8 עקרונות לאדריכלות טובה

במקרים רבים בהם אנו רואים בית יפה או נכנסים לחלל מרשים, אנו יודעים לזהות שמדובר בחלל מוצלח, אך לא יודעים לשים את האצבע על הדברים שהופכים אותו לכזה. מהם האלמנטים שמבדילים בין חלל איכותי ונעים לבין חלל בעייתי ולא מזמין? האדריכלית אסנת ברש (ברנדס), מנהלת את פורום אדריכלות כאן באתר ונחשפת באופן קבוע לשאלות הללו, שבמרכזן שאלת השאלות – איך נדע לזהות אדריכלות איכותית? אסנת מנסה לעשות עבורנו סדר בבלגן ומנסחת את העקרונות לאדריכלות טובה.

1. היכולת ליצור מערכות יחסים מורכבות בין חללים
מערכת היחסים בין החללים היא המהות האמיתית של האדריכלות. במקרה של חללי פנים מדובר על האופן שבו החללים עובדים זה עם זה. למשל – מערכות היחסים בין החללים הציבוריים לבין החללים הפרטיים, ביניהם אפשר לייצר הפרדה או פתיחות מוחלטת, אך נכון ומעניין הרבה יותר הוא למצוא את מצבי הביניים בין שני מצבי הקיצון, למשל בבית בו תכננה ברש ביקנעם, בוצעה הפרדת מפלסים וכך נוצרה הפרדה תפקודית יחד עם שמירה על קשר עין.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: לירן שמש)

 

2. היכולת ליצור מערכות יחסים מורכבות בין הבית לחוץ
כמה הבית פתוח לסביבה? כמה הסביבה חודרת ומקבלת ביטוי בפנים הבית? האם נוצרים שטחי ביניים שהם בין חוץ לבין פנים? כמובן שככל שהקשרים מעניינים ויצירתיים יותר, כך הבית עשיר ואיכותי יותר.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: לירן שמש)

 

3. היכולת להתאים את התכנון למשתמש
אדריכל חייב להיות מסוגל להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש. הרי אין אף מגרש שזהה לאחר, וכמובן שגם אף לקוח לא דומה לאחר. תכנון נכון שנובע מתוך רגישות והקשבה ללקוחות, ניתן לראות בדירה שתכננה ברש, בה המטרה העיקרית הייתה להתאים את הדירה לאדם בעל צרכים מיוחדים, שהושגה על ידי יצירת חלל פתוח עד כמה שניתן, כך שתתאפשר תנועה נוחה וזורמת גם עם הליכון.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

4. נקיון תכנוני – יצירת היררכית חללים ברורה וקריאה
אופן חלוקת החלל ומיקום הפונקציות השונות בבית מהווה בדרך כלל את הבסיס לתכנון כולו, ככל שתכנון זה יהיה נקי וברור יותר, כך החלל יהיה איכותי ונעים יותר. למשל, בפרוייקט של תכנון מחדש לדירה בת 130 מ"ר הוחלט למקם את חדרי השינה בקומת הכניסה. במצב הקיים לפני השיפוץ, המטבח היה ממוקם בין חדרי השינה ואלו היו פתוחים אל הסלון. כדי ליצור מצב נוח ונכון יותר, תוכננה מחיצה קלה המנותקת מהתקרה ומכילה ארון אחסון גדול, שהגדירה מסדרון הפתוח בשני קצותיו, כך נוצרה ההפרדה החיונית בין הפרטי לציבורי, יחד עם שמירה על תחושת זרימה וחופש.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

5. "מיצוי הפוטנציאל"- ניצול החלל והמרחב בצורה מיטבית
לכל נכס יש את הפוטנציאל שלו, אותו צריך לדעת לזהות ולממש, תוך הפיכת האילוצים או החסרונות ליתרונות ולערכים אדריכליים. במקרה של דירה קטנה שתכננה אסנת במרכז תל אביב, המטרה הייתה ליצור מרחב ציבורי מרווח בו יוכל בעל הבית לארח בנדיבות, והיא הושגה ע"י הקטנת חדרי השינה לגודל מינימאלי, כדי לקבל מרחב ציבורי גדול, נעים ופונקציונאלי, שבו המטבח המרווח והסלון עובדים יחד כמרחב אחד .

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

6. התחשבות בסביבה – אור השמש, אוויר ורוח
תכנון אקולוגי נכון ויעיל מאפשר נזק סביבתי מינימאלי יחד עם עלויות אחזקה נמוכות לאורך זמן. תכנון ירוק מתחיל ממחשבה על אופן הצבתו של הבית במרחב, בהתייחס לרוחות השמיים, הפניות פתחים לכיוונים הנכונים, ויצירת אלמנטי הצללה בהתאם, שיאפשרו ניצול מיטבי של אנרגיית השמש ושל אוורור טבעי. בבית הבא שתכננה אסנת ביקנעם, נפתחו פתחים נדיבים לכיוון מזרח ומערב, המאפשרים לבריזה לעבור דרך הבית מצד לצד, כך שברוב ימי השנה אין צורך בהפעלת מזגן. תנועת אוויר נוספת מתאפשרת בזכות חלונות חשמליים עליונים, שמאפשרים שחרור של אוויר חם בקיץ שבמקומו נכנס אוויר צונן מהחלונות הנמוכים יותר.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: לירן שמש)

 

 

7. לגעת בחומר
כשאדריכל מתכנן בית הוא חייב להיות מסוגל לראות בעיני רוחו את אופן השימוש בחלל, שבסופו של דבר בא לידי ביטוי בבחירת החומרים ובטיפול בפרטים. טיפול נכון מייצר את האווירה הרצויה ללקוח יחד עם שילוב תפיסת האדריכל על מנת לאפשר חלל נעים ואיכותי.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: שי אפשטיין)

 

8. קונספט – זו לא מילה גסה
כשאנחנו מסתכלים על אדריכלות איכותית, כמעט תמיד יהיה לנו ברור מה האדריכל ניסה להגיד דרך חלוקת החללים, מערכת היחסים של הבית עם הסביבה והחלטות עיצוביות שונות. בית שיש לו קונספט הוא בהכרח בית מעניין יותר, ואיכותי יותר. למשל בבית ביקנעם המושבה, הרעיון להפריד בין הקיים לחדש קיבל ביטוי אדריכלי של "קיר נושא", שמתפקד כאלמנט מפריד בעל נפח, ומכיל בתוכו הרבה פונקציות חשובות: נישות לטלויזיה ולנוי, קמין הפתוח לסלון וספסל לאורך החלון הפונה לפטיו קטן.

 

(אדריכלות: אסנת ברש, צילום: לירן שמש)