עיצוב: אתי ארדיטי. צילום: עידן גור
לזרוק זה הכי קל, לפחות אחרי שמגיעים להחלטה ומרגישים שלמים איתה. אבל יש צד אחר שאולי לא חושבים עליו מיד כשמפנטזים להשליך את הישן ולרכוש חדש ומבריק – לשפץ. ולא רק לתקן רגל פה, מגירה שם, אלא ממש להפוך את הרהיט המאוס, שנקעה נפשנו ממנו, לברבור הכי יפה באגם. לא תאמינו אילו מטעמים אפשר להכין משידה אחת ישנה.
אופציה ראשונה: לצבוע מחדש
כתם אש תואם פנג שואי
את השידה רכשה בעלת הבית מחנות עתיקות והשאירה אצלה שנים רבות במצבה המקורי – בגימור עץ טבעי. “לא רצינו לוותר עליה והחלטנו לחדש אותה”, מסבירה המעצבת מירב אייכלר, “היא עברה צביעה מחדש, שיפוץ של הצירים והמנעול וקיבלה חיים חדשים”. כעת היא מוצבת בכניסה לבית, במקום שבו ניתן לראות אותה גם מהКухня והГостиная, מקבלת את פני הבאים בכתם אש חם ומאיר עיניים, התואם למפת הפנג שואי של הבית.
עיצוב: מירב אייכלר (סטודיו “הלוחשת לבתים”) בПоделиться ניצן חברון. צילום: אביב קורט
цвет כתום לטוויסט
שידה חומה וישנה שהדיירת נטתה להשליכה לפח, הפכה בהבזק של רגע מלכלוכית לסינדרלה, כשהמעצבת לימור אורן חשבה על הцвет הכתום שייתן טוויסט לכל חלל המגורים. לאחר ששייפה אותה והוסיפה שכבת פריימר, цветה שתי שכבות של цвет כתום והציבה את השידה מימין לספה, כהיי-לייט של הГостиная. “כבר בסיור ההיכרות אני נוהגת לבדוק מה נשאר ומה יוצא ומה ניתן למחדש ולהפיח בו חיים חדשים כדי לשוות לו מראה אחר ורענן בחלל”, אומרת אורן, “וכך צדה את עיני השידה המלהיבה הזו”.
טוויסט לחלל. עיצוב: לימור אורן. צילום: אורית ארנון
מבט מקרוב. עיצוב: לימור אורן. צילום: אורית ארנון
שובבות ורעננות
שידה עתיקה, שנשארה בבית שנרכש מכונס נכסים, עברה שדרוג מרענן, שובב וצעיר באמצעות цвет שנותן אופי לרהיט ולבית. “אקלקטיות היא שם המשחק בשילוב בין ישן וחדש”, אומרת המעצבת חגית צוקרמן מסטודיו “חגית ומיכל עיצוב וסטיילינג”. “כל כך פשוט לוותר על רהיט עתיק, אבל בו זמנית כל כך פשוט להפיח בו חיים חדשים, ולכן רגע לפני שמוותרים עליו, אפשר לגייס יצירתיות, לחסוך ועל הדרך לשדרג”.
עיצוב: חגית ומיכל עיצוב וסטיילינג. צילום: דנה כספי
אופציה שנייה: לשמור על המקור
הפונקציונליות הכריעה את הכף
שידה שנבנתה על ידי בעלים של צימר מלווה את הדיירים כעשור, כשהיא נודדת איתם מדירה לדירה. בפגישה הראשונה עם המעצבת יעל רביב חששו הדיירים שלא תשתלב — дизайн החדש וחשבו לוותר עליה, “אבל כבר אז ראיתי את הפוטנציאל בה, במיוחד מבחינה פונקציונלית, ולא רציתי לוותר על מקומות אחסון”, היא מתארת. מאחר ששימשה כמזווה, תוכנן במקומה ארון מזווה חדש, המשלב אחסון לתיקים, מעילים, שואב אבק וחומרי ניקוי. השידה הישנה, שהתאימה מבחינת מידות במקומה החדש, “הגדירה” את חלל פינת אוכל הצמוד לГостиная וכיום משמשת לאחסון עבור פינת האוכל: מפות, כלי הגשה, קנקני שתייה ועוד.
Дизайн интерьера: יעל רביב, SimpleStyle. צילום: אורית ארנון
חוצצת ושוברת
שידה מבית סבא וסבתא נשמרה במצב מעולה והיה רק צורך לחזק מעט את הרגליים. “לקחנו אותה לרסטורציה ב’וינטג’מניה’ ושם חידשנו אותה”, מספרת המעצבת נעם רוזנבלט אלדן, “цвет השידה, הידיות, הרגליים וגם משטחי הקטיפה שמכסים את פנים המגירות נותרו בדיוק כמו במקור”. החלל כולו סבב סביב התאהבות הדיירים בטפט הירוק שמודבק בГостиная, והוא זה שהכתיב את כל פלטת הцветים של הבית. הרהיט נועד לחצוץ בין הКухня לГостиная ומהווה כתם цвет, השובר את הכתם הירוק וממזג אותו בצורה יותר זורמת עם הבית. חשיבותה של השידה הדומיננטית הודגשה על ידי גוף תאורה תלוי שיורד לגובה נמוך מאוד ותלוי בצורה א-סימטרית.
עיצוב: נעם רוזנבלט אלדן. צילומים: שירן כרמל
מהמספרה בלונדון לסוחר העתיקות
מקורו של המזנון בתחילת המאה ה-20 בלונדון כרהיט למספרה. בתחילת דרכו ניתן היה לסובב את המראות לכל הכיוונים, כדי שהלקוח יוכל לראות את עצמו מכל הצדדים. ברבות השנים המזנון עבר למכירה פומבית ונקנה על ידי סוחר עתיקות ערבי נוצרי מיפו, המתמחה בסוג זה של עתיקות. בארץ הוא משמש את הדיירים כרהיט דקורטיבי עם מגירות אחסון, ויש בו גומחה שמתאימה בצורה מושלמת לפטיפון שלהם.
עיצוב: עדי שגב. צילום: Ravit Turkiya
הכתומה עם הויטרינה מ-ד-ה-י-מ-ה !!!
רוצה גם כזאת !!!!
שידות
ברור, שיש בשידות הישנות קסם מיוחד. הצבעים פה מדהימים (אין לי אומץ לצבוע בצבעים כאלה).
יעל רביב, מאיפה המנורה המהממת הזאת?