בניחוח צרפתי-ארצישראלי: בית של לחמים עם שיק נוסטלגי

זו לא עוד מאפייה, אלא בית לאנשים שאוהבים לחם. זה לא עוד בית עסק, אלא מקום מעוצב בהשראה צרפתית ועם געגועים לארץ ישראל הישנה והטובה. יצאנו לשאוף קצת ריחות אפייה ב"לחם וחצי" התל אביבי

טל שלום

המקום: "לחם וחצי", חיי אדם 3 תל אביב

מה קורה כשאדם נחוש מאוד, אך צנוע ושליו, עם חלום לאפות לחם לאנשים, פוגש חלל גדול ומלבני ברחוב צידי קטן בתל אביב, ליד בית ספר וכמה מוסכים? ומה קורה כשההשראה למקום מגיעה מתקופות בהן היו נוהגים למכור חצאי כרכרות לחם? ומה קורה כשכל זה נעטף בניחוח של פעם, משהו ארצישראלי, עניו ונוסטלגי? כל האלמנטים הללו ביחד היוו את היסודות להקמתו של המקום "לחם וחצי" – לא עוד מאפייה ממוסחרת אלא בית של לחמים, בית של אנשים שאוהבים לחם. מקום לאלה שרוצים הפוגה של שלווה בתוך המולת העיר הסואנת, לאלה שזוכרים את התקופה שהייתה פעם, וגם לאלה שלא נולדו בה אבל עדיין מתגעגעים אליה מאוד.

אל החלל המדובר הגיעה גם המעצבת. היא פגשה שם חלל עם תקרה נמוכה וחזית רחבה הפונה לרחוב. מלבד חדר הקירור וחיפויי קרמיקה ישנים, הוא היה ריק לגמרי. בשלב הראשון, עבדה המעצבת בצמוד למהנדסת רישוי, כדי ליצור תכנית העמדה כללית הכוללת חלוקת חלל והעמדת ציוד בהתאם לעמדות העבודה הנדרשות ולזרימה הנכונה במטבח.

חללים מסוג זה יש לתכנן בצורה חכמה, כדי להוציא את המוצר בזמן הקצר ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר. לכן, חשוב היה ליצור מעברים מרווחים, עמדות עבודה נוחות, מקומות אחסון רבים, גישה נוחה לספקים והגדרה מדוייקת של הצרכים הפונקציונאליים של כל עמדה החל ממיקום ציוד רלוונטי במידות סופיות ועד יצירת משטחי עבודה נוחים. התכנון הפונקציונאלי והפרוגרמטי הזה היה קודם לכל, והיווה את הבסיס שעליו יולבש העיצוב.

לאחר שהוקצה שטח למטבח, נותר חלל החנות, שמהווה שטח קטן יחסית מהחלל כולו אך כאן גם בא לידי ביטוי הקסם שלו. באחד ממסעותיו של בעל המקום לצרפת, בעודו מתמקצע במלאכת אפיית הלחמים, הוא נחשף למקום קטן שמוכר לחמים ומשם ההשראה לקונספט העיצובי של המקום. הוחלט לשוות לחלל מראה אינטימי, אותנטי ומחבק, כזה שיתן תחושה של פעם: קירות בשליכט חצי מתקלף, תאורה מעומעמת ופינות ישיבה אינטימיות ליחידים או בזוגות.

חלל החנות עצמה מופרד מהחלל התפעולי של המטבח והמחסן במחיצת ברזל בלגי בגוון חום כהה. בין פרופילי הברזל הותקנה זכוכית שקופה לחשיפת אזורי התנורים, ואילו להסתרת האזורים הפחות אסתטיים במטבח הותקנה זכוכית משוריינת בדוגמת רשת מתכת פנימית, כפי שהיו נוהגים ליישם בעבר בחלונות הבתים.

