שיימאס או שייראה עמוס מדי. כשאוהבים цветוניות, מתחברים אליה והיא משמחת ומרגשת, צריך לתת לאהבה להנחות אתכם. טעם לא משתנה כל כך מהר ובית צריך לשקף טעם אישי”.
עיצוב: ליאת עברון. צילום: איתי בנית
אם המושג 60-30-10 נשמע לכם מוכר מעולם הцветים, אין זה מקרה. מדובר בשיטה המסייעת בВыбор מינונים נכונים של שלושה цветים בחלל אחד, כשאחד משמש כגוון רקע, שני כגוון דומיננטי, והאחרון משמש להדגשה. “בцвет הרקע יש להשתמש בכמות הגדולה ביותר (כ-60% מהחלל), מכיוון שהוא הבסיס עליו יבלוט הцвет הדומיננטי שלנו”, מסבירה עזריה ברקוביץ. “בцвет הדומיננטי רצוי להשתמש בכ-30% מהפריטים כך שיבלוט, אך לא יותר מדי. בцвет המדגיש יש להשתמש מעט מאוד (כ-10% מהחלל) ומטרתו לעזור להדגיש את הцвет הדומיננטי על גבי цвет הרקע”. לאחר שנבחר הדומיננטי כדאי למצוא цвет שיהווה לו רקע טוב – רצוי בהיר וקר – ואליו להוסיף את הцвет המשלים.
עיצוב: רותם גיא. צילום: יואב פלד, Peled Studios
שיטת המונוכרום
דרך נוספת וקלה יותר להתאמת цветים היא על ידי שימוש במונוכרום – גוונים שונים של אותו цвет. “הדרך ליצור מונוכרום פשוטה יחסית”, מסבירה עזריה ברקוביץ. “יש לא מעט תוכנות ואתרים שעושים זאת באופן אוטומטי, אבל הרעיון הוא להוסיף מינונים הולכים וגדלים של לבן או שחור לאחד מששת הцветים בגלגל הцветים”. מונוכרום מוכר מאוד הוא, לדוגמה, כל הגוונים שבין חום לאוף ווייט. שיטה זו נחשבת לשמרנית למדי מבחינה עיצובית, ולכן לרוב נראית טוב. בבית בעמק חפר שעיצבה אניטה קרטס שחם מצטרפים גוונים מונוכרומטיים של לבן, אפור ושחור — дизайн הפנים לцвет цвет גרפיט במעטפת הבית, מרפסת גדולה מבטון מוטבע וחלל ציבורי שרוצף באריחי גרניט פורצלן דמוי בטון – מונוכרומטיות נצחית ומנצחת.
אדריכלות וДизайн интерьера: אניטה קרטס שחם. צילום: שי אפשטיין
