אחד המהלכים המרכזיים בתכנון היה חשיפת קירות האבן המקוריים שנחבאו במשך עשרות שנים מתחת לשכבות טיח, צבע וגבס. האבנים והקשתות שהשתמרו הפכו לקירות כוח, שמעניקים לכל חלל עוגן חומרי ואסתטי. הבחירה לשמר את החומר המקורי לא רק שמחברת את המקום לשורשיו, אלא גם מייצרת עומק טקסטורלי, שמודגש עוד יותר על ידי תאורה נסתרת המדגישה את המרקם.
אל האבן והקשתות חברו חומרים עכשוויים – רצפת פרקט אלון טבעי, טקסטיל רך בגווני שמנת, מטבחונים קטנים במראה מינימליסטי, ורהיטי עץ מלא בקווים נקיים. נבו שמרה על פלטה מונוכרומטית רגועה, עם נגיעות מתכת וזהב עדין, כדי לשדר תחושת יוקרה מבלי לוותר על חמימות. כך נוצר חלל שנע בין "חדר אירוח בעיר עתיקה" ל"חדר בוטיק יוקרתי במלון מודרני".