בין חלל החנות למטבח תוכנן חלון הוצאת מנות ודלתות כניסה ויציאה של העובדים, דרכם יצאים ככרות הלחם אל מדפי התצוגה באזור דלפק השירות. מעל דלפק השירות תוכננו מדפי ברזל עם מדפי עץ אלון עליהם מונחים ככרות הלחם. מעל המדפים הותקנו פסי צבירה שחורים עם ספוטים המעניקים תאורה ממוקדת על הלחמים ובכך מעצימים את נוכחותם.

דלפק המכירה תוכנן ונבנה על ידי בעל המקום. נבחר גוון תכלת עדין להשלמת פלטת הגוונים המעושנת בחלל. הדלפק מאופיין בסגנון קלאסי אך מעודן עם קרניזים, פרופילים וגימור משופשף עדין. מעל הדלפק הונח משטח שיש בהיר ועליו מכונת אספרסו, מעמדי תצוגה של מאפים, סלסלות לחם ומשטח אריזה.

החלל כולו חופה בשליכט דמוי בטון משופשף בגוון אפור בהיר עם נגיעה של ורדרדות, ליצירת חמימות ותחושה של חלל שנמצא שם הרבה זמן, כזה שהתיישן בכבוד, שנעים להיכנס אליו, חלל מחבק ורגוע. רצפת חלל החנות נבנתה מאריחים מצויירים בגווני אפור בגודל 20X20 ס"מ. בצד דלפק המכירה תוכנו פינות ישיבה על ספסל ארוך משותף, שולחנות עגולים קטנים עם פלטת ברזל שחורה, וכסאות עשויים ברזל ועץ שנקראים גם בשם "כסאות בית ספר" המזכירים את הכסאות של פעם.

בצד פינת הישיבה מוקמה יחידת תצוגה על גלגלים עשויה ברזל ועץ, אשר מזכירה עגלות ישנות של סחורה עם מחברים של צינורות אינסטלציה ישנים. על המדפים ביחידת התצוגה מונחים בקבוקי יין בוטיק, ריבות, חלווה ומטעמים שונים שנבחרו בקפידה על ידי בעל המקום מיצרנים ישראליים מקומיים. ממש כמו חומרי הגלם הנבחרים להרכבת מנות האוכל, כלי ההגשה והמוצרים הנילווים, כולם נבחרו כמו בבוטיק, מיצרנים נבחרים וספקים מובחרים. מעל פינת הישיבה תוכננו גופי תאורה עשויים ברזל במראה נזירי מעודן ומנימליסטי ומתחתיהם נתלו תמונות של פורטרטים ואיורים ישנים בעפרון.

בצד דלפק המכירה תוכננה יחידת תצוגה עשויה כולה מפח על מגרות ומדף תחתון, שמטרתה להציג את ככרות הלחם ומטעמים חדשים בחלון הראווה. בימים בהם מזג האוויר נוח, ארבעת דלתות התכלת נפתחות והשידה יכולה לנוע על גלגלים למקום סמוך ובכך החלל הפנימי המצומצם נפתח לרווחה. מעל שידה זו הותקנו גופי תאורה עשויים מטרפות ענקיות, שהביא בעל המקום ממאפייה גדולה.

מבואת הכניסה לשירותים כוללת דלתות תריס ישנות, שבאזור אחד הפך התריס לדלת כניסה לתא השירותים ובאזור אחר לחזית ארון הכיור שנבנה כולו על ידי בעל המקום.

שטח החוץ של החנות, שהיה מוזנח עם ריצוף שבור, שופץ לגמרי ועזר לחזית הבניין הישן להראות אסתטי הרבה יותר. בצד דלת הכניסה העשויה עץ צבוע תכלת, הותקנה יחידת מערוכי עץ עם הלוגו מוטבע על המערוכים. אלמנט זה עוצב במיוחד על ידי המעצבת, ומהווה תזכורת לכל העוברים והשבים שזהו מקום של לחם, לא בית קפה רגיל. בשל הקרבה לבית הספר, ניתן לראות מדי פעם ילדים משחקים ומגלגלים את המערוכים כמשחק.