היסטוריה מורכת ממכלול סיפורים שהופכים בסופו של דבר לסיפור השלם. בחמשת התערוכות מוצגות: דמויות, אירועים, תיעוד אישי, חברתי ופוליטי. המוצגים לא נועדו ליצור תמונה היסטורית אחידה, אלא נשארים כנקודות מבט אישיות הנעות על קו התפר ההיסטורי שנע בין האישי לקולקטיבי. בכל התערוכות מתגלה ממד של חשיפה; מעין זרקור, המופנה אל העבר. המשותף לכולן הוא המבט הבין-דורי, המוליד גרסה חדשה ל"מלאך ההיסטוריה" – מושג שטבע הפילוסוף היהודי, ולטר בנימין, בשנות ה-40 של המאה ה-20 בהתייחס לציורו של פאול קלה (Klee), Angelus Novus (1920). המלאך של בנימין מסמל התבוננות אתית וביקורתית בהיסטוריה לעבר נשכחים וסבלם של נפגעים.
אחיה של הציירת
הכפר האולימפי
בתערוכה הכפר האולימפי מחברת האמנית רותי הלביץ כהן בין אירועים היסטוריים לבין סיפורים אישיים עטופים בפנטזיה. היא מייצרת מפגש בין שני צירים מקבילים לכאורה. שרשרת החוויות הבין דורית מתבטאת במגוון שפות אמנות: רישום, ציור, רדי-מייד וקולאז'. בלב התערוכה עומדת סדרה של קולאז'ים מונומנטליים, מצוירים על גבי כרזות פרסום ישנות הנושאות תצלומים אנונימיים, שבהם מתועד הכפר האולימפי בגרמניה טרום מלחמת העולם השנייה.
