המקומות שבהם הילדים באמת מכינים שיעורים

“בגילאים צעירים הילדים זקוקים לביטחון ולתמיכה ומעוניינים בחברה משפחתית”, טוענת מעצבת הפנים רינת שוורץ, “ולכן הם יעדיפו לשבת במקום מרכזי בבית ועדיף כמה שיותר קרוב לקרמבו במזווה. כשהם גדלים, הם Ищете את השקט ומתפתח בהם הרצון לפרטיות, גם הלימודים הופכים להיות חלק מהזמן הפרטי, וזה בדיוק הגיל שבו пространство הלימודים בחדר יהפוך להיות פעיל יותר”, היא מרגיעה את מי שכבר תכנן פינה לימודים וחושש שהיא מיותרת.

אז יש כמה מקומות מגניבים יותר או פחות להכנת שיעורים, ואם ממילא משרד החינוך תומך בהפחתה ניכרת של שיעורי בית, אולי זה באמת אפשרי ומתאים. “אם המטרה שלנו היא שהילדים ילמדו”, אומרת שני שביט, מובילת גישת החינוך הדני בישראל ומנהלת קבוצת הפייסבוק “החינוך הדני הסודות לגידול ילדים מאושרים”, “לא באמת משנה היכן הם עושים את זה. אם נוח להם יותר על השטיח או על המיטה, יכול להיות שזה מה שיעזור להם לשבת וללמוד. כל הורה צריך להכיר את הילד שלו, ולאפשר לו לבחור את המקום הכי נוח לו. לא הייתי הופכת את הנושא הזה למקור למלחמות בין הורים וילדים”.

באשר למקומות היצירתיים שהילדים מוצאים להם ברחבי הבית, אומרת שביט: “הילדים שלנו יותר יצירתיים ויותר קשובים לעצמם, ולכן הם בוחרים ללכת עם הדרך שלהם, ובעיניי זה מדהים”. יחד עם זאת היא מדגישה שבעיניה שיעורי הבית הופכים להיות מקור למלחמות בין הורים וילדים ולכן יש לבטלם כליל. “הזמן של ההורה עם הילד כל כך קצוב, אז למה לחבל עוד ביחסים ביניהם? ההפך הוא הנכון – אם יהיה זמן מנוחה והנאה עם ההורים והחברים, הילד ייתרם מכך הרבה יותר מלימודים”. עד שРедакция החינוך תתעשת ותבטל את הנחוץ ביטול, סיירנו בין הפינות הקטנות האלה, שגורמות לילדים להרגיש יצירתיים לפחות בבית.

על הספה בГостиная

בДетская שבו לא היה מקום להצבת שולחן כתיבה, מצאה המעצבת יעל גרזון פתרון מקורי לילדת כיתה א’ – שולחן עדין מעץ שנראה כמו קונסולה ומשתלב עם מראה הГостиная, הממוקם בין הГостиная לפינת האוכל. “לשולחן יש שתי מגירות שניתן להכניס אליהן חוברות וכלי כתיבה כך שאין בלגן על השולחן. מעל השולחן כלי קרמיקה דקורטיביים ליופי, כאשר אחד מהם משמש ככלי אחסון לכלי כתיבה”, היא מסבירה. מדי יום, כשהן יחד בחלל המגורים, הילדה נצמדת לאמה ומכינה את השיעורים על הספה.

על האי בКухня

כל הפעילות של הבית מתנקזת לאי בКухня, עליו אוכלים, עובדים על המחשב וגם עושים שעורים. “מראש תכננתי את האי במרכז הדירה, כדי שישמש כלב הפועם של הבית, ויש בו מספיק מקום להכול”, אומרת המעצבת ענבר קרפר סרנוביץ.

על הפופים בפינת הרביצה

בפינת הילדים הסמוכה לחדרי השינה ומרוחקת מעט מהГостиная יצרה המעצבת הילה בראוור פינת רביצה עם פופים, על חשבון ביטול של חדר רחצה. “פתחנו את המעבר לКомнаты וגם יצרנו פינת זולה ממש מעבר לפינה, קרובה לГостиная אבל לא קרובה מדי”, היא מסבירה. הפתרון התגלה כהצלחה, מאחר שהיא נמצאת בשימוש תמידי של הילדים למשחק ושיעורים והГостиная נשמר נקי ומסודר.

על השטיח בחדר מתבגרת

בחדר של מתבגרת משמשים המיטה והשטיח כמקומות לגיטימיים להכנת שיעורים. “בתור אמא ומעצבת, אני חושבת שכל עוד יש אופציה, כדאי להוסיף מקום ייעודי ללימודים, כדי שתמיד תהיה אופציה ללמוד שם אם רוצים”, אומרת המעצבת מעיין פיינשטיין. “מיטה, שטיח, שולחן אוכל בГостиная תמיד יהיו, וכך הילד או המתבגר יוכלו לבחור לעצמם מתי ואיפה ללמוד. במקרה שיצטרך את עזרת ההורים או יזמין חברים ללמוד יחד איתו, יוכלו לעשות זאת במקום המיועד”.

על ספסל במבואת הכניסה

מבואת מדרגות ממוקמת במקום אסטרטגי בבית – בצד אחד דלת הכניסה, ממול הКухня ומצידה השני הГостиная ויציאה לחצר. הספסל שבמבואה הוא “מקום טוב באמצע”, המאפשר לילדים שליטה מלאה על הנעשה בבית, ולכן הם מכינים שיעורים על הספסל, על השטיח ואפילו על המדרגות.   בסיום היום הספסל הוא המקום הקבוע להכנת Редакция וסידור התיק. “כשתכננתי את פינת המבואה, לא חשבתי עליה כעל מקום להכנת שיעורים, אבל כשיש בבית פינות קסומות וילדים יצירתיים, נוצרים שימושים מעניינים”, אומרת שוורץ, ששומרת מקום לпространство לימודים בחדר גם אם השימוש בו לא יהיה מיידי אלא יתקיים בשלב מאוחר יותר בחיי הילדים.

שני שביט מאמינה שילדים המגיעים לבתי ספר אינם בהכרח נהנים, ולכן מוציאים את התסכול שלהם בצורות שונות, ביניהן אלימות. “כששמים דגש על יכולות קוגניטיביות בלבד, ומזניחים יכולות רגשיות וחברתיות, גורמים לילדים מסוימים קשיים. הייתי מציעה לפתוח בתי ספר לחיים שמדגישים מיומנויות רגשיות וחברתיות, ללמד אותם להקשיב לעצמם ולאחרים, להתחבר לעצמם, להכיר תודה ולהתקדם  בחיים. אלה הכלים האמיתיים שהם צריכים”